סכסוך פנימי בין חברי אגודה יש לפתור בהליך בוררות

דיון בשתי בקשות לעיכוב הליכים שהוגשו בתביעות העוסקות בסכסוכים בין חברים במושב דלתון בשל קיומה של תניית בוררות בתקנון המושב.

הרקע:

התובע הינו חבר מושב דלתון אשר הגיש תביעה לסילוק יד ולצו מניעה קבוע כנגד חבר אגודה אחר, הנתבע, במטרה לפנותו משטח זיתים שמיועד לגידולים חקלאים. התובע טוען כי הוא בעל זכויות החזקה והשימוש בשטח מכוח החלטה של ועד הנהלת האגודה. בנוסף, הגיש  התובע בקשה למתן צו עשה כנגד המשק, בה ביקש מבית המשפט להורות למושב לאכוף את החלטה למסירת שטח הזיתים לידיו.  

בתגובה הגיש הנתבע לבית המשפט בקשה בכתב בטענה שבית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בתביעות הנ"ל מחמת קיומה של תניית בוררות בתקנון האגודה הקובעת כי כל סכסוך בין האגודה לחבריה ובין החברים לבין עצמם תועבר לדיון בהליך בבוררות. בהתאם, הגישה האגודה בקשה לעיכוב הליכים והעברת הדיון לבוררות לפי סעיף 5 לחוק הבוררות.

בתגובה לבקשה זו, טוען התובע כי תקנון המושב חל רק על סכסוכים שנוגעים לעסקי אגודה, ולטענתו הסכסוך אינו נוגע ל"עסקי האגודה". לטענתו, מדובר בסכסוך מתחום ה"המשפט החוקתי" שכן הוא נוגע לזכויות קנייניות בנכס, וכי משכך רק דיון בבית המשפט ימצא את זכויותיו להליך תקין והוגן.

דיון והכרעה:

בית המשפט בחן את הוראות תקנון האגודה וקבע כי התקנון חל על כל מי שמוכר כחבר מושב, בין אם הוא בעל נחלה או חבר מסוג אחר. התקנון קובע כי כל סכסוך יימסר להכרעתו של רשם האגודות השיתופיות.

סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות קובע שני תנאים מצטברים להחלת תניית הבוררות: האחד, מדובר בסכסוך הנוגע ל"עסקי האגודה" והשני שמדובר בסכסוך שהוא גם "סכסוך פנימי".

בהתאם לאמור קבע בית המשפט כי במקרה דנן ההחלטה בדבר הקצאת הזכויות בשטח המדובר נסובה סביב שימוש בשטח לצרכים חקלאיים, ועל כן מדובר בסכסוך הנוגע ל"עסקי האגודה", ועל כן חלים בעניינינו הוראות סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות המורות על העברת הסכסוך לדיון במסגרת הליך בוררות ולא בפני בית המשפט.

סיכום:

בהתאם לאמור, קיבל בית המשפט את הבקשות והורה על עיכוב הליכים בתביעה והעברתה להליך בוררות. בית המשפט מצא לנכון שלא להורות על חיוב הוצאות.
 

ניתן ביום כ"ה בתשרי תשע"ט, 4 באוקטובר 2018.