נער הותקף ע"י כלבים במושב בצרהובעליהם חויבו לפצותו בעשרות אלפי ש"ח
בבית משפט השלום בכפר סבא, בפני כב' סגנית הנשיאה השופטת רחל קרלינסקי. ת"א – 6246-10-12 רוי נ' גולדשטיין
המדובר בתביעת נזיקין של נער שננשך ע"י שני כלבים במושב בצרה, כאשר המחלוקת נסובה סביב זהות הכלבים הנושכים.
הרקע
האירוע התרחש בבוקר עת אמו של הנער הסיעה אותו אל תחנת ההסעה לביה"ס במושב. הנער ירד מהרכב כאשר, שני כלבים, חום ולבן, ששוטטו על הכביש ללא השגחה, תקפו ופצעו אותו.
באותה שעה עברה ליד התחנה אישה, אשר ראתה את המתרחש ועצרה את רכבה תוך שהיא קוראת לנער להיכנס אל הרכב. הנער נאבק להיכנס לרכב תוך שהכלבים ממשיכים לתקפו. לאחר שנכנס, הסיעה הגב' את הנער לביתו והוריו לקחוהו משם לקבלת טיפול רפואי והגישו תלונה במשטרה.
השוטר שטיפל בתלונה, קיבל מידע שהוביל אותו אל ביתה של משפחה במושב, שבבעלותה כלבה לבנה העונה על התיאור של הנער. הנער והאישה זיהו את הכלבה כזו אשר תקפה את הנער והיא נלקחה להסגר. בנוסף, זיהה הנער כלב של תושב אחר ככלב החום אשר תקף אותו, וגם כלב זה נלקח להסגר.
הנער הגיש תביעה כנגד שני הבעלים על הנזקים שנגרמו לו. בתביעתו טען, כי מכיוון והצליח לזהות באופן מלא את הכלבים, וכי בעליהם הסכימו לשליחתם להסגר ולא יכלו להצביע על כלבים אחרים שיכלו להיות התוקפים, יש לקבל את תביעתו.
מנגד, בעלי הכלבה הלבנה טענו כי הנער לא מסר כל סימן זיהוי לשוטר ולכן התביעה מבוססת על השערה חסרת ביסוס. מה גם, שהכלבה הייתה בבית במשך כל אותו היום, ולכן אין לטעון כי היא מעורבת בתקרית.
המשפחה בעלת הכלב החום טענה כי לא ניתנו סימני זיהוי שאכן מדובר בכלבם, וכמו כן נמצאו סתירות בעדותו של השוטר. כמו כן, מבקשת המשפחה לקבל את חוות דעתו של ווטרינר מטעמם הטוען כי קשה מאד לזהות את סוג הכלב הזה וכי אופן הזיהוי של הנער אינו מעיד כלל על זיהוי כלבם כמעורב בתקיפה.
דיון והכרעה
ביהמ"ש שמע את עדויות הצדדים, וכן את עדויותיהם של הווטרינר, השוטר והאישה, וקבע כי אין ספק כלל כי הכלבה הלבנה הייתה מעורבת באירוע, וכי היא זו שתקפה את הנער.
לגבי הכלב החום, מצא ביהמ"ש סתירה בעדותו של הנער, מה עוד שעל פי עדותם של בני המשפחה הכלב קשור באופן קבוע ואינו מסתובב חופשי. כמו כן, ברדיוס של מס' מטרים ממקום האירוע ישנם לפחות שלוש משפחות בעלות כלב העונה על התיאור של הנער, והנער עצמו הודה שהוא אינו מבדיל בינם ובין הכלב אשר כנגד בעליו הוגשה התביעה, ולכן התביעה כנגד המשפחה נדחית, ונקבע כי לא הוכחה מעורבותו של כלבם בתקרית.
בשאלת האחריות קבע ביהמ"ש, כי פקודת הנזיקין מחמירה עם בעליו של כלב תוקפן ומטילה עליו אחריות כמעט מוחלטת, ומשכך, בהעדר טענה מצד בעלי הכלבה הלבנה לגבי חלוקת הנזק עם הכלב שתקף יחד עם כלבתו מוטלת עליו מלוא האחריות על הנזק.
סיכום
ביהמ"ש קיבל את התביעה כנגד בעלי הכלבה הלבנה, אך בהתחשב בכך שלא נגרמו נכויות אצל הנער, ובכך שאף מעדותו ניתן ללמוד כי כבר ביום שלמחרת תיפקד כרגיל, להשית עליהם תשלום פיצויים בסך 20,000 ₪ בלבד, בתוספת 7,500 ₪ בגין הוצאות ושכ"ט.
ביהמ"ש דחה את התביעה כנגד המשפחה בעלת הכלב החום, וחייב את הנער לשלם להם הוצאות ושכר טרחה בסך 7,500 ₪.
ניתן ביום: י"א תמוז תשע"ו, 17 יולי 2016, בהעדר הצדדים.
