עובד תקף מבקר בפארק ''קיפצובה'' השייך לקיבוץ צובה. האם הקיבוץ אחראי לתקיפה זו?
זה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, לפיו נדחתה התביעה כנגד קיבוץ צובה והתקבלה ברובה התביעה כנגד עובד קיפצובה, סלמן זהרן בגין תקיפת חיים כדורי וגרימת הנזק כתוצאה מכך.
ביום 6.9.03 נפצע חיים כדורי עת ביקר עם נכדיו בפארק "קיפצובה", השייך לקיבוץ צובה. לטענתו הוא הותקף על ידי סלמן זהרן אשר עבד במקום. סלמן זהרן וקיבוץ צובה טענו כי חיים כדורי היה שיכור ולכן נפל ונפצע.
פסיקת בית המשפט השלום
בית המשפט השלום קבע כי סלמן זהרן תקף את חיים כדורי וחייבו בפיצוי כמפורט בפרק "הנזק", בפסק הדין, תוך שהוא מייחס לחיים כדורי אשם תורם בשיעור 20%.
בה בעת דחה בית משפט השלום את התביעה כנגד הקיבוץ בקובעו כי אינו נושא באחריות לתקיפה.
טיעוני הצדדים
בראשית הדיון לפנינו, חזר בו חיים כדורי מערעורו. לא נותר אלא ערעורו של סלמן זהרן.
סלמן זהרן הדגיש את ניגוד העניינים של ייצוג המשותף שלו ושל הקיבוץ בבית משפט השלום, על ידי עו"ד מטעם המבטחת של הקיבוץ. לדבריו הוא היה מיוצג רק "על הנייר", התצהיר עליו חתם הוכתב לו, והוא חתם עליו מבלי שפגש את מי שהיה למעשה בא-כוחו.
סלמן זהרן טוען כי הוא היה שלוחו של הקיבוץ. וכן קובל על שורה ארוכה של מחדלים של הקיבוץ, שלטענתו בית המשפט לא ייחס להם חשיבות ושבעטיים מוטלת על הקיבוץ אחריות ישירה.
הקיבוץ תומך בפסק הדין של בית משפט השלום, וטוען כי משאין אחריות על הקיבוץ ולא הוכחה רשלנות מצידו, הרי שאין להתערב במסקנה זו, וכי בית משפט השלום האמין לחיים כדורי ודחה לחלוטין את גרסתו של סלמן זהרן.
דיון
נשקלו טענותיו של סלמן זהרן ולא נמצא בהן ממש. נושא הייצוג לא עלה בבית משפט השלום, וטענה זו אינה נוגעת לנושא האחריות. הייצוג המשותף אינו יכול להצמיח אחריות בנזיקין של הקיבוץ בבחינת יש מאין. זאת ועוד: הליך הערעור שבו מועלות הטענות בעניין הייצוג לראשונה אינו האכסניה הנאותה לבירור הסוגיה.
סלמן זהרן לא העלה בבית משפט השלום את נושא האחריות השילוחית, מה עוד שתקיפת חיים כדורי חרגה בעליל ממהלך העבודה הרגיל, וככזו אין המשיב נושא לגביה באחריות שילוחית.
מהכתובים ומדברי הצדדים, נובעת המסקנה כי לא הונחה תשתית ראייתית או משפטית המצביעה על רשלנות ישירה של הקיבוץ, וכך גם לגבי הטענות כי היה על הקיבוץ להתקין מצלמות במקום, או שלא ניתנה הדרכה מספקת, או כי יש קשר סיבתי בין עניינים אלה לבין האירוע ותוצאותיו.
כאמור , נושא היחסים בין סלמן זהרן לבין הקיבוץ בפן של הייצוג המשותף אינו בגדרו של ערעור זה.
אשר על כן הערעור נדחה.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
הפיקדון יוחזר למפקידו באמצעות בא-כוחו.
השופט יצחק ענבר: אני מסכים.
השופטת נאוה בן אור: אני מסכימה.
הוחלט כאמור בחוות דעתו של השופט שפירא.
ניתן היום, י"א אב תש"ע (22 יולי 2010).
