עוזר הרשם החליט להמשיך בהליכי הפירוק של אגודת מושב ינון חרף החקירה המשטרתית

בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות עו"ד רמזי חוראני. תיק מס' 1293/282/13 יונתן זנדני נ' ינון מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, מ.א. 570012930 (בפירוק)

בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות                                        תיק מס' 1293/282/13

עורך דין רמזי חוראני

בעניין:

                     ע"י ב"כ עו"ד נמרוד אשכול ואח'

                    מרח' יגאל אלון 159 , תל-אביב 67443

                   טל' 03-6959292; פקס' מס' 03-6968767

ובעניין: 1. ינון מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ,

                  מ.א. 570012930 (בפירוק)

                 באמצעות המפרק, עו"ד נמרוד טפר בתפקידו כמפרק מפעיל

   טל': 03-5757712 פקס: 03-5757725

החלטה

1.      ביום 4.11.2013 פנה עו"ד נמרוד אשכול בשם המבקש בבקשה:

א.    "למנוע את המשך הליך החקירה בפני המפרק עו"ד נמרוד טפר והחוקר רו"ח מר עופר אלקלעי לאור התנהלותה של חקירה פלילית על ידי המשטרה.

ב.     ליתן אורכה להגשת ערעור על החלטת המפרק, אם וככל שיהיה צורך בדבר, עד להשלמה מחודשת של דו"ח החוקר רו"ח עופר אלקלעי.

ג.     להורות לרו"ח אלקלעי לאפשר ליונתן זנדני להציג בפני החוקר עמדתו, טיעוניו וראיותיו בכל הנושאים המפורטים בדו"ח החוקר. לשם כך לאפשר לו לעיין במסמכים הרלוונטיים אשר מצויים בידי המפרק או החוקר.

ד.     להורות לחוקר לערוך דו"ח וביקורת מחדש לאחר שישמע מר יונתן זנדני ויציג ראיות ו/או עדים מטעמו לעניין זה.

ה.    לאפשר למר זנדני להשלים טיעוניו והצגת ראיותיו בפני המפרק וכן לאפשר לו להיות מיוצג, בין על ידי עו"ד ו/או רו"ח בהליכים אלו.

ו.       כל סעד נכון וראוי בנסיבות העניין".

2.      קיומה של חקירת משטרה נגד המבקש מר יונתן זנדני. לדעת המבקש הוגשו תלונות למשטרה בשנת 2011 ותחילת 2012 ולפי ההלכה אין לקיים חקירה במישור האזרחי כל עוד לא תמה החקירה הפלילית. בדבר יש משום "הפרה יסודית של זכויותיו של הנחקר/הנאשם".

3.      לא ניתנה זכות טיעון למבקש בפני החוקר מר אלקלעי. הדו"ח מגולל אירועים חמורים הקשורים לאגודה ואת התפקיד המרכזי של המבקש בקשר להתנהלות זו, וזאת מבלי לתת למר זנדני את האפשרות לגונן על עצמו או להציג מסמכים רלוונטיים. הוא מפנה לפסיקה בדבר חשיבותה של זכות הטיעון וחובתה של רשות לשמוע את מי שעלול להיפגע מהחלטתה לפני מתן ההחלטה.

4.      הדו"ח של החוקר שימש בסיס לעמדתו של המפרק, עו"ד נמרוד טפר והוא ציין כי "לדו"ח החקירה (יש) מעמד ראייתי עצמאי וניתן לייחס לו ערך ראייתי עצמאי וחשוב". מכאןהחשיבות והמשקל הסגולי המיוחד לפגמים שנפלו בדו"ח החוקר.

5.      גם בהליכים בפני המפרק נפלו פגמים המצדיקים את הבקשה. ההליך בפני המפרק החל בתביעת חוב שהוגשה דווקא על ידי המבקש. והנה בדיונים בפני המפרק הפך המנגנון לחקירה לכל דבר וענין נגד המבקש. "עיון בהחלטת המפרק מלמד כי אומנם ישנה הכרעה בתביעת החוב שהגיש מר זנדני אך מרבית הדו"ח עוסק בחקירתו של מר זנדני ובקביעות מסוימות בנוגע לתפקודו של מר זנדני". "היה מקום להבהיר במפורש מהותו של הליך בפני המפרק ולאפשר למר זנדני להיות מיוצג בהליך זה בעיקר בשל המשמעויות הקשות והחמורות שעשויות להיות לחקירתו" . ראה סעיף 16 לפניית המבקש.

6.      לאגודה יש פוליסת ביטוח שנקראת "פוליסת פסגת גולד- אחריות חברי וועד ונושאי משרה במושב" המנוהלת על ידי חברת הפניקס בע"מ. מימוש הפוליסה עשוי "לתרום תרומה משמעותית הן לאגודה והן למר זנדני".

א.     ביום 24.10.12 ניתנה על ידי רשם האגודות השיתופיות, להלן: הרשם החלטה לפרק את האגודה ומונה מר טפר מפרק מפעיל לאגודה.

ב.     "צו הפירוק ניתן בעקבות דו"ח חקירה שבוצע לאגודה על ידי החוקר רו"ח מר עופר אלקלעי. מהדו"ח עלתה תמונה עגומה של כשל ניהולי חמור של האגודה, הגובל במעשים פליליים, במסגרתו נמשכו מחשבונות האגודה ללא רשות וללא סמכות שיקים במיליוני שקלים חדשים, מבלי שהאגודה קיבלה את תמורתם, וזאת מכוח מעשיו ופעילותו של מר זנדני". 

ג.       המבקש הגיש ערעור על צו הפירוק שנידון ביחד עם ערעורו של חבר אחר בפני היועץ המשפטי של משרד הכלכלה אליו הואצלה הסמכות על ידי שר הכלכלה ובהתאם לסעיפים 46(1) ו- 51  לפקודת האגודות השיתופיות.

ד.     כרטיסו האישי של המבקש מראה חוב של מאות אלפי שקלים. הוא נדרש לפורעו, אך לא עשה כך.

ה.    המבקש הוזמן לחקירה במספר נושאים סביב החוב שלו והתנהלותו כבעל תפקיד באגודה. לשם כך התקיימו שש ישיבות במשך שעות רבות בימים: 23.5.2013, 10.6, 17.6, 1.7, 24.7 ו- 20.8.13. כמו כן הוזמן לישיבה נוספת ליום 22.8.2013, אך הוא ניתק קשר עם המפרק ולא חזר אליו יותר.

ו.       המבקש נשמע באריכות על ידי המפרק ואף הגיש 46 מסמכים ולא נמנעה ממנו האפשרות להגיש כל מסמך שהוא רצה בו. אי לכך אין לומר כי נפגעה זכותו לטיעון הוגן בפני המפרק.

ז.      אין לקבל את הטענה של המבקש כי יש לעכב הליכי הפירוק או החקירה בשל קיומה של תלונה פלילית או אף חקירה פלילית במשטרה. במקרה זה ידוע למפרק כי התלונה שהוגשה למשטרה נגנזה ומכאן שנשמט הבסיס מתחת לטענה של כפילות גופי החקירה.

ח.    אלא שגם אילו היו שני מסלולי חקירה נגד המבקש לא היה בכך כדי להצדיק את הקפאת ההליכים בפני המפרק. אין המקרה הזה נופל למסגרת החריגים כאמור ב- רע"א 5812/10 איגור גוסב נ' אלקטרה, רע"א 854/97 לופטין יצחק נ' מוניקה תכשיטים בע"מ ו- ע"א 2173/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G.ASSISTANCE LTD. (פורסם בנבו).

ט.    מדובר בחקירה כדבר שבשגרה המוענקת למפרק לחקור התנהלותם של בעלי תפקידים בדומה לסעיף 373  לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג- 1983. ההפניה לע"א 11/56 אגד נ' ספיר, פ"ד י"ב 739, אינה לענייננו בכלל. שם נאמר כי נושא שאינו נתון להסכמת הצדדים אינו בריר משום כך, וזהו המצב בעניינים קונסטיטוציוניים.

י.       כאמור למבקש ניתנו כל האפשרויות להתגונן. הן בפני החוקר, הן בפני עוזר הרשם מר זרח יהב בפניו הופיע המבקש אחרי הוצאת דו"ח החקירה, בפני המפרק וגם בפני היועץ המשפטי של משרד הכלכלה שדן בערור על צו הפירוק. מי שסירב להגיע לחקירה נוספת היה המבקש!.

יא.הישיבה הראשונה בפני המפרק מיום 23.5.2013 נוצלה כיאות כדי להעמיד את המבקש במסגרת הדיונית. בהמשך ניתנה לו האפשרות להציג מסמכים כאוות נפשו וכאמור לעיל. כל מסמך שרצה לעיין בו יכול היה לעשות כך, אלא שהוא לא תיאם מועד לעיון במסמך כלשהו מול המפרק.

יב. אין זה נכון כי המפרק התבסס על דו"ח החקירה של החוקר וחרץ את דינו של המבקש על פי דו"ח זה. המפרק ערך בעצמו חקירה מקיפה בה נתן כל אפשרות קיימת למבקש כיד לקיים דיון מקיף והוגן. לא היתה גם כל מניעה שהמבקש יהיה מיוצג על ידי עורך דין בפני המפרק.

יג.    המפרק דוחה את הטענה של המבקש בסעיף קטן ב[1] . המועד להגשת ערעור חלף זמן רב לפני הגשת בקשתו של המבקש, וערעור לא הוגש עדיין. לאור כל האמור מבקש המפרק לדחות את בקשתו של המבקש.

8.      תלונה פלילית/חקירה משטרתית – הליכים בפני הרשם: טוען המבקש, כי אין להמשיך את ההליכים בפני המפרק לאור קיומה של חקירה פלילית מטעם משטרת ישראל. אין לקבל טענה זו מכמה וכמה סיבות:

א.    בראש ובראשונה, מפני שהתיק המשטרתי נסגר כמוצהר על ידי המפרק. המפרק הצהיר, כי ידוע לו על סגירת התיק המשטרתי מאישור על סגירת התלונה, הוא נספח ט' לתגובת המפרק לבקשה זו והגשת ערר על הסגירה מכוח סעיף 64 ו- 65 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982. לא הוצגה בפניי החלטה של משטרת ישראל או פרקליטות המדינה על קבלת הערר וחידוש ההליכים הפליליים נגד המבקש ולכן אין אלא להסיק כי התיק הפלילי אכן בוטל. אי לכך אין החשש של השפעת ניהול תלונה פלילית או חקירה פלילית על ההליכים בפני המפרק או החוקר מבוסס כלל ועיקר.

ב.     אין בדין הוראה פוזיטיבית המונעת ניהול הליך אזרחי, משמעתי או אחר בטרם יסתיים ההליך הפלילי. אומנם יש הוראה שהרשעה בפלילים יכולה להוות בסיס לתביעה אזרחית, אך אין ההיפך נכון. ראה נא סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ותקנה 17 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.בהליכי משמעת נגד עובדי המדינה אין כל מניעה לפעול בפן המשמעתי אף בטרם יסתיים ההליך הפלילי. אומנם יש הוראה הדומה למה שציטט המבקש למשל בחוק שירות המדינה (משמעת) ,תשכ"ג- 1963 בסעיפים 61 ו- 61א, אך דווקא הסיגים המאפשרים ניהול הליך משמעת[2] אף לפני תום ההליכים הפליליים מלמדים על ההיתכנות של ניהול הליך משמעת לפני תום ההליך הפלילי. ההיקש לענייננו הנו, כי גם הליכים שאינם משמעתיים או פליליים המתנהלים בפני החוקר על פי פקודת האגודות השיתופיות, או הליכי חקירה בפני המפרק, בוודאי שאינם חוסמים את הדרך בפני ניהול ההליכים על פי הפקודה רק בשל הגשת תלונה או התנהלות חקירה פלילית.

ג.       אמת, בתי המשפט קראו לא אחת לסיים את ההליך הפלילי קודם, ורק אחר כך לנהל את ההליך המשמעתי, (לענייננו גם האזרחי חקירתי) ואף מתחו ביקורת על הקדמת הליך משמעתי כדי להימנע מתחולת התיישנות (ראה עש"מ 9223/02 זערור נ' נציבות שירות המדינה, פ''ד נז(2) 77), אלא שגם בפסק דין זה נדחה הערעור על עצם ההרשעה והוקל בעונשו של המערער לאור נסיבות אישיות ולא בשל הקדמת ההליך. לכל היותר יכול ניהול ההליך הפלילי להביא לחיסכון בזמן שיפוטי אם יורשע הנאשם וינוהל נגדו הליך אזרחי או משמעתי. חיסכון זה אינו מובטח אם יזוכה הנאשם, שכן יהיה עדיין צורך לשמוע את העדים בתיק האזרחי. הזיכוי בפלילי קובע כי האשמה לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר, אך עדיין קיים פוטנציאל של הוכה לפי מאזן ההסתברויות בהליך אזרחי. ראה בשא (נצ') 1305/06 זאהי דניאל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו). לעניין זה ראה גם תא (הרצ') 156772/09 שרית אלדר נ' דילייט 2005 בע"מ מיום 8.4.2013 (פורסם בנבו). זה מה שכתבה כב' השופטת סיגל רסלר- זכאי בעניין הרלוונטי לענייננו: "הכלל הוא, כי קיום הליך פלילי אינו מצדיק, כשלעצמו עיכוב הליך אזרחי המתנהל באותו עניין (ראו לעניין זה ע"א 2173/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G.Assistntce (מיום 13.2.06)".

ד.     אגב בשני פסקי הדין בעניין גוסב ולופטין לעיל, נדחו הבקשות למתן רשות ערעור על אי עיכוב ההליכים האזרחיים עד להכרעה בתיק הפלילי, בעוד שבפרשת B.G. Assistance דלעיל התקבל אומנם הערעור, אך זאת רק משום התערבות היועץ המפטי שהתייצב לדיון מכוח סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], בעיקר בשל פער המידע המוצג בהליך הפלילי למידע אליו נחשף בית המשפט במקרה הספציפי בהליך האזרחי. על אף זאת נאמר על ידי בית המפשט דברים אלה: "אכן, הכלל הוא כי קיומו של הליך פלילי אינו מצדיק, כשלעצמו, עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו עניין (רע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (לא פורסם); רע"א 210/03 Foundation Sansounimaille נ' פרי (לא פורסם)). בדרך כלל המבקש את עיכובו של ההליך האזרחי הינו הנאשם בהליך הפלילי. בעניין דכאן שונים הם פני הדברים. מבקש העיכוב איננו הנאשם. נסיבותיו הייחודיות של המקרה דנא הובילוני לכלל מסקנה כי עמדתו של היועץ, לפיה ראוי לעכב את ההליך נשוא דיוננו עד למתן פסק דין בהליך הפלילי, נכונה היא".

יוצא, כי רק במקרים חריגים סוטה בית המשפט מהכלל ומעכב את ההליכים עד לתום ההכרעה בהיבט הפלילי.

9.      אשר לזכות הטיעון: גם טענה זו אין לקבל. המבקש נחקר תחילה על ידי החוקר מר אלקלעי. נשלחה לו הזמנה לדון בתוצאות הדו"ח של החוקר בפני עוזר הרשם מר זרח יהב חודשים לפני הדיון. המבקש היה בשימוע ולא היתה כל מניעה כי יתלווה לעורך דין שייצג אותו. הוא הוסיף והתכתב עם עוזר הרשם אחרי הדיון. לא רק זאת, אלא שבעקבות אימוץ דו"ח החוקר על ידי הרשם בהחלטתו מיום 16.2.2012 מימש המבקש את זכותו להגיש ערעור על ההחלטה לשר התמ"ת (הכלכלה כיום) על פי סעיפים 46 ו- 51 לפקודת האגודות השיתופיות. גם שם לא נמנעה בעד המבקש היעזרות בעו"ד, והוא לא הוכיח כי ביקש ייצוג על ידי עורך דין ובקשתו נדחתה. אי לכך אין לקבל את הטענה שהמבקש לא נהנה מזכות טיעון בפני הגופים השונים שאמורים לשמוע את השגותיו.

10. גם משפטית וקונספטואלית, אין עוד מקום לטענה נגד ההליכים בפני החוקר או אף הרשם או המפרק אחרי שנדחה הערעור של המבקש על ידי השר, קרי היועץ המשפטי של משרד התמ"ת (הכלכלה). כל הטענות שהיו למבקש עד לשמיעת הערעור בפני היועץ המשפטי למשרד, נבלעו למעשה בפסק הדין שדחה את הערעור של המבקש. אין מקום אפוא לשוב ולדון בטענות שנידונו או שיכלו להיות נידונים בפני, החוקר, עוזר הרשם והמפרק. הפלוגתא נסגרה למעשה בדחיית הערעור ואין לפתוח אותה מחדש.

11. שלא לצורך יצוין, כי טענות המבקש נגד ההליכים בפני המפרק והינעלותו של זה האחרון על ממצאי דו"ח החוקר אין להן כל בסיס. החוקר הפנה למצב המשפטי של משקל דו"ח החקירה, אך לא הכריע בעניינו של המבקש על פי דו"ח החקירה. דו"ח החקירה היה חוליה שהביאה לקבלת ההחלטה של עוזר הרשם לאמץ את דו"ח החוקר ודרכו הגיעה הסוגיה לכב' הרשם שאימץ אף הוא את הדו"ח ואת המלצת עוזר הרשם. אי לכך הקשר הישיר בין הדו"ח להליכים בפני המפרק נותק (בשתי החוליות שקדמו להליכים בפני המפרק). מובן כי ההליכים שהיו בפני המפרק יכולים להיבחן באופן עצמאי במנותק ממה שהיה בפני החוקר, עוזר הרשם והרשם. אלה כמובן נבלעו בהחלטת היועץ המשפטי ודין הניסיון להציפם מחדש להידחות.

12. לגוף הטענות נגד המפרק: גם טענות המבקש נגד המפרק דינן להידחות. המבקש לא התכחש לקיום 6 ישיבות שארכו שעות על גבי שעות בפני המפרק. הוא לא התכחש גם להיעדרותו מהישיבה האחרונה שנקבעה על ידי המפרק ליום 22.8.2013. אמת, יש למפרק סמכות לאכוף את המבקש להתייצב לפניו. ראה סעיף 48(4) לפקודת האגודות השיתופיות, תקנה 25 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד- 1984 וכן ח. נועם אגודות שיתופיות, הלכות ופסיקה מהד' 2010 בעמ' 695.הישיבה הנה פריבילגיה של המבקש כדי להדוף מעליו את הטענות שהוטחו בו בשל התנהלותו הפלילית לכאורה. המפרק ראה, כי יש בידיו די נתונים כדי לכתוב את ההחלטה בתביעת החוב של המבקש ולכן לא עשה שימוש בסמכויות לאכוף את המבקש להופיע בפניו. מנגד, למבקש שניתנה לו הזכות להופיע לדיון של 22.8.2013 ולא ניצלה יש להלין רק על עצמו. הדיון בפני המפרק היה ענייני הוגן וסבלני. ניתנה למבקש הזדמנות להציג מסמכים רבים שהגיעו עד כדי 46 מסמכים ואין לאומר כי המפרק נהג במבקש בחוסר סבלנות. מסקנה זו מגובית אף בדברי ב"כ המבקש בפנייתו. הנה מה שכותב המבקש בסעיף 17 לפנייתו:

"למען ההגינות והדיוק יצוין כי במקרה דנן ניתנה למר זנדני על ידי המפרק אפשרות להעלות טיעוניו וכן, כעולה מהרישא לישיבת 23.5.2013, פורטו בפרוטוקול הנושאים שייבדקו בהליך" .

חכמים מאתנו אמרו כי "הודאת בעל דין כמאה עדים דמי" . ראה רעא 9075/05 עזבון המנוחה לילי לוין נ' עירית הרצליה (פורסם בנבו), עמ (ת"א) 1204/05 ח' י' נ' ח' ו' מפי כב' השופטת שטופמן (פורסם בנבו) ועוד. מה יש עוד למבקש להלין על התנהלותו של המפרק וניהולו את הדיון בהגינות ובסובלנות?!

13. בכל זאת פטור ולא כלום אי אפשר. המבקש מלין על כי הוא לא היה מודע לכך שהוא נחקר, שכן ההליך הונע מלכתחילה על ידי המבקש "שהגיש תביעת חוב והוא לא היה מודע שהליך בירור תביעת החוב הופך להיות הליך חקירה נגדו" . אלא שהיא הנותנת: אין חובה על המפרק לנהל חקירה עצמאית בפניו. השאלות בקשר לפועלו של המבקש כבעל תפקיד היו נחוצות לצורך ההכרעה בתביעת החוב. אין בכך כל פסול. העמקת הבדיקה של המפרק בתביעת החוב עד כדי ירידה לפרטי פרטים צריכה להיגמל דווקא בתודה למפרק ולא בביקורת. ההחלטה הביאה לביטול זכאות המבקש במאות אלפי שקלים ולכן רק טבעי, כי המפרק יבדוק כל האלמנטים בעלי השפעה על החלטתו. אם בדרך לדחיית תביעת החוב, התגלו עובדות נוספות שהצדיקו את ביטול זיכויו של המבקש בכרטסת שלו ותוך כדי חסכון זמן לחקירה נוספת , הרי לא נפל בכך כל פסול.

14. המבקש טוען עוד טענה והיא כי יש פוליסת ביטוח לבעלי תפקיד באגודה וניתן לפנות לחברת הביטוח הפניקס כדי לממש את הפוליסה. בכך ירווח הן למבקש והן לאגודה. ראשית, אין לכך כל נגיעה לדרך ניהול ההליכים בפני המפרק או החוקר. שנית, אין לדעת מה תהיה עמדתה של חברת הביטוח אודות חובתה לפצות או לממש את הפוליסה נוכח הטענה של אחריות לפגיעה בכספי האגודה הגובלת בפלילים, ואל למפרק להכניס את עצמו למיטה חולה זו. על כל פנים פתוחה הדרך בפני המבקש לנסות להיפרע מחברת הביטוח ככל שיצליח בדבר. שלישית, גם אם תשלם חברת הביטוח לקופת הפירוק, הרי יהיה בדבר משום הוכחה כי יש אמת בטענות נגד המבקש.

15. הארכת המועד להגשת ערעור: המבקש השחיל בזרזיף שולי בסוף בקשתו את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המפרק. ראה סעיף 19(ב) לבקשה. בקשה זו אין לקבל מטעמים אלה:

א.    הבקשה להארכה נועדה לשמש "כקו הגנה שני" למקרה שלא תתקבל הבקשה לחייב את החוקר, רו"ח אלקלעי , דווקא להשלמה מחודשת של הדו"ח שלו. כתבתי כבר, כי אין להשיב את הגלגל אחורה והרי הדו"ח של החוקר הפך לחלק מהחלטת הרשם לפרק את האגודה בפירוק מפעיל ונבלע בהחלטות כב' היועץ המשפטי של משרד הכלכלה שדחה את הערעור.

ב.     שנית, החלטת המפרק ניתנה ביום 27.8.2013 והמועד לתקיפת החלטת המפרק הנו 60 יום מיום מתן הצו. ראה סעיף 48(5) לפקודת האגודות השיתופיות. אני כמובן מוכן לקבל כי המועד יתחיל מיום קבלת הצו, אך לא נטענה כל טענה בנקודה זו ואין לי אלא לאמץ את מועד מתן ההחלטה או מועד קצר בסמוך לו כמועד המצאת החלטתו של המפרק.

ג.       המועד לתקיפת ההחלטה של המפרק הנו מועד שנקבע בחיקוק ואף בחקיקה ראשית. ראה כאמור סעיפים 48(5) לפקודת האגודות השיתופיות ותקנה 34(א) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד- 1984. הארכת מועד שנקבע בחיקוק מצריכה טעם מיוחד על פי תקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. באותו סעיף משנה מסעיף 19 לבקשה אין כל נימוק לא מיוחד ואף לא טעם רגיל!. על שום מה ההצדקה להארכת המועד להגשת ערעור?.

ד.     זאת ועוד, כידוע בקשה להארכת מועד צריכה להיות מלווה בתצהיר ככל שיש התייחסות להיבטים עובדתיים. ראה זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית בעמ' 898, להלן: זוסמן. בתצהיר או בבקשה יש לציין מהי הסיבה לאיחור בעשיית הפעולה המצריכה הארכת מועד וכן סיכויי ההצלחה בהליך אליו חותר המבקש להגיע אם יוארך המועד. ראה עא 1782/06, משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (פורסם בנבו) ו-רעא 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ(פורסם בנבו). ראה גם זוסמן, שם, עמ' 883 – 898, וגורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד עשירית עמ' 768 עד 771. שלא לצורך הראיתי, כי שתי הדרישות אינן מתקיימות כאן. אין בפי המבקש כל נימוק לאיחור בהגשת הערעור מחד גיסא ולכאורה (וככל הנראה אף יותר מכך), אין לו סיכוי לגופו של עניין להביא לביטול החלטת המפרק שדחתה את תביעת החוב של המבקש. ההלכה קבעה, כי באין סיכויי הצלחה אין טעם להאריך את המועד כדי להגיע לדיון שסופו יהיה בדחיית עמדתו של  המבקש. ראה זוסמן, שם עמ' 896. לעניין הארכת המועד ראה גם פסק הדין של כב' בית המשפט העליון בעתירה על החלטה שלי בתיק בגץ 3020/12 ‏ ‏ גולן אזרד נ' רשם האגודות השיתופית (פורסם בנבו).

ה.    לא רק שהמבקש לא עמד בתנאי תקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, אלא שהתנהגותו הנה דווקא האנטי תיזה של פעולה על פי התקנה האמורה. בזמן שהגיש המבקש את בקשתו שהתקבלה במשרד הרשם ביום 4.11.2013 עבר חלף לו המועד להגשת הערעור. המבקש היה מודע לאפשרות שעמדה בפניו להגיש ערעור על החלטת המפרק והראיה לכך הנה האזכור של הארכת המועד להגשת הערעור. תחת אשר יגיש ערעור על החלטת המפרק או למצער להגיש בקשה נפרדת ומנומקת להארכת המועד להגשת ערעור, בחר הוא ללכת בדרך הניגוח של החלטות המפרק, החוקר ועוזר הרשם חרף קיום החלטות סופיות הן על ידיהם והן על ידי היועץ המשפטי של משרד הכלכלה.

16. כל הנימוקים האמורים הביאוני למסקנה, כי יש לדחות את הבקשה של המבקש. אמת אין בפניי ערעור אך צוינה ולו בקול עמום בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, ולא היה מנוס מהתמודדות מול הבקשה גם במחיר של הבעת דעה אודות ערעור אילו רק היה מוגש.

17. לאור האמור, אני דוחה את הבקשה ומחייב את המבקש בתשלום הוצאות ושכ"ט המפרק בסכום של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכום זה יש לשלם בתוך 14 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן יישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלומו המלא בפועל.

ניתנה היום ‏‏י"ט טבת, תשע"ד ‏22 דצמבר, 2013 בהיעדר הצדדים.

                                                                                       עוזר רשם האגודות השיתופיות

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.