מועצה אזורית עמק יזרעאל רוצה להעביר קו ביוב לישוב גבעת אולגה דרך חלקות העותרים. העותרים מתנגדים ומציעים דרך חלופית.
רקע :מועצה אזורית עמק יזרעאל (להלן: "המועצה"), מבצעת עבודות של הנחת קו ביוב מאסף מאחת השכונות ביישוב גבעת אלה, אל קו נוסף קיים המוביל למכון לטיפול בשפכים, המהווה פתרון הקצה לטיפול בשפכים של גבעת אלה. עבודות הנחת הקו מבוצעות על פי סמכותה של המועצה מכוח סעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב – 1962 (להלן: "החוק" ) הביוב עובר בין היתר, בתחום חלקות שמרבית הזכויות בהן מצויות בידי המבקשים.
כנגד עבודות אלו הגישו המבקשים עתירה, במסגרתה הם עותרים לכך שבית המשפט יורה שלא לבצע כל עבודת פיתוח ו/או הנחת קווי ביוב בחלקות; יורה לוועדה המחוזית לתכנון ולבניה במחוז הצפון לבטל כל תכנית שהונפקה ו/או אושרה, המאשרת העברת קו הביוב בתחום החלקות, וכן יורה לבצע את הנחת הקו על פי אחת החלופות שהוצעו בחוות דעתו של המהנדס מטעם המבקשים, מר סעיד מרג'יה.
עם הגשת העתירה, הוגשה בקשה למתן צו ביניים, אשר יורה על עיכוב ביצוע העבודות.
נימוקי הבקשה הינם:
א. העבודות מבוצעות באופן לא חוקי, מבלי לקיים את דרישות החוק. לתכנית המתאר אין נספח ביוב כנהוג, העבודות אינן תואמות לתוכנית הבניין החלה במקום ולא הוצאו אישורים כנדרש על פי החוק לביצוען.
ב. המבקשים לא שותפו בהליכי התכנון של תוואי הקו, לא ניתנה להם הזדמנות להביע עמדתם ולא הודע להם על העבודות.
ג. לא נבחנו אופציות תכנוניות חלופיות, שלא תפגענה ברכושם וקניינם של המבקשים. מהנדס מטעם המבקשים בחן אופציות חלופיות ופירט בחוות דעתו אפשרויות להנחת קו הביוב, מבלי להעבירו בתחום חלקת המבקשים.
ד. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים.
המשיבים התנגדו לבקשה.
הרקע התכנוני: אין חולק כי התכנית החלה על המקרקעין היא תכנית מפורטת שאושרה עוד בשנת 2006. בניגוד לטענת המבקשים, טוענים המשיבים כי קיים נספח ביוב לתב"ע. טענתם נתמכה בהעתק נספח הביוב ותקנון התב"ע המפרט את מסמכי התכנית, לרבות נספח הביוב. נספח הביוב זכה לאישור הועדה המחוזית במסגרת התב"ע וכן קיבל אישור משרד הבריאות.
המסגרת הנורמטיבית: סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962 קובע כי:
"בהתקנת ביוב רשאית הרשות המקומית בתחומה -
(1) להניח ביבים מתחת לכל רחוב;
(2) לבצע כל עבודה במבנה או במיתקן שמתחת לרחוב, לרבות הריסתם, הכל במידה הדרושה להסרת מכשולים לביוב;
(3) להניח צינורות המחברים נכס לביב ציבורי ולהעביר את הביוב דרך כל קרקע או מתחתה, לאחר מתן הודעה על כך לבעלי הנכסים".
מכח סעיף 13 לחוק, טעונה תוכנית ביוב אישור של הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ואישור משרד הבריאות. שני האישורים הללו נתקבלו, והעתקם הוגש. למען הסר ספק, העבודות אותן מבקשת המועצה לבצע הינן הנחת קו ביוב בלבד.
המבקשים לא פרטו בבקשתם או בעתירה מהי טענתם בנוגע לאי התאמה בין דרישות התב"ע לעבודות שבוצעו על ידי המשיבים או מה הם האישורים הנחוצים על פי החוק, שאינם בידי המשיבה, כך שלא ניתן להיזקק לטענות אלו שהועלו בעלמא.
פגיעה בזכות הטיעון: כאמור, המבקשים עוררו טענות, באשר לכך, שלא שותפו בהליכי התכנון ולא ניתנה הזדמנות להביע עמדתם. המועצה איננה חולקת על כך שלא ניתנה למבקשים זכות הטיעון בטרם הוכנה תכנית הביוב, לטענתה אין חובה על פי החוק לפרסם את תכנית הביוב או להיוועץ עם בעלי המקרקעין. אישור התב"ע, לעומת זאת, נעשה על פי החוק, הפקדת התכנית פורסמה על פי דרישות החוק, פורסמה גם בשפה הערבית והמבקשים יכולים היו להגיש התנגדויותיהם, אם ראו לנכון לעשות כן.
סבירות ההחלטה: המבקשים הציגו חלופות להנחת הקו, מבלי שיעבור בתחום חלקתם. בעניין זה, טוענים המשיבים כי לא די להצביע על קיומן של חלופות, שכן בית המשפט לא יתערב בהחלטות הרשויות אם אלה נופלות במתחם הסבירות.
לטענת המועצה, הפתרון המוצע הוא סביר, הגיוני וגם זול משמעותית מהחלופות שהציע המהנדס, מר מרג'יה. החלופות נבחנו ע"י שני מהנדסים, המהנדס אריה פולינסקי, שתכנן יחד עם משרד "פלגי מים" את קו הביוב נשוא הדיון ושלל את האופציות שהציע מר מרג'יה, והמהנדס הראשי של המנהל לפיתוח תשתיות ביוב, אשר תומך בפתרון הביוב המוצע, על פני החלופות. מר פולינסקי, בתצהירו, מפרט את השיקולים לבחירת התוואי שאושר, מתייחס לחלופות שהציע מר מרג'יה ושולל אותן.
מאזן הנוחות: כידוע, בית המשפט הדן בבקשה למתן צו ביניים נדרש לבחון שתי שאלות עיקריות: הראשונה, סיכויי העתירה להתקבל; והשנייה, מאזן הנוחות שבין הצדדים להליך.
לטענת המבקשים המשך ביצוע הקו יגרום להם נזק בלתי הפיך ופגיעה חמורה בקניינם. המועצה בתגובתה ביקשה לדחות טענה זו וציינה כי מדובר בהנחת קו ביוב בעומק של כמטר וחצי בחלקת אדמה שהינה אדמת בור, לא מעובדת, ששטחה כ- 42,000 מ"ר. הנחת הקו לא תמנע עיבוד הקרקע ואף אם בעתיד יחול שינוי בייעוד הקרקע מחקלאי לבניה, נוכח גודלה של החלקה, לא יהיה קושי לתכנן את הבנייה באופן שקו הביוב, התופס לכל היותר 64 מ"ר משטחה הכולל של החלקה, לא ימנע את הבניה
יעוד הקרקע הינו לחקלאות, גם בהנחה שבעתיד ישונה היעוד, אין די בטענה כללית כי הנחת הקו תפגע באפשרות הפיתוח של הקרקע.
מתוך המפורט לעיל, עולה כי סיכויי העתירה לכאורה, אינם טובים במיוחד, המבקשים גם לא השכילו להראות כי מאזן הנוחות נוטה בירור לטובתם, למרות האמור, מטיעוני ב"כ המבקשים עולה כי ביצוע העבודות עלול להסתיים בתוך כחודשיים, בנסיבות אלו, יתכן ולא תהא תועלת בבירור העתירה גופה. הדיון בעתירה נקבע לעוד כחודש כך שהעיכוב בעבודות איננו גדול. בנסיבות אלו הורה בית המשפט כי הצו הארעי יוותר על כנו, בכפוף לכך שהמשיבים יפקידו עירבון (נוסף על העירבון שהופקד) בסכום של 50,000 ₪, להבטחת נזקי המשיבים, באופן שיבטא את האיזון הראוי בין השיקולים שפורטו לעיל. אם לא יופקד העירבון, יפקע תוקף הצו.
בשלב זה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"א , 04 נובמבר 2010.
לאתר הבית של מועצה אזורית יזרעאל.
