לא בכל מקרה של שיהוי בהגשת עתירה מנהלית העתירה תידחה

בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים, שעיקרה דחיית עתירה שהוגשה כנגד המועצה האזורית חוף כרמל. במסגרת העתירה התבקש בית המשפט לאסור על המועצה לקבל תרומה מחברת אנרג'יאן העוסקת בפיתוח מאגרי הגז בשטח השיפוט של המועצה ובשטחים הסמוכים לשטח שיפוטה.

רקע

בשנת 2019, נחתם הסכם בו התחייבה חברת אנרג'יאן לתרום למועצה האזורית חוף כרמל, כספים בסך 480,000 דולר בפריסה של חמש שנים. לאחר שועדת התרומה של המועצה שקלה את ההסכם, היא המליצה לקבל את התרומה, ובהתאם ראש המועצה נתן את אישורו לתרומה.

בתגובה פנתה המערערת – עמותה העוסקת בפיקוח על פעילות הפיתוח של אסדות הגז, לראש המועצה בבקשה לבטל את התרומה. לטענת העמותה התרומה עלולה לגרום לניגוד עניינים בין המועצה לחברת אנרג'יאן, מכיוון שתושבי המועצה עתידים להיות מושפעים מפיתוח מאגרי הגז בשטח שיפוטה של המועצה.

מאחר שראש המועצה דחה את פניית העמותה, פנתה העמותה לממונה על מחוז צפון במשרד הפנים בדרישה שיתערב בהחלטה. עם זאת, גם הממונה דחה את טענות העמותה, לאחר שקבע כי התנהלות המועצה הייתה כדין, וכי רוב תשתיות חברת אנרג'יאן עתידות לקום מחוץ לשטח שיפוטה של המועצה.

על רקע דחיות אלו, הגישה העמותה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, כנגד החלטת ראש המועצה. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע, כי יש לדחות את העתירה כיוון והוגשה בשיהוי רב, הן מבחינה אובייקטיבית, כיוון והעתירה הוגשה 54 ימים לאחר החלטת הממונה, והן מבחינה סובייקטיבית כיוון שבפועל חברת אנרג'יאן החלה להעביר את הכספים למועצה והכספים שימשו את המועצה לתכניות ספורט ועוד.

בבקשה לרשות ערעור טענה העמותה, כי מעולם לא זנחה את טענותיה כנגד התרומה, וכי מאז נודע לה על ההחלטה היא פעלה בדרכים רבות על מנת להביע את התנגדותה. לפיכך, אין לקבל את קביעת בית המשפט המחוזי כי העתירה הוגשה בשיהוי. באשר לטענה כי חלק מן התרומה התקבלה זה מכבר, נטען כי מדובר רק בשמינית מהתרומה, וכי בית המשפט יכול להורות על בטלות התרומה למעט החלק שנתקבל.

עוד הוסיפה העמותה, כי קבלת התרומה פוגעת באינטרס הציבורי, שכן למועצה סמכויות רבות הרלוונטיות לעסקי חברת אנרג'יאן ופיתוח אסדותיה, ויש חשש כי תרומה בהיקפים מסוג זה תוביל למצב של ניגוד עניינים בהחלטות הקשורות לחברה.

מנגד המועצה עמדה על עמדתה לפיה העתירה הוגשה בשיהוי רב ואין לקבלה. עוד הוסיפה לגופו של עניין, כי אין ניגוד עניינים בין המועצה לבין החברה, שכן בפועל האסדה לא נמצאת בשטחה, ולמבנים שכן הוקמו בשטחה כבר ניתן אישור מהמעוצה ולפיכך התרומה לא תשפיע על קבלת ההחלטה בעניינם.

עוד יצוין כי, הממונה במשרד הפנים הודיע לבית המשפט, כי החליט לבחון מחדש את מתן הסכמתו לתרומה אשר נדונה בעתירה.

דיון והכרעה

בפתח דבריו קבע  בית המשפט, כי יש לדון בבקשת הערעור כאילו מדובר בערעור, שכן המקרה דנן נוגע בהיבטים מהותיים של שלטון החוק והבטחת האינטרס הציבורי.

כמו כן, בית המשפט ייחס חשיבות לעובדה כי הממונה הודיע כי ישקול את החלטתו מחדש, דבר אשר העיד על הצורך לשמוע את הטענות לגופן.

לפיכך קבע בית המשפט, כי יש לקבל את הערעור, ולהשיב את הדיון בנושא לבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים, על מנת שזה יברר את טענות הצדדים לגופם.

סיכום

הערעור התקבל הוחלט כי המועצה תישא בהוצאות העמותה בערעור בסך 1,500 ₪.

ניתן ביום: ט"ז בשבט תש"פ, 11.02.2020.