טענה לביזיון בית המשפט על ידי מושב עמינדב- מה התחייב מושב עמינדב לספק? בית מגורים זמני או משק חקלאי?

העובדות הרלוונטיות:

ציון ועקנין הגיש, כנגד מושב עמינדב, בקשה, לפי פקודת ביזיון בית המשפט, עקב הפרת פסק דין שניתן בשנת 1978, במסגרתו אושר פסק בוררות, שהתקיימה בין מושב עמינדב לבין אביו המנוח של ציון ועקנין ולפיו, מושב עמינדב נדרש היה למסור משק חקלאי לציון ועקנין.

מנגד, הגיש, מושב עמינדב, בקשה לסילוק עתירתו של ציון ועקנין על הסף.

טענות עמינדב- מושב עובדים להתיישבות:

אין כל יריבות בין מושב עמינדב לבין ציון ועקנין שכן, פסק הבוררות שניתן נגד מושב עמינדב, ניתן בהתדיינות שציון ועקנין כלל לא היה צד לה, אלא אביו המנוח. יתרה מזאת, אביו המנוח הגיש בקשה בשנת 1982, לפי פקודת ביזיון בית המשפט ובקשתו נדחתה. לכן, יש לסלק את התביעה על הסף, לאור קיומו של "מעשה בית דין".

בפסק הבוררות שניתן, לא חויב מושב עמינדב להקנות לציון ועקנין משק חקלאי או בית מגורים, וכן, החלטת מינהל מקרקעי ישראל אינה מתירה למושב עמינדב להקצות משקים.

בנוסף, הסעד המבוקש הוא מאסרם של חברי ועד המושב. אולם, נמחקה הבקשה נגדם, ולכן הדיון בבקשה מתייתר, ויש לסלק את התביעה על הסף.

כמו כן, ציון ועקנין הגיש את הבקשה בשיהוי רב, והיא אינה נתמכת בתצהיר מטעמו.

טענות ציון ועקנין:

קיימת יריבות בינו לבין מושב עמינדב, משום שטענותיו של אביו המנוח נגד מושב עמינדב, במהלך ההתדיינות ביניהם, עסקו בסירוב המושב להקצות לציון ועקנין משק.

מחיקת חברי הועד מהבקשה אינה גורעת מאחריות ועד מושב עמינדב, שכן הוא הגוף המבצע, שאמור היה לקיים את פסק הדין שניתן. אמנם הסעד המבוקש הוא מאסר חברי הועד, אך מושב עמינדב עצמו מבזה את בית המשפט בסירובו לבצע את פסק הדין שניתן. לכן, יש להתיר את תיקון הסעד המבוקש לסעד של קנס.

פסק הדין שניתן בשנת 1985- טרם בוצע ולכן, לא קם מעשה בית דין לגביו.

טרם חלפה תקופת ההתיישנות, שכן פסק הדין האחרון ניתן בשנת 1982, ומושב עמינדב הציג מצג בפני ציון ועקנין על כוונתו לקיים את פסק הדין.

לא התקיים שיהוי בהגשת הבקשה שכן, לא התקיים מצג ברור לפיו זנח ציון ועקנין את זכותו, מושב עמינדב לא שינה מצבו לרעה והשיהוי נגרם כתוצאה ממעשיו ומחדליו של מושב עמינדב.

בנוסף, ציון ועקנין הגיש תצהיר מטעמו כנדרש, וגם אי הגשת תצהיר, אין בה כדי להביא לסילוק הבקשה על הסף.

כב' הרשם רפאל כרמל פסק:

די בקיומה של אפשרות, אפילו קלושה, שלאחר שמיעת מסכת הראיות, תתקבל תביעתו של ציון ועקנין, והוא יזכה בסעד המבוקש- כדי שבית המשפט לא יורה על סילוק התובענה על הסף.

דין טענת מושב עמינדב להיעדר יריבות בינו לבין ציון ועקנין- להידחות, משום שאביו המנוח של ציון ועקנין פעל עבורו ובשמו. גם החלטת בית המשפט בפסק הבוררות התייחסה במפורש לציון ועקנין, כמי ששאלת זכותו לבית מגורים או משק חקלאי עומדת במרכז המחלוקת בין הצדדים. גם טענת המושב בדבר העדר עילה-נדחית שכן, מחיקת חברי הועד מהבקשה אינה מאיינת את היריבות בין ציון ועקנין למושב עמינדב, ואת האפשרות לאכוף את פסק הדין שניתן על מושב עמינדב.

יחד עם זאת, בענייננו אין אפשרות לכפות את פסק הדין על מושב עמינדב, משום קיומו של מעשה בית דין, אשר מביאה לסיומה של ההתדיינות המשפטית באותו עניין בין ציון ועקנין ומושב עמינדב. שכן, הבקשה שהגיש ציון ועקנין לפי פקודת ביזיון בית המשפט זהה לבקשה שהגיש אביו המנוח בשנת 1982. בשתי הבקשות התבקש בית המשפט לכוף את מושב עמינדב לקיים את פסק הבוררות. בשתי הבקשות נטען כי מושב עמינדב הבטיח לתת לציון ועקנין משק חקלאי. בית המשפט בחן את פסק הבוררות ואת פסק הדין שאישר אותו, וכן את ההחלטה בבקשה הראשונה לביזיון בית המשפט, וקבע כי, לפי פסק הבוררות לציון ועקנין יינתן בית מגורים זמני עד שיובא עניינו להצבעה בפני האסיפה הכללית, ולפיכך דחה את טענת ציון ועקנין ואביו המנוח, לפיה מגיע לציון ועקנין משק חקלאי ולא בית מגורים זמני בלבד. כמו כן, נקבע כי מושב עמינדב היה מוכן לקיים את פסק הבוררות, ואולם לא היה בכוחו לעשות כן, לאור התנגדותם של ציון ועקנין ואביו המנוח להשתתף באסיפה הכללית.

כמו כן, החלטת בית המשפט לדחות את הבקשה של ציון ועקנין ואביו המנוח נבעה מכך שאין למושב עמינדב קרקעות פנויות הניתנות לחלוקה.

לסיכומו של עניין, בקשתו של ציון ועקנין נדחית

ציון ועקנין יישא בהוצאות מושב עמינדב בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן ביום 27/4/2009

למידע אודות מושב עמינדב מתוך אתר ויקיפדיה