סגנית הרשם קבעה כי ההסכמים שחתמה חברת בנות נחום ניהול השקעות בע"מ עם המושב בטלים
בעניין: ערעור על החלטת מפרק מיום 16/12/12
שניהם ע"י ב"כ עו"ד אריאלי שמואל
רח' הצורן 6 נתיניה, ת.ד. 8492
טל: 09-8650085; פקס: 09-8859482
- המערערים -
- נגד -
עו"ד נמרוד טפר
מרח' קרליבך 10,ת"א, ת.ד. 20572 ת"א 67132
טל: 03-5623322; פקס: 03-5623323
1. לפני ערעור, שהוגש ביום 26/12/12 על החלטת המפרק מיום 16/12/12 (להלן: "החלטת המפרק") במסגרתה נקבע, כי שני ההסכמים, שנחתמו בין מושב ינון (להלן: "האגודה" או "המושב") לבין המערערים אינם תקפים.
השתלשלות העניינים ועובדות שאינן שנויות במחלוקת
2. ביום 24/10/12 ניתן על ידי רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם") צו פירוק למושב ועו"ד נמרוד טפר מונה למפרקה המפעיל.
3. ביום 24/8/10, כשנתיים לפני מתן צו הפירוק, נכרתו בין המושב, בין מערער 2 או חברה ביסוד בשליטתו ובין "ינון – מעונות בע"מ" – חברה ביסוד או "ינון – מרכז מסחרי" – חברה ביסוד, שני הסכמים (להלן ביחד: "ההסכמים"):
א. הסכם להקמת פרויקט מעונות סטודנטים, המתייחס למתחם בשטח של כ-13 דונם, עליו חלה תכנית המאפשרת בניית מעונות סטודנטים ושטחי שירות המיועדים לסטודנטים הלומדים במכללת אחווה (להלן: "ההסכם המעונות");
ב. הסכם להקמת פרויקט מסחרי המתייחס למקרקעין ביעוד חקלאי, אשר כוונת הצדדים היתה לפעול לשינוי ייעודם באופן שניתן יהיה להקים עליהם או בחלקם שטחי מסחר, שירותים ותחנת דלק (להלן: "ההסכם המסחרי").
4. על פי ההסכמים אמורים היו המקרקעין נשוא כל הסכם להיות מוקצים לחברה משותפת של המערערים והמושב. הקצאות אלה כפופות להחלטת מועצת מנהל מקרקעי ישראל 949 (על תיקוניה במהלך השנים) ומחייבות קבלת אישור מנהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל) (להלן: "ממ"י").
סעיף 4 להסכם המעונות קובע מפורשות, כי קבלת אישור ממ"י, תוך 15 חודש ממועד חתימת ההסכם (דהיינו עד ליום 23/11/11) מהווה תנאי מתלה להסכם. הוראה דומה כלולה בהסכם המסחרי ומתייחסת לתקופה בת 60 חודש ממועד חתימת ההסכם המסחרי (סעיף 4 להסכם המסחרי).
5. אין חולק, כי עד היום לא התקבל אישור ממ"י להקצאת המקרקעין נשוא שני ההסכמים.
6. בסעיף 5 בשני ההסכמים נקבעו שלבים לביצוע העסקה.
המושב מצידו התחייב להקים לצורך עסקת המעונות ובסמוך לחתימה על הסכם המעונות, חברה בבעלותו המלאה, וחברה דומה לאחר שינוי יעוד הקרקע נשוא ההסכם המסחרי. כמו כן, התחייב לפנות לממ"י לקבלת האישור הנזכר לעיל (סעיף 5(3) להסכמים).
המערערים מצידם התחייבו להעביר לכל אחת מהחברות, לפי העניין, "תוך 7 ימים מיום שיוציא ממ"י מפרט כספי לפני אישור עיסקה", לפחות 60% מסך דמי ההיוון שיידרשו ע"י ממ"י ולהעמיד מימון לתשלום היתרה, וזאת כנגד הקצאת 60% מהמניות בחברה הרלבנטית.
כמו כן, בסעיף 5(2) להסכם המעונות התחייבו המערערים להפקיד במועד חתימת ההסכם סך של 522,000 ₪, ונראה, שאין חולק, כי אכן כך עשו.
7. המושב פנה לממ"י לקבלת האישור הנדרש לעסקה נשוא הסכם המעונות.
במאי 2012 נערכה עבור ממ"י שמאות, שהעריכה את שווי הקרקע נשוא הסכם המעונות בסך של 7.9 מיליון ₪.
8. ביולי 2012 פנה ב"כ המושב (עו"ד אבידע) למערערים בדרישה לתשלום דמי ההיוון והתריע כי אי תשלומם יחשב להפרה יסודית. משחלפה הארכה לתשלומם הודיע המושב על ביטול ההסכם ודרש פיצוי מוסכם בסך של 200,000 ₪ (סעיף 26 להסכמים).
בתגובה להודעת הביטול מסר ב"כ המערערים במכתבו מיום 30/10/12 לב"כ המושב, כי למיטב ידיעת מרשיו לא התקיים התנאי המתלה הקבוע בסעיף 4(2) להסכם המעונות (אישור ממ"י), וכל שכך נדרש המושב להשיב למרשיו סך של 522,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 23/1/12. עם זאת, ככל שהתקבל אישור כזה, מתבקשת המצאתו לידיו, וכן המצאת מפרט כספי מאת ממ"י כאמור בסעיף 5(4) להסכם שעד להמצאתו, ובניגוד לנטען במכתב הדרישה, לא מוטלת על מרשיו כל חובת תשלום.
9. ביום 17/11/12 פנה המפרק לב"כ המערערים בבקשה להודיע עמדת מרשיו באשר להתקשרויות.
משלא התקבלה תשובה כלשהי לפנייתו הכריע המפרק בעניין על יסוד החומר שהיה בפניו, וכך קבע בהחלטתו, שניתנה כאמור ביום 16/16/12:
"25. ....הריני לקבוע כי ההסכמים שנערכו בין מושב ינון לבין היזם אינם תקפים וזאת בין אם מחמת שכלל לא נכנסו לתוקף עקב אי קיום תנאי מתלה, ובין אם מחמת הפרתם היסודית על ידי היזם, וביטולם כדין על ידי האגודה. כך או כך, החוזים אינם תקפים.
26. השאלה האם החוזה להקמת פרויקט מעונות הסטודנטים כלל לא נכנס לתוקף (שאז טעון היזם להשבת השקעתו), או שמא החוזה נכנס לתוקף או הופר על ידי היזם הפרה יסודית (שאז זכאית האגודה לפיצוי מוסכם), משליכה על טענותיו הכספיות של היזם במסגרת תביעת החוב אותה הוא זכאי להגיש במסגרת הליכי הפירוק, וטענות שכנגד של האגודה בפירוק. ככל שתוגש תביעת חוב כאמור, תוכרע שאלה זאת במסגרת בירור תביעת החוב. לצורך עצם הקביעה כי החוזה אינו בתוקף אין צורך להכריע בשאלה זאת בשלב זה.
28. סוף דבר – הריני לקבוע כהחלטת מפרק, כי החוזים שנערכו בין מושב ינון בפירוק מפעיל לבין היזם באוגוסט 2010 (פרויקט הקמת מעונות סטודנטים ופרויקט מסחרי) אינם תקפים, ועל היזם להגיש תביעת חוב בגין טענותיו במסגרת הליך הפירוק".
10. ביום מתן ההחלטה, ולטענת המפרק לאחר שניתנה, התקבל במשרדי המפרק מכתב מאת ב"כ המערערים לו צורפה תביעת חוב של המערערים ע"ס 800,000 ₪, ובמקביל נטען בו, כי המערערים עומדים על קיום ההסכם חרף הפרתו, לטענתם, ע"י המושב. בנוסף נכתב, כי היה והמושב אינו מסוגל לקיים את ההסכם הם יסכימו לביטולו בתנאי שיושב להם סך של 726,500 ₪.
לתביעת החוב צורף נספח, הנושא את הכותרת "חישוב חוב מושב ינון", על פיו חוב המושב למערערים עומד על 801,250 ₪. בנוסף נכתב בנספח, כי "התנאי האמור בסעיף 4(2) בהסכם לא התקיים ולפיכך היה על המושב להשיב ליזם את הסכום הנ"ל לא יאוחר מיום 23/1/12" (סעיף 2), וכן כי "ההתיימרות לבטל את ההסכם כאמור במכתב ב"כ המושב מ-1.10.12 מהווה הפרה חמורה של ההסכם, ומזכה את היזם בסכום הפיצויים המוסכמים בסך של 200,000 ש"ח".
עיקרי טענות המערערים
11. הטענה המרכזית המועלית ע"י המערערים הינה כנגד סמכות המפרק להחליט בדבר תוקפם של הסכמים, שנחתמו לפני תחילת הפירוק. לטענתם סמכותו הינה לנהל את עסקי האגודה לשם פירוקה וככזה הוא אינו מוסמך לבטל את ההסכמים ולתת הכשר להסתלקות המושב מחוזה מחייב על מנת לאפשר התחייבות עם צד שלישי.
מוסיפים המערערים וטוענים, כי הודעת המפרק, כי בכוונתו לשוב ולהתקשר בהסכם עם צד שלישי, שיבוא תחת המערערים לצורך אותה עסקה, מעידה על כך שלא מדובר בנכס מכביד.
12. לטענת המערערים הם לא הפרו את ההסכם כפי שאף הובהר לטענתם במכתב ב"כ המערער לב"כ המושב מיום 30/10/12.
13. בעיקרי טיעוניהם הוסיפו וטענו המערערים, כי גם אם ההסכם בטל מפאת אי קבלת אישור המנהל מותנית לטענתם בטלות זו בהשבת הסכום ששולם למערערים.
14. לאור האמור, דורשים המערערים לבטל את החלטת המפרק או לחלופין לשנותה באופן שביטול ההסעמים כנגד השבת הכספים ששולמו ע"י המערערים, עם הצמדה וריבית כחוק והחזר הוצאות.
עיקרי טענות המפרק
15. ראשית משיב המפרק וטוען, כי הוא מונה כמפרק מפעיל ותפקידו הוא לשקם את האגודה ולא לחסלה. לטענתו סמכותו, ובודאי בתוקף מינויו כמפרק מפעיל, כוללת בחובה גם סמכות לעשות פעולות בנכסי האגודה, ובין היתר, כי החלטתו ניתנה בהסתמך על מסלול לדיון ולהכרעה במסגרת הליך פירוק אגודה שיתופית, שנקבע בבג"צ 16410/10 פלטקין ואח' נ' רשם האגודות השיתופיות ואח' (פסק דין עליון 11/10/12) (להלן: "בג"צ חנתון"), והוא – החלטת מפרק ß ערעור בפני רשם האגודות השיתופיות ß עתירה לבג"ץ.
16. לגופו של עניין טוען המפרק, כי עובר למתן צו הפירוק סברו הן המערערים והן המושב, כי ההסכמים אינם בתוקף, בין מחמת שלא נכנסו לתוקף, ובין מחמת הפרתם ע"י המערערים וביטולם כדין. כך או כך לטענת המפרק אין הסכם בר תוקף.
באשר להפרת ההסכם מציין המפרק, כי המערערים זנחו את ההסכמים, לא שילמו תשלומים להם הם מחוייבים על פיהם ואינם מתכוונים לבצע את ההסכמים.
17. לטענת המפרק עיקר המחלוקת בשאלה האם ההסכמים כלל לא נכנסו לתוקף או שמא נכנסו לתוקפם אך הופרו על ידי המערערים נסובה סביב מחלוקת כספית, הנוגעת לקיומה או העדרה של חובת השבה ו/או של חובת תשלום פיצוי מוסכם, שמקומה להתברר בתביעת חוב.
18. לטענת המפרק, למערערים אין שיעבוד, עכבון או בטוחה כלשהי והם אינם זכאים להחזיק בהסכמים כבני ערובה להחזר חובם הנטען ובכך ל"שדרג" את מעמדם ממעמד של נושה רגיל למעמד של נושה מובטח.
19. כמו כן, טוען המפרק, כי הוא מוסמך לוותר על נכס מכביד וכי מתקיימים לעניינו התנאים לעשות כן אולם הוא לא נדרש להפעיל סמכות זאת אלא כטענה חלופית.
20. בפגישה שהתקיימה בין המפרק לנציגי מכללת אחווה הובהר, כי קיימת דחיפות רבה לקידום פרויקט המעונות וקיים חשש אמיתי כי ככל שלא ימצא בהקדם הסדר לקרקע לא יוקצה מימון לפרויקט.
בנסיבות אלה טוען המפרק, מחייב מאזן הנוחות הכרעה מהירה, על מנת למנוע נזק כבד למושב, חבריו ונושיו ולמכלל אחווה ולציבור הסטודנטים הלומד בה.
הדיון בערעור והשתלשלות העניינים לאחר מכן
21. דיון בערעור התקיים בפני ביום 3/4/13 ולאור הסכמת הצדדים לקיים בינהם מו"מ לפשרה החלטתי לא להכריע בערעור אלא אם מי מהצדדים יגיש בקשה למתן החלטה בערעור ככל שלא יגיעו הצדדים להסכמה תוך 15 יום.
22. ביום 25/6/13 התקבלה במשרד הרשם בקשה מאת המפרק למתן החלטה בערעור.
בבקשתו מסר המפרק, כי במהלך התקופה שמאז הדיון בערעור התנהל בין הצדדים מו"מ בסופו הועברו למערערים נספחים להסכמים, שנערכו בהתאם להסכמות שהושגו בינהם, ואשר נועדו להסדיר את ביצוע הפרויקט על ידי המערערים. דא עקא, כי המערערים לא חתמו עליהם ומכתבי המפרק שנשלחו בעקבות זאת נותרו ללא מענה.
דיון והכרעה
23. עניינו של ערעור זה הינו בשאלת תוקפם של כל אחד משני ההסכמים, הסכם המעונות וההסכם המסחרי, שנחתמו באותו יום, אולם כל אחד מהם עומד בפני עצמו.
סמכות המפרק
24. בתחילת הדברים אתייחס לטענה המקדמית, שהועלתה על ידי המערערים כנגד סמכותו של המפרק להכריע בשאלת תקפות ההסכמים.
25. סעיף 48 לפקודת האגודות השיתופיות ותקנה 26 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות הפירוק") מעניקים למפרק סמכות מפורשת לכנס תחת ידיו את נכסי האגודה שבפירוק ולבצע כל פעולה שתראה לו דרושה לשם ביצוע הפירוק, ובכלל זה להמשיך ולנהל את עסקי האגודה.
זאת ועוד. תקנה 30(ב) לתקנות הפירוק קובעת, כי "מיום כניסתו של צו הפירוק לתוקפו יבוא המפרק במקום האסיפה הכללית, הועד וכל רשות אחרת של האגודה לכל דבר ועניין".
הוראות אלה מקימות למפרק את הסמכות המלאה לטעון לזכות האגודה במקרקעין שלה, לנהלם, להתקשר בעסקאות לגביהם ולבצע בהם כל פעולה אחרת שיש בהן לקדם את מטרות הפירוק.
קל וחומר כאשר מדובר ב"מפרק מפעיל" עליו מוטל לנסות ולהבריא את האגודה לעומת "מפרק רגיל", שתפקידו להביא לחיסולה של האגודה.
יפים לעניין זה דברי כב' השופטת ורדה אלשייך בהקשר של פירוק חברה בהמר' 1446/97 (ת"א מחוזי) נור פרסום חוצות (ייצור והפקה) בע"מ נ' אביב ושות' חברה קבלנית לעבודות ציבוריות ואח' (פס' 10 10/6/97), הרלבנטים ותקפים גם בהקשר של פירוק אגודות שיתופיות:
"דומני שזהו המקום לחזור ולאבחן בין תפקידו ומעמדו של מפרק "סתם" לבין מפרק מפעיל. תפקידו של האחרון הוא לנסות ולהפעיל את החברה על דרך של מתן סיכוי להמשך פעילותה. מטרתו היא לנסות ולנהל את עסקיה ולהביא להבראתם. זוהי המטרה שלשמה ניתן צו הקפאת ההליכים שבמסגרתו ותחת כנפיו חוסה המפרק-המפעיל".
26. האמור מקבל משנה תוקף בהחלטת בית המשפט העליון ביושבו כבית משפט גבוה לצדק, שניתנה בבג"צ חנתון, ובמסגרתה נקבע המסלול לדיון והכרעה בהליך פירוק אגודות שיתופיות, והוא כאמור – החלטת מפרק ß ערעור בפני רשם האגודות השיתופיות ß עתירה לבג"ץ.
27. לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת, כי החלטת המפרק ניתנה בסמכות.
הסכם המעונות
28. טענות הצדדים, כפי שהועלו במסמכים, שהוגשו מטעמם, ושנטענו על ידם במהלך הדיון שהתקיים בפני, התמקדו רובן ככולן בהסכם המעונות, ולאחר בחינתם מצאתי, כי בצדק קבע המפרק, כי הסכם המעונות איננו בתוקף, אם בשל ביטולו על ידי האגודה ואם בשל אי התקיימות התנאי המתלה נשוא סעיף 4(2) להסכם (אישור ממ"י).
המפרק לא הכריע בהחלטתו איזו משתי האפשרויות האמורות הובילה בפועל לביטול ההסכם. אולי נמנע מכך, כי לא היו בידיו, באותה עת, כל העובדות הנדרשות לשם כך (המערערים לא הגיבו לפניות המפרק עובר למתן החלטתו) ואולי מסיבות אחרות. כך או אחרת, אין באמור כל פסול, שכן ההכרעה בשאלת תקפות ההסכם אינה תלויה בכך.
29. יכול שלפני שחלף המועד להתקיימות התנאי המתלה, הפר מי מהצדדים את ההסכם ובשל כך בוטל ע"י הצד השני. אם אכן כך, הרי שהסכם המעונות אינו בתוקף. אולם גם אם לא כך, הרי שההסכם בטל מפאת אי התקיימות התנאי המתלה נשוא סעיף 4(2) להסכם (אישור ממ"י). כאמור, כך או אחרת, הסכם המעונות אינו בתוקף.
30. סעיף 29 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים") קובע כדלקמן:
"היה חוזה מותנה והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת - תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה - מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק - מתבטלת ההתנאה.
נקבע בהסכם או בדין תנאי מתלה לקיומו של הסכם אי קיומו של תנאי מתלה מבטל הסכם מעיקרו – VOID".
הסכם המעונות קובע מפורשות, כי קבלת אישור ממ"י להקצאת הקרקע נשוא ההסכם, תוך 15 חודשים ממועד חתימת ההסכם (23/11/11), מהווה תנאי מתלה להסכם. יתרה מכך, מהווה אישור זה גם תנאי מתלה מכח הדין (סעיף 27(ב) לחוק החוזים).
אין עוררין, כי אישור ממ"י לא התקבל עד לחלוף המועד האמור ועד עצם היום הזה, ודי באמור בכדי לקבוע, כי הסכם המעונות בטל ואינו בתוקף. זאת כאמור מבלי לסתור או לגרוע האפשרות התאורטית, להפרתו וביטולו לפני כן.
זו גם היתה עמדתם של המערערים עוד בטרם נבחן והוכרע העניין ע"י המפרק, והוא מוצא ביטויו באמור בסעיף 5 למכתבו של ב"כ המערערים לב"כ המושב, באלה המילים:
"5. ככל שלא הונפק אישור עסקה ע"י ממ"י עד למועד הנקוב, נדרשת מרשתך להשיב למרשי תוך 10 ימים מיום מכתבי זה את הסכום 522,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק".
31. כאמור, ההכרעה בשאלת העילה לביטול ההסכם אינה הכרחית בשלב זה ולצורך ההכרעה בשאלת תוקפו של ההסכם, אלא בשלב בו תעמודנה לבחינה הזכויות הנובעות למי מהצדדים כתוצאה מהביטול. שהרי, אם בוטל ההסכם רק מפאת אי התקיימותו של תנאי מתלה תעמוד למערערים הזכות לתבוע את ההחזר ההוצאות, שנקבע בסיפא לסעיף 4 להסכם זה, ואותו בלבד. ואילו אם בוטל ההסכם מפאת הפרתו ע"י מי מהצדדים, תעמודנה לצד הנפגע זכויות אחרות ו/או נוספות, לרבות פיצוי מוסכם כקבוע בהסכם.
32. האגודה נמצאת בפירוק ולפיכך את תביעותיהם הכספיות, באשר הן, על המערערים לתבוע בהגשת תביעת חוב למפרק האגודה, אשר במסגרת, יש להניח, תיבחן שאלת העילה לביטול ההסכם ותוכרע על ידי המפרק, שעל החלטתו ניתן להגיש ערעור כדין בפני הרשם.
33. בשולי הדברים, אתייחס לטענת המערערים, כי גם אם ההסכם בטל מפאת אי קבלת אישור המנהל מותנית לטענתם בטלות זו בהשבת הסכום ששולם למערערים, אותה אינני מקבלת כלל וכלל.
ביטול הסכם מפאת אי התקיימות תנאי מתלה עומד בפני עצמו והוא מקים לצדדים להסכם אך ורק את ההתחייבויות והזכויות, שנקבעו, ככל שנקבעו, מפורשות בהסכם לעת ביטול מעין זה, דוגמת החזר ההוצאות הקבוע בסעיף 4 להסכם המעונות.
קיומן של התחייבויות וזכויות מעין אלה בהסכם שבין הצדדים אינו משפיע על עצם ביטול ההסכם ואינו מפחית ממנו, ואי עמידת מי מהצדדים במי מההתחייבות כאמור אינו מחייה את ההסכם.
התחייבויות וזכויות מעין אלה יכולות להיות קשורות, שלובות או מותנות זו בזו, כפי שלדוגמא קבוע בסעיף 4 להסכם המעונות, המתנה את החזר ההוצאות בעמידת הצדדים בהתחייבותם "לדווח לרשויות מיסוי מקרקעין בדבר אי מילוי התנאים המצטברים והיות ההסכם בטל בשל כך". אולם כאמור אי עמידה של מי מהצדדים במי מההתחייבויותיו אינו הופכת את היוצרות ואינה מפיחה חיים חדשים בהסכם.
34. שאר הטענות, שהועלו על ידי המערערים בקשר עם הסכם המעונות, אם באשר לעצם רצונם לקיימו ואם באשר לטענתם לאי התקיימות התנאים הנדרשים לביצוע התשלומים הנוספים המוטלים עליהם, לא יכולות לשנות מהאמור לעיל ולפיכך אינני מוצאת צורך או הצדקה להכריע בהן במסגרת ערעור זה.
ובכל מקרה, משלא נבחנו ולא הוכרעו טענות אלה ע"י המפרק אין להביאן להכרעה ראשונה בפניי ביושבי כערכאת ערעור. בהקשר זה אחזור ואפנה למסלול לדיון והכרעה בהליך פירוק אגודות שיתופיות, שהוזכר לעיל.
ההסכם המסחרי
35. המועד הקבוע בהסכם המסחרי לקבלת אישור ממ"י להקצאת המקרקעין נשוא הסכם זה (60 חודשים ממועד החתימה) טרם חלף, ומכאן שבשונה מהסכם המעונות ההסכם המסחרי אינו בטל מפאת אי התקיימות תנאי מתלה.
36. הדיון בהסכם המסחרי תפס חלק מזערי בהחלטת המפרק, וקביעתו כי ההסכם אינו בתוקף בוססה על שני אדנים, המקימים לאגודה זכות לביטול ההסכם.
האחד, מוצא ביטויו בסעיף 14 להחלטת המפרק, והינו כי בהתאם להוראות סעיף 9 להסכם נטלו על עצמם המערערים לקדם את שינוי היעוד של הקרקע החקלאית ולהגיש תוכנית לשינוי יעוד עד ליום 24/8/11, וכי המערערים לא הראו ובודאי לא הוכיחו כי עמדו בהתחייבויות אלה.
והשני, מוצא ביטויו בפסקה השניה לסעיף 18 להחלטת המפרק, והוא ניסיון המערערים להעביר לצד שלישי את זכויותיהם בהסכם המסחרי (כמו גם בהסכם המעונות), ללא הסכמת האגודה, והסכמה כאמור לא הוכחה על ידי המערערים, וזאת בניגוד לקבוע בסעיף 24 להסכם המסחרי.
על עובדה זו למד המפרק (ר' סעיף 17 להחלטת המפרק), מתוך כתבי הטענות, שהומצאו לו במסגרת הפ"ב 21658-11-12, בהם נטען ע"י חב' ה.א.ל אורן השקעות בע"מ, כי המערערים חתמו עימה על הסכם "להקים ולנהל חברה מוגבלת במניות שתקבל על עצמה את התחייבויות (היזם) בהסכמים עם ינון".
37. במהלך הערעור לא העלו המערערים טענות קונקרטיות כנגד החלטת המפרק בדבר ביטול ההסכם המסחרי, והמפרק מצידו לא התייחס להסכם זה בתגובותיו.
38. משלא טענו המערערים כלל לגוף החלטת המפרק בקשר עם ההסכם המסחרי ולא סתרו את קביעות המפרק לעניין זה, לא נותר לי אלא לדחות על הסף את דרישת המערערים לביטול החלטת המפרק בדבר אי תוקפו של ההסכם המסחרי.
39. למען הסדר הטוב והסרת הספק, אציין, כי האמור עומד על כנו ללא קשר לשאלה האם ההסכם המסחרי בוטל על ידי האגודה טרם מתן צו הפירוק אם לאו. שגם אם לא, הרי שבנסיבות המתוארות, עומדת למפרק הזכות לבטלו בשם האגודה.
40. בשולי הדברים אציין, כי אין באמור להוסיף או לגרוע מזכות האגודה לתבוע מאת המערערים פיצוי מוסכם עפ"י ההסכם המסחרי, ועניין זה ראוי שיבחן על ידי המפרק במסגרת תפקידו.
סוף דבר
41. לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הערעור ומשיתה על המערערים תשלום הוצאות ושכר טרחה למפרק בסך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.
ניתן, בהיעדר, ביום 30 אוקטובר 2013 מארי קושניר-הררי, עו"ד
סגנית רשם האגודות השיתופיות
המזכירות תעביר החלטתי לצדדים
