יוסף גוילי טוען כי בתו זכאית לנחלה ולמכסות ביצים ממושב אלקוש
בפני עו"ד לאה רוזנטל תיק בוררות 1675/37/00
עוזר רשם האגודות השיתופיות
ב ע נ י ן : יוסף גוילי
ממושב אלקוש ת.ד. 17,
ד.נ. מעלה הגליל25175-
ע"י ב"כ עו"ד איתן מימוני ו/או
אורית שלוש ו/או אפרת צ'רבוניץ
ו/או יובל ינאי ו/או רונית ליבמן
ו/או עמית בן יהושוע ו/או זוהר מימוני
רחוב החשמונאים 100 תל-אביב67133-
המערער
ו ב ע נ י ן: ועד מושב אלקוש מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע''מ
ד.נ. מעלה הגליל25175-
המשיב
ה ח ל ט ה
1. כתב תביעה נגד המשיבה הוגש ב4.2.2001-.
המערער טוען כי בתו זכאית לנחלה ולמכסות ביצים וקרקע.
זכאות בתו נובעת משום שהנחלות חולקו בעבר על פי גיל ועל פי "קריטריון הגיל" – בתו היא הבוגרת הבאה בתור במושב לקבלת נחלה.
ועוד: יש אסור אפליית נשים על פי החוק – על כן מגיעה לה זכאות.
2. טענות המשיבה בבוררות: לא גיל הילדים היה הקריטריון – אלא השאלה מי הם משפחות המייסדים – באשר רק ילדים ממשפחות המייסדים קיבלו נחלות כשהגיעו לגיל המתאים.
נציג המשיבה הבהיר כי היו 31 מייסדים, על כן היו 31 נחלות שנוספו למשיבה – ורק נחלה אחת נותרה משום שמשפחה עזבה ולא מימשה זכותה.
כמו כן מבקשים מספר חברים נוספים באגודה לקבל נחלה אחרונה זו, משום כך כוונתם להעמיד הנחלה האמורה למכרז או להגרלה.
3. פסק הבורר:
עו"ד עמית רוזינס מונה כבורר.
הבורר דחה תביעת המערער ואפשר לנציגי הועד להעמיד הנחלה למכרז או הגרלה.
4. טענות המערער בערעור:
א. חזר על הטענות בכתב הערעור.
ב. בערעור טען כי שקול דעת הבורר אינו מקובל עליו.
ביקש לעכב הליך של הועד או אסיפת חברים לקבלת החלטה לעניין מסירת הנחלה.
ג. טוען כי בעבר חלוקת נחלות נעשתה על פי קריטריון גיל הילד. הואיל ובת המערער היא כעת בגיל הנכון – חייבת המשיבה לממש הקריטריון ולהעניק לה הנחלה.
ד. אין להפלות בין גברים לנשים על פי חוק שווי זכויות האשה תשי"א1951- הקובע:
"1. מטרת החוק : חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
6. שוויון בזכויות חברתיות לכל אישה ואיש זכות שווה לקיום בכבוד אנושי ובכלל זה לשוויון בתחומי העבודה, החינוך, ההשכלה, הבריאות, הדיון, איכות הסביבה והרווחה החברתית."
מכאן שבהסתמך על עקרון השוויון, זכאית בתו לנחלה.
ה. עוד נטען בערעור כי בחלוקה אחרונה של 14 נחלות קיבלו נחלות גם בנים שאינם בנים של מייסדים.
5. תשובת המזכיר בערעור:
א. המערער נכנס ב1972- לאגודה – לא נתקבל עדיין כחבר באסיפה.
לאחר מכן ב1975- עזבו מספר חברים – גם אז המערער לא רכש נחלה ולא את הבית המקצועי.
כיום המערער חבר באגודה ומשלם מיסים. הועד הקודם הוא שאישר החברות – למרות שלא בוצעה רכישה של נחלה בפועל.
ב. לחלוקת הנחלות בעבר אומר נציג המושב:
כל בית אב מהמייסדים, הבן קיבל נחלה.
ג. בתו של המערער ובעלה קיבלו מגרש בהרחבה. הם אף רשמו מגרש זה על שמם במנהל. לעניין הנחלה אותה דורש המערער – מגישה המשיבה מסמך ה1/. במסמך טוען גיבלי זכריה כי מגיע נחלה לאחד מילדיו עוד משנת 1976 עדיין לא קיבל ולכן מבקש הנחלה.
6. מסקנות:
בעבר היתה הסוכנות מעוניינת להגדיל מספר הנחלות במושבים.
חולקו נחלות בחלוקה ראשונה בשנות השבעים.
חולקו נחלות בחלוקה שניה בשנות השמונים.
כעת דורש המערער כי בעת חלוקת נחלה אחרונה שנותרה – תקבל בתו את הנחלה. כעת לאחר שהוא חבר אגודה עשרות שנים ומעולם לא טען להפליה מקפחת, טוען החבר כי אין לקיים הפליה ויש לאפשר גם לבנות לקבל נחלות.
דה עקא, שהאגודה הקדימה אותו וכבר כונסה אסיפה כללית בה הוחלט כי אצל המשיבה יתקיים עקרון השוויון ומהיום נשים וגברים רשאים לבחור ולהיבחר לכל מוסדות האגודה.
כמו כן הצהיר מזכיר המשיבה בערעור בפני וגם בדיון בפני הבורר – כי המשיבה מכנסת דיון באסיפה כללית, לקביעת הכלל כי בכל המגרשים לחלוקה בעתיד אצל המשיבה – יפעלו על פי עקרון השוויון זכאות לבנים ולבנות כאחד.
7. נשאלת השאלה האם במסירת נחלה אחרונה אצל המשיבה יש לחייבה למסור הנחלה דווקא לבתו של המערער.
א. נאמר ע"י המזכיר כי במהלך שלושים השנים האחרונות, חולקו 27 נחלות, כולן חולקו לבנים, על פי הבנה או הסכם אשר היה קיים בין כלל חברי האגודה.
רק לאחרונה הועלה אצל המשיבה הנושא כי בעת חלוקת נחלות אין להפלות בין גברים לנשים. ואולם – מדובר בחלוקת נחלה אחרונה – אם בכלל.
אין זה נכון, דווקא בחלוקה זו, לשנות מההסכמה שהיתה מקובלת עד כה.
אם רוצים לשנות מההסכמה הכללית באגודה – יש להעלות הנושא באסיפה כללית.
ב. יש מספר טוענים ל"נחלה אחרונה זו". ראה בקשת זכריה גיבלי ה1/. ראה תיק בוררות אליהו סלהוב נגד האגודה אלקוש אשר נדון בפני במקביל, וניתנה החלטה בנושא הנדון.
ג. יתכן ויש שתי נחלות ריקות (כולל של אלי יוסף).
ד. יתכן וכוונת הוועד היתה אך ורק לחלוקת מגרשים מכאן ולהבא – ואין כל כוונה לחלק נחלה או שתיים אחרונות.
ה. בין השיטין השמיע הוועד כי ייתכן ויוחלט באסיפה לשנות את ייעודן של נחלות אלה למטרה אחרת. כגון: תשלום חובות האגודה, או שינוי ייעוד, או פתוח הרחבה נוספת ומספר מגרשים על שטחן של שתי הנחלות הפנויות הנדונות, או כל החלטה אחרת אשר תתקבל על ידי האסיפה הכללית.
9. אני מסכימה עם עמדת האגודה.
נכון שמלכתחילה אין להפלות בין גברים לנשים.
אולם לאחר שעשרים ושבעה נחלות חולקו לבנים בלבד – והיתה הסכמה כללית על כך באגודה – לא נכון לשנות מדרך החלוקה בשלב זה.
את חוסר השוויון יש לעקור מן השורש.
המשיבה חייבת לנהוג בעקרון השוויון.
הואיל והחוק והפסיקה מצווים על קיום עקרון השוויון לכאורה מיותר לקרוא לאסיפה כללית שתאשר עקרון זה.
בכל זאת העובדה שהמשיבה כינסה אסיפה כללית בעבר ובה קבעה את עקרון השוויון לבחור ולהיבחר, ושמשיבה מתכוונת להתכנס בעתיד הקרוב ולהחיל את עקרון השוויון בכל חלוקת מגרשים עתידית – מראה כי המשיבה תפעל על-פי עקרון השוויון מכאן ולהבא.
יחד עם זאת, איני מוצאת מקום לקבוע כי דוקא בחלוקת נחלה אחרונה יש לסטות מהכלל שפעל עד כה אצל המשיבה.
על כן אין לקבוע באופן פוזיטיבי כי דווקא נחלה זו תנתן דווקא לבת המערער וזאת לא רק מהנמוק של עקרון השוויון, אלא גם מהנמוקים הנוספים עליהם עמדנו בהחלטה זו.
כאמור לנחלה זו יש מספר דורשים.
הפתרון הנכון יהיה לקבוע באסיפה כללית מי יקבל, אם בכלל, נחלה או שתיים אחרונות שנותרו.
נכון שעקרון השוויון בין המינים הוא אבן יסוד.
האם כאשר חולקו 70 מגרשים בדרך מסויימת ניתן להחליט כעת בחלוקת נחלה אחרונה לשנות מהדרך הרגילה? היכן היה המערער במשך כל השנים? היות המערער מבקש כעת שינוי בקריטריונים, יש לזמן אסיפה לצורך קבלת החלטה בעניין הנדון.
10. בורר לא ישים את שקול דעתו במקום החלטה של ועד או אסיפה כללית אשר נתקבלה כדין.
11. על כן, נכון עשה הבורר כשקבע כי לא ניתן לקבל החלטה בנתונים האמורים, ויש להעלות הנושא לדיון באסיפה כללית אשר תתכנס כדין.
באסיפה זו יוחלט:
(1) האם מדובר בנחלה ריקה אחת או שתיים.
(2) האם מדובר במגרש ריק אחד או שניים.
(3) מי מתוך כלל הפונים זכאי לנחלה.
(4) האם המשיבה מייעדת שימוש שונה לנחלה או נחלות הריקות לטובת כלל חברי המשיבה?
(5) האם העובדה שהבת קיבלה מגרש בהרחבה, מייתרת את טענתה בדבר זכאותה לנחלה.
(6) האם בת המערער זכאית לנחלה הנדונה?
(7) מה הם הקריטריונים לחלוקת מגרשים בעתיד?
12. המקום הנכון לקבלת תשובות לשאלות אלה ואחרות הוא באסיפה כללית בה יובהר לכלל החברים מה הן האופציות ותתקבל החלטה בנושאים השונים העומדים על הפרק.
בכך הנני מרחיבה את החלטת הבורר אשר קבע כי "גורל הנחלה" ייקבע במכרז או הגרלה.
רצוי אם כן, כי בסופו של יום תתקבל החלטה ברורה באסיפה כללית – לטובת שלום בית אצל המשיב ולטובת כלל חברי האגודה.
13. אין צו להוצאות.
14. החלטה זו תועבר לצדדים בדואר רשום.
ירושלים: ח' באלול התשס"א לאה רוזנטל, עו"ד
27 באוגוסט 2001
עוזר רשם האגודות השיתופיות
אלקוש2
