סכסוך עסקי הסב נזק כלכלי לקיבוץ סעד - האם בית המשפט ייתן לקיבוץ - סעד?
עובדות רלוונטיות:
פופלי סעד הינה אגודה שיתופית חקלאית בבעלות קיבוץ סעד, אשר עוסקת בשיווק ומכירה של מזון לחיות מחמד. פופלי סעד התקשרה בהסכם עם שמעון בזדטני, יבואן בלעדי לישראל של מוצרי מזון לחיות של היצרן האמריקאי בלו סיל.
פופלי סעד הגישה תביעה נגד שמעון בזדטני בגין הפרת הסכם והסבת נזקים כלכליים לפופלי סעד. שמעון בזדטני הגיש תביעה שכנגד בגין לשון הרע שהוציאה פופלי סעד כנגדו, לטענתו.
שמעון בזדטני הציג עצמו כמי שביכולתו לאתר לפופלי סעד יצרן שיספק לה מוצר מזון לכלבים שישווק בבלעדיות על ידה.
שמעון בזדטני הודיע לקיבוץ סעד כי קיבל בלעדיות מחברת בלו סיל ודרש כי כל ההזמנות והתשלום בגינן יעשה ישירות אליו, וכי הוא זכאי לקבל מקיבוץ סעד עמלה מכל הזמנה שתעשה פופלי סעד מבלו סיל. באפריל 2002, נחתם הסכם בלעדיות בין פופלי סעד לשמעון בזדטני, ולאחריו החלה פופלי סעד לפעול להחדרת המוצר וקידומו באמצעות מפיצים אזוריים, פרסום ומבצעים. בנובמבר 2003, בפגישה בין פופלי סעד לשמעון בזדטני נערך הסכם נוסף בו נקבע יעד הזמנות שנתי של פופלי סעד למוצרי בלו סיל, וסוכם כי כל עוד נפח הזמנות זה ישמר, תישמר גם הבלעדיות של פופלי סעד למוצר בלו סיל בישראל, אחרת יהיה שמעון בזדטני רשאי לשווק בעצמו את המוצר של בלו סיל. באפריל 2004, גילתה פופלי סעד כי שמעון בזדטני הפר את ההסכם עימה, בכך ששיווק בעצמו את המוצר של בלו סיל בישראל במחיר נמוך יותר, במטרה לדחוק את פופלי סעד מהשוק.
פופלי סעד תובעת סך של 750,000 ₪ בגין הפרת הסכם, נזקים כלכליים, לרבות נזק למוניטין וחשיפה לתביעות מצד המפיצים האזוריים של פופלי סעד.
טענות שמעון בזדטני :
פופלי סעד מנסה לדחוק את רגליו מתחום מזון לחיות מחמד ולהפוך ליבואן בלעדי תחתיו, תוך פגיעה בשמו הטוב ובשם המוצר.
בשנת 2002, פופלי סעד יצרה עימו קשר על מנת לקבל ייעוץ בנושא ייבוא מזון לחיות מחמד ובהמשך ביקשה לרכוש ממנו מוצרי מזון לחיות מחמד. פופלי סעד לא שימשה כמפיץ בלעדי ולא נכרת עימה כל הסכם בלעדיות. שמעון בזדטני ניהל מו"מ עם פופלי סעד לגבי זכות הפצה של מוצרי מזון לכלבים וחתולים של היצרן ניו המפשייר, אך לא נחתם הסכם מחייב בפועל. באפריל 2002, הוחלפו בינו לפופלי סעד טיוטות שלא התגבשו להסכם מחייב, וממילא הם לא פעלו לפיו. הטיוטות הללו, אשר בהן עיקרי הבנות, מעידות כי לפופלי סעד לא הייתה בלעדיות. במהלך העבודה המשותפת וניהול המו"מ, הציע שמעון בזדטני לפופלי סעד לרכוש ממנו את הזיכיון בו הוא מחזיק, אך פופלי סעד סירבה לשלם את התמורה שדרש. כל הזמנת קונטיינר של פופלי סעד ממנו היוותה התקשרות עצמאית ולא התחייבות לבלעדיות או הסכם עתידי. סיכום הפגישה שהציגה פופלי סעד מנובמבר 2003 אינו נכון ולא אושר על ידו. כן, משך כל התקופה שמעון בזדטני מכר את מוצרי בלו סיל בידיעתה של פופלי סעד.
במרץ 2004, לאחר ששמעון בזדטני הודיע על העלאת מחיר מוצרי בלו סיל, ומתוך רצון לחסוך בעלויות, פנתה פופלי סעד לחברת בלו סיל להשגת זיכיון הייבוא במקום שמעון בזדטני, תוך הפצת שקרים ולשון הרע עליו, על מנת לגרום להפרת חוזה בינו לבין בלו סיל. לכן, משנודע לשמעון בזדטני אודות התנהגות זו של פופלי סעד- הודיע לה על סיום יחסיו העסקיים עימה. שמעון בזדטני הגיש תביעה שכנגד בסך 250,000 ₪ בגין לשון הרע ופגיעה בו לרבות עוגמת נפש.
כבוד השופטת רונית פינצ'וק-אלט פסקה:
תביעתה של פופלי סעד:
פופלי סעד טוענת כי הוציאה סך של 66,658 ₪ בגין מבצעי מתנות והוצאות פרסום. פופלי סעד לא הוכיחה במידה הנדרשת את הזיקה בין הראיות להוצאות הכספיות כאמור, לבין טענתה בדבר מימון פרסומים בגין מוצרי בלו סיל. פופלי סעד בנוסף, טוענת כי הוציאה סך של 332,676 ₪ בגין החדרת המוצר לשוק וביסוסו באמצעות עבודת שיווק, אולם בתצהיר שהגישה לבית המשפט הוערך רכיב זה בסכום נמוך יותר בסך 206,546 ₪. פופלי סעד לא הוכיחה את מאמצי השיווק הנטענים. כן, זנחה פופלי סעד את התביעה בגין רכיבים אלו, והעמידה את תביעתה רק בגין ראשי הנזק של מניעת רווח ופגיעה במוניטין. מכאן, לא הוכיחה פופלי סעד את רכיבים אלו בנזק והתביעה בגינם נדחית.
פופלי סעד טוענת כי נגרם לה הפסד רווחים בסך 952,275 ₪ לפי תחשיב מינימאלי של 15 קונטיינרים בשנה לתקופה מינימאלית של 5 שנים. טענותיה של פופלי סעד לא נתמכו בראיות כגון דו"חות חשבונאיים, מאזנים וכו'. פופלי סעד אף לא הגישה ראיות כגון קבלות, חשבוניות וכו' להיקפי המכירות או לזהות המוצרים שמכרה, לכן נדחית התביעה ברכיב זה.
כמו כן, גם צפי היקף המכירות של 15 קונטיינרים לשנה, ומשך ההתקשרות לתקופה מינימאלית של 5 שנים, שטענה להם פופלי סעד, אינם מגובים בראיות ולכן נדחית התביעה גם ברכיב זה.
פופלי סעד תובעת סך של 250,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין בקרב זכייניה ובשוק המזון לחיות. אולם, פופלי סעד לא הוכיחה קיומו של מוניטין בתחום המזון לחיות טרם הפגיעה הנטענת, ולא פגיעה במוניטין זה, לפיכך נדחית התביעה אף ברכיב זה.
לאור האמור לעיל, מאחר שפופלי סעד לא הוכיחה קיומו של רכיב נזק כלשהו, נדחית תביעתה ומתייתר הצורך בדיון בשאלת הבלעדיות לה טוענת פופלי סעד.
תביעתו של שמעון בזדטני:
שמעון בזדטני טוען כי פופלי סעד הוציאה "לשון הרע" כנגדו בשלוש דרכים: התכתבויות עם היצרנית בלו סיל, פניות בעל פה ללקוחותיו של שמעון בזדטני והכנת תווית מצידה של פופלי סעד למוצרי בלו סיל, ללא אזכור שמו של שמעון בזדטני כיבואן. לגבי הוצאת לשון הרע בדרך הכנת התווית התביעה נדחית, שכן לא טען כאמור בכתבי הטענות. הפרסומים להם טוענת פופלי סעד נעשו הן בכתב והן בעל פה והינם אקטיביים. שני הפרסומים, בכתב ובעל פה, יועדו לפחות לאדם אחד ולכן עלולים להיחשב לעוולה.
אין חולק כי פופלי סעד פנתה בכתב לבלו סיל. לגבי הפנייה ללקוחותיו של שמעון בזדטני, לכאורה מעדותם של שני העדים: מר לויתן ומר לביא, נעשו פניות אליהם בעל פה מצד פופלי סעד. אולם, נראה כי עדותו של מר לויתן אינה אובייקטיבית לאור סכסוך בינו לבין פופלי סעד, ועדותו של מר לביא בנוגע ל"פרסום מכפיש" כללית ולא מפורטת. מכאן, הרי שהפרסום ללקוחות בעל פה אינו בבחינת "לשון הרע" מאחר ולא הוכח יסוד "הפרסום". כמו כן, האמירות בכתב של פופלי סעד אינן נופלות בגדר לשון הרע, מאחר שבמכתבים לבלו סיל, מפרטת פופלי סעד כי נודע לה על כך ששמעון בזדטני מוכר את מוצרי בלו סיל במחירים נמוכים, וכי דבר זה גורם לנזק ליוקרת ודימוי המוצר. אמירות אלו של פופלי סעד נועדו לשם קבלת זיכיון מבלו סיל ישירות, אך אין בהן משום השפלתו של שמעון בזדטני או לשימו לבוז וללעג ואין האמירות משום הבעת דעה. מכאן שהתביעה שכנגד של שמעון בזדטני, אף היא, נדחית.
אין צו להוצאות.
ניתן ביום 9/3/2009.
