יו"ר הועד המקומי בישוב שערי תקווה נתבע בסך 500,000 ₪ בגין לשון הרע.

בית המשפט השלום בירושלים, בפני כבוד השופטת תמר בר-אשר צבן. ת"א 8006-09-13 הוועד המקומי שערי תקווה נ' יוסף חיים אחונוב ואח'.
הרקע

יוסף חיים אחונוב, גיורא גיבל, יואל תמרי ואליוסף בוכניק (להלן: 'החברים') הינם חברי ועד הישוב שערי תקווה (להלן: 'הישוב' ו'הועד המקומי' לפי העניין). החברים הגישו תביעה לפיצוי  בסך חצי מיליון ₪, בגין הוצאת לשון הרע נגד יו"ר ועד הישוב (להלן: 'היו"ר') שלטענתם נעשתה באמצעות מספר אמצעי פרסום, כגון: כרוזים, מכתבים ואינטרנט.

אין מחלוקת בין הצדדים על כך כי הרקע לפרסומים היה חילוקי דעות בין הועד והחברים על רקע נושאים הקשורים בבניית מבנה קבע לבי"ס ממלכתי דתי ביישוב (להלן: 'ביה"ס'), הרחבתו ומיקום בנייתו. חילוקי דעות אלו החלו לאחר ישיבה של הועד בה נודע ליו"ר כי התנגדות החברים היא המונעת את אישור תוכנית בניית ביה"ס. בסופה של הישיבה העמיד הועד בפני היו"ר דרישה להמציא חתימות תשע מחברי הועד, לרבות החברים, בעניין הסכמתם להקמת ביה"ס, אחרת תבוטל התוכנית.

בכדי להשפיע על החברים לחתום על ההסכמה הדרושה, פרסם היו"ר בכל אפיקי הפרסום שפורטו לעיל את תוכנה של הישיבה. במסגרת פרסום זה, טענו החברים, נשזרו ביטויים המתייחסים אליהם ומהווים לשון הרע ופוגעים בשמם הטוב. לאחר הגשת התביעה ע"י החברים, הגיש הועד בקשה להכרה בחסינותו של היו"ר מתוקף תפקידו כעובד ציבור שפעל בקשר לתפקידו השלטוני ובמסגרתו.

דיון והכרעה

הועד טען כי היו"ר הינו עובד ציבור וכי הפרסום מתייחס לאשר אירע בישיבה במשרדי המועצה, מכאן שמעשיו נעשו בתחום תפקידו השלטוני ובמסגרתו. כמו- כן, אמצעי הפרסום שננקטו הינם אמצעים המקובלים בישוב ואף היועץ המשפטי של הועד לא מצא כי התבטאויותיו של היו"ר חורגות ממתחם הסביר ואף כי אין בהן משום כוונה לגרום נזק. ועוד, הפרסום מתייחס להתפתחויות בנושא ביה"ס שהינו נושא שלתושבי היישוב עניין רב בו. על- כן, טען הועד כי יש להכיר בחסינותו של היו"ר.

החברים טענו כי תוכן הפרסומים אינו אמת וחרג מתיאור הדברים שאירעו בישיבה וכי לפרסומים הייתה מטרה אחת והיא הצגת החברים בעיני התושבים באור שלילי, תוך ביזויים וגרימת נזק תדמיתי להם. בפרט הפרסום ברשת האינטרנט "פייסבוק", מתוך צפייה שפרסומי היו"ר יעוררו תסיסה ותגובות סוערות כנגד החברים, כפי שאירע בפועל. וכן, היות והחסינות המוענקת לעובד ציבור נועדה להגן עליו ולאפשר לו לפעול בחופשיות במסגרת תפקידו, אין להעניק ליו"ר חסינות זו, מכיוון שמעשיו נועדו לגרום נזק ולבצע עוול לאחרים מתוך ניצול מעמדו.

ביהמ"ש קיבל את בקשת הועד והורה למחוק את התביעה כנגד היו"ר ולהגישה כנגד הועד. ראשית ביהמ"ש קבע כי היו"ר הינו עובד ציבור ללא עוררין. שנית קבע ביהמ"ש, כי תכלית הפרסומים לדווח לתושבים על התפתחויות שחלו בקידום תוכנית הבנייה של ביה"ס והרחבתו, תכלית הקשורה במילוי תפקידו של היו"ר. עוד קבע ביהמ"ש כי כל התבטאויותיו של היו"ר שזורות בהתייחסות עניינית לנושא דנן ולא מתוך כוונה לכתיבת דברי בלע. מכיוון ונקבע בפסיקה כי כל אימת שדובר בפרסום הקשור במילוי תפקידו של עובד הציבור, הוכרה חסינות עובד הציבור מפני הגשת תביעה, וביהמ"ש קיבל את בקשת הועד.

 
סיכום

ביהמ"ש קבע כי היו"ר זכאי לכך שתוכר חסינותו בהיותו עובד רשות ציבורית, לכן יימחק שמו מכתב התביעה ותחתיו יירשם הוועד.

אין צו להוצאות.

ניתן ביום כ"ב אדר ב' תשע"ד, 24.04.2014, בהעדר הצדדים.

 
 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: