מועצות אזוריות אינן מחויבות להעסיק ישירות את מצילי הים

בוררות אשר התנהלה בין מועצה אזורית מטה אשר והמרכז לשלטון מקומי לבין הסתדרות העובדים, ובה עוה"ד חנן העליון ממשרדנו ייצג את המועצה ומרכז השלטון המקומי. במרכזה של הבוררות עמדה השאלה האם ההסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בעניין מצילי הים מחייבים את המועצה להעסיק את מצילי הים בחופים אשר בשטחה באופן ישיר.

הרקע

בשנת 2018 הגישה ההסתדרות תביעה לבית הדין לעבודה בה טענה, כי על המועצה להעסיק את מצילי הים בחופי הרחצה שבתחומה באופן ישיר. בית הדין לעבודה קבע נוכח בקשתנו, כי בשל תנית יישוב הסכסוכים הקבועה בהסכמים הקיבוציים יש להעביר את הדיון להליך בוררות. משכך, מונתה כבוד השופטת (בדימוס) דינה אפרתי כבוררת בסכסוך.

בהליך הבוררות טענה ההסתדרות כי מלשון ההסכמים הקיבוציים עולה שיש לחייב את המועצה להעסיק את המצילים באופן ישיר. בעניין זה נשענה ההסתדרות בעיקר על סעיף 8 להסכם הקיבוצי אשר נחתם בשנת 2009.

מנגד טענה המועצה באמצעות משרדנו, כי היא מעולם לא העסיקה מצילים באופן ישיר, וכך גם עושות שאר המועצה האזוריות להן חופי רחצה מוכרזים. לדידה של המועצה, תכליתו של סעיף 8 בהסכם 2009 היא לשמר את המצב הקיים באותן רשויות מקומיות אשר העסיקו את המצילים באופן ישיר, וזו על מנת שימשיכו לעשות כן.

עוד הוסיף משרדנו, כי ראיה לנכונות פרשנות המועצה להסכם הקיבוצי, הינה העובדה שטענה זו לא הועלתה ע"י ההסתדרות במשך שנים רבות.

בעניין אחרון זה טענה ההסתדרות, כי היא אינה מייצגת עובדים עד אשר הם פונים אליה, וזאת על מנת למנוע מצבים בהם המעסיקים מרעים את תנאי העובדים מרגע נקיטת הצעדים המשפטיים.

דיון והכרעה

בפתח דבריה בוחנת הבוררת את פרשנותו הלשונית של סעיף 8 להסכם 2009 וקובעת, כי ספק אם יש בלשון הסעיף כדי ללמד על חובתה של המועצה להעסיק באופן ישיר את המצילים המועסקים בחופי הרחצה שבתחומם, ומשכך, יש לבחון זאת ע"י כללי פרשנות נוספים, כפי שנקבע בפסיקה ביחס לפרשנות הסכמים קיבוציים.  

על מנת לבחון הכיצד יש לפרש את הסעיף, פונה הבוררת לבחון איך התנהלו הצדדים לאחר חתימת ההסכם משנת 2009. הבוררת מסבירה כי בבתי הדין לעבודה נקבע כי התנהגות הצדדים, הינו כלי לבחון את כוונת הצדדים. כאמור, הסתדרות במשך כעשור לא עשתה דבר על מנת למנוע את ההפרה הנטענת על ידה, התנהגות זו תומכת בעמדת המועצה לפרשנות הסעיף.

הבוררת דוחה את טענת ההסתדרות, כי לא פנתה למועצה בעניין ההסכם על מנת שלא לפגוע במעמדם של העובדים, וזאת מהטעם שכבר בשנת 2011 הגישו שני מצילים תביעה בנושא זה כנגד המועצה ואף צירפו את ההסתדרות להליך כנתבעת פורמאלית.

הבוררת אף מדגישה כי קיימת חשיבות למצב העובדתי אשר שרר בשטח טרם חתימת ההסכם הקיבוצי בשנת 2009, ובו לא הועסקו מצילי המועצה על ידי המועצה וגם לא ע"י מועצות אזוריות אחרות.

על מנת להבין לאשורו את פרשנות הסעיף הבוררת אף בוחנת את הוראות הדין הרלוונטיות, ומגיעה למסקנה כי הדין אינו מחייב את המועצה להעסיק את המצילים באופן ישיר.

סיכום

הבוררת קיבלה את טענות משרדנו, אשר ייצג את המועצה ומרכז השלטון המקומי, וקבעה כי יש לפרש את סעיף 8 להסכם הקיבוצי משנת 2009, באופן שאינו מחייב את המועצה להעסיק את מצילי החופים אשר מצויים בחופי הרחצה אשר בתחומה באופן ישיר, וניתן להעסיקם באמצעות מיקור חוץ.

ניתן ביום: ב' באייר תש"פ, 26.04.2020.