טענה כנגד המפרק כי פעל בניגוד להחלטת האסיפה הכללית
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מספר 1292/249/06
בעניין -
דמרי יחיאל ואח'
ע"י ב"כ עו"ד רמי אבידע
דרך פ"ת 154
טל'. 6083520 - 03 פקס. 6083521 - 03
המערערים
נ ג ד
להתיישבות שיתופית בע"מ (בפירוק)
ע"י ב"כ עו"ד
מפרק זמני מפעיל של האגודה
דרך פתח תקווה 23, מגדל לוינשטיין
טל': 5669002 - 03 פקס. 5669001 - 03
המפרק
רקע עובדתי -
1. המשיב הוציא צווי תשלום למערערים שהינם חברי
2. ביום 5.6.06 ניתנה החלטתי ובה התבקש המשיב ליתן פירוט מדויק לאופן קביעת החוב והיווצרותו בצירוף האסמכתאות הרלוונטיות.
3. ביום 13.6.06 הועברה הודעה מטעם המשיב ובה פירוט הליך היווצרות החוב וכן דרך קביעת מצב החשבון של המערערים, בצירוף כרטסת האגודה ובה פירוט חובות המערערים.
4. ביום 11.6.06 הגישו המערערים ערעור על צווי התשלום שהוצאו ע"י המשיב. המערערים הודיעו כי נימוקי הערעור יוגשו לאחר פירוט מדויק של קביעת החוב הנטען.
5. ביום 14.6.06 ניתנה החלטתי בה אושרה קבלת הערעור וקבעתי כי על ב"כ המערערים, להגיש ערעור מפורט תוך 30 יום מהיום שיקבל את הפירוט המדויק של קביעת החוב.
6. ביום 10.7.06 הגישו המערערים תגובה מטעמם, להודעה מטעם המשיב מיום 13.6.06 ובה נטען כי אין פירוט מספיק לחוב הנטען ע"י המשיב וזאת תוך פירוט ומתן דוגמאות לגבי החוב של המערערים אשר לטענתם הינו שגוי.
7. ביום 9.8.06 ניתנה החלטתי ובה קבעתי מועד לשמיעת הערעור תוך קביעת מועדים להגשת עיקרי טיעון.
8. ביום 17.8.06 הגישו המערערים עיקרי טיעון מטעמם וביום 3.9.06 הגיש המשיב את עיקרי הטיעון מטעמו.
9. ביום 7.9.06 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם .
עיקר טיעוני המערערים-
1. לטענת המערערים, אין פירוט לחוב השוטף הנטען ואין הסבר כיצד חושב החוב השוטף. כמו כן, אין התאמה בין הסכומים הנקובים בצווי התשלום לבין האמור בכרטסת וכן אין אסמכתאות לחוב הנטען.
2. המפרק אינו מוסמך ליצור חובות בעצם רישומם כחובות וכן אינו מוסמך לחייב חברים באגודה בגין חיובים שלא שולמו על ידם לצדדים שלישיים.
3. המפרק אינו רשאי ואינו מוסמך לחייב את המערערים בגין פעולות ושירותים שלא בוצעו על ידו וכן מבלי שנתקבלה הסכמת המערערים באופן מפורש.
4. בכרטסת שצירף המפרק, קיימים חיובים שגויים שאינם שייכים למערערים.
5. עוד הוסיפו וטענו, כי המפרק אינו רשאי לחייב חברים בגין סכומים שלא קיבלו מהאגודה.
6. המפרק פעל שלא כדין ומתעלם מהחלטת האסיפה הכללית המהווה הסכם בין החברים לבין האגודה. על פי החלטת האסיפה הכללית מיום 29.8.96 ועל פי המוסכם בין האגודה לבין החברים, התחייב כל חבר לתת לאגודה 4.5 דונם לצורך פרויקט ההרחבה למגורים של 350 יח"ד , תמורתו יקבל החבר 2 מגרשים כולל פיתוח בהרחבה.
7. המערערים טענו כי מילאו את חלקם בהסכם ונתנו 4.5 דונם לטובת ההרחבה ומאידך, האגודה שיווקה מגרשים לחיצוניים וגבתה כ- 70,000 $ למגרש ולא נתנה לחברים מגרשים כפי שהתחייבה, כאשר לחלק מהחברים ניתן מגרש אחד בלבד, לחלק ניתן כסף ולאחרים לא ניתנה תמורה כלשהי.
8. המערערים ציינו כדוגמא את פניית המפרק למשפחת דמרי מחודש ספטמבר 2005 ומתברר כי אין פירוט לחוב הנטען, אין הסבר כיצד חושבה יתרת החוב בסך 517,484 ש"ח וכן לא ידוע מהו הבסיס המשפטי לרישומים החד צדדיים המופיעים במכתב הנ"ל . כמו כן, לא ידוע הבסיס המשפטי לזיכוי בסך 138,600 ₪.
9. היתרה המופיעה בכרטיס לכאורה לתקופה : 12/99 - 1/99 אינה תואמת את הסכום הנקוב בצו התשלום. כן, מופיעים בכרטיס חיובים מוניציפאליים ללא אסמכתא ובסיס חוקי, חיובים של מאות אלפי שקלים תחת שמות אחרים ולידם מצוינת הכותרת "ע"ח הסכם". כאשר לא ברור מהו ההסכם המדובר.
10. המפרק לא צירף ולא מסר אסמכתאות עובדתיות ומשפטיות לחוב הדמיוני כטענתם.
עיקר טיעוני המפרק-
1. המערערים קיבלו ללא יוצא מהכלל את כרטסת הנהלת החשבונות המפרטת את מקור חובם וזאת כחצי שנה עובר להוצאת צווי התשלום. המפרק צירף את פירוט החשבון עובר להוצאת צווי התשלום.
2. המפרק ציטט בעיקרי הטיעון מטעמו, סעיף מתוך מכתב מיום 08/01/06, אותו הוציא עבור תושבי המושב ובו עדכון התושבים בפעולות השונות שבוצעו על ידי המפרק וצוותו:
"קביעת מצבי חשבון- משרד רו"ח שרוני שפלר, המלווה את צוות הפירוק, בהתבססו על כרטסת האגודה ערב פירוקה, מעדכן את מצבי החשבון העדכניים לכל התושבים שהם בעלי נחלות. בלית ברירה יפתחו הליכים משפטיים נגד משתכנים וחברי האגודה שאינם משלמים את חובם. פרטים אודות מצבי החשבון נשלחו לתושבים במהלך השנה האחרונה. בתחילת 2006 יוצאו צווי תשלום לחייבים שהם בעלי נחלות ויוגשו תביעות נגד חייבים אחרים."
3. המפרק טען כי ביום 20.6.06 הועברו כל הכרטסות של המערערים, במסירה אישית לב"כ המערערים. כן נמסרו מצב פרטי החשבון האישי לכל בעלי הנחלות, בצירוף כרטסת הנהח"ש מפורטת.
4. לטענת המפרק, במשרדי הפירוק ב
5. המערערים לא פנו למשרד רו"ח שפלר בבקשה לברר את הנטען על ידם לפיכך, עניין זה מעלה חשש כבד בדבר תום ליבם. ברי כי אילו רצו להסדיר את חובם, היו פונים לרו"ח שפלר אשר נכון למועד הגשת בקשתם כל המידע היה מצוי בידיו.
6. זאת ועוד, ספרי האגודה מהווים ראיה לקיומו של החוב וזאת על פי הקבוע בתקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות) תשל"ה- 1975 .
7. המפרק טען כי המערערים העלו טענות סתמיות, תוך ניסיון עקר להעביר את נטל הראיה המוטל על כתפיהם לפתחו של המפרק ולו היה ברצון המערערים לסתור את ספרי האגודה, היה עליהם להביא ראיות ממשיות הסותרות את הרישום בספרים אלו.
8. החלטת חברי האגודה לחלק מגרשים לעצמם בהרחבה בחינם, מנוגדת לכל דין ולהלן פירוט הנושא כנטען ע"י המשיב:
· ביום 29.6.97,
· ביום 18.6.01, הוגש ע"י ועדת ההיגוי דו"ח ביניים, לפיו נאמר כי גם על חברי האגודה היה לשלם סך של 38,000 $ דמי פיתוח.
· ביום 16.12.03, הוגשה בקשת היועמ"ש לממשלה להורות לנאמנים לתבוע את המגיע מחברי האגודה בגין דמי פיתוח. תוך הדגשה כי אי גביית דמי פיתוח מחברי האגודה, נעשה שלא כדין תוך הטעיית המינהל .
· ביום 23.12.03, נשלח מכתבי ליועמ"ש לממשלה בו הובהר על ידו, כי הינו סבור שיש לגבות מחברי האגודה שקיבלו מגרשים שלא כדין את דמי הפיתוח.
· ביום 26.1.04, הגישו הנאמנים והיועמ"ש לממשלה, לביהמ"ש המחוזי בת"א, הודעה לפיה הנאמנים מתחייבים לתבוע בין השאר מועמדים וחברי אגודה שקיבלו כספים ו/או טובות הנאה שלא כדין. הודעה והסכמה זו קיבלה תוקף של פס"ד.
· המפרק פעל לפנים משורת הדין וזיכה את המשתכנים הללו בגין 4.58 דונם ולכן חייב כל מגרש שקיבל חבר אגודה בסך של 20,000 $ בלבד.
· לאור הנחיות בית המשפט, היועמ"ש לממשלה והתחייבות הנאמנים דאז (בהם המפרק דהיום), על המפרק לגבות מכל חבר אגודה סך של 20,000 $ בגין כל מגרש שקיבל.
· החלטה המתירה למערערים להתחמק מחובם לאגודה, תהווה פגיעה בעקרון השוויון בין המשתכנים השונים, אשר פעלו בהתאם לכל דין ובהתאם להחלטת הרשם וכל הרשויות האחרות ושילמו את חובם לאגודה.
לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני הנני קובע כדלקמן:
1. סמכותו של מפרק לקבוע את חובות המערערים מעוגנת בסעיף 48 (3) (ב) לפקודת האגודות השיתופיות וכן על פי הקבוע בסעיף 12 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד - 1984, בהם נקבעו הנהלים לקביעת חובות חברי
תקנה 12 לתקנות הפירוק קובעת:
"המפרק יקבע את החובות המגיעים לאגודה מהחברים ואת סכום האחריות של החברים לחובות האגודה בנוסף לסכום השתתפותם בהון האגודה, ובין היתר יקבע את חובות החברים בעניינים אלה:
(1) שירותים שהחבר קיבל במישרין מהאגודה;
(2) שירותים כלליים שהאגודה נתנה לחבריה;
(3) הוצאות שהיו למפעלים של האגודה בהם שותפים החברים או שהאגודה שותפה בהם למען חבריה;
(4) הוצאות שהיו לאגודה והנוגעות לעסקי האגודה ומטרותיה, לרבות הוצאות מימון וריבית;
(5) חלקו של חבר בחוב האגודה לנושה, שמועד פירעונו הוקדם בהתאם לאמור בתקנה 18(א).
(ב) תקנה זו תחול גם על עיזבונות חברים ועל חברים לשעבר כאמור בסעיפים 32 ו-33 לפקודה.
2. לטענות המערערים לעניין סמכותו של המפרק, אין להם מקום ככל שהמפרק קבע את חובות המערערים בהתאם לעניינים המפורטים בתקנה 12 הנ"ל .
3. בבג"צ 333/85 אלי אביאלי נגד שר העבודה ואח', פד"י מ"ה (4) בעמוד 594 נקבע:
"יש להעדיף את הפירוש, לפיו תקנה 12(א) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק) אינה מקור עצמאי ליצירת חובות של חבר, אלא היא מגשימה באמצעות המפרק - חובות (במובן הרחב), שהחבר חב לאגודה השיתופית, בין שמועד פרעונם כבר נתגבש ובין שפרעונם עם פירוק האגודה, ואשר נוצרו במשך הפעילות של האגודה".
4. בתקנה 13 לתקנות הפירוק נקבע:
(א) קבע המפרק סכום חוב של החבר לאגודה כאמור בתקנה 12, יצווה על פרעון החוב על ידי הוצאת צו תשלום כמפורט בתוספת הראשונה (להלן - צו תשלום).
(ב) המפרק ישלח את צו התשלום לחבר ויקבע מועד לתשלום החוב שלא יפחת מארבעה עשר ימים מתאריך קבלת הצו."
5. השאלה, האם קביעת חובות המערערים על ידי המפרק נעשתה כדין ומה דינן של טענות המערערים בגין קביעת החובות שאינן מפורטים דיים, והטענה כי לא קיימת התאמה בין החוב לצווי התשלום וכי קיימים חיובים שגויים בכרטסת שאינן שייכים למערערים.
6. בסעיף 35 לפקודת האגודות השיתופיות נקבע כי:
"העתק מכל פרט רשום בספר או בפנקס או ברשימה שהאגודה מנהלת אותם בקביעות אגב עסקיה והנמצאים ברשותה, אם קויימה כהלכה באופן שנקבע בתקנות, תקובל כהוכחה על קיומו של הפרט הרשום...."
7. בסעיף 1 א' לתקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות), התשל"ה 1975, נקבע כדלקמן:
"פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה ישמשו ראיה לכאורה לנכונות הרשום בהם ובלבד שהרישומים בוקרו על ידי ברית הפיקוח או רואה החשבון של האגודה, לפי הענין; הטוען שהרשום אינו נכון, לרבות חבר האגודה-עליו הראיה."
8. על פי הוראות אלו, על האגודה לנהל ספרים אשר יאושרו ויבוקרו על ידי ברית הפיקוח או רואה חשבון, ורק העתק מאושר של ספרים שבוקרו כאמור, יהווה ראיה לכאורה לאמור בספרים.
9. המפרק טען כי קביעת חובות המערערים נקבעו על ידו, בהתאם למפורט בכרטסת הנהלת חשבונות של המערערים וכרטסת זאת הוכנה ע"י משרד רו"ח שרוני שפלר, משרד רו"ח המלווה את פירוק האגודה.
10. כן נטען, כי המערערים קיבלו ללא יוצא מהכלל, את הכרטסת בגין חובם ואכן בתאריך 20.6.06 נמסרו כל הכרטסות של המערערים, לידי בא כוחם וזאת לאחר שהועברו למערערים חצי שנה עובר להוצאת צווי התשלום.
11. ראה גם חיים נועם, עו"ד אגודות שיתופיות- הלכות ופסיקה מהדורה 2006 מעמוד 485 ואילך:
"פנקסי האגודה וספרי החשבונות שלה יכולים לשמש ראיה לכאורה לאמור בהם מכוח שלוש אפשרויות:
א. ..
ב. ..
ג. הנחה מכוחו של חקוק- תקנה 1 א' לתקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות), התשל"ה 1975. (ההדגשה שלי- א.ז).
וכן בהחלטתי בערעור אברמוב נגד
"במערכת יחסים מיוחדת זו בין האגודה לבין חבריה נוצר למעשה הסכם בין החבר לאגודה לפיו כל הרשום בספרי האגודה יחייב את החבר בעתיד לרבות בהליך משפטי, כראיה לכאורה, במידה וחבר רוצה לסתור את הרישום, עליו הראיה ועליו להביא ראיות שיוכיחו את טענותיו, מה שלדעתי לא קרה במקרה שלפנינו..." (ההדגשה שלי- א.ז).
12. התנהלותם של המערערים נגועה במניעות ושיהוי, מאחר ותקופה ארוכה לא הגיבו למפורט בכרטסת שנשלחה אליהם ושם פורטו חובותיהם. ראו לעניין זה ע"א 488/69
"לדעתי יש מניעות מצד המשיבים לטעון במיוחד כאשר קיבלו מדי חודש העתקי חשבונות ולא מחו בזמן עליהם".
13. המערערים ידעו היכן מתנהלת כרטסת הנהלת החשבונות שלהם באגודה. יתר על כן, במשרדי האגודה נמצאים גם בימים אלו נציגי המפרק, אשר מוסרים מידע רלוונטי לכל דורש ואף יכלו אם רצו בכך, לפנות למשרד רו"ח של האגודה שבפירוק על מנת לשטוח טענותיהם כנגד המפורט בכרטסות הנ"ל.
14. על כן, הנני מקבל את עמדת המפרק המעוגנת בהוראות הפקודה והתקנות, כי ספרי החשבונות המפוקחים של האגודה, מהווים ראיה לכאורה לקיומו של החוב ודוחה את טענות המערערים לעניין סתירות ואי דיוקים, חיובים מוטעים וכיוצא בזה טענות כנגד המופיע בכרטסות עליהן הסתמך המפרק לצורך הוצאת צווי התשלום למערערים.
זאת, באשר המערערים לא הביאו כל ראיות אחרות לסתור את הרשום בספרי האגודה, מלבד טענות סתמיות וכלליות שאינן סותרות את הכתוב בספרי חשבונות האגודה, אלא עוסקות בסוגי החיובים ומהותם.
15. ראוי היה כי טענות המערערים כנגד המפורט בכרטסות, היו מופנים למשרד רו"ח האגודה שבפירוק אשר מולם ובעזרתם, יכלו המערערים ללבן את טענותיהם כנגד המופיע בכרטסות אלו ומחזקים את טיעוניהם באמצעות מסמכים וראיות שיש בהם לסתור את החובות המיוחסים להם. אלא שהמערערים לא עשו זאת כלל.
16. הנטל לסתור האמור בכרטסות המערערים ולפיו חובותיהם אינם כמופיע בכרטסות, מוטל על כתפי המערערים. דא עקא כי האחרונים לא פנו כלל למשרד רו"ח האגודה שבפירוק בכדי לבדוק את הכרטסות ולא פעלו בשום דרך בכדי לנסות ולמצות הליכים, טרם ערערו על החלטת המפרק. רק לאחר שקיבלו את צווי התשלום, פנו אלי בערעור ובו העלו טענות כלליות ללא כל ראיות ישירות להוכחת טענותיהם.
17. בנסיבות אלו, הנני דוחה את טענותיו של ב"כ המערערים וקובע כי ספרי הנהלת החשבונות של האגודה מהווים ראיה לכאורה לנכונותם. המערערים לא טענו כי לא קבלו את השירותים שחויב בהם כרטיס הנהלת החשבונות של האגודה שהם נתבעים לשלמם עכשיו.
18. יתר על כן, המערערים לא ניסו להרים את הנטל המוטל עליהם לצורך סתירת האמור בספרי חשבונות האגודה ומטעם זה יש לדחות את תביעתם.
19. ראה החלטתי בעניין איכרי בנימינה נגד לאומי פיין (לא פורסם), שם קבעתי:
"נראה לי כי הבורר נתפס לכלל טעות אין זה מחובתה של האגודה להוכיח המערערת זאת, ספרי הנהלת החשבונות של האגודה הינם ראיה לכאורה לנכונותם, על פי הפקודה והתקנות מי שמעוניין לסתור זאת עליו הראיה, משלא עשו זאת המשיבים אין כל בסיס לפסיקתו של הבורר". (ההדגשה שלי- א.ז).
20. המערערים העלו טענות שונות לגבי חוסר פירוט ברישומי האגודה לחוב השוטף, על כך שאין הסבר כיצד חושבה יתרת החוב השוטף ועל סמך מה, אך מעבר לטענות כלליות אלו לא מצאתי כל ממש, או כל תימוכין לטענותיהם.
21. כפי העולה מהראיות שהוצגו על ידי המפרק, החיובים בגינם הוצאו צווי תשלום וכנגדם טוענים הערערים, הינם חיובים על פי דין וכוללים שירותים שהמערערים קיבלו במישרין מהאגודה ושהאגודה הוציאה במישרין עבורם, כגון: תשלומי מיסים ואגרות וכן הוצאות נוספות, אשר האגודה רשאית לחייב את חבריה המערערים ועל כן המפרק רשאי לדרוש חובות אלו.
דינה של החלטת חברי האגודה לקבלת מגרשים :
22. טענת המערערים הינה, שהמפרק פועל בניגוד להחלטת האסיפה הכללית ולפיה הוחלט על קבלת 2 מגרשים תמורת מתן 4.5 דונם לצורך פרויקט ההרחבה, אולם המערערים לא קיבלו את אשר הובטח להם תוך התעלמות המשיב.
23. התחייבות האגודה באמצעות מזכיר האגודה דאז, לגבות 38,000 דולר מכל משתכן, כולל חברי האגודה לצורך פרויקט ההרחבה, לא מומשה כלפי חברי האגודה וכן, לא בוצעה החלטת ועדת ההיגוי של פרויקט ההרחבה ולפיה חברי האגודה ובהם המערערים ישלמו סך של 38,000 דולר.
24. בנוסף, עמדת היועץ המשפטי לממשלה קבעה, כי יש הכרח להגשת תביעות כנגד בעלי הנחלות, קרי המערערים, להשבת כספים בגין קבלת המגרשים ללא ששילמו הוצאות פיתוח.
25. יובהר כי הנאמנים דאז, התחייבו לתבוע מועמדים ו/או חברי אגודה שקיבלו כספים שלא כדין, התחייבות לה ניתן תוקף של פסק דין. אולם המפרק חייב את המערערים, אשר קיבלו מגרשים רק בסכום של 20,000 דולר למגרש בלבד במקום במחיר המקורי שהיה גבוה יותר.
26. לאור האמור לעיל, יש לדחות את הנטען ע"י המערערים המנוגד להחלטות הנ"ל. בנוסף דרישתם של המערערים, מהווה פגיעה בעקרון השוויון בין המשתכנים השונים אשר פעלו על פי ההחלטות דלעיל ואשר שילמו את חובם לאגודה.
27. לפנים משורת הדין, הנני מאפשר לכל אחד מהמערערים שסבור כי נפלו טעויות בחשבונו האישי, לפנות באופן פרטני למשרדי רו"ח של האגודה שבפירוק, בתיאום עם מפרק האגודה, בכדי שיוכל להגיש את השגתו על צו התשלום שהוציא המפרק כנגדו. כל משיג שיבקש להשיג מחדש על צו התשלום, יציג באופן מפורט את השגתו לאמור בכרטסת החוב שלו ויציג את האסמכתאות והראיות שבידו, שיש בהם כדי לסתור את האמור בכרטסת החוב.
לא תתקבל על ידי המפרק כל השגה לצו התשלום, שיש בה טענות כלליות או טענות שדחיתי בהחלטתי זו (כפי שנעשה על ידי המערערים בערעור זה), אלא כל משיג על צו התשלום יגיש למפרק השגתו בנפרד, בהתייחס למסמכי האגודה.
המפרק ייתן ידו לכל משיג, בכדי לנסות ולהשיג כל מסמך שיכול לסייע בידו.
28. כל השגה תידון בנפרד על ידי המפרק והוא ייתן בה את החלטתו. במידה ויבקש המשיג לערער על החלטתו של המפרק, יוכל לעשות כן בערעור שיוגש אלי תוך 45 ימים מיום שקיבל לידיו את החלטת המפרק.
29. כל מערער שלא ישיג על צו התשלום כאמור, תוך 45 יום מיום קבלת החלטתי, יהפוך צו התשלום שהוציא המפרק ביום 30/04/06 לסופי וייאכף על ידי המפרק בהתאם לדין.
30. אין צו להוצאות.
ניתן היום 11/12/07,
אורי זליגמן, עו"ד
