עוזר הרשם הורה למפרק ליישם החלטתו, אחרת יוחלף.
עוזר רשם האגודות השיתופיות
בעניין:
1. אשכול עינב
2. אשכול יעל
3. אשכול שלמה
ובעניין: יעל - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, מ.א. 570005249 (בפירוק)
באמצעות המפרק, עו"ד שלמה טופז
המשיבה
החלטה
1. בפניי בקשה של ב"כ המבקשים להורות על עיכוב ההליכים , לרבות הליכי ההוצאה לפועל, נגד המבקשים כשמולה קיימת תגובה של המפרק המתנגדת נחרצות לעיכוב ההליכים.
2. הוויכוח בין הצדדים הנו כה חריף עד כדי הגשת תגובת צד לבקשת רעהו של הצד האחר, אף בטרם תיסרק הבקשה ותגיע אל שולחני.
3. לא למותר לציין, כי ב"כ המבקשים מלין על הנזק הרב שעלול להיגרם למרשיו עדי כדי שמירת הזכות שלהם לתבוע את המפרק באופן אישי , בעוד שהמפרק מפנה להשתלשלות העניינים שהביאו לנישול האגודה מעשרות מיליוני שקלים שלא כדין על ידי המבקשים ואחרים. רקע זה הוא שמחזק את התנגדותו של המפרק לעיכוב ההליכים.
4. המבקשים הגישו בקשה להארכת מועד עם עותק של ערעור למקרה שיוארך המועד (המבקש מס' 1), בנוגע להליכים מכוח סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות בעוד שהמבקשים 2 ו – 3 הגישו "בקשה דחופה למחיקת הבקשה לפי סעיף 49 ולביטול החלטות ו/או עיקולים ו/או צווים, שניתנו בחוסר סמכות". ומאוחר יותר אף הגישו בקשה לראות בנימוקי הערעור מטעם המבקש מס' 1 כנימוקי הערעור מטעמם.
5. בסופו של דבר החליט עוזר הרשם (הח"מ) לדחות את הבקשה למחיקת הבקשה לפי סעיף 49 לפקודה, וכן כי על המבקשים לשלם הוצאות על סך 75,000 ₪ לקופת הפירוק. כפוף לכך נקבע כי יש לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, ובכלל נגד המבקשים. ההוצאות אכן שולמו ולכן מנוע המפרק להמשיך הליכם נגדם. מסיבה זו, כל ההליכים שהמפרק נוקט אינם ננקטים כדין ויש לבטלם.
6. המפרק מפנה כאמור להשתלשלות העניינים, לפיה חבים המבקשים סכומי כסף אדירים אשר הועברו לכיסם במקום לקופת הפירוק.
7. אין בתשלום הסכום של 75,000 ₪ כסכום הוצאות כדי לעזור למבקשים ואין בו ולא כלום במישור של עיכוב ההליכים. הסכום האמור היה תנאי להארכת המועד ותו לא, ואין בו כדי לחייב בעיכוב ההליכים.
8. המפרק מסתמך על שתי החלטות שנתתי בימי 20.1.2014 ו- 29.12.2013 שחייבו את המבקשים בהפקדת סכום של 1,500,000 ₪ ואשר לא קוימה, בעוד שכאמור המבקשים מפנים להחלטתי מיום 13.3.2014 שחייבה את המבקשים בתשלום הוצאות על סך 75,000 ₪ ואשר קוימה. ברור שכל אחד מבעלי הדין מצדד במסקנה השונה מזו של חברו בהסתמך על שלוש ההחלטות האמורות לעיל.
9. אתחיל בכך כי ההחלטה מיום 29.12.2013 לא קבעה סכום של 1,500,000 ₪ כגרסת המפרק כתנאי לעיכוב ההליכים לגבי כל המבקשים. החלטתי האמורה הבחינה בין המבקש מס' 1 לעומת המבקשים 2 ו- 3 במישור של הסכום לתשלום או להפקדה וזאת בשל מהות המחדל של כל קבוצה מקבוצות המבקשים. לגבי המבקש מס' 1 קבעתי כי תנאי לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל הנו הפקדת סכום של 500,000 ₪, בעוד שהתנאי לעיכוב ההליכים לגבי המבקשים מס 1 ו- 2 הנו הפקדת סכום של 1000,000 ₪. אי לכך אין מדובר בסכום של 1,500,000 ₪ לגבי כלל המבקשים כאחד.
10. המחלוקות בין הצדדים נידונו בפניי בדיון מיום 16.2.2014. עיקר המחלוקות ניטש סביב המועדים של מסירת צווי התשלום או החלטת כב' סגנית הרשם היוצאת, עורכת דין מארי קושניר הררי, בנוגע להליכים מכוח סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות. בסופו של הליך נתתי החלטה ביום 13.3.2014 בה התייחסתי גם לנושא המועדים, גם לנושאים הקשורים לעיכוב ההליכים וגם לדרך בה אני חושב כי יש להמשיך את שמיעת המחלוקות לגופו של עניין בשני המסלולים (על פי סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות ולערעור על צו התשלום מכוח סעיף 48 (5) לפקודת האגודות השיתופיות).
11. בהחלטתי מיום 13.3.2014 סקרתי את המחדלים של כל המבקשים ואת החולשה בעמדתו של כל צד וקבעתי כי עליהם לשלם הוצאות על סך 75,000 ₪ כשחלקו של המבקש מס' 1 היה 25,000 ₪ בעוד שחלקם של המבקשים 2 ו – 3 הנו 50,000 ₪ ביחד ו/או לחוד. אחרי מספר דחיות של המועד לתשלום הסכום האמור הוא הופקד על ידי כלל המבקשים בקופת הפירוק.
12. אעיר כבר כעת, כי אין אני מסכים עם המפרק כי הסכום של 75,000 ₪ היה מיועד לאפשר הארכת המועד למבקשים ותו לא. את דבריי כתבתי במפורש בהחלטתי, למשל בסעיפים 56 ו- 59 להחלטה. שם קבעתי כי אם הסכום ישולם יוארך המועד להגשת הערעור לכל המבקשים בין מכוח סעיף 48 ובין מכוח סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות ויעוכבו ההליכים.
1. אין אני מסכים עם המפרק כי אף ששולם הסכום של 75,000 ₪ אין בכך כדי להביא לעיכוב ההליכים וכי יש עדיין לקיים את ההחלטה שלי מיום 29.12.2013. ההחלטה שלי מיום 29.12.2013 קדמה לדיון מיום 16.2014 והא עמדה מול עיניי כשנתתי את החלטתי ביום 13.3.2014. ראיתי לנכון לתת ביטוי לזכות הגישה לערכאות של בעל דין ולהישמע לגופו של עניין מחד גיסא, והתחשבתי בהליכי הפירוק ובמצבה של האגודה ובטענות המועלות נגד נציגיה מאידך גיסא. על זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד בסיסית שהוכרה על ידי הפסיקה, ראה עא 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ [60 עמ'] , נא (3) 577; רעא 9567/08 כרמל אולפינים בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ (בפירוק) [פורסם בנבו]. וכן עא 9413/03 אילן אלנקווה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים, סב (4) 525; בגץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח' , נט (2) 481 ; י' רבין "זכות הגישה לערכאות" כזכות חוקתית (תשנ"ח) ועוד.
13. התחשבות זו הביאה אותי להורות על השארת העיקולים מכוח החלטת כב' סגנית הרשם היוצאת על כנם, אם כי ללא מימוש אלא ברישום בלבד. קבעתי גם כי אם יש כספים שעוקלו, יישאר העיקול ברישם כשהוא אינו ממומש מחד ואינו מבוטל מאידך. כמו כן התייחסתי מפורשות לעיכוב היציאה מן הארץ שבהיעדר התייחסות אליו עלול מי מאלה שניתן נגדו צוו עיכוב יציאה לברוח מן הארץ לבלי שוב. אי לכך דאגתי שאם יש עיקולים שתפסו יישארו הם ברישום בלבד והכסף לא ישוחרר למבקשים או למפרק, כדי לשמור על פוטנציאל כלשהו של האגודה להיפרע אם וכאשר יינתן פסק דין בערעור. מנגד הקשיתי על יציאת מי מנציגי האגודה, שנטען כי ידם במעל, את גבולות המדינה, כמו כן נתתי ביטוי מוחשי לזכות הגישה לערכאות של בעלי הדין.
14. לאלה אני מוסיף, כי קביעת התנאים החדשים בהחלטתי מיום 13.3.2014 באה אחרי שמיעת הטענות בנושא כשירות ההמצאה לחלק מהמבקשים על פי פרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. דיון כזה לא היה בפניי עת נתתי את ההחלטה מיום 29.12.2013. ברור אם כך, כי התנאים על פי ההחלטה החדשה הם הקובעים. מכאן הקביעה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי אין עמדתו של המפרק נכונה ואין עוד חובה להפקיד את הסכום של 500,000 ₪ לגבי המבקש מס' 1 או הסכום של 1000,000 ₪ לגבי המבקשים מס' 2 ו- 3.
15. במישור המערכתי יש להעיר, כי המפרק הוא זרועו האורכה של הרשם, הוא - the officer of the court ובתור שכזה כפוף הוא להנחיות של הרשם והחלטותיו, ואינו בן חורין לנקוט עמדה עצמאית בעניינים שבתחום הפיקוח. אין הרשם מתערב בקביעות המפרק בפן המהותי בהחלטות שהנן לגוף העניין, באמצעות הצינור הפיקוחי, אם כי זו היא סמכותו ואף חובתו של הרשם לפקח שהמפרק לא יפעל מחוץ למסגרת הדין, בייחוד אחרי שהופנתה תשומת לבו לכך על ידי ב"כ המבקשים. אילו למפרק היה ספק בדבר הבנת משמעות ההחלטה של הרשם צריך היה הוא להגיש לרשם בקשה למתן הוראות ולא לפעול באופן עצמאי. פעולה בניגוד לדין עלולה להעמיד את המפרק בפני אחריות ישירה ללא הגיבוי של המדינה וחבל.
16. לא היה מקום לנקוט הליכי כינוס נכסים נגד המבקשים, אם כי יכולתי להבין את המפרק אילו התבקש הליך של כינוס נכסים ללא כוונה למימוש של ההליכים הלכה למעשה. אין זה המקרה שבפנינו ולכן אני מצווה על המפרק לדאוג לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקשים ולהשאיר את העיקולים שננקטו נגד המבקשים ברישום בלבד ולא לעשות כל פעולה בנושא הכינוס. יש ליישם את החלטתי מיום 13.3.2014 ככתבה וכלשונה. על המפרק להבין, כי החלטת הרשם אינה המלצה כניסוחו של ב"כ המבקשים אלא הוראה המחייבת את המפרק. מפרק שאינו יכול לפעול במסגרת דיונית או פיקוחית כזו ואינו מסוגל לקבל עליו את המרות של הרשם עלול למצוא את עצמו מוחלף באחר או למצער- חולק את הליכי הפירוק עם מפרק נוסף!.
17. רק לפנים משורת הדין, אני מחייב את קופת הפירוק בתשלום הוצאות המבקשים על סך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין ולא את המפרק באופן אישי. אם הסכומים שקבעתי נגד המבקשים טרם שולמו במלואן יהא ניתן לקזז סכום זה מסכום ההוצאות שהטלתי על המבקשים.
ניתנה היום 7 יולי, 2014 ט' תמוז, תשע"ד בהיעדר הצדדים.
רמזי חוראני, עו"ד
עוזר רשם האגודות השיתופיות
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.
