יו"ר וועד מקומי במושב שדמות דבורה הפיץ דואר אלקטרוני הטוען כי אחד החברים "פוגע בכולנו" וכנגד אמירה זו הוגשה נגדו תביעת לשון הרע
הרקע
טל צביאלי, תושב מושב שדמות דבורה הגיש תביעת בגין לשון הרע כנגד מיכה שוורץ, אשר שימש בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה יו"ר בוועד המקומי וזאת עקב אימייל שהפיץ מיכה בזו הלשון:
"לחברים שלום.
לפני זמן לא רב פנינו אליכם וביקשנו כי תעזרו לנו לשמור על הרכוש הציבורי. בין שאר הדברים ציינו כי הכניסה לבית העם שלא דרך הדלת, ולקיחת ציוד שלא כמקובל תאלץ אותנו להשקיע כספים רבים במיגון בית העם מעצמנו, דבר לא הגיוני שיש לו השלכות רבות על חיי הקהילה כי האמצעים הכספיים העומדים לרשותנו מוגבלים.
לפני שבוע נכנס טל צביאלי לבית העם דרך החלון ולקח כסאות, לא הייתה שום סיבה שלא להיכנס מהדלת פרט להתייחסות מזלזלת ברכושנו (הכיסאות נועדו למטרה ראויה).
אנחנו לא מתכוונים להיות שוטרים או שומרים רק שיהיה ברור לכולם, מי ששם... ומתייחס כך לרכוש הציבורי פוגע בכולנו.
אנו מוקיעים התנהגות זו.
שתהיה לכולנו שנה טובה
מיכה שוורץ
יו"ר הוועד המקומי"
בין טל למיכה היו מחלוקות שונות בעבר.
בתחילת חודש 9/08 מצא את מותו אחד מחברי המושב במהלך עבודתו כחשמלאי. טל צביאלי, עם מספר חברים נוספים, התגייסו לסייע למשפחת המנוח בסידורי הלוויה וימי השבעה. לצורך כך ביקשו להביא כסאות מבית העם, אך המקום היה סגור. בעודו מנסה להשיג את המפתחות למקום, נכנסו חלק מחברי היישוב לבית העם דרך החלון והוציאו משם את הכיסאות.
לטענתו של טל צביאלי, הפרסום נעשה ברשלנות, בחוסר תום לב וממניעים שנועדו ואף הצליחו לפגוע בו וזאת לאחר שהוזהר מיכה שוורץ כי הפרסום עלול לפגוע בשמו הטוב של טל.
לטענתו של מיכה שוורץ, טל בעצמו הודה כי נכנס לבית העם דרך החלון כאשר ביקש ממזכירת המושב את המפתחות על מנת להחזיר את הכסאות מיכה ציין כי ראה צורך במשלוח ההודעה, המבוססת על דברי המזכירה, לנוכח מקרים קודמים בהם הופקר ציוד של המושב ו/או ניזוק. יחד עם זאת הדגיש מיכה, כי לאחר שהנושא יצא מכל פרופורציה, כלשונו, בעצה אחת עם חבר ועד נוסף מצא לנכון לפרסם הודעת הבהרה בכדי להרגיע את הרוחות.
דיון והכרעה:
קריאת הדברים כפשוטם מעלה כי יש בהם משום הטלת דופי בטל צביאלי, המצטייר כמי שמתעלם מצרכי הציבור ומזלזל ברכושו, ובכך פוגע בתושבים.
בהודעה מציין מיכה שוורץ בפני חברי היישוב את הבקשות הקודמות אשר הופנו אליהם בדבר הצורך לשמור על הרכוש הציבורי.
על רקע דברים אלה, מתייחס מיכה שוורץ באופן קונקרטי לטל כמי שלא מילא אחר בקשה זו וכי הסיבה היחידה להתנהגות זו הינה זלזול ברכוש הציבורי. טל צביאלי הוצג כמי שפוגע בכלל הציבור.
הדברים מציגים אותו, גם אם לא כפורץ, אזי כמי שעושה ככל העולה על רוחו ברכוש הציבור ובכך יש משום הטלת דופי. גם לא צוינה העובדה כי מיכה ציין שלקיחת הכיסאות נעשתה למטרה ראויה.
הדברים שנכתבו נכנסים לגדרי חוק לשון הרע כדברים העלולים להלבין את פניו של אדם בעיני הבריות ולבזותו. בעניין זה, הולבנו פניו של טל בפני תושבי המושב בו הוא מתגורר.
העובדה כי אחרים נכנסו לבית העם איננה יכולה להיות הפרט המהותי, שכן אין טענה כזו באותו פרסום.
בכדי שתחול הגנת "אמת בפרסום", על מיכה שוורץ להוכיח כי הדבר שפורסם היה אמת וכי היה בפרסום עניין ציבורי.עיון בראיות אשר הוגשו לתיק מעלה, כי לא עלה בידי מיכה להוכיח שטל אכן נכנס לבית העם דרך החלון. הדבר הינו עדות מפי השמועה בלבד.
סיכום:
בנסיבות העניין לא הוכח כי הפרסום הינו אמת. בית המשפט מקבל את התביעה באופן חלקי. בקביעת גובה הפיצוי מתייחס בית המשפט לעובדה שטל אמר את הדברים למזכירת המושב, גם אם אינם נכונים וכי מיכה פרסם הודעת התנצלות. כמו כן, ניתן משקל לעובדה שמיכה פרסם את הדברים כמי שאמון על טובת הציבור כאשר חשב שהוא פועל לטובתו.
יש מקום לחייב את מיכה שוורץ לפצות את טל צביאלי בסך של 1,000 ₪ ובהוצאות המשפט בסך 1,000 ₪ נוספים. סה"כ 2,000 ₪.
ניתן ב- י"א אדר א תשע"א, 15 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.
