מגרש בית מקצועי במושב צלפון יוחכר למיטל חוטר בגודלו המקורי, 863 מ"ר, אך יחשב כאחד ממגרשי שכונת ההרחבה במושב
הרקע
בתחילת שנות ה-90 הקצה ועד ההנהלה של מושב צלפון מגרשים של בתים מקצועיים בשטח שבין 850 מ"ר ל-1300 מ"ר, לחברי האגודה שסיפקו שירותים למושב, וכך, בשנת 1990, הוקצה מגרש 119, ששטחו 863 מ"ר, למר משה ערק, שהיה בעל נחלה במושב, אך הקצאה זו נותרה בתחומי האגודה ולא הגיע לכלל יישום מול מינהל מקרקעי ישראל. בהמשך הוקצה המגרש לבנו של משה, רפי, והדבר אושר על ידי המינהל, אך בזמן שב-15 מגרשים מתוך 27 המגרשים שהוקצו ע"י האגודה, נחתמו חוזי פיתוח או חכירה עם המינהל, נותר מגרשו של רפי פנוי, מבלי שהוא פעל ליישום ההקצאה מול המינהל.
בשנת 2007 החליט ועד האגודה לקבל את מיטל (ברכה) חוטר, ביתו של משה ואחותו של רפי, כחברה באגודה, ולהקצות לה את המגרש. מיטל הגישה למינהל את המסמכים הדרושים לשם הקצאת המגרש, אך מכיוון שגודלו של המגרש עלה על גודלם המקובל של המגרשים המוקצים כיום במסגרת הרחבת המושבים, היא פנתה בשנת 2009 למינהל בבקשה, כי המגרש לא ייכלל בהרחבת המושב, ויוקצה לה על פי גודלו המקורי. המינהל דחה את בקשתה, והודיע לה, כי בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 959, על המגרש יחולו כללי ההרחבה במושב, משמע, שהשטח שיוקצה לה יהיה בין 350 מ"ר ל-500 מ"ר.
מיטל טוענת, כי בעת שדחה המינהל את בקשתה, החלטה 959 בוטלה, ובמקומה באה החלטה 1180, שקבעה כי שאלת גודלו של המגרש תיקבע על פי התוכנית החלה על מושב צלפון, שבה גודל המגרש הוא 863 מ"ר. מעבר לכך, כללי ההגינות מחייבים, לטענתה, כי אותם אמות מידה שחלו על המגרשים האחרים שכבר נבנו, יחולו גם על מגרשה שלה, מה גם שפיצול המגרש איננו מעשי. מושב צלפון מצדד בעמדתה של מיטל, ואף מוסיף וטוען, כי המגרש איננו חלק ממגרשי ההרחבה.
המינהל טוען מנגד, כי אף לפי החלטה 1180 יוצא שגודל מגרש המוקצה כיום ייקבע בהתאם לתמ"א 35, הווה אומר, לא יעלה על 400 מ"ר, ולפיכך, יש לפצל את המגרש בטרם הקצאתו. ובאשר לטענת האפליה, טוען המינהל, כי דווקא עם ינהגו עם מיטל לפנים משורת הדין בנוגע לגודלו של המגרש, תיווצר אפליה פסולה לעומת מועמדים מומלצים אחרים אשר יבקשו לבצע עסקה עם המינהל.
דיון והכרעה
בית המשפט דחה את טענתה של מיטל שנתווספה בסיכומים, כי יש להתייחס אל המגרש כאל מגרש מבונה, שכן המגרש איננו בנוי, וממילא ההחלטות העוסקות בהחכרת מגרשי מגורים בנויים לאגודה בוטלו מספר שנים בטרם הוקצה לה המגרש. כמו כן, נדחתה טענתה של מיטל, כי אין להחיל על המגרש את החלטות המועצה העוסקות בהרחבת המושבים, מה גם שלמיטל עצמה אין התנגדות, כי הקצאת המגרש תהא על פי כללי ההרחבה, וכל המחלוקת מבחינתה היא אך ורק לגבי גודל המגרש.
עם זאת, לגבי המחלוקת העיקרית בין הצדדים בפרשנות החלטה 1180 של מועצת מקרקעי ישראל, קיבל בית המשפט את עמדתה של מיטל, וסבר, כי גודלו של המגרש יהא על פי קביעת מוסדות התכנון בהתאם לתוכנית שבתוקף, ולאו דווקא בהתאם לאמור בתמ"א 35, כלומר, בגודלו המלא. בית המשפט הרחיב, כי הדבר נובע מלשון ההוראה, מתכלית ההוראה ומבחינת ההחלטה בכללותה.
לגבי מחלוקת בין המינהל לבין מושב צלפון האם ייכלל המגרש במסגרת ההרחבה או לא, קיבל בית המשפט את עמדת המינהל, וקבע, כי יש לכלול את המגרש במכסת מגרשי ההרחבה, ואין משמעות לכך שהמגרש אינו מצוי פיזית בשטח בו מצויים מרבית מגרשי ההרחבה.
סיכום
בית המשפט קיבל את עמדתה של מיטל בשאלת פרשנות החלטת 1180 של מועצת מקרקעי ישראל, ולפיכך קבע, כי על המינהל להקצות לה את מגרש 119 במושב צלפון בגודלו המלא, הווה אומר, בשטח של 863 מ"ר. כמו כן נקבע, כי המגרש ייכלל במניין מגרשי ההרחבה של האגודה.
המינהל ישלם למיטל הוצאות ההליך בסך 15,000 שקלים חדשים.
ניתן ב- כ"ב תמוז תשע"א, 24 ביולי 2011, בהעדר הצדדים.
