מינהל מקרקעי ישראל תבע את דוד ואסתר בלזדה המחזיקים במשבצת קרקע המושכרת לאגודת בית יהושוע
הרקע
רשות הפיתוח היא הבעלים של משבצת המושכרת לאגודת בית יהושוע, ובכללה גם מגרש המשמש כחלק מהנחלה של הנתבעים אסתר ודוד בלזדה כברי רשות. במגרש הוקמו ע"י הנתבעים מבנים שונים והמרכזי בהם גן אירועים בשם "שדות" בגודל כ-1040 מ"ר, המבנים בנויים ללא הסכמת המינהל ללא היתר והגן אירועים מופעל ללא רשיון עסק.
המינהל דורש להפסיק השימוש לאלתר ולהרוס את המבנים מנגד טוענים הנתבעים לאישורים לכאורה להקמה המבנים ולרישיון עסק לשימוש כגן אירועים הקיימים ברשותם.
עמדות הצדדים
עמדת המינהל היא כי השימוש והבנייה במקרקעין נעשים ללא הסכמתו, תוך הפרת הסכם חכירת המשבצת, בניגוד לקבוע בהחלטות מועצת מנהל מקרקעי ישראל, ושלא כחוק. המינהל טוען עוד כי נתן הסכמה עקרונית למתן היתר לשימוש חורג בחלקה א כפוף לאישור הרשות התכנונית המקומית ובכפוף לחתימה על הסכמים מתאימים מול המינהל, תשלום למינהל בהתאם לנהוג לשימוש חורג במקרקעין השייכים למינהל ואישורים מתאימים. הסכמה זו ניתנה בתוקף לשלשה חודשים ומשלא עמדו הנתבעים בדרישות בוטלה ההסכמה כלא הייתה.
עמדת האגודה כעולה מהסכם הפשרה בין האגודה ובין המנהל לו ניתן תוקף של פסק דין חלקי. המושב מאשר בזאת כי הנתבעים מס' 1 ו 2 הינם חברי המושב. המושב לא הסכים ואינו מסכים לשימושים החורגים הנטענים בכתב התביעה. אך גם לא יתנגד לכל הסדר בין המינהל לבין הנתבעים ליתן היתר לשימושים חורגים בנחלה בכפוף להחלטות התובע שתהיינה בתוקף מעת לעת. המושב יכבד כל החלטה של בית משפט זה ובלבד שלא יגרע מזכויות המושב ע"פ הסכם המשבצת שחתם התובע עמו וכן שלא ייפסק בו חיוב כספי ו/או אופרטיבי כנגד המושב.
עמדת הנתבעים היאכי מדובר באתר אירועים הפועל באישור ובהסכמת המנהל ולפי נהליו מזה כשבע עשרה שנים, וכי בידם מלוא האישורים הנדרשים להפעלת גן האירועים.
הנתבעים טוענים עוד כי האישורים מופיעים על שמות שונים שכן שמות המקום והמתכונת השתנו עם השנים מלכתחילה היה במקום דיסקוטק בשם "הקרנף העזוב" וכיום גן אירועים "שדות" אך עצם השימוש לאירועים כאלו ואחרים לא השתנה.
טענה נוספת של הנתבעים היא שיהוי כי משאתר האירועים קיים עוד משנת 1994 במתכונת מצומצמת, ומשנת 1996 במתכונתו כיום, הרי שתביעת המנהל התיישנה ולכל הפחות לוקה בשיהוי רב המצביע על ויתור המנהל על זכותו.
דיון והכרעה
בהסכם חכירת המשבצת הוגדרו הזכויות שניתנו על ידי בעלי המקרקעין לאגודה טיבן ותנאיהן. מדובר בזכות שכירות מוגבלת בזמן המתחדשת מעת לעת בחוזים הנחתמים בין הצדדים. זכות הנתבעים כחברי האגודה היא כבני רשות מטעם האגודה. על פי חוזי המשבצת ואינה נרחבת ממנה.
בסעיף 3 להסכם חכירת המשבצת הוגדרה מטרת השכירות כדלקמן:
"מטרת השכירות היא:
א. ניצול השטח העליון של הקרקע לצרכי חקלאות בלבד;
ב. הקמת מבנים משקיים ושימוש בהם למטרה חקלאית בלבד;
ג. הקמת יחידות מגורים ומגורים בהם;
ד. הקמת מבני ציבור ושימוש בהם".
בסעיף 19 (א) לחוזה המשבצת הוסכם כי :
"אסור לחבר האגודה לבנות במשבצת מבנה כלשהו ו/או להוסיף תוספת למבנה קיים, ללא קבלת הסכמת המשכיר מראש ובכתב.."
העולה מהסכם המשבצת הוא כי שימוש בנחלה לניהול גן אירועים, מהווה הפרה של הסכם חכירת המשבצת ככל שלא ניתנה לו הסכמת המנהל מראש ובכתב. מעמדת האגודה עולה כי האגודה לא הסכימה ואינה מסכימה לשימושים החורגים הנטענים בכתב התביעה.
אין חולק על כי לא ניתנה הסכמת המינהל להפעלת גן האירועים "שדות" שבחלקה ב' אמנם ישנה הסכמה עקרונית לשימוש חורג בחלקה א בכפוף להסדרת התכנון, אישורים מהרשויות, חתימה על הסכם ותשלום למינהל עבור שימוש חורג.
הסתמכות הנתבעים על מכתב ההסכמה העקרוני מהמינהל אינו רלבנטי שכן המכתב כפוף לתנאים אשר לא התקיימו וכן החלקה המדוברת היא חלקה א' ולא ב' כמופיעה בעניינו ועוד כי ההסכמות המופיעות במכתב הנ"ל הינן לגבי מסיבות קיץ ולא גן אירועים.
יתר על כן האישור העקרוני כעולה מעדות הגב' לנציאנו מופנה לוועדה המקומית ועדיין אישור הוועדה אינו מחייב את המינהל שלו קריטריונים נוספים.
ע"פ החלטת מועצה מס' 949 שעניינה החכרת קרקע למטרת תעסוקה במשבצות ישובים חקלאיים אכן תיתכן האפשרות התכנונית להחיל תוכנית על חלקה ב' אך היוזמה לתוכנית תבוא מצד הנהלת האגודה שכן לתוכנית כזו השלכות על המשבצת הכללית ועל זכויות האגודה על פי חוזה המשבצת.
טענת הנתבעים כי הוועדה המשנה בפרוטוקול הדיון בנושא החליטה לאשר הפקדה של התוכנית אינה עולה בקנה אחד עם הכתוב בפרוטוקול עיון בפרוטוקול מלמד כי אין הדבר כך. בפרוטוקול הדיון בוועדת המשנה צוין כי גן האירועים קיים בפועל וכי הוגשה תביעה על ידי הועדה המקומית בגין עבירה על חוק התכנון והבניה וכי ההמלצה להפקדת התכנית היא בכפוף לאישור המנהל על תוכנית איחוד וחלוקה בהסכמה. אין חולק על כי המנהל לא הסכים לתכנית איחוד וחלוקה ולא חתם על תכנית שכזו.
לא נטען ולא הוכח על ידי הנתבעים כי יש היום, או כי היה במועדים הרלבנטיים לתביעה רישיון עסק להפעלת גן האירועים. כל שהוצג על ידם הוא רשיון עסק זמני שתוקפו פג לפני מועד הגשת התביעה רישיון שניתן למטרת דיסקוטק – "הקרנף העזוב" ולא לגן האירועים "שדות".
סיכום והכרעת בית משפט
לאור כל האמור לעיל המנהל הוכיח טענתו לפיה הנתבעים עושים שימוש חורג במקרקעין שבבעלות רשות הפיתוח המנוהלים על ידו שלא כדין ללא הסכמה בניגוד לרצון הבעלים, בניגוד להוראות הסכם המשבצת, במבנים שלא ניתן להם היתר, ואף לא רשיון עסק, המנהל הוכיח כנדרש זכותו לסעדים המבוקשים על ידו.
התקבלו הסעדים כדלקמן:
צו מניעה קבוע המורה לנתבעים ולכל הפועל מטעמם או בהרשאתם להפסיק ביצוע כל השימושים החורגים הנעשים על ידם במקרקעין, וכן כל שימוש אחר במקרקעין שאינו לחקלאות ו/או הנוגד את תנאי חוזה המשבצת.
בנוסף ניתן צו להריסת המבנים שהוקמו שלא כדין כמפורט במפה המצבית מצורפת לכתב התביעה, וזאת על חשבון הנתבעים.
ניתן בזאת צו לפיצול סעדים כמבוקש, על מנת שלא תחסם דרכו של המנהל לתבוע סעדים כספיים בגין השימוש החורג.
הנתבעים יישאו בהוצאות התובע ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.
ניתן ביום, ט"ו כסלו תשע"ב, 11 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
