נמנעה השתתפות אלפי בדואים בבחירות למועצה האזורית רמת הנגב !
התביעה עוסקת בבדואים הדרים במתחמים בלתי מוסדרים בשטח שיפוטה של המועצה האזורית רמת נגב. בדואים אלו אמורים להשתייך ליישוב ביר הדאג' שבשטח שיפוטה של המועצה האזורית אבו בסמה, ומבקשים לאפשר להם לבחור ולהיבחר בבחירות המונציפאליות שאמורות להתקיים ב 4/12/2012, אם ירצו במועצה האזורית רמת נגב ואם ירצו אז במועצה האזורית אבו בסמה.
מצד אחד יש את סעיף 44 לצו המועצות המקומיות – "רק מי שמקום מגוריו הקבוע ומענו במרשם האוכלוסין הוא בתחום המועצה, רשאי להשתתף בבחירות לה. מאידך, הדבר פוגע במימוש זכותם החוקתית של הבדואים לבחור ולהיבחר וכי אין לקבל מצב בו אחוז ניכר ממי שאמורים להשתייך ליישוב ביר הדאג', אף שאינם מתגוררים בו, לא ישתתפו בבחירות.
דיון והכרעה
טענת העותרים הינה כי אין לקבל מצב שבו אחוז ניכר (לפי הטענה 60%) ממי שאמורים להשתייך ליישוב ביר הדאג' – אף שאינם מתגוררים בו – לא ישתתפו בבחירות אלה.
בתגובת שר הפנים צוין תחילה, כי ס.אבו חמיד רשום כתושב הישוב ביר הדאג' שבתחומי המועצה האזורית אבו בסמה, ואמור להיכלל בספר הבוחרים שם. שאר העותרים רשומים כתושבי "מסעודין אל-עזאזמה", שבט המפוזר ברחבי הנגב, ואינו משתייך למועצה אזורית. נטען כי על פי סעיף 44 לצו המועצות המקומיות רק מי שמקום מגוריו הקבוע ומענו במרשם האוכלוסין הוא בתחום המועצה, רשאי להשתתף בבחירות לה. אשר לביר הדאג', שהוא חלק מן המועצה האזורית אבו בסמה, הוא כולל כ-480 נחלות חקלאיות וכ-500 מגרשים למגורים, באופן מסודר, וכן מוסדות ושירותים; ואולם, כך נטען, אחוז ניכר מבני אל-עזאזמה שחלקם שוכנים בשטח ביר הדאג' – אינם מוכנים לעבור ליישוב המוסדר, ומגרשים פנויים לאכלוס לא נמכרו. לדברי משרד הפנים, מי מן העותרים המבקש לגור בביר הדאג' יכול לעבור לשם, גם אם מגוריו אינם מוסדרים, ואז ייכלל בספר הבוחרים של אבו בסמה. משרד הפנים לא מאפשר מענה נקודתי מעוות של הצבעה באורח מעושה במקום שבו אין העותרים מתגוררים או שהם מתגוררים בו שלא כדין, ולשיטת המשרד אין מקום לקבע מציאות שאינה אמורה להימשך. אין לאפשר לעותרים - וכמותם יש אלפים (בין 4,500 ל-6,000 האמורים להשתייך לביר הדאג' ואבו בסמה, אך מתגוררים בשטח רמת הנגב) - לשנות מבחוץ את הרכב המועצה האזרחי באבו בסמה, שאין הם חבים חובות כלפיה, או את הרכבה של מועצת רמת נגב שיש בה 5,500 תושבים חוקיים, ותוספת של אלפים רבים היא שינוי מהותי בה.
בימ"ש מברר תחילה אם אין מקום למחוק את העתירה מכיוון שעותרים פרטניים יכולים לפנות לבית המשפט המנהלי על פי המסלול החלופי שמאפשר הדין, לאחר ערר לועדת הבחירות. נציין כי נושא הסמכות החלופית הועלה בתגובת רמת נגב בלבד, ולא על ידי המשיבים האחרים, לרבות הפרקליטות. מצד העותרים נטען, כי יש רבים הרוצים לעבור לתוך היישוב ביר הדאג', אך בפועל אין בו שיווק מגרשים, והדבר מצדיק כי היושבים מחוץ ליישוב - לשיטתם 2,700 איש - יוכלו לבחור. מנגד נטען מטעם המדינה, כי ישנם במקום 150 מגרשים מוכנים שאין עליהם קופצים. מכל מקום אין לאפשר כי אדם יצביע במקום שאינו מתגורר בו, ורצונו לעבור ליישוב פלוני אינו הופך אותו לחלק מאותו היישוב.
השופטים מחליטים לדחות את עתירה. אין מחלוקת כי מדובר בנושא מורכב שאין לו פתרון קל וזמין, ולעת הנוכחית אין לו ככל הנראה פתרון אמיתי, למעט מקרים נקודתיים של הדרים בתוך אבו הדאג' גופה, ושאף אם אינם רשומים בפנקס הבוחרים - יירשמו לאחר בדיקה כדין, וכך יש לסלמאן אבו חמיד לנהוג.
המישור הנורמטיבי העקרוני הוא כי לכל אזרח הזכות הבסיסית לבחור ולהיבחר במקום יישובו.
הנושא שלפנינו הינו חלק מסוגיה רחבה יותר של הבדואים הדרים בישובים בלתי חוקיים ובמבנים בפזורה בנגב. ככלל ישנה יחסיות גם בעולם הזכויות ויתכן הבדל בין קיומה של זכות לבין אפשרות מימושה על אתר, בחינת "מימוש יחסי" על משקל "בטלות יחסית". לכך דוגמאות שונות; למשל, בעניין זכות התפילה של יהודים בהר הבית והמתח שבין הזכות למימושה, יתכנו מצבים של מניעה זמנית במימושה.
העותרים אמורים להיות שייכים למועצת אבו בסמה, אך לעת הזאת אינם מתגוררים בשטחה. תקדים של הצבעה מוניציפלית לתושבים פוטנציאליים של הרשות, להבדיל מתושבים בפועל, אינו ראוי ואין מקום ליתן לו יד. בית המשפט מציין כי אין מקרה הבדואים דומה לתושבים שנמצאים ארעית מחוץ ליישובים, כמו חיילים, דיפלומטים, ימאים וכיוצא באלה, הזכאים להצביע לפי חוקי הבחירות. כאן ענייננו במי שאינם גרים באבו בסמה וזיקתם היא בממד עתידי, ואין בכך די להצבעה ולהיבחרות. ומנגד, העותרים מתגוררים באופן לא חוקי ברמת נגב, ולא יעלה באמת על הדעת כי אלפי אנשים שאינם שייכים למועצה זו, אינם מקבלים את שירותיה ואינם תורמים לה, ואין להם ולה עניין הדדי, יהיו לפתע למצביעים בה על כל המשתמע.
נושא הבחירות המוניציפליות הוא אחד הנושאים שהסדרתם כרוכה בהסדרה הרחבה של נושא ההתיישבות הבדואית בנגב, ואין דופי בהתחשבות במצב המיוחד של קיום מבנים וריכוזי מבנים לא חוקיים בנגב שמצבם אנדרוגני, בהם מתגוררים כמו בענייננו אנשים המיועדים לעבור לביר הדאג' אך מצויים בשטח רמת נגב. גם הקול הליברלי ושוחר הזכויות אינו יכול במצב הנוכחי ליתן פתרון ל"חלל המעשי" שנוצר. בית המשפט אומר כי אינו יכול לתת יד לפתרון פיקטיבי, של "כאילו" דרים האנשים באבו בסמה שעה שאינם גרים בה, וגם לא לפתרון לא הוגן, שלא לומר הרסני כלפי רמת נגב, ש"כאילו" הם תושביה.
בימ"ש מפציר הן ברשויות והן בבדואים לקדם פתרונות שיהפכו את זכות ההשתתפות בבחירות המוניציפליות בעתיד הלא רחוק מהלכה למעשה, ויפה שעה אחת קודם. ככל שמדובר במי שבידם להוכיח תושבותם בממש באבו בסמה, כגון ס.אבו חמיד, בידם לנקוט בפעולות הדרושות לשם רישומם בפנקס הבוחרים.
סיכום
העתירה לא מתקבלת ללא חיוב הוצאות.
ניתן ב- 2/8/2012
תגיות: פלישה
