מתי רשאית המועצה האזורית מטה אשר להוציא שומת ארנונה מתוקנת לנכס ולדרוש תשלום ארנונה רטרואקטיבי?

העובדות הרלוונטיות:

לפנינו מחלוקת בעניין שומות ארנונה שהוצאו על ידי המועצה האזורית מטה אשר (להלן: "המועצה") בגין שטחים ששימשו את חברת יחיד סי מרבצי דולמיט (2001) ס"ד בע"מ (להלן: החברה) לשנים 2006 ו- 2007. החל משנת 2004 החזיקה החברה במקרקעין המשמשים למחצבה בשטח שיפוטה של המועצה. ב-2006 הוצאה לחברה שומת ארנונה, על סמך נתונים ששימשו לשומה בשנת 2005, בסך של 170,000 ₪. החברה לא שילמה את שומת הארנונה לשנת 2006 והמועצה האזורית מטה אשר החלה לנקוט בהליכי גבייה כנגדה.

ביום 2.1.07 התקיים מפגש בין נציג החברה ומנהל מחלקת המיסים במועצה, שבסופו הושגה הסכמה לסילוק חובה של החברה למועצה בגין שנת 2006 בסך של 173,000 ₪, ואף נמסרו המחאות לסילוק יתרת החוב והמועצה התחייבה לבטל את העיקולים שהוטלו על החברה.

ביום 24.1.07 נערכה, על ידי מודד מטעם המועצה האזורית מטה אשר, מדידה חדשה של שטחי המחצבה. בעקבות מדידה זו הוצאו לחברה שתי שומות חדשות לשנים 2006-2007 אשר שונות באופן מהותי מהשומות הקודמות. בהתאם למדידה החדשה שונו השומות המקוריות באופן מהותי לעניין גודל השטחים וסיווג הקרקע התפוסה, כך ששומת הארנונה לשנת 2006 הועמדה על סך של כ-3,200,000 ₪ ושומת הארנונה לשנת 2007 הועמדה על סך כ-3,300,000 ₪.

השגותיה של החברה על השומות- נדחו. לכן, הגישה החברה ערר לוועדת הערר ובמקביל הגישה את עתירתה לבית משפט זה.

וועדת הערר קיבלה את הערר לשנת 2006 ודחתה את דרישת התשלום שהוציאה המועצה מהטעם שמדובר בשומה שקיימת הסכמה לגביה בין המועצה האזורית מטה אשר והחברה, ואשר שולמה זה מכבר על ידי החברה.

בעקבות החלטת וועדת הערר, ובעקבות העברת החזקה במחצבה לאחר ביום 31.7.07, הוציאה המועצה האזורית מטה אשר לחברה שומת ארנונה חדשה לשנת 2007, רק לחלקה היחסי מהשנה, כך שהחברה נדרשה לשלם סך של 504,745 ₪.

טענות המועצה האזורית מטה אשר:

הוגש ערעור לגבי השומה לשנת 2006, מאחר שוועדת הערר לא הייתה מוסמכת לדון בתוקפו של מכתב הסיכום או לקבוע כי מכתב הסיכום מחייב את המועצה ומונע ממנה לתקן את השומה לשנת 2006.

טענות יחיד ס' מרבצי דולמיט (2001) ס''ד בע''מ:

המועצה האזורית מטה אשר לא הייתה רשאית לתקן את השומות, ואלו הוצאו באופן רטרואקטיבי שלא כדין. בשומות החדשות נקבעו סיווגים חדשים, ועל כן לא רשאית המועצה האזורית מטה אשר לדרוש תשלום ארנונה באופן רטרואקטיבי. כמו כן, יש לבטל את החיובים בגין הפרשי הצמדה וריבית שנכללו בשומות ששלחה המועצה האזורית מטה אשר.

כב' השופט רון סוקול פסק:

החלטת וועדת הערר לגבי שומת 2006- חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו- 1976 אינו מסמיך את ועדת הערר לדון בתוקפו של הסכם לסילוק חוב ארנונה וסמכותו של מנהל המיסים במועצה להתחייב בשמה.

וועדת הערר טעתה בפרשנות מכתב הסיכום בין המועצה האזורית מטה אשר והחברה, שכן אין במכתב הסיכום כל התחייבות של המועצה או מי מטעמה שלא לבחון מחדש את השומה ולערוך מדידה מחודשת. מכתב הסיכום מתייחס לסגירת החוב הקיים ותו לו, ולא ניתן להסיק ממנו הסכמה של המועצה האזורית מטה אשר להימנע מהפעלת סמכויותיה כדין.

המחלוקת בענייננו לא נגעה לשומת הארנונה. לכן, אין במכתב הסיכום משום הבטחה שלטונית או התחייבות של המועצה האזורית מטה אשר שלא לנקוט בהליכים חוקיים לפתיחת השומה. לפיכך החלטת וועדת הערר בעניין שומת הארנונה לשנת 2006- בטלה.

רטרואקטיביות השומות- השומה המתוקנת לשנת 2006 הוצאה לאחר תום השנה ואילו לגבי שנת 2007 הוצאה השומה המתוקנת במהלכה.

מקום בו מחזיק משנה את היקף הנכסים המוחזקים על ידו במהלך שנת מס, או משנה את השימוש בהם, רשאית הרשות לשנות את השומות שהוצאו לו בתחילת השנה ולהתאימן להיקף הנכסים או לשימושים החדשים. עם זאת יש חובה לאזן בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס של הנישום שהסתמך על השומה שהוצאה לו וכלכל צעדיו בהתאם. קשה לקבוע קווי פעולה ברורים בשאלה מתי ניתן לתקן בדיעבד שומת ארנונה. לכן, כל מקרה ומקרה יבחן על פי כלל נסיבותיו.

הואיל ופעילות המחצבה נתונה לשינויים ושטחי החציבה אינם קבועים, והואיל ושטחי חציבה מסווגים באופן שונה משטחים תפוסים אחרים, המועצה האזורית מטה אשר נדרשת לערוך מדידה והשוואה של השטחים המשמשים לכל פעילות והכפופים לסיווגים השונים גם במהלך השנה ולא ניתן להסתפק במדידה בתחילת השנה.

שינוי השומה במקרים אלו אינו מהווה תיקון למפרע של טעות או שינוי מדיניות אלא התאמה של השומה לשימושים בפועל ושטחים המשתנים. בכך אין כל פסול, ועל כן אין מניעה כי המועצה האזורית מטה אשר תשלח תיקון של השומה בעקבות המדידה שערכה.

החברה הייתה מודעת לשינויים ולמתי נעשה כל שינוי. נישום שאינו מעדכן את הרשות בשינויים שבוצעו על ידו לא יכול לטעון כי הסתמך על השומה שהוצאה לו בתחילת השנה, ועל כן יש להעדיף את האינטרס הציבורי בהתאמת השומות להחזקה ולשימושים בפועל.

העובדה כי במשך מספר שנים לא פעלה המועצה האזורית מטה אשר בדרך המדידה הדו- שלבית אינה שוללת את סמכותה לעשות כן, ואין כל מניעה כי תערוך מדידה מחודשת מעת לעת כדי לעדכן את השטחים והסיווגים בשטח המחצבה על פי השינויים שנוצרו בפועל. וכן לתקן את השומות בהתאם.

אולם, שונה המצב לגבי השינויים ביחס לשטחים התפוסים. בשומה המקורית לשנת 2006, לא נדרשה החברה לשלם ארנונה עבור השטחים המהווים קרקע תפוסה שאינה משמשת לחציבה, כרייה או גריסה. רק בשומות המתוקנות נדרשה החברה לשלם עבור שטחים אלו.

משהחליטה המועצה לשנות את התייחסותה ולראות במקרקעין האמורים כקרקע תפוסה המחוייבת בארנונה, אין מקום לאפשר לה להטיל חיוב רטרואקטיבי לגבי שנות מס שכבר הסתיימו.

דברים אלו נכונים לגבי שנת 2006 אשר לגביה הוצאה השומה המתוקנת רק לאחר שהסתיימה, אולם לא כך לגבי שנת 2007, לגביה לא מדובר בתיקון שומה למפרע אלא בתיקון במהלך אותה שנת מס ועוד בטרם הסתיימה.

כבר בחודש ינואר של שנת 2007 ידעה  החברה, או הייתה צריכה לדעת, כי תחוייב בגין קרקע תפוסה.

חיוב  בהפרשי הצמדה וריבית- אין כל הצדקה שלא לחייב את החברה בתשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, שכן השינויים הנדרשים לגבי שנת 2006 נובעים משינויים בפועל בהחזקה ובשימוש. מאידך אין מקום לחייב את החברה בריבית פיגורים בגין התקופה הקודמת לקביעת וועדת הערר. את הפרשי ההצמדה והריבית יש לחשב בהתאם למועדי השינויים כפי שייקבעו על ידי וועדת הערר. ביחס לשנת 2007 על החברה לשלם את מלוא הסכום הנדרש לפי השומה האחרונה שהוצאה לאחר החלטת וועדת הערר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

לסיכומו של עניין, מתקבל הערעור על החלטת וועדת הערר לגבי שנת 2006. הדיון מוחזר לוועדת הערר על מנת שתקבע את קבועי המס והשטחים המחויבים בשנת 2006 לכל השטחים למעט עבור הקרקע התפוסה.

העתירה שהגישה חברת יחיד סי מרבצי דולמיט (2001) ס"ד בע"מ נדחית כפוף לתיקון האמור ביחס לשומת 2006.

לא ניתן צו להוצאות.

ניתן ביום 8/12/2009

לדף הבית של המועצה האזורית מטה אשר