נדחתה תביעת משתכני הרחבת קיבוץ מעין ברוך להשבת כספים ששילמו לקיבוץ עבור רכישת זכויות בקרקע

בשנות ה – 90 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל שורה של החלטות שעניינן שינוי יעוד של מקרקעין, שייעודם היה לשימוש חקלאי, והפיכתם למקרקעין שנועדו לבנייה צמודת קרקע. כתוצאה מכך החלו להתבצע תהליכי התרחבות של מושבים וקיבוצים. קיבוץ מעין ברוך הינו אחד מהישובים בהם הוחלט על הליך ביצוע הרחבה.

תכנית הקיבוץ אושרה בוועדות הרלוונטיות. התובעים רכשו מגרשים לצורך בניית מגורים בהרחבה של הקיבוץ. בשל העובדה כי על מקרקעי הקיבוץ רבצו שעבודים לטובת בנק הפועלים, נשכרה עו"ד לטיפול בנושא ההרחבה, ובמסגרת ההתקשרות בין התובעים והקיבוץ שילם כל תובע סך של עד 130,000 ₪. בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה בו דובר על גביה בלתי חוקית של כספים ע"י קיבוצים ומושבים ממתיישבים חדשים, הגישו התובעים בקשה להשיב לידם כספים ששולמו לקיבוץ ולעוה"ד. טענתם העיקרית היא כי עפ"י החלטות המנהל נאסר על האגודות לגבות תשלום בעד הקרקע ולא בעד עצם ההסכמה למתן המלצה להקצאת מגרש למתיישב. על כן, גביית הכספים נעשתה שלא כדין ויש להשיב את כספם.

מנגד, דוחה הקיבוץ את טענות התובעים וטוען כי פעל בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, לפיהן זכות היישוב לגבות מכל משתכן השתתפות בהוצאות פיתוח וכן בשחרור שעבודים וזכויות צדדים שלישיים במקרקעין. בנוגע להשבת שכר טרחת עו"ד, טען הקיבוץ שגביית הוצאות משפטיות הנוגעות להרחבה הינה זכות לגיטימית התואמת את העיקרון כי הקיבוץ לא אמור לשאת בהוצאות הפרויקט, ומעוגנת בהוראות המנהל.

דיון והכרעה

החלטות מסוימות שהתקבלו ע"י מועצת מקרקעי ישראל, שעניינן חלוקת קרקעות ומשאבים בתמורה נמוכה לאנשי ההתיישבות החקלאית, גרמו לתהליך של חלוקה בלתי צודקת של משאבי הקרקע של הציבור, והועמדו אף לבחינת ביהמ"ש העליון בבג"ץ "הקשת המזרחית". בפסק הדין בוטלו החלטות אלה, ונקבע כי מן הראוי לקבוע קריטריונים ברורים שיתבססו על עקרונות של צדק חלוקתי. במסגרת ההחלטות שבוטלו נכללו הנחיות מועצת מקרקעי ישראל המאפשרות ליישובי קו עימות לגבות כספים ממועמדים להקצאה בהרחבה, לצורך פירעון חובות ו/או לשם חיזוקו של היישוב. עפ"י ביהמ"ש צודקים התובעים כי בג"ץ ביטל החלטות אלו, אך טענותיהם בטעות יסודם כיוון שיישובי קו העימות, אשר הקיבוץ נמנה עליהם, הוחרגו בפסק הדין הסופי ובהנחיות המעבר החדשות של המנהל שהוארכו מעת לעת. על כן, ההחלטות המקוריות עדיין חלו לגבי יישובי קו העימות בתאריכי העסקאות במקרה דנן, והם הורשו לגבות כספים מהמועמדים להקצאת המגרשים לצורך פירעון חובות האגודה ו/או לצורך חיזוקו של הישוב.

ביהמ"ש פסק כי יישובי קו העימות, ובתוכם מעין ברוך, הוחרגו בפסיקת בג"ץ "הקשת המזרחית" ביחס לביטול התנאים המועדפים. כמו כן, החרגה זו אף עוגנה בהחלטות מנהל מקרקעי ישראל. הלכך ובהתאם לזאת, גביית הכספים ע"י הקיבוץ נעשתה כדין. דין כלל טענות התובעים להידחות. כל אחד מיחידי התובעים יישא בהוצאות הנתבע, לרבות שכ"ט עורכי דינו, בסך של 7,000 ₪.

ניתן ב- ב' שבט התשע"ד, 03 ינואר 2014.