סיווגה של האגודה

תיק מספר 446/334/01 קו-אופ הריבוע הכחול אגודה צרכנית שיתופית בע''מ

 

בפני רשם האגודות השיתופיות                           תיק מספר 446/334/01

**************************                                 ********************

 

 

ב  ע  נ  י  ן :                               קו-אופ הריבוע הכחול אגודה צרכנית שיתופית בע''מ

 

                                                                                                            (להלן: "האגודה")

 

ו ב ע נ י ן :                                 סיווגה של האגודה

 

 

ה  ח  ל  ט  ה

****************

 

מבוא

 

 

בפני מונחות מספר בקשות הנוגעות, חלקן במישרין וחלקן בעקיפין, לעניין סיווגה של האגודה וזאת על רקע השינויים המהותיים שחלו באופי פעילות האגודה.

 

האירועים השונים שהתרחשו באגודה במהלך השנים האחרונות, מצאו את ביטויים גם בהחלטות אחרות שקיבלתי בעניינה של האגודה. לפיכך, אין צורך שאחזור ואפרט, לצורך החלטה זו, את אותם אירועים והתרחשויות שמצאו את ביטויים בהחלטותיי האחרות.

 

לאור אותם אירועים שהתרחשו באגודה, מיניתי ביום 15.8.2000 ועד ממונה לאגודה. מינויו של הועד הממונה בא לאחר שעוד קודם לכן פסלתי את הבחירות שהתקיימו למוסדות האגודה במהלך חודש נובמבר 1999, וזאת על פי הממצאים שהוגשו לי על-ידי ד"ר דורון, עו"ד, שמונה על ידי לחקור בענין הבחירות.

 

כמו כן ביום 28.5.2000 מיניתי את רו"ח יהודה בר-לב כחוקר באגודה על פי הוראות סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות וסעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג1973-, לצורך עדכון פנקס חברי האגודה.

 

ביום 29.4.2001  הגיש לי רו"ח יהודה בר-לב (להלן: "החוקר") את ממצאיו בדו"ח ביניים.

 

על דו"ח הביניים אפשרתי להגיש הסתייגויות עד ליום 4.6.2001. להסתייגויות הוריתי לצרף את שמו של המסתייג, מספר תעודת הזהות, הנימוקים והמסמכים המוכיחים לדעת המסתייג את חברותו באגודה.

 

בהתאם להחלטתי האמורה הוגשו כאלפיים פניות. חלקן התייחסו לאגודות קו-אופ צפון, קו-אופ ירושלים וקו-אופ רעננה, וחלקן היו בקשות לעדכון פרטים. מתוכן מאות הסתייגויות (כ900- הסתייגויות, לא כולל ההסתייגות שהוגשה בענין 984 עובדי הריבוע הכחול ולא כולל את ההסתייגות בעניינם של 1106 החברים שהתקבלו לאגודה במהלך שנות ה90-).

 

הסתייגויות נוספות ממשיכות להגיע למשרדי ולמשרד החוקר מידי יום אף שהמועד להגשתן חלף.

 

מדו"ח הביניים שהגיש לי החוקר עולה, כי חלק ניכר מחברי האגודה טרם אותר וזאת למרות המאמצים שנעשו לאיתור אותם חברים במשך תקופה ארוכה יחסית.

 

דומני, כי המצב בו האגודה אינה יודעת ואינה מצליחה לדעת מי הם חבריה ואינה מצליחה לאתרם מעידה יותר מכל על כך שהאגודה אינה יכולה ואינה מהווה יותר אגודה צרכנית.

 

סעיף המטרות בתקנון האגודה קובע לאמור:

 

"מטרות: מטרות האגודה לארגן ולשפר את התנאים הכלכליים והחברתיים של חבריה בהתאם לעקרונות קואופרטיביים ובייחוד:

 

לספק לחברים את כל צרכי המחיה וכלכלת הבית וכל מיני חומרים וכלים, הדרושים להם ולמשקם.

 

לשווק את תוצרת משקם.

 

לחנך את חבריה ברוח עקרונות הקואופרציה העובדת בישראל"

 

נראה, כי במצב שנוצר בו האגודה אינה יודעת פרטים אלמנטרים לגבי חלק ניכר מחבריה והם אינם מאותרים ומאחר והאגודה אינה יכולה להגשים את מטרתה העיקרית לספק את צרכי המחיה וכלכלת הבית של חבריה, ניתן כבר לקבוע כי אין מדובר באגודה צרכנית יותר וזאת עוד בטרם אתייחס לשאלת היותה של האגודה אגודה צרכנית לאור אופי פעילותה.

 

בקשת הועד הממונה לשינוי סיווגה של האגודה

 

ביום 6.8.2001 הוגשה על-ידי הועד הממונה בקשה לשינוי סיווגה של האגודה מאגודה צרכנית לאגודת שירותים.

 

2.         הועד הממונה בבקשתו הפנה לתגובה שהוגשה על ידו לבית המשפט העליון במסגרת בג"צ            8947/98, בה הודיע הועד הממונה כי בכוונתו לפנות אלי בבקשה לשינוי סיווגה של האגודה לאגודה לשירותים.

 

.    עמדת הועד הממונה, כפי שהוצגה בתגובתו לבג"צ, הינה כי האגודה חדלה

להיות אגודה צרכנית לכל המאוחר במועד בו הועברה פעילותה העסקית לחברות בנות, שהגדולה שבהן  - ריבוע כחול ישראל בע"מ הינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בניו-יורק ולאחרונה נרשמה למסחר גם בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

 

לצד בקשתו של הועד הממונה לשינוי סיווגה של האגודה מאגודה צרכנית לאגודה למתן שירותים עומדת גם בקשתו של עו"ד אליעזר לויט לביטול סיווגה של האגודה. כמו כן תלויה ועומדת בפני בקשתו של עו"ד הרצל כספי לפירוקה של האגודה.

 

פרסום מודעה בעיתונות בדבר קיום דיון בבקשה לשינוי סיווגה של האגודה

 

לאחר שהוגשה לי בקשתו של הועד הממונה לשינוי סיווגה של האגודה החלטתי כי יש לאפשר לכל מי שמעונין להביע את עמדתו בענין להגישה אלי, כדי שהעמדות השונות יהיו בפני לשם גיבוש החלטתי בענין.

 

לצורך כך הוריתי ביום 9.8.2001, כי תפורסם מודעה בשני עיתונים יומיים בנוסח:   

 

"הודעה מטעם רשם האגודות השיתופיות:

בענין: קו-אופ הריבוע הכחול אגודה צרכנית שיתופית בע"מ ("האגודה").

 

בכוונת רשם האגודות השיתופיות לדון בבקשות שהוגשו לו לשינוי סיווגה של האגודה.

כל המעוניין להציג עמדה בקשר לשינוי סיווגה של האגודה יוכל לעשות כן בכתב למשרד רשם האגודות השיתופיות עד ליום 30 באוגוסט 2001, לפי הכתובת:

 

            רשם האגודות השיתופיות

            רח' מקור חיים 35

            ירושלים 93465"

 

בנוסך לכך, הועד הממונה שלח את העתק בקשתו לשינוי סיווגה של האגודה לגורמים שונים המעורבים בהליכים התלויים ועומדים בפני בג"צ.

העתק הבקשה נשלח לעו"ד אליעזר לויט העותר בבג"צ 8047/98, אשר, כאמור, הגישה בקשה לביטול סיווגה של האגודה; לעו"ד הרצל כספי, אשר כאמור הגיש בקשה לפירוקה של האגודה; לעו"ד יוסף מולאור שהגיש עתירה לבג"צ בענין עתידה של האגודה ובעניין בחירות למוסדות האגודה; לעו"ד משה שחל המייצג את הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואת חברת העובדים בעתירה שהגיש לבג"צ בענין עתידה של האגודה ובעניין קיום בחירות למוסדות האגודה; ולעו"ד יונה מרקוביץ שהגישה בשם כ170- בעלי מניות בקשה להצטרף לבג"צ 8047/98.

 

תגובות שהתקבלו לגבי בקשה לשינוי סיווגה של האגודה

 

עד ליום 30.8.2001 התקבלו מספר פניות של בעלי מניות באגודה התומכים בשינוי סיווגה של האגודה. כמו כן התקבלה במשרדי תגובתו של עו"ד אליעזר לויט המתנגד לשינוי הסיווג, שכן, לשיטתו, עלי לבטל את סיווגה של האגודה. בנוסף לכך, התקבלה עמדתו של עו"ד הרצל כספי, בשם 180 חברים באגודה ו40- יורשים של חברים, התומך בעמדת הועד הממונה, כי יש לשנות את סיווגה של האגודה מאגודה צרכנית לאגודה לשירותים.

 

עו"ד הרצל כספי צירף לעמדתו עמודים מהדו"חות הכספיים של האגודה לשנת 2000 מהם ניתן ללמוד, כי מקור הכנסותיה של האגודה הינם:

 

דמי ניהול המשולמים לאגודה על-ידי הריבוע הכחול ישראל בע"מ והמשביר לצרכן ישראל בע"מ, בגין השירותים השונים שנותנת האגודה לחברות אלו, בהן היא מחזיקה בגרעין השליטה.

 

הכנסות הנובעות מהעברת נכסי מקרקעין שונים.

 

דיבידנד שהתקבל מרבוע כחול ישראל בע"מ.

 

אציין כי מונחת בפני גם עמדתו של עו"ד אליעזר לויט בענין שינוי סיווגה של האגודה, כפי שזו הובאה במסגרת התגובה שהגיש לבג"צ ביום 14.8.2001.

 

ממצאי החוקר עו"ד חיים אינדיג

 

בדו"ח שהגיש לי עו"ד חיים אינדיג שמונה על ידי כחוקר לבדיקת פעילותה של האגודה בשים לב לסיווגה כתב החוקר, בין היתר כי:

 

"האגודה עצמה, כאמור, אינה עוסקת בפעילות צרכנית. האגודה שולטת בחברות-בנות (הריבוע הכחול  והמשביר לצרכן) העוסקת בפעילות כזו. האם די בכך?. . . .

 

העברת הפעילות לחברות הבנות לא תאמה את עקרונות הקואופרציה וגם לא את התקנון שעקרונות הקואופרציה קבועים גם בו. . . .

 

בעקבות העברת הפעילות לא פעלה האגודה לקידום תנאיהם הכלכליים והחברתיים של חבריה, היא החזיקה ומחזיקה ברכוש: מניות בחברות בת. החזקה ברכוש כאמור איננה מטרה מתאימה על פי עקרונות הקואופרציה. . . .

 

מטרתה של חברה, להבדיל מאגודה שיתופית, הינה לתת לבעלי מניותיה רווחים על השקעתם והונה של החברה הבת צריך להיות מופעל על ידי מנהליה למטרה זו. על אחת כמה וכמה יפים הדברים כשמדובר בחברה ציבורית שמניותה הוצאו לציבור ונסחרות בבורסה. חברה ציבורית כזו איננה יכולה לעשות בהונה שימוש לקידום רווחתם הכלכלית של החברים כבעלת השליטה בה, שכן בכך תחטא למטרותיה שלה ותפגע בבעלי מניות המיעוט.

 

העברת הנכסים והפעילות מן האגודה לחברות הבנות הנסחרות בבורסה היוותה בעצם שינוי היעודי של נכסים אלו: מנכסים המיועדים לקדם את רווחת חברי האגודה לנכסים המיועדים לקדם את רווחיה של חבריה, בכך ללא ספק, נפגעו עקרונות הקואופרציה.

 

קודם להעברת הפעילות לחברות בת יכולה הייתה האגודה (אילו קיימה את מטרותיה) לעשות שימוש בהונה וברווחיה לקידום מטרות החברים (כמו לדוגמא: לתת לחבריה הנחות בשיעור גבוה יותר ולא לצבור את רווחיה). כיום דרך זו איננה אפשרית. הריבוע הכחול איננה רשאית להעדיף את חברי האגודה על פני בעלי מניות המיעוט שלה ולנגוס בדרך זו ברווחים שהם מצפים לקבל מהשקעתם.

 

בעקבות העברת הפעילות הצרכנית לחברות הבנות גם טובת ההנאה היחידה שיש לחברי האגודה ממנה -  ההנחות - אינה ניתנת יותר על ידי האגודה עצמה אלא על ידי חברות הבנות.

 

לסיום פסקה זו אומר שהעברת הפעילות הצרכנית לחברות הבנות פגעה בעקרונות הקואופרציה ומטרות האגודה. ביצוע הפעילות הצרכנית על-ידי החברות הבנות איננו מקיים ואיננו יכול לקיים את עקרונות הקואופרציה ומטרות האגודה.

 

מכך גם נובע לדעתי, על פי ההנחה בפרשנית דלעיל, שהסיווג של האגודה, כאגודה שמטרתה העיקרית קידום רווחתם האישית של החברים בדרך של פעילות צרכנית, איננו מתאים".

 

 

הנהלתה הקודמת של האגודה הגישה תגובה לדו"ח החוקר בה ביקשה לדחות את ממצאיו של החוקר בענין פעילותה של האגודה והשלכת הפעילות של סיווגה של האגודה. כידוע, הועד הממונה הודיע במסגרת תגובתו המעודכנת לדו"ח אינדיג, כי הוא אינו מאמץ את התגובה שהוגשה על-ידי ההנהלה הקודמת של האגודה.

 

הטענה כי יש לבטל את סיווגה של האגודה

 

עו"ד אליעזר לויט טוען, כי יש לבטל את סיווגה של האגודה ולא לשנות את סיווגה כמבוקש על ידי הועד הממונה. עמדתו זו של עו"ד אליעזר לויט שונה מהעמדה שהציג בכתב התשובה שהוגש על ידו לבג"צ בחודש פברואר 1999. בסעיף 9 יא לכתב התשובה כתב עו"ד אליעזר לויט, לאמור:

 

"אשר על כן, אין לראות יותר בקו-אופ ולו לענין בקשת הייצוג ו/או העתירה, כאגודה "צרכנית", אף כי הינה מסווגת עדין בתור שכזו ע"י הרשם, וזאת עקב השינוי המהותי שעברה בפועל ולו משנת 1996 ואילך.

 

מן הראוי, איפוא, שהרשם יסווג כיום  את הקו-אופ כתאגיד אחזקות, היה וטרם יסביר כי הגיעה השעה להפכה לחברה בע"מ אשר מניותיה תסחרנה בבורסה לניירות ערך, ובכך גם תיפתרנה מאליהן כל הקושיות המתעוררות בקשר לפדיונן של מניות החברות בקו-אופ. . . ."

 

וכן שינה מעמדתו של עו"ד אליעזר לויט  אלי מיום 30.5.99,סעיפים 12-15:

 

"12.    מהמקובץ דלעיל עולה כי מבחן הסיווג נקבע על פי מבחר העיסוק בפועל בלבד - ולא לפי השימוש בעת רישום ההתאגדות בפניך ו/או הרשום בתקנון האגודה.

            לפיכך, הינך מתבקש לבטל את הסיווג של הקו-אופ כ"אגודה צרכנית", הגם שבעבר היה נכון.

 

           13 .    לחילופין, הינך מתבקש לסווג את הקו-אופ כ"תאגיד אחזקות" אף כי תקנות

                    האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו1995- (להלן: "תקנות סיווג") אינן קובעות סיווג של "תאגיד אחזקות".

 

 הנני בדעה כי משנוכחת לדעת כי הקו-אופ אינו פועל יותר כ"אגודה צרכנית"

        אינך יכול להשאיר את המצב על כנו שיש בו משום הטעית הציבור והרשויות

        לגבי אופי פעילותו של הקו-אופ.

 

לחילופין, הינך מוזמן לסווג את הקו-אופ על פי תקנה 2(20) לתקנות הסיווג המסווגת "אגודה לשירותים")" המסווגת כ"אגודה שעיקר עיסוקה מתן שירותים. . . ."

 

הנני מניח כי מעיון בדו"חות הכספיים תלמד לדעת כי לא רק שאין לקו-אופ עובדים כלשהם העוסקים בצרכנות מתוך המרכולים והחנויות של חברות הבת בשליטת הקו-אופ, אלא מקצת מעובדי הקו-אופ שיש לו כיום, אם בכלל, הנם אותם חברי הנהלת הקו-אופ הנותנים שירותי ניהול לתאגידים שבשליטת הקו-אופ תמורת דמי ניהול אותם הנני מעריך במליוני שקלים.

 

לחילופי חילופין, הינך מתבקש לסווג את הקו-אופ לפי סיווג "שונות" כפי שנהג רשם האגודות השיתופיות לעשות זאת לפי סוג 11 ל"הודעה בדבר סוגי אגודות שיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות" שפורסמה על ידך (בילקוט הפרסומים תשמ"ט מתאריך 11.5.89 בעמוד 2848).

 

פורסם בעמ' 185 לאוגדן החיקוקים בדיני אגודות שיתופיות בהוצאת בורסי, מהד' אוקטובר 1998, בעריכת עוה"ד רחל רון וחיים נועם והנפתח בהקדמה מטעמך:

 סמדר אוטולנגי/אגודות שיתופיות בעמ' 152;

מכאן, שעמדתו המקורית של עו"ד לויט הינה שיש לשנות את סיווגה של האגודה מאגודה צרכנית לאגודת אחזקות, וזאת בניגוד לדרישתו היום, כי יבוטל כליל סיווגה של האגודה.

 

לאחר שעו"ד אליעזר לויט הגיש לי את הבקשה בעניין סיווגה של האגודה בשנת 1999 הוא סירב להגיש עיקרי טיעון ולהופיע בפני לדיון בבקשה. עתה מתרץ עו"ד אליעזר לויט את סירובו בנימוקים שונים. אלא שאין באותם נימוקים כדי להפיג את הרושם שהבקשה שהגיש לי עו"ד לויט הייתה כדי לצאת את חובת מיצוי ההליכים, תוך שעו"ד לויט מבקש שבג"צ יחליף את שיקול דעתו של רשם האגודות השיתופיות בעניינים המסורים להכרעתו של רשם האגודות שיתופיות לפי הוראות סעיף 7 לפקודת האגודות השיתופיות.

 

החלטתי בענין סיווגה של האגודה כמו גם החלטה שתוצאתה מתן אפשרות לפדיון המניות באגודה בערך ראלי, הינן החלטות מעין שיפוטיות ולא החלטות מנהליות גרידא. לפיכך, אני דוחה את טענתו של עו"ד אליעזר לויט, כי היה עלי להחליט בבקשתו בתוך 45 יום מהמועד בו הוגשה הבקשה.

 

במאמר מוסגר אציין כי מהתגובה שהגיש עו"ד אליעזר לויט לבג"צ ביום 14.8.2001 עולה כי הוא חזר בו גם מדרישתו להפוך את האגודה לחברה בע"מ שמניותיה יסחרו בבורסה לניירות ערך וכיום הוא מבקש שנכסי האגודה ימכרו והתמורה תחולק בין בעלי המניות והזכויות באגודה. בכך מסכים עו"ד אליעזר לויט לתוכניתו של הועד הממונה. אלא שעו"ד לויט סובר, כי לשם מימוש התוכנית, יש לאשר את עתירתו כתובענה ייצוגית.

 

כאמור, במסגרת התגובה שהגיש עו"ד אליעזר לויט לבג"צ ביום 14.8.2001 טוען עו"ד אליעזר לויט, כי אין לשנות את סיווגה של האגודה לאגודה לשירותים, אלא יש לבטל כליל את סיווגה.

 

אני דוחה את הטענה כי ניתן לבטל את סיווגה של האגודה בלי לקבוע סיווג כלשהו. סעיף 10 (3) לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי רישומה של אגודה שיתופית מחייב את סיווגה. לפיכך, משעה שנרשמה האגודה וכל עוד לא חוסלה יש לסווג את האגודה.

 

במאמר מוסגר אציין כי האגודה המנהלת כיום את מרבית עסקיה באמצעות חברות בנות אינה שוללת באופן אוטומטי את יכולתה להמשיך להיות מאוגדת כאגודה שיתופית.

 

אופי פעילותה של האגודה מצדיקים את שינוי סווגה לאגודה לשירותים

 

מהאמור בדו"ח החוקר אינדיג,  מבחינת פעילותה של האגודה ועל-פי עמדתו של הועד הממונה עולה, כי האגודה אינה פועלת כאגודה צרכנית מזה מספר שנים. האגודה אינה מספקת את צרכי המחיה של חבריה ועיקר תפקידה בניהול הנכסים המשותפים של חבריה-מניות בחברת הבנות של האגודה.

 

מסקנתי מהממצאים שמונחים בפני לגבי פעילותה של האגודה הינה כי האגודה חדלה מלהתקיים כאגודה צרכנית וזאת לפי אופי פעילותה בפועל להבדיל ממטרותיה על-פי תקנונה.

 

3.       בע"א 708/83     שלב, הקואופרטיבי המאוחד להובלה בע"מ נ. גרין ואח' פ"ד

          מ(1) 169 קבע הנשיא שמגר, כי משהוכחו בפני הרשם העובדות המראות את  

עיסוקה בפועל של האגודה, אין ליתן משקל להוראות תקנון האגודה ויש

לסווג את האגודה בהתאם לפעילותה, כפי שהוכחה בפני הרשם.

 

4.      תקנה 2 לתקנות הסיווג קובעת כי "לענין סעיף 7 לפקודה, אלה סוגי האגודות

         שהרשם יקבע שיוך אגודות אליהם"

 

רשימת האגודות המופיעה בתקנות הסיווג אינה כוללת אגודת אחזקות.

 

בעבר על פי הודעת הרשם בדבר סוגי אגודות שיתופיות, (ילקוט פרסומים התשכ"ט ע"מ 1979, נכללה בהודעה, קטגוריה נוספת לסיווג לסוג ראשי של האגודה  - "שונות".

 

בהודעה שפרסמתי ביום ה' בניסן התשמ"ט 10.4.89 שהחליפה את ההודעה הקודמת בסעיף 11 שבה נכלל עדין סוג ראשי-"שונות" (ילקוט פרסומים תשמ"ט מתאריך 11.5.89 עמ' 2848).

 

.   כאמור לעיל, הכנסותיה האקטיביות של האגודה הינן משרותי ניהול שהיא  

נותנת לחברות הבנות ומפעילותה בהשכרת נכסי מקרקעין שבבעלותה. כמו כן  לאגודה הכנסה פאסיבית מדיבדנדים שהיא מקבלת מריבוע כחול ישראל בע"מ.

 

 6.     מאז הועברה עיקר פעילותה של האגודה לחברות הבנות, מנהלת האגודה

        עבור חבריה את הנכס העיקרי שלה - מניות באותן חברות בנות. החזקת  

        המניות בידי האגודה מאפשרת לאגודה להיות בעלת השליטה בחברות הבנות,

        על כל הכרוך בכך.

 

ניתן אם כן לומר שהאגודה הפועלת כיום כתאגיד המחזיק במניות שליטה

במספר חברות, נותנת לחבריה שירותי ניהול הנכסים ובעקיפין שייכים להם             - מניות באותן חברות בנות. שירותי הניהול של האמורים מאפשרים לאגודה

לשלוט בחברות והם יאפשרו לחברים להינות מהיתרונות הגלומים בהחזקת

גרעין השליטה באותן חברות שבשליטתה ובכך עיקר פעילותה ועסקיה.

 

כיום עומדות בפני בג"צ שתי דרכים עיקריות לפעולה לגבי עתידה של האגודה:

 

הדרך הראשונה המוצעת על ידי הועד הממונה הינה מכירת נכסי האגודה וחלוקת התמורה בין החברים המאותרים ויורשי החברים, תוך שמירת קרן מתאימה לתקופה שתיקבע על-ידי בג"צ לשם חלוקתה בין חברים נוספים שיאותרו במשך אותה תקופה. אם תתקבל תוכניתו של הועד הממונה, בתקופת הביניים האמורה, תנהל האגודה את הכספים שיוותרו באותה קרן לשם חלוקתם לחברים שיאותרו ולשם חלוקת יתרת הקרן שתוותר בין כלל החברים והיורשים שיהיו בתום התקופה שתקבע כאמור. מאחר ומספר החברים הבלתי מאותרים הינו גדול יחסית למספר הפוטנציאלי הכולל של החברים באגודה, סכום הכסף אותו תנהל האגודה צפוי להיות גדול ומשמעותי. שירות ניהול הכספים עבור החברים ובעלי הזכויות הבלתי מאותרים והיתרה עבור כלל החברים והיורשים תצדיק את סיווגה של האגודה כאגודה לשירותים במהלך תקופת הביניים האמורה.

 

כפי שציינתי לעיל, בתגובתו של עו"ד אליעזר לויט לבג"צ מיום 14.8.2001, הוא ביקש כי כלל נכסי האגודה ימכרו והתמורה תחולק בין החברים ובעלי הזכויות וזאת בדומה לתוכניתו של הועד הממונה. אלא שעו"ד אליעזר לויט טוען, כי הליך המכירה והפדיון כאמור יכול להתבצע אך ורק לאחר שעתירתו תאושר כתביעה ייצוגית. לפיכך גם לפי גישתו של עו"ד לויט תמשיך האגודה לתת שירותי ניהול לחברים בתקופת הביניים עד למתן הפדיון לכלל בעלי המניות והזכויות.

 

הדרך השניה מוצעת על-ידי כבוד שר העבודה והרווחה. לפי הצעה זו יתקיימו בחירות באגודה והיא תחויב מכוח תקנות, שיתקין השר, לפדות אחוז מסוים שיקבע ממניותיה בכל שנה. כמו כן תשלם האגודה, לאחר התקנת, התקנות דיבידנד ראשוני ותשלם דיבידנדים נוספים בכל שנה בסכום שלא יפחת מאחוז, שיקבע בתקנות, מרווחיה. מכאן, שאם תתקבל תוכניתו של כבוד שר העבודה והרווחה תמשיך האגודה להתנהל כאגודה הנותנת שירותי ניהול לחברות הבנות שבשליטתה וכן תמשיך לתת שירותי ניהול של הנכסים המשותפים לחברי האגודה מניות בחברות הבנות וניהול נכסי המקרקעין שיוותרו בבעלות האגודה.

 

לפי המידע שבפני, ההסתדרות, חברת העובדים ומרשיו של  עו"ד מולאור מולאור מסכימים באופן כללי לתוכניתו של כבוד שר העבודה והרווחה

 

 

מהמקובץ עולה, כי מזה שנים פועלת האגודה כאגודה הנותנת שירותי ניהול לחברות הבנות שבשליטתה וכן שירותים של ניהול מרכזי של הנכסים שבבעלות האגודה עבור כלל חברי האגודה. אופי פעילות זה צפוי להמשיך ולהתקיים גם בעתיד, וזאת בין אם יאמץ בג"צ את גישתו של כבוד שר העבודה והרווחה ובין אם יאמץ את גישתו של הועד הממונה. 

אחרית דבר

 

לאור כל האמור לעיל אני מקבל את בקשתו של הועד הממונה ומורה על שינוי סיווגה של האגודה מאגודה צרכנית לאגודה לשירותים, וזאת בהתאם לסמכות המוקנת לי לפי הוראות סעיף 7 לפקודת האגודות השיתופיות.

 

על-פי הוראות תקנה 11 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג1973- שינוי סיווגה של האגודה לאגודה לשירותים מעניק זכות לפדיון ראלי של המניות באגודה.

כדי למנוע מצב בו יופנו לאגודה דרישות רבות לפדיון מיידי של המניות בערכן הריאלי, וזאת בטרם הכריע בג"צ מהי הדרך הנכונה והיעילה לגבי עתידה של האגודה, אני מורה על עיכוב ביצועה של החלטתי לשנות את סיווגה של האגודה כאמור לעיל, ככל שהיא יוצרת זכות לפדיון המניות בערכן הריאלי.

 

לעת עתה, עיכוב הביצוע הינו לתקופה של שלשה חודשים. לקראת תום התקופה האמורה, אשקול אם יש צורך בהארכת תקופת עיכוב הביצוע.

 

אני מורה למזכירות להעביר את החלטתי לפרקליטות המדינה-מחלקת הבג"צים, באופן מידי, כדי שהפרקליטות תוכל להביאה בפני בג"צ לקראת הדיון שקבוע ליום 11.9.2001.

 

 

 

ניתן היום 5.9.2001                                                                   אורי זליגמן, עו"ד

המזכירות תעביר החלטתי                                                    רשם האגודות השיתופיות

לועד הממונה ולכל הפונים

בנושא.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: