מועצה אזורית בנימין תובעת את עמותת לוחמי צה"ל מכיוון שהעמותה בנתה קו ביוב העובר בתוך מגרשי התושבים
הרקע
לטענת המועצה האזורית בנימין, עמותת לוחמי צה"ל - עמותת דיור לחיילים ק, פעלה עבור משפחות להקמת בתים בישוב כפר אורנים המצוי בשטחיה המונציפאליים של מועצה אזורית מטה בינימין ("המועצה"). במסגרת הבנייה הגישה עמותת לוחמי צה"ל בקשות להיתר לועדה המקומית לבצוע תשתיות צבוריות לרבות קו ביוב שישרת משפחות בחלק הצפון-מזרחי של הישוב. עמותת לוחמי צה"ל התחייבה שלא לסטות מהתכניות שאושרו, ולמרות זאת, ביצעה את הקו בניגוד להיתר וההתחייבויות ובנתה אותו באמצע מגרשים פרטיים, מה שמקשה על תחזוקתו, ומהווה סכנה לרכוש ובריאות המשפחות המתגוררות במגרשים אלו ולא מאפשר תחזוקת קו הביוב ע"י המועצה. המועצה הבהירה ל עמותת לוחמי צה"ל כי לא תקבל את הקו כל עוד אינו עומד בתכניות. עמותת לוחמי צה"ל הגיבה בעל פה כי לא תבצע את הקו עקב מצוקה כספית. התובעת הוציאה מכרז, בעלות של 25,000 ₪, להצעות מחיר לביצוע קו הביוב ומסרה את ביצוע הקו לקבלן בעלות של 115,000 ₪ לא כולל מע"מ והוא ביצע את העבודות. המועצה תובעת את עלות הקבלן והמכרז.
לטענת עמותת לוחמי צה"ל, לא רק שקו הביוב שאושר היה מחוץ לתחומי המגרשים, הרי תכנית בנייתו במקום, באזור מיוער, היתה מנוגדת לתכנון העירוני (תב"ע) באופן שלא ניתן היה לבצוע בפועל. בהתאם להוראות נציגי המועצה, נאלצה עמותת לוחמי צה"ל לבנות את קוי הביוב בהתאם לפתרון חילופי שהוצע על ידי מתכנני הישוב. התכניות והביצוע בפועל אושרו על ידי המועצה ובניית שלב א' וחבורו לתשתית הסתיימה. הבעייה התעוררה רק עם הקמת שלב ב' של הישוב, גם הפעם תוכנן ובוצע קו ביוב חילופי. מאחר ובסיור שנערך בסיום שלב א' לא מצאו נציגי המועצה כל דופי בתכנון ובבצוע צפו הכל שכך גם יתרחש הפעם. אך המועצה חזרה בה והתעקשה על סלילת קו ביוב חדש לפי התכנון המקורי, בניגוד לתב"ע ותוך עבירה על החוק.
דיון והכרעה:
לטענת המועצה, עולה כי לא הוראות התב"ע הן שגרמו לנתבעת לסטות מההיתר אלא שיקולים כלכליים. מהעדויות גם עולה כי אין שחר לטענת הנתבעת כי מפקחי המועצה אישרו את שנוי תוואי הביוב. העובדה שהתובעת נאלצה לקבל בדיעבד את החריגות בעת מסירת התשתיות בשלב א' אין פירושה כי תקבל חריגה אף בשלב ב'. לטענת עמותת לוחמי צה"ל, נוצר מצג לפיו היא יכולה לבנות באופן אשר חורג מההיתר וכל נושא הנחת קווי הביוב התנהל מראשיתו ועד סופו ללא הפרעות או עיכובים כלשהם מצד המועצה. כעת המועצה לא יכולה לחזור בה אחרי שאיפשרה זאת בכך שלא מנעה את הבניה בשלב א'.
עמותת לוחמי צה"ל התחייבה, במסגרת הבניה, גם בחוזה לביצוע העבודות כולן עד הסוף. על פי ההיתר שניתן לנתבעת קו הביוב שאושר היה מחוץ לתחום המגרשים הפרטיים ובגבול היער. אין מחלוקת כי בפועל הונח קו הביוב בתחום המגרשים. העבודה של הקמת הישוב התבצעה בשני שלבים א' ו-ב' זהים במתכונתם. אין מחלוקת כי על אף שקו הביוב בשלב א' הונח בניגוד להיתר בתחומי המגרשים, קיבלה המועצה את העבודות לתחזוקתה. לעומת זאת, המועצה סירבה לקבל לתחזוקתה את העבודות לאחר שלב ב' מכיוון שאלו מנוגדות להיתר.
לכן, הקימה המועצה בעצמה קו ביוב חילופי לזה שנבנה על ידי עמותת לוחמי צה"ל, ביטלה את זה שנבנה על ידי עמותת לוחמי צה"ל, והגישה תביעה זו לפצויים בגין עלות החלפת הקו.
אין מחלוקת כי הנתבעת הניחה את קו הביוב בשלב ב' בדומה לשלב א'. האם יש בקבלת העבודות בשלב א' כדי ליצור מצג המחייב את התובעת לקבלן גם בשלב ב' ? משמעות טענתה זו של עמותת לוחמי צה"ל היא כי המועצה למעשה הבטיחה לה כי בעתיד גם ניתן יהיה לבנות לא על פי ההיתר.
סיכום:
אין למעשה כל ראייה לכך שהמועצה ידעה בעת שבוצע שלב ב' על החריגה, בכל הנוגע להנחת תשתית הביוב. בהיעדר ראיה למודעות מטעם המועצה בכל הנוגע למיקום הנחת צנרת הביוב בשלב ב', אין גם לפרש את שתיקתה בהקשר זה כהסכמה. התנהלות הנתבעת ככל הנוגע לביצוע העבודות ללא היתר מנוגדת להוראות כתב ההתחייבות עליו חתמה. על פי הוראות אותה התחייבות, מחוייבת עמותת לוחמי צה"ל בפיצוי המועצה אם תידרש לבצע את העבודות על ידי קבלן חילופי. המועצה שכרה קבלן חילופי לביצוע העבודות בעלות של 115,000 ש"ח בתוספת מע"מ ובפועל בוצעו העבודות, תמורת 176,250 ש"ח. לנוכח האמור לעיל, בית המשפט מחייב את עמותת לוחמי צה"ל לשלם לתובעת סך של 115,000 ש"ח בתוספת מע"מ, הוצאות משפט בגובה האגרה ששולמה בתיק ושכ"ט עו"ד בסך של ש"ח10,000.
ניתן ב-יד' אדר ב תשע"א, 20 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.