נדחתה תביעה בסך כ-5.5 מיליון ₪ נגד המועצה האזורית מטה אשר

1.    אין היא משתמשת בקרקע עליה חוייבה בארנונה;

2.    נפלו פגמים חוקיים בצו הארנונה של המועצה בשנת 1987, ומאז צו הארנונה אינו חוקי ולא ניתן לגבות לפיו;

3.    היא מופלית לרעה ביחס למפעלים אחרים הממוקמים בתוך ישובי המועצה.

כב' השופט יצחק עמית, בבימ"ש מחוזי חיפה, בפסק דין ארוך ומנומק, דחה את התביעה על כל עילותיה !!!

לעניין הטענות כי לא ניתן היה לחייב את שטח הקרקע בשנים 1997-2004, דחה בית המשפט את הטענות מאחר והן לא הוכחו ע"י מילגד.

לעניין הפגמים בצו הארנונה של המועצה הסכים בית המשפט עם מילגד, כי הסיווג לפיו חוייבה מילגד בשנים 1997-2004 הוסף לצו הארנונה של המועצה בשנת 1987, מבלי שהמועצה הוכיחה ששרי הפנים והאוצר נתנו אישור לכך. אולם, לדעת בית המשפט אין לעודד "חפירות ארכיאולוגיות" וחשיפת פגמים עתיקים בצווי ארנונה, שכן  יהא זה בלתי צודק ובלתי סביר "לשרשר" את הגלגל לאחור עד לפני 20 שנה.

בית המשפט קבע- "כעניין שבמדיניות משפטית, אין לעודד "חפירות ארכיאולוגיות" וחשיפת פגמים עתיקים בצוי ארנונה שנחקקו בעבר הרחוק, והעלאתם לעין השמש כעבור כעשרים שנה בדרך של "שרשור" עד למועד הגשת התביעה. הדבר נוגד את האינטרס הציבורי לשים קץ להתדיינות, אינו מאפשר לרשות לתקן את המעוות בזמן אמת או בסמוך לכך ונוגד את הצורך של הרשות בסופיות הביקורת על חוקיות החלטותיה. כמו כן, יש בכך  כדי להעמיד את הקופה הציבורית באי וודאות ותחת איום מתמיד ."

בהתחשב בכך שאי החוקיות בפעולת המועצה נבעו מפגם שנפל בצו ארנונה שנקבע 16 שנה לפני הגשת התביעה, ובהתחשב בכך שלא הוכח כי המועצה הייתה ערה לאי החוקיות ולכן לא תיקנה את הפגם - כל אלו הביאו את בית המשפט למסקנה כי דין התביעה להדחות, הן במישור סעד ההשבה והן במישור הסעד ההצהרתי, שתוקפו מכאן ואילך.

לעניין טענת ההפליה, קבע בית המשפט כי משהונחה תשתית עובדתית המצביעה על שוני רלוונטי בין הנכסים באזור א' (לפיו חוייבה מילגד) לנכסים באזור ב' (תחום ישובי המועצה), שוני הבא לידי ביטוי בשווי המקרקעין באזורים אלו, אין מדובר בהפליה פסולה.

לסיכום, בית המשפט המחוזי דחה את התביעה על כל עילותיה.

המועצה האזורית מטה אשר יוצגה על ידי משרד עו"ד- מימוני שלוש ושות'.