מנהל מקרקעי ישראל יקבל כמליון ש"ח בגין שימוש מסחרי לגן אירועים בקרקע חקלאית במושב הודיה

בשנת 1999 הקימה חברת "אחוזת אסתר" גן אירועים במושב הודיה, בשטח אשר נועד לשימוש חקלאי. השטח עליו נבנה הגן שייך למלכיאל אהרון, חבר האגודה, אשר סבור היה כי האגודה התירה לו להקים גן אירועים על קרקע אשר ייעודה חקלאי במידה וידאג להסדרת השימוש החורג.

במשך השנים נוהלו הליכים משפטיים נגד החברה ומלכיאל, ונפסק, כי החברה תמנע מלעשות בקרקע שימוש שאינו חקלאי ובמיוחד תמנע משימוש בקרקע כגן אירועים.

בנוסף, נתן ביהמ"ש למינהל, צו להשבת המצב לקדמותו, ע"י הריסת מבנים שהוקמו לצורך גן האירועים. יש לציין, כי תחילה הוענקה לחברה האפשרות להרוס את המבנים, אולם משלא עשתה זאת ומשכה במשך זמן רב את הליך ההריסה, הרסה הועדה המקומית את המבנים.

המינהל תובע מהחברה דמי שימוש בשווי 6% מערך הקרקע, אשר לטענתו ערכה 2 מליון ₪, עבור השימוש בקרקע בשנים 1999-2006, ולכן צריכה אחוזת גן להשיב למינהל דמי שימוש בשווי 840,000 ₪. כמו כן, תובע המינהל, כי החברה תשתתף בהוצאות הפינוי בשיעור של כ- 177,000 ₪.

מנגד, טוענת אחוזת אסתר, כי אומדן הקרקע הינו 1,200,000 ₪, ומשווי זה יש לחשב 6%. בענין הוצאות הפינוי, טוענת אחוזת אסתר, כי המינהל לא הוכיח כי שילם עבור הוצאות אלו ולכן אין לחייבה בתשלום זה.

בהמשך, הגישה אחוזת אסתר תביעה שכנגד על סך 1,500,000 ₪, בדבר אי חוקיות ההריסה, רשלנות בביצוע ההריסה והתנערות המינהל מהסכמות, שהרי לטענתה, המינהל הפר את הבטחתו לפעול להכשרת הקרקע לשימוש חורג.

בנוסף, טוענת החברה, כי בגן האירועים הושקעו 4,500,000 ₪, ולו היו מאפשרים לה להשלים את פירוק הציוד, היה ניתן להציל ציוד בשווי של 2,800,000 ₪, ולכן חייב לה המינהל פיצוי על נזק זה.

מנגד, טוען המינהל, כי היות ואחוזת אסתר השתמשה בגן האירועים ללא אישור - לא ניתן לה אישור לשימוש חורג. כמו כן, טוען המינהל, כי אין לאחוזת אסתר מה להלין על פיצוי בגין השקעות שבוצעו ללא היתר ובניגוד לדין, שהרי היא צוותה להרוס השקעות אלו בכוחות עצמה ומשלא עשתה כן - הביאה על עצמה את ביצוע ההריסה על ידי המדינה.

דיון והכרעה

ראשית, עוסק ביהמ"ש בפסיקת פיצוי דמי השימוש, ומקבל את עמדת המינהל, לפיה שווי הקרקע ממנה ינתן 6% הינו 2,000,000 ₪. ביהמ"ש מוסיף ומציין, כי השמאית של החברה אמדה רק חלק מהשטח ולא את כל היקף השטח, ולכן שווי הקרקע, לטענתה, הינו 1,200,000 ₪.

בהתאם לקביעתו כי שווי הקרקע 2,000,000 ₪, פוסק ביהמ"ש, כי המינהל זכאי לדמי שימוש בסך 840,000 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת עבור 7 שנים בהם השתמשה אחוזת גן בקרקע כגן אירועים.

בנוסף, פוסק ביהמ"ש, כי אמנם הועדה המקומית היתה אחראית על ביצוע צו ההריסה, אך היות והמדינה והמינהל סיפקו עזרה לוגיסטית בהריסה יש לשלם גם להם, פיצוי בשיעור 177,321 ₪, כפי שמופיע בחשבונית שהוציא הקבלן המבצע של הפינוי.

בענין התביעה שכנגד שהגישה אחוזת אסתר, פוסק ביהמ"ש, כי תביעה זו מבוססת על כך שנוהל מו"מ להכשרת הבניה והמינהל הפר לכאורה את הבטחותיו להכשרת הקרקע, אולם, מציין ביהמ"ש, כי לא נמצא כל מסמך המעיד כי ניתנה הבטחה להכשרת העבירות שביצעה אחוזת אסתר.

ביהמ"ש מוסיף ומדגיש, כי בהתאם לאמור במסמכים עולה כי בשנת 2003 היתה נכונות של המינהל לשקול הסדרת גן האירועים, וזאת בתנאי שיופסק השימוש לאלתר, אולם החברה המשיכה להפעיל גן אירועים ולכן לא ניתן אישור לשימוש חורג. לפיכך, פוסק ביהמ"ש, כי בהיעדר הבטחה מחייבת מצד המינהל - אין יסוד לתביעה שכנגד, שהרי התביעה שכנגד מסתמכת על הבטחות שלא היו קיימות מעולם.

לבסוף, עוסק ביהמ"ש, בענין קבלת פיצויים בגין הנזק שנגרם לאחוזת אסתר עקב הריסת המבנים, ומציין, כי נפסק בעבר כי אין להשלים עם מצב בו דיני הפיצויים יתגמלו את מפרי החוק, ובמקרה דנא, בו זלזלה אחוזת אסתר בהחלטות בתי המשפט ועשתה בקרקע שימוש שלא כדין, לא יתכן להעניק לאחוזת הגן פיצויים.

ביהמ"ש מוסיף ומדגיש, כי מי שרמס את החוק אל לו להתפלא כי בסופו של יום נרמס על ידי הפעלת מלוא עצמתה של המדינה אשר עמדה על מיצוי הדין עמו. עם זאת, מציין ביהמ"ש, כי המדינה תפצה במידה וההריסה בוצעה ברשלנות ובאדישות לרכוש הנמצא במקום, אולם במקרה דנן, בו לא הוכחה רשלנות של המינהל, לא ניתן לתבוע פיצויים על הריסת מבנה שנבנה שלא כדין.  

ביהמ"ש פוסק כי המינהל יקבל מחברת אחוזת גן כ- 970,000 ₪ בגין דמי שימוש, וכ- 177,321 ₪ בגין הוצאות פינוי. כמו כן דוחה ביהמ"ש את התביעה שכנגד שהגישה אחוזת גן, ופוסק, כי החברה תשא בהוצאות משפט בשיעור של כ-60,000 ₪.

ניתן ב- כ"ז ניסן תשע"ג, 07 אפריל 2013