חלקת עצי זית הוצפה במי ביוב וניזוקה – המועצה המקומית ותאגיד המים והביוב מגלגלים אחריות אחד אל השני

בבית משפט השלום בעכו בפני כב' השופטת ג'ני טנוס. תא"מ 28002-10-10 אבו ריא ואח' נ' מ. מ. ג'דיידה מכר ואח'
הרקע

האחים אבו ריא (להלן 'האחים') הינם בעלי הזכויות בחלקה באדמות כפר ג'דיידהבשטח של 7,741 דונם הנטועה עצי זית.

ביום 24.8.2010, בעקבות חסימה בזרימת הביוב בצינור הראשי באזור, מי הביוב החלו לזרום החוצה מאחת השוחות אל עבר החלקה. כתוצאה מכך הצטברו מי ביוב מסביב ל-93 עצי זית והביוב הגולמי נספג בקרקע כשהוא מותיר מעליה שכבה שחורה.

האחים הגישו תביעה כנגד המועצה המקומית ג'דיידה מכר בהיותה האחראית בעבר על תחזוקת ותקינות מערכות הביוב בשטחה, וכנגד תאגיד המים והביוב האזורי 'אלעין' בהיותו האחראי על מערך המים והביוב בשטח המועצה המקומית בתקופה בה אירעה ההצפה.

לטענת האחים, כתוצאה מזרימת מי הביוב לחלקה נגרם לקרקע נזק בלתי הפיך המתבטא בכך שלא ניתן עוד לעבד אותה ולהפיק ממנה הנאה ויבול כמקודם, ואומדן הנזק עומד על סך של 22,300 ש"ח.

המועצה המקומית הכחישה טענות האחים לגבי הנזק ואחריותה וטענה, כי בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב הוקם התאגיד לצורך ניהול משק המים והביוב ביישובים באזור, ובהתאם לכך כל נושא המים והביוב הועבר לתאגיד החל מיום הקמתו בתאריך 1.1.2010.

כמו המועצה המקומית גם התאגיד הכחיש את טענות התובעים, הן לעניין הנזק והן לעניין האחריות. לטענת התאגיד, הגם שהתאגד ביום 1.1.2010 אך החל את פעילותו הלכה למעשה רק ביום 1.9.2010, וכי עד לאותה תקופה כל נושא אחזקת המים והביוב היה בידי המועצה המקומית. משכך, אין להחיל עליו כל אחריות לאירוע הנטען. כמו כן, התאגיד הגיש חוות דעת נגדית של שמאי מטעמו, לפיה לתובעים לא נגרם כל נזק.

 

דיון והכרעה

ביהמ"ש פתח בשאלת קרות הנזק, והסיק מכלל העדויות כי על אף טענת התאגיד, החלקה אכן הוצפה במי ביוב.

בעניין היקף הנזק, לאחר בחינת חוות הדעת של שני הצדדים, וכן כלל הראיות, ביהמ"ש דחה את טענות האחים לתשלום פיצויים בגין אובדן הכנסה או בגין נטיעה מחדש של עצי זית, כיוון שלא הוכחו. עם זאת, ביחס לשאר רכיבי הנזק המתייחסים לפעולות בהן נקטו האחים לשם טיוב הקרקע, ביהמ"ש מצא לנכון לקבל את גרסתם ופסק לטובתם פיצוי בסך של 10,000 ש"ח בגין הפעולות שביצעו להחזרת המצב לקדמותו, ברוח הסכומים הנקובים בחוות דעת השמאי מטעמם.

באשר לאחריות לנזק, ביהמ"ש קיבל את טענת המועצה המקומית מאחר וחוק תאגידי מים וביוב 'שחרר' את הרשויות המקומיות מחובותיהן לאספקת שירותי מים וביוב ונטל מהן את סמכויותיהן בתחומים אלה החל מיום תחילת פעילות התאגיד. יתר על כן, החוק מדגיש את האיסור החל על הרשות המקומית לפעול בכל הקשור לאספקת שירותי ביוב ותחזוקה תקינה של מערכת זו.

בהתאם לאמור לעיל, קבע ביהמ"ש כי אין ספק, וגם התאגיד עצמו אינו חולק על כך, כי מועד ההפעלה שלו כפי שאושר על ידי הממונה על התאגידים והמועד בו התקבל הרישיון הוא יום 1.1.2010. בהינתן הדברים האלה ברי, כי המועצה המקומית לא היתה מוסמכת לבצע כל פעילות או ליטול על עצמה כל אחריות בנושא תשתיות הביוב שבשטחה לאחר המועד הנ"ל, משום שאלה הועברו לתאגיד.

ביהמ"ש דחה את התביעה כנגד המועצה ופסק כי התאגיד לבדו נושא באחריות לאירוע ההצפה שאירע בחלקת התובעים.

 
סיכום

התביעה כנגד המועצה נדחתה אך התקבלה באופן חלקי כנגד התאגיד.

ביהמ"ש חייב את תאגיד 'אלעין', לשלם לאחים סך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% ומע"מ והחזר אגרה.

ניתן ב- י"ח שבט תשע"ד, 19 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: