מעמדה של תלויה בחבר קיבוץ שלא יצאה את הקיבוץ מימיה
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מספר 1154/345/05
בעניין: אביבית תם
ע"י ב"כ עוה"ד מאיר ליבר ו/או עינת מידן
ו/או אופיר ליבר ו/או יצחק רזנברג
מרח'
המערערת
- נ ג ד –
ע"י ב"כ עו"ד אביתר קנולר
ו/או קרן סנאי- ליזרוב
מרח' קרליבך 10, תל – אביב
המשיב
רקע
ביום 23.01.05 מונה מר
ביום 15.03.05 הגיש החוקר מר
על המלצת החוקר מיום 15.03.05 הוגשה בפני השגה על ידי המערערת.
ביום 22.11.06 הופיעו הצדדים בפני לדיון. בהסכמת הצדדים ועל מנת לאפשר לצדדים למצות את הניסיונות למצוא הסדר לנושא מעמדה של המשיגה בקיבוץ, ניתנה לצדדים תקופה של 30 ימים להגיע להסכמה. כמו כן קבעתי, כי בהעדר הסכמה, יוגשו סיכומים על ידי הצדדים ואתן החלטתי ללא כל דיון נוסף, על פי החומר שבפני.
עיקר טענות המערערת
1. מעמדה של המערערת, בשונה ממעמדם של יתר
2. בשל הליך ההפרטה שהחל בקיבוץ , החל המשיב ליטול ולצמצם את זכויותיה של המערערת. למעט הפטור מתשלום שכר דירה שקיבלה, מעמדה הושווה למעמדם של בני הקיבוץ.
3. מיום לידתה ועד היום מתגוררת המערערת עם בתה, אמה ואחותה בקיבוץ.
4. המערערת עובדת בחברת דלתא, בעבודה אשר נקבעה לה מטעם הקיבוץ, כל הכנסותיה מעבודתה זו הועברו לקיבוץ.
5. המערערת העמידה עצמה לרשות סידור העבודה בקיבוץ.
6. הקיבוץ העניק למערערת את כל ההטבות והזכויות להם היה זכאי כל חבר קיבוץ, כגון תשלום דמי קופת חולים, שירותי בריאות, קצבה חודשית וכיו"ב.
7. המערערת לא ראתה את תקנון הקיבוץ מעולם ותקנון זה לא הובא לידיעתה ולא הוצג בפניה. רק לאחרונה, עם הליכי ההפרטה שעובר הקיבוץ, קיבלה המערערת כשאר החברים בקיבוץ הודעה המלווה בהצעה לשינוי ותיקון התקנון.
8. בשל המגמה בקיבוץ לשיוך נכסי הקיבוץ, החל הקיבוץ לאחרונה לצמצם את זכויותיה של המערערת ובעקבות בירור שנערך מטעמה של המערערת, נאמר לה כי הקיבוץ אינו יכול לקבוע את מעמדה בקיבוץ, לשם כך מונה חוקר אשר אמור לקבוע את מעמדה בקיבוץ.
9. המערערת טענה כי החוקר שגה בכך שנתן משקל בהחלטתו שהמערערת אינה
10. עוד טענה המערערת כי שגה החוקר כאשר בחר להתייחס לכלל המבקשים כמקשה אחת, משום שלטענתו הפרוצדורה משותפת לכולם.
11. מצבה של המערערת אינו דומה לשאר המבקשים, שחלקם לא נולדו בקיבוץ.
12. שגה החוקר כאשר ביסס את מסקנותיו על סעיף 73 לתקנון הקיבוץ.
13. המערערת טענה כי יש להחיל עליה את תקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג 1973.חברות על פי נוהג ומנהג.
14. המערערת טענה כי החלטת החוקר התעלמה מלשון התקנון ונתנה לו פרשנות מרחיקה לכת , שחברי הקיבוץ לא התכוונו לה בעת שאימצו את התקנון. ושהמערערת נפגעת כתוצאה מפרשנות זו.
עיקר טענות המשיב.
15. המערערת לא נתקבלה מעולם לחברות, לא בהליך מסודר ולא מכוח נוהג.
16. מעמד המערערת הינו כברת רשות, התלויה בחברי קיבוץ ואין מעמדה כשל חברה.
17. כל טענות המערערת הנן על מנת לנצל את ההטבות אשר יוקנו לחברים במסגרת הליכי השינוי, מבלי שהמערערת נקטה כל פעולה המקנה לה זכות זו וללא שהוקנתה לה זכות כזו.
18. המערערת ביקשה לנצל את העובדה כי הקיבוץ נהג כלפיה לפנים משורת הדין ומתוך מחויבות לעזרה הדדית לחברי קיבוץ ומשפחותיהם בהתאם לתקנונו ובהתאם לנוהג המוסרי בקיבוץ.
19. העובדה כי המערערת לא עזבה את תחומי הקיבוץ אינה מקנה לה רשות שימוש במקרקעי הקיבוץ.
20. המשיב התיר למערערת להתגורר בקיבוץ ותמך בה בדרך הקבועה בסעיף 73 לתקנונו.
21. רבים מתושבי הקיבוץ אינם במעמד של חברי קיבוץ, החל מילדי הקיבוץ הקטינים ו
22. סעיף 83 לתקנונו של המשיב מעניק לקיבוץ לפעול לסיפוק צרכי התלויים בחברי קיבוץ, כנהוג ובהתאם להחלטות הקיבוץ.
23. מעמדה של המערערת הנו של תלויה בחבר קיבוץ, אשר מעולם לא ראתה עצמה כחברת קיבוץ ומעולם לא דרשה את הזכויות המגיעות לחבר קיבוץ.
24. תקנון המשיב קובע במפורש כי אדם יתקבל לחברות בקיבוץ בכפוף להצבעת האסיפה הכללית בקיבוץ.
25. המערערת מעולם לא בקשה להיחשב כמועמדת לחברות בקיבוץ.
26. בהיותה של המערערת דור שלישי לחברי קיבוץ ודאי היה ידוע לה כי חברים אחרים, לרבות
27. מעמדה של המערערת אינו שונה מזה של כל בן אחר בקיבוץ שהוכר או יוכר בעתיד כחבר בקיבוץ.
28. אין המקרה של המערערת כמקרה של דנינה צור, במקרה של המערערת הקיבוץ נהג בה על פי סעיפי התקנון ולא מכוח הסכם.
לאחר שהצדדים הופיעו בפני ועיינתי בחומר שבפני הריני להחליט כדלקמן:
הצדדים להליך שבפני
29. המערערת" (להלן:" "אביבית תם"), בת 27, גרושה ואם לילדה, הנה בת לחברי הקיבוץ המשיב, אשר נולדה בקיבוץ ומאז ועד היום מתגוררת בקיבוץ.
30. המשיב, (להלן: "
הפלוגתא שבפני
31. הפלוגתא בין הצדדים הנה שאלת חברותה של המערערת בקיבוץ עינת.
ההליכים שבפני
32. ביום 23.01.05 מונה מר
33. ביום 15.03.05 הגיש החוקר את המלצתו, בה קבע, כי המערערת איננה
34. הצדדים הגישו את עיקרי טענותיהם ותצהירים מטעמם וכן הופיעו לדיון בפני.
35. במהלך הדיון הצעתי לצדדים להגיע להסדר, שיביא לפתרון המחלוקת נשוא חברותה של המערערת.
36. בהסכמת הצדדים וכדי לאפשר להם למצוא הסדר לנושא מעמדה של המערערת הופסקו הדיונים. הצדדים הסכימו כי במידה ולא יגיעו להסכמה, תגיש המערערת סיכום מטעמה, תוך 30 יום מיום פרסום "תקנות הסיווג" ברשומות, ואילו המשיב יגיש סיכומיו 30 יום מיום קבלת הסיכומים מהמערערת. למערערת תהייה זכות תגובה, תוך 7 ימים ולאחר מכן אתן החלטתי ללא כל דיון נוסף ועל פי החומר שבפני.
37. הצדדים לא הגיעו להסדר. לאור זאת הוגשו סיכומים כאמור.
השאלות שבמחלוקת:
א. האם המערערת
ב. האם נדרשת קבלה פורמאלית של אדם לחברות בקיבוץ.
ג. מהותו ותוקפו של תקנון הקיבוץ,ככל שהדברים אמורים לעניין קביעת מעמדה של המערערת כחברה בקיבוץ.
טענת המערערת לחברות בקיבוץ על פי נוהג ומנהג
38. המערערת טענה כי היא
39. עוד טענה המערערת, כי היא מתגוררת בקיבוץ מיום לידתה 17.03.1978 ועד היום ומעולם לא עזבה את הקיבוץ וכי היא, עובדת בחברת "דלתא" ,
40. מהחומר שבפני לא מצאתי מסמכים מטעם המערערת אשר יש בהם לתמוך בגרסתה כי היא קבלה את הזכויות האמורות.
41. מאידך, המשיב טען, כי לאור מצבה המיוחד של המערערת אשר ילדה בת בהיותה בגיל 18, החליטו הרשויות המוסמכות בקיבוץ, שהקיבוץ יתמוך בה ובבתה וידאג לכל מחסורן והכל בשם העזרה ההדדית בקיבוץ, כמי שהנה תלויה בחבר קיבוץ ובמקרה זה בגלל הוריה שהם חברים בקיבוץ. משכך גם אפשר הקיבוץ למערערת להמשיך ולהתגורר בקיבוץ, ללא שדרש ממנה תשלום. במקביל אפשר הקיבוץ למערערת לעבוד בעבודה, אשר הנה עבודה המיועדת לקשישי הקיבוץ וזאת על מנת שתועסק בעבודה כלשהי ולא תב
42. עוד טען המשיב כי מטרת הקיבוץ הייתה לאפשר למערערת לחיות חייה באופן ראוי וכי כל פעולות הקיבוץ בעניינה של המערערת, נעשו לפנים משורת הדין ומתוך רצון לסייע במידת האפשר, לבת של חברי הקיבוץ. יחד עם זאת מעולם הקיבוץ לא ראה בכל אותה עת במערערת כחברת הקיבוץ. גם המערערת עצמה, ידעה זאת היטב.
43. בנוסף, טען המשיב כי בהיותה של המערערת דור שלישי לחברי הקיבוץ, היה ידוע לה כי חברים אחרים ולרבות
44. המערערת לא הכחישה טענות אלו של המשיב.
45. מחד, סעיף 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג 1973 קובע כי ניתן לראות אדם כחבר בקיבוץ אף אם לא נתקיימו הליכים פורמאליים בנושא, ובתנאי שנהגו בו כחבר קיבוץ במשך תקופה סבירה.
אולם בהתאם לנוסח הסעיף ניתן להתנות עליו בתקנון האגודה.
"נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה.(לענין זה ראה גם ע"א 84/64 הנ"ל, ור"ע 84/86 " כפר יעבץ" מושב עובדים נ' אסתר
אולם אין בסעיף 2א הנ"ל כדי להחילו על המערערת ובכדי שיהיה בו לקבוע כי המערערת
ברישא של תקנה 2 א, נדרשת "התנהגות דו צדדית", הן של הטוען לחברות והן של הקיבוץ. בענייננו, אין לומר שהמערערת או הקבוץ, וקל וחומר שניהם, נהגו כנדרש על פי תקנה 2 א'.
46. המערערת לא קיבלה הזמנות לאסיפות הכלליות, לא השתתפה באסיפות הכלליות, לא הצביעה באסיפות הכלליות ולא הלכה לאסיפות בקיבוץ. גם על פי החומר שבפני, לא שולמו עבורה קרנות פנסיה וגמול ותק כשל חבר קיבוץ, אלא, רק תשלום דמי קופת חולים, שירותי בריאות , וקצבה חודשית, זכויות שמוענקות על פי תקנונו של הקיבוץ. לכל "תלוי בחבר".
47. על רקע תקנה זו ומעיון בחומר שלפני מתברר כי הקיבוץ לא נהג במערערת כחברה, אלא הסכים לנהוג בה כתלויה בחבר לפנים משורת הדין עקב מצבה המיוחד ולתת לה הטבות, כגון מגורים, ללא שכר דירה. מהיותה בת של חברי קיבוץ, היינו, כמי שהוא "קרוב של חבר", שהנו על פי תקנונו של הקיבוץ מעמד שונה מזה של חבר בקיבוץ.
ראה להלן : תא(נצ') 1289/86 אורלי ספרן נ'
שם דחה ביהמ"ש טענה של חברות מכוח תקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות(חברות) , תשל"ג, דהיינו מכוח התנהגות שני הצדדים- האגודה והחבר. במקרה זה מדובר היה בבת של חברי קיבוץ שתקופת מועמדותה התארכה מעבר לתקופה שנקבעה בתקנון. ביהמ"ש קבע כי ההתנהגות כלפיה הייתה כלפי בת חברים ולא כחברה עצמאית (שם עמ' 426).
בעניננו, הדבר אף בהיר יותר משני טעמים, האחד- המערערת לא הגישה מעולם בקשה להיות מועמדת לחברות ולהתקבל לחברות מתוקף היותה בת של חברי הקיבוץ, והיא גם לא עמדה להצבעה בפני האסיפה הכללית, והשני - הקיבוץ המשיך להתנהג במערערת כפי שנדרש בתקנונו כלפי מי שהנה כ "קרובה של חבר" ולא כאדם עצמאי.
48. העולה מן האמור הוא, כי המערערת לא קבלה מעמד של חברת קיבוץ ושוכנעתי כי יש יסוד לכך שהמערערת והקיבוץ ראו את המעמד של המערערת כמעמד מיוחד וכמעמד של" כקרובה של חבר",שאין בו כדי להיחשב כמעמד של חבר.
49. הרציונאל העיקרי, אשר יש בו כדי להנחות ביחס לפרשנות הפקודה והתקנות לעניין זה, הוא הצורך להקפיד על קיום מדוקדק של כללי החוק, התקנות ולתקנון האגודה, ביחס להענקת זכויות של חברות באגודה, אשר יכולות להיות כיום בעלות ערך כלכלי רב. ושיקול של הימנעות מפגיעה בזכויות מוקנות, ככל שמדובר באנשים שזכו בהן כדין, למעמד של חברי אגודה.
50. יש לתת את הדעת על האופי המשתנה של מסגרת ההתאגדות השיתופית כתנאי להכרה בחברות ועל דרך הפרשנות הראויה, ביחס לתנאים החיוניים לקבלת חברים לקיבוץ.
51. מבחינה זאת, הוראת תקנה 2א' לתקנות האגודות השיתופיות (חברות)תשל"ג 1973, מאפשרת לראות אדם כחבר האגודה, במקרה בו "נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות העניין", לפיו ניתן לראות אדם כזה כחבר האגודה, גם אם לא התקבל כחבר האגודה בדרך הקבועה בתקנות האגודה. לא כך במקרה דנן, שכן במערערת לא נתקיימו כל הכללים כשל חבר וכפי שעולה מהחומר שבפני גם לא נתקיימו לגביה כלל הזכויות המוקנות לחבר.
52. מחד, הוראת תקנה 2א' לתקנות האגודות השיתופיות (חברות)תשל"ג 1973, יכולה לשמש כלי להגמשת התנאים המאפשרים קבלת חבר כחבר האגודה, או להימנעות מהפסקת חברות באגודה, גם במקרים בהם מתקיימים התנאים הרגילים שיכולים לגרום להפסקת חברות באגודה, על פי תקנות האגודה.
מאידך, כאשר לא נתקיימו מספר מרכיבים עיקריים, כפי שקרה במקרה שלפנינו, האפשרות לראות במערערת כמי שנהגו בה כחברה בקיבוץ במשך תקופה סבירה, שלילית. לא ניתן להשתמש בהוראה זו להגמשת התנאים כך שיהיה בהם להכריע ולקבוע כי המערערת
הוראה זו אינה יכולה לרוקן את תנאי החברות מתוכן, ויש לצקת לתוכה תוכן ממשי, ביחס לשאלה אם מדובר במקרה בו "נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה".
אחד המבחנים לבדיקת השאלה האם מתנהגת והתנהגה כחברה בקיבוץ היא שאלת ההשתתפות באסיפות והצבעתה באסיפות הכלליות , הדבר מבטא בדרך כלל את האינטרסים של החברים בקיבוץ וההשפעה של החברים בדרך זו של השתתפות והצבעה באסיפות הכלליות, בקבלת החלטות שיש בהם להשפיע ולהכריע על דרכי הניהול והכלכלה של הקיבוץ ועל חיי החברה של החברים בקיבוץ.
מעיון בחומר שלפני מתברר כי המערערת לא הייתה שותפה מעולם באסיפות הקיבוץ, ומכאן שגם לא הייתה שותפה לקבלת ההחלטות אשר יש בהן להשפיע על חי החברה ודרכי הניהול של הקיבוץ.
המקרים בהם יתקבל אדם לחברות על פי מנהג ונוהג הינם מקרים היוצאים מן הכלל שבכלל, ויש לבחון אותם כל מקרה לגופו של עניין ועל פי נסיבותיו.
לאחר שעיינתי בחומר שלפני ובטענות הצדדים, הנני קובע כי לא נתקיימו כל התנאים הבסיסים המאפשרים לראות את המערערת כחברה בקיבוץ.
קיימת חזקה שבחוק לגבי נכונות הרישום בפנקס החברים של אגודה רשומה, מכוח סעיף 34 לפקודת האגודות השיתופיות. נ
יש לזכור:
עקרון הקואופרציה הוא העומד ביסוד היחסים הפנימיים שבין החברים ובינם לבין האגודה ...לא הקשר הרכושי, אלא הקשר האישי, הוא העומד ביסוד מפעל הקואופרציה" (ע"א 524/88 "פרי העמק" -אגודה חקלאית נ' שדה
משמעות החברות בתאגיד
53. משמעות החברות בתאגיד הינה חובות וזכויות שוות. החבר בתאגיד מוזמן לאסיפות הכלליות, משתתף באסיפות הכלליות, מצביע באסיפות הכלליות, שותף להכרעות ומשפיע על דרכי הניהול בקואופרציה.
טענת המערערת כי ענינה כמקרה אופירה דנינה צור
54. המערערת טענה כי מקרה דנינה צור הנו המקרה הדומה למקרה שלה ועל כן, יש להחיל את הפסיקה בנושא אופירה דנינה צור על המקרה שלפנינו.
55. העובדות במקרה שבפני שונות, מאחר ובמקרה של דנינה צור, היה לקיבוץ הסכם עמה שהיא במעמד של ברת רשות, אלא שבשלב כלשהו הפסיק הקיבוץ לפעול על פי ההסכם. ואילו במקרה שלפני, לא היה כל הסכם עם המערערת וכן ורק לפנים משורת הדין עקב מצבה המיוחד, ובהתאם ל ס' 73 ו- 83 לתקנון הקיבוץ ניתן היה בתנאים מסוימים לתת עזרה למערערת. המערערת קיבלה עזרה בדרך של מתן רשות להמשיך ולהתגורר בקיבוץ מכוח היותה קרובה של חבר היינו בת לחברים בקיבוץ. בפועל, לא שונה יחס הקיבוץ כלפי המערערת מאז נולדה בקיבוץ ועד היום, היינו, היא המשיכה לקבל את אותם התנאים מאז היוולדה ועד היום כתלויה בהוריה חברי הקיבוץ.
56. במקרה דנינה צור, הרי שהיא התקבלה לתחומי הקיבוץ לא כאדם נזקק אלא כאשת חבר, להבדיל מהמקרה שבפני בו המערערת עוד בהיותה בגיל 18 נזקקה לעזרת הקיבוץ עקב המצב המיוחד אליו נקלעה. המערערת לא הכחישה עובדה זו בפני.
57. מהחומר שבפני עולה כי המשיב התנהג כלפי המערערת כמתחייב בתקנונו וכפי שנהג גם במקרים אחרים ובבני גילה, התנהגות, שהקיבוץ נוהג לכנותו מעמד של " תלוי בחבר" או " קרוב של חבר" המבוסס על סעיפים 72-73 ו- 80- 75 לתקנון הקיבוץ, שעניינם, מערכת היחסים בין הקיבוץ לבין קרובי חבר שהתקבלו למגורים בקיבוץ.
סעיף 73 לתקנון המשיב:
"73 במקרים מסוימים יקבל
כך גם בסעיפים 80-85 לתקנונו של המשיב:
" 80 הורה או קרוב אחר שנתקבל לגור בקיבוץ על פי הוראות סעיף 73( להלן בסעיף זה "תלוי בחבר הקיבוץ") חייב:
(א) למלא אחר הוראות הרשויות המוסמכות של הקיבוץ ולהתאים עצמו לאורחות חיי הקיבוץ.
(ב) להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתו ולציית להוראות הרשויות המוסמכות של הקיבוץ בכל הנוגע לקביעת עבודתו וסדרי עבודתו, על כל הקשור בכך.
(ג) אם היו לו נכסים, או הכנסות ממקור כלשהוא, חייב הוא להשתתף בהוצאות החזקתו והחזקת התלויים בו, אם נתקבלו ליישוב כנלווים אליו, בניכוי ערך עבודתו ועבודת התלויים בו בקיבוץ בהתאם לסדרים שייקבעו על ידי הקיבוץ ובהתאם לחשבונות המקובלים בקיבוץ.
(ד) הקיבוץ והתלוי בחבר קיבוץ רשאים לערוך הסכם בכתב ביחס לדרכי השימוש בנכסי אותו תלוי, וכן מותר בהסכם בניהם בכתב להתנות על הוראות הפיסקות(ב) ו-(ג), ( ההדגשה שלי- א.ז).
81. תלוי בחבר קיבוץ יהיה בר רשות בלבד ביישוב הקיבוצי כל זמן ישיבתו בקיבוץ, והאסיפה הכללית רשאית, בכל מועד שהוא, לב
82. מבלי לפגוע בכלליות האמור , יראו את הרשות האמורה כנפסקת מאליה עם הפסקת חברותו בקיבוץ של החבר שבגינו נתקבל אותו תלוי, אלא אם כן החליט הקיבוץ אחרת, נדרש אותו תלוי לעזוב את היישוב הקיבוצי, חייב הוא לפנות תוך חודש מקבלת הודעה לכך בכתב מהקיבוץ, כל מקרקעין, לרבות צריף, אוהל וכל מתקן אחר המשמש למגורים אף אם אינו מחובר לקרקע, המוחזק על ידו או על ידי התלויים בו ולעזוב את תחום הישוב הקיבוצי עם התלויים בו מבלי שיהיה זכאי לקבל או לתבוע פיצויים או תשלום או תמורה אחרת כלשהי, בכסף או בעין.
83. בסיפוק צרכיו של תלוי בחבר קיבוץ יהיה כמקובל בקיבוץ ובהתאם להחלטות
84. .... .
85. ..... ." ( ההדגשה שלי- א.ז)
58. אין חולק כי בין המערערת לקיבוץ לא היה הסכם כלשהו ושהיא לא השתתפה ולא הצביעה באסיפות הכלליות של הקיבוץ.
המערערת תירצה את אי השתתפותה בהצבעה בכך שלא הגיע לאסיפות עקב מצבה.
אינני מקבל טענה זו שכן המערערת לא הרימה את נ
המערערת אף לא הרימה את נ
59. נשאלת השאלה, האם יש בכך שהקיבוץ פעל על פי התקנון וכן פעל ברצון לעזור למערערת אשר עברה אלימות מצד בעלה לשעבר וכבר בגיל 18 ילדה את בתה, וכמי שנולדה בקיבוץ והיא " בת של חברים בקיבוץ" וכמי שנחשבת כ "קרובה של חבר" להמשיך ולתת לה עזרה ואפשרות לגור בקיבוץ להתקיים בכבוד ולעבוד בקיבוץ על פי סעיפים 72-73 ו- 80-85 בתקנון הקיבוץ , האם יש בכך כדי לחייב את הקיבוץ להפוך את המערערת , היום, לחברה בקיבוץ.
תשובתי לעניין זה שלילית. מדובר במעמד מיוחד המוכר על פי תקנונו של הקיבוץ, כפי שקיים לגבי בני חברים ואחרים בקיבוץ שאינם חברי קיבוץ , אין בהצגת מי שעובד בקיבוץ במעמד של בן של חברים ו כ "קרוב של חבר" על פי סעיפי תקנונו של הקיבוץ, כדי להקנות מעמד של חבר למי שבפועל אינו חבר.
60. מהחומר שבפני עולה כי המערערת לא הכחישה את טענת המשיב, כי היא הייתה מודעת לכך כי אין ביחסו ובהתנהגותו זו של המשיב כלפיה כדי להכיר בה כחברה, על כן אין לראות או לפרש בהתנהגותו וביחסו של המשיב כלפי המערערת וכפי שמתחייב מתקנונו, כהתנהגות אל חבר.
לאור האמור, אני קובע כי אין המערערת עונה על התנאים הבסיסים לחברות על פי נוהג ומנהג וכי נושא המנהג והנוהג, אינו חל על המערערת.
61. אילו רצתה המערערת באמת ובתמים להתקבל לחברות בקיבוץ, היה עליה להגיש בקשת מועמדות כמי שהנה בת של חברים, כפי שמתבקש מתקנונו של המשיב והיו חלים עליה ההליכים בהתאם. מהחומר המצוי בפני עולה כי המערערת לא עשתה כן.
אין לכפות על אגודה לקבל מי שהיא אינה חפצה בו.
כבר נקבע בפסיקה ולא פעם כי :
"בית המשפט איננו אמור להתערב בהחלטות הפנימיות של הקיבוץ ולקבל החלטות במקומו" (השופטת ר' אור בת.א. (י-ם) 2188/00 אסתר שיק נ' קיבוץ קלי"ה, תקדין-מחוזי 15819 (2)2001),(ההדגשה שלי- א.ז)
"בית משפט רשאי להתערב בהחלטות מוסדות הקיבוץ רק שעה שהן עומדות בניגוד לתקנון הקיבוץ, עקרונות הצדק הטבעי, עקרונות סבירות ותום הלב, כללי שיוויון ועקרון כבוד האדם" (השופטת נ' דנון בת.א. (נצ') 622/98
במקרה אחר קבע בית-המשפט כי :
"בהתאגדות, כגון הקיבוץ, שמטרותיה הן מעבר למתן מענה כלכלי לחברים, אין לכפות על הצדדים המשך קיומם של יחסים שאינם רצויים על אחד מהם ... בשל אופיו של קיבוץ ... הקיבוץ הוא ביתם של כל החברים וזכותם לבחור עם מי יחלקו את ביתם" (השופטת ר' אבידע בבש"א (ב"ש) 5016/99 עדי הילר נ'
מחויבות המשיב ( להלן: "הקיבוץ") לפעול על פי תקנונו.
62. הקיבוץ מחויב לפעול על פי התקנון. תקנון זה הנו כחוזה בין החברים לבין עצמם ובין הקיבוץ לחברים:
"תקנון הקיבוץ מהווה יסוד חוקתי לפעילות הקיבוץ ומוסדותיו."
ת"א (נצרת) 187/01 - יחזקאל כספי נ' קיבוץ הסוללים - קבוצת המכבי הצעיר להתיישבות
בית המשפט העליון קבע בע"א 524/88 פרי העמק ואח' נ' שדה
"התקנון של הקיבוץ מהווה חוזה בין הקיבוץ לבין כל חבר, ובין החברים לבין עצמם".
וכך קבע בית משפט זה בפרשת ע"א 524/88 "פרי העמק", אגודה
"מהו מעמדו המשפטי של התקנון? כמסמך בסיס של האגודה השיתופית, הוא קובע את הכוחות והסמכויות של האורגנים השונים ומבחינה זו הוא חלק מהמשפט " החוקתי " שלה, אשר כוחו נובע מהסמכויות "השלטוניות" המצויות בידי האסיפה הכללית....
התקנון של
כן נפסק, "כי התקנון הוא הסכם בין החברים לבין עצמם" (ע"א 556/69 "ניר"
ראה ברוח זו גם מסקנתה של ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות: דין ונוהל (
"חיובו החוזי של התקנון הפך להיות הנחה משפטית מבוססת, שאין מהרהרים אחריה עוד:
" כוחו של תקנון ככוחו של חוזה בין האגודה לבין חבריה ובין החברים בינם לבין עצמם לקיום הוראות התקנון על שינוייו" (ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות: דין ונוהל (
המשיב מחויב על פי תקנונו כלפי חבריו.
לאור האמור, אני קובע כי במקרה דנן המשיב נהג כדין ועל פי תקנונו ונהג כלפי המערערת כמי שהנה בת של חברים על פי תקנונו ואין לנצל את הדרך הראויה בה נהג המשיב כלפי המערערת, כדי לראות במערערת כמי שהנה חברה בקיבוץ.
לפיכך אני מקבל את טענת המשיב כי אין לראות במערערת כמי שהנה
בתקנון המשיב נקבע כי לא יתקבל אדם לחברות אלא רק לאחר שהאסיפה הכללית דנה והצביעה בעניין קבלה לחברות.
סעיף 28 לתקנון המשיב:
"מועמד יתקבל כחבר אם ההחלטה על קבלתו כחבר נתקבלה בקולות רוב המצביעים באסיפה הכללית שבסדר יומה נכלל הדיון בדבר קבלתו כחבר..."
במקרה דנן אין חולק כי המערערת לא הגישה כל בקשה להתקבל למועמדות לא הובאה ולא עמדה להצבעה בפני האסיפה הכללית לדון בעניינה, לא נהנתה ממלוא הזכויות הסוציאליות של חבר, לא השתתפה ולא הוזמנה מעולם לאסיפות כלליות.
לפיכך אני דוחה את הערעור וקובע כי המערערת אינה חברה בקיבוץ.
בנסיבות המקרה אין צו להוצאות
ניתן היום 01.01.07
אורי זליגמן עו"ד
