להליך הבוררות יתרונות רבים הבאים לידי ביטוי בין השאר, במועדים הקבועים בחוק
בפני עוזרת רשם האגודות השיתופיות דנה ביאלר, עו"ד. תב 3088/62-79/2013 שמעון שולה ו30 אח' נ' מתיישבי רמות לבנים אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בעמ.
בפני עו"ד דנה ביאלר
עוזרת רשם האגודות השיתופיות
בעניין: שמעון שולה ו- 30 אח'
ובעניין: מתיישבי רמות לבנים אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ
ביום 8/1/2015 נתקבלה במזכירות רשם האגודות השיתופיות בקשת המבקשים להארכת מועד להגשת השגה (ערעור) (להלן – "הבקשה") על פסק בוררות של עו"ד דן שגב וימר (להלן – "הבורר") מיום 24/8/2014 (להלן – "פסק הבוררות"). פסק הבוררות ניתן בהתאם לסעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן – "הפקודה"), ובהתאם לסעיף יישוב הסכסוכים שבתקנון המשיב (להלן גם – "האגודה").
המדובר בבקשה אשר הוגשה באיחור ניכר של למעלה מארבעה חודשים כאשר המועד להשיג על פסק בורר סופי בפני רשם האגודות השיתופיות (להלן – "הרשם") נקבע בפקודה והועמד על עשרה ימים בלבד.
עוד ביום 26/10/2014 פנו שולה ואלי שמעון בלבד ללא כל שאר המבקשים דנן, שלא באמצעות עו"ד לרשם בבקשה להגיש "ערר" – כך במילותיהם, ועל גבי בקשתם ניתנה החלטתי מיום 30/10/2014 אשר זו לשונה:
"ממסמך זה לא ברור מה מספר התיק בעניינו פונים המבקשים, על איזה פסק בוררות מבקשים הם לערער ואף מען המבקשים אינו מצוין.
במצב דברים זה בקשה זו לא תטופל.
יתכבדו המבקשים ויגישו בקשותיהם באופן מסודר תוך הבאת הפרטים הרלוונטיים באופן מלא."
ביום 12/11/2014 התקבל במזכירות הדף הראשון בלבד מפסק הבוררות, וכן מכתבו של הבורר למי אשר היה בא כוחם של המבקשים בפניו, בלבד. המבקשים פעלו בהתאם להחלטתי זו באופן חלקי ביותר.
רק ביום 8/1/2015 נתקבלה במזכירות פנייתו של בא-כוחם הנוכחי של המבקשים כולם, להארכת המועד להגשת השגה ב- 30 ימים נוספים, ואף היא – נטולת נימוקים המספקים הסבר ראוי לכך.
בכל הכבוד, עומס ניכר במשרד ב"כ משיג אינו טעם ראוי לקבלת ארכה להגשת השגה בפסק בוררות שניתן עוד ביום 24/8/2014, ובאיחור כה ניכר. ויודגש: תיקי הבוררות מושא החלטה זו נסגרו במזכירות עוד ביום 6/10/2014.
אכן, נקבע סד זמנים קצר במיוחד בסעיף 52(4) לפקודה ובתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972 להשיג על פסק בורר, אך התנהלות המבקשים כמתואר לעיל אינה מצדיקה ארכה, ובוודאי שלא ארכה בת 30 ימים. זאת מקום בו פרק זמן זה ארוך לכל הדעות בהשוואה לפרקי הזמן עליהם הורה המחוקק בכל הקשור לדיני הבוררות, וביתר שאת לנוכח הטעמים לכך כאמור בבקשת ב"כ המבקשים.
מן החומר המצוי בתיקי הבוררות האמורים עולה כי פסק הבורר הסופי נשלח לצדדים בדואר רשום עוד ביום 18/9/2014.
תגובת המשיב, המדגישה עובדות מפסק הבורר, משמשת חיזוק נוסף ומשמעותי למסקנתי זו, בכל הקשור למועדים המפורטים בה.
אמנם, בפסק הבורר נכתב בטעות כי למבקשים 45 יום להשיג על הפסק, אך אין המדובר אלא בטעות סופר אשר לא יכולה להקים למבקשים סעדים שאינם מגיעים להם על פי כל דין, וממילא גם אינה יכולה להאריך מועדים שנקבעו בחקיקה ראשית, קצרים ככל שיהיו.
על כל פנים, גם לו נמנה 45 ימים מן המועד בו ידעו המבקשים על פסק הבורר, הרי שהמועד האחרון להגיש את ההשגה חלף לכל המאוחר ובפרשנות מקילה במיוחד עוד ביום 13/11/2014.
יש לזכור כי יתרונות הליך הבוררות הנם, בין השאר, יעילותו ומהירות ההכרעה בו בהשוואה למערכת המשפט. המועדים שנקבעו בקשר עם הליכי הבוררות בכלל ועם הליכי בוררות סטטוטורית בפרט, מעידים כאלף עדים על כוונת המחוקק לשמור על יתרונות אלה, כמו גם על עקרון סופיות הדיון.
אישור הארכה המבוקשת, אשר הוגשה באיחור ניכר ללא כל נימוק ראוי, יביא לשחיקתם של כל יתרונות הליך הבוררות ואת זאת אין לאפשר.
המבקשים טוענים בפניי כי הם "רשאים שפסק הבוררות ייבחן על ידי עוזרת הרשם הנכבדה מתוקף אחריותו של הרשם לבוררות זו בכלל ולאור פסק הבוררות השגוי, בפרט" (סעיף 1 לתשובה לתגובה מטעם התובעת בעניין הארכת המועד להגשת השגות על פסק הבורר). ובכן, לא בכדי לא פרטו המבקשים על מה נסמכת הנחתם זו. גם זכויות הניתנות בדין, כפופות להוראותיו ועקרון סופיות הדיון בענייננו גובר על זכות ההשגה שעמדה למבקשים ואשר בחרו שלא לעשות בה שימוש או לעשות בה שימוש באיחור כה רב וללא כל הסבר ראוי.
במערכת האיזונים שבין המועדים הקצרים שנקבעו בפקודה ובין עקרון סופיות הדיון, בנסיבות הספציפיות של המקרה דנן, אין מנוס מלקבוע שהראשון גובר.
הריני לדחות את בקשת הארכה שהגישו המבקשים. פסק הבורר אושר עוד בחודש אוקטובר 2014, ולפיכך הנו חלוט בהתאם לדין. החלטה זו תתויק בתיקי הבוררות הסגורים (אשר לאור מועד סגירתם נשלחו זה מכבר לבית הגנזים).
ניתן היום, י"א ניסן תשע"ה דנה ביאלר, עו"ד
31 מרץ 2015 עוזרת רשם האגודות השיתופיות
בירושלים, בהעדר הצדדים. ומנהלת מחלקת הבוררויות