עוזר הרשם קבע כי העובדים הזרים יכולים לתבוע את המפרק ולהגיש את התביעה בבית הדין לעבודה
בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 4104/249/13
עורך דין רמזי חוראני
בעניין:
1. YOHANES MAHARETA, בעל דרכון אריתראי מס' 4628/141980
2. GABREA MICALE, בעל דרכון אריתראי מס' 4628/128978
שניהם ע"י ב"כ עו"ד בן חיים יריב.
מדרך בן גוריון 8 רמת גן.
טל' 03-575552; פקס' מס' 03-6125099
המבקשים
ובעניין: 1. שומר ישראל אגודה שיתופית מס' 570041046 (בפירוק)
2.רו"ח אריה גנות בתפקידו כמפרק שומר ישראל אג"ש בע"מ (בפירוק)
רח' הרצל 48/3, זיכרון יעקב
טל': 04-6398050 פקס: 04-8578050
המשיבים
החלטה
א. רקע כללי:
1. ביום 3.9.2013 התקבלה במשרד רשם האגודות השיתופיות, להלן: הרשם בקשה מטעם המבקשים בתיק זה (4104/249/13) ה"ה מר יוהאנס מאהאריטה ומר גברא מיכאל, שייקראו להלן: יוהאנס וגברא לפי הסדר לאפשר להם הגשת תובענה נגד המפרק מר אריה גנות, רואה חשבון בבית הדין לעבודה.
2. ביום 31.10.2013 הוגשה בקשה דומה לתבוע את המפרק גם בתיק 4104/285/13 על ידי מר האילה טספאגארג, להלן: האילה. כל המבקשים ייקראו להלן: המבקשים או התובעים.
3. בשל חילופי הגברי במשרד הרשם התעכב הטיפול בתיקים אלה ועם הצדדים הסליחה. מובהר בזאת כי ההחלטה בתיק זה תקפה גם לגבי תיק 4104/285/13.
ב. טענות המבקשים הקשורות לזהות הפורום הדן בבקשה:
4. המבקשים הנם עובדים זרים שנקלטו לעבודה על ידי המפרק לאחר שהוא מונה לתפקידו על ידי הרשם. המבקש הראשון החל עבודתו ביום 30.4.2013 והשני נקלט לעבודה ביום 1.5.2012. המבקש בתיק 4104/285/13, מר האילה, נקלט לעבודה ביום 18.6.2012. המפרק מונה לתפקידו ביום 18.1.2012.
5. כל המבקשים פוטרו מעבודתם בנסיבות שלמפרק יש אחריות אישית לפיטוריהם. הם לא ידעו כי מדובר בקליטה לעבודה לפרק זמן קצוב, לא ניתנה להם זכות שימוע לפני הפיטורין ואף נוכו משכרם תשלומים שלא כדין. כשנקלטו המבקשים לעבודה לא הודע להם על ידי המפרק או מי מטעמו כי מדובר באגודה בפירוק וכי אין למעשה די כספים כדי לכסות את שכרם של העובדים. התנהגות זו אינה כדין ומחייבת הטלת אחריות אישית נגד המפרק.
6. התביעות של המבקשים מחייבות בירור עובדתי מעמיק ולכן יש לנהל את התביעה בבית הדין לעבודה.
7. אחרי מינוי המפרק הפך המפרק למעשה למעסיק של התובעים. הדברים נכונים בייחוד לאור העובדה כי התובעים הועסקו על ידי המפרק רק אחרי מתן צו הפירוק ולא היו עובדי האגודה לפני תחילתו של צו הפירוק שהמשיכו את העבודה גם בתקופתו של המפרק.
8. המבקשים מפנים לפסיקה בנושא כמו: ע"ע 694/05 יהודה חסון נ' אגודת מימי מבואות ירושלים ואח'; ע"ב (נצ') 2560/04 אלי שילוני נ' ספנדקס בע"מ (בפירוק) מיום 9.9.2007. וכן למאמר של ד"ר הדרה בר מור, "השפעת השינוי באישיותה של החברה בפירוק על מעמד העובדים", שנתון משפט העבודה ה' עמ' 70.
ג. תשובת המפרק:
9. בירור תביעות המבקשים צריך ונכון כי יתברר מול המפרק ולא בבית הדין לעבודה.
10. המפרק פעל תחת פיקוחו של הרשם, הדבר משמיט את היסוד מתחת לכל טענה בדבר אחריותו האישית של המפרק. אם כך, בין כה אין יריבות בין התובעים למפרק וסופה של תביעה אף אם תועבר לבית הדין לעבודה, כי תוחזר אל המפרק ואל הרשם.
11. העברת העניין לבית הדין לעבודה מצריך שכירת שירותיו של עורך דין ותשלום שכרו ובכך יש הכבדה על "קופתה המדולדלת" של האגודה.
12. לגוף העניין, טען המפרק כי כל מה שמגיע לפי החוק שולם או ישולם בעת עזיבת התובעים את הארץ. רישיון השהיה שלהם פג תוקף ותקופת ההעסקה של התובעים חפפה את תקופת היתר השהיה שלהם בארץ. אשר לתשלום בגין פדיון חופשה נגרע מהכספים המגיעים למבקשים בטעות. מששם לב המפרק לטעות הכיר בזכות התובעים לקבל את הסכומים המגיעים להם ואף פנה למבקשים להגיע למשרדו לקבלת הסכומים האמורים. הם בחרו מסיבות התלויות בהם שלא להגיע אליו עד כה.
ד. תגובת המבקשים לכתב התשובה מטעם המפרק:
13. בתגובת התובעים הפנו לרע"א 3277/95 הולנדר בנאי בע"מ ואח' נ' חברה לנאמנות של בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' פ"ד מט(5) 295. שם הצביע בית המשפט על הדילמה בה מצוי בית המשפט המפקח על כספי העיזבון שמחד מחויב הוא לפקח שלא ייגרעו נכסים מנכסי העיזבון, אך מאידך עלול הוא להימצא במצב של הצורך בהכרעה בסכסוך בין העזיבון לבין צד שלישי התובע אותו.
14. ב"כ המבקשים הוסיף כי אין לקבל את עמדתו של המפרק לגוף העניין, מפני שהוא לא צירף תצהיר תומך . מסיבה זו אין לקבל את טענותיו שבבסיסן יסוד עובדתי.
15. אין המבקשים מתנגדים לקבלת הסכומים של 2,000 ₪ עבור פדיון חופשה. ב"כ המבקשים הזמין את המפרק לשלוח את הסכומים האמורים בשיקים למשרדו מבלי שהדבר יהווה וויתור על כל סכום שמגיע לתובעים מעבר לסכומים האמורים.
ה. דיון והכרעה:
16. מובהר תחילה וכבר כעת, כי אין ההכרעה שלי מתייחסת לגוף הטענות של המבקשים בדבר זכאותם לקבלת כספים אלה או אחרים או שלא ועל פי תשובת המפרק לגוף הטענות. אני מתרכז רק בשאלת הפורום הנכון והראוי לדון בתביעת המבקשים.
17. אסלק מפניי בשלב מוקדם זה של ההכרעה מספר מכשולים אותם טענו הצדדים.
א. הטענה כי העניין מסובך מבחינה עובדתית, וכי ההכרעה בסכסוך מצריכה דיון מעמיק וכי מסיבה זו כביכול יש להעביר את העניין לבית הדין לעבודה, אינה מקובלת עלי ואני דוחה אותה. משבחר המחוקק להעניק לרשם או למי מעוזריו המוסמכים, סמכות לדון בסוגיה מסוימת, בין שמדובר בהפעלת סמכויותיו המנהליות כרגולטור אותן תוקפים בבית המשפט לעניינים מנהליים ובין שמדובר בהחלטות הנתונות לתקיפה בבג"ץ מכוח סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים תש"ס- 2000, הרי נתן לו את הסמכות לדון גם בסוגיות סבוכות שההכרעה בהן מצריכה דיון מעמיק, ואף לברר את כל ההיבטים הרלוונטיים לצורך ההכרעה בסכסוך. אי לכך אין לקבל את הטענה שרק הקושי של סוגיה או הצורך בדיון מעמיק בה הוא הוא המוביל למסקנה, כי יש להעביר את העניין לבית הדין לעבודה תחת אשר יתברר בפני הרשם.
ב. צינתי לעיל, כי אין אני דן בטענות לגופן. אלא שהמבקשים טענו בתשובה לתגובת המפרק, כי אין לקבל את עמדת המפרק אודות הטענה כי הם הועסקו רק לתקופת התוקף של היתר שהייתם בארץ מסיבה אחת פשוטה. מהי הסיבה? לדעתם זוהי טענה עובדתית שלא נתמכה בתצהיר ולכן אין לקבלה. לכך יש ליתן שתי תשובות: האחת הנה, כי זו טענה שלא נטענה מקודם על ידי ב"כ המבקשים. אילו היה מדובר בטענה על דרך העיקרון יכולתי להבין תשובה מתחייבת או אפשרית של המבקשים, כי לא היה צורך בצירוף תצהיר מטעמם עד כה שכן מדובר בכתב תביעה שאין חובה לתמוך אותו בתצהיר. בבוא היום אם וכאשר יהיה צורך באימות הטענות העובדתיות וככל שיידרשו לעשות כך הם בוודאי ימציאו תצהיר. הסיבה השנייה לאי קבלת עמדת המבקשים, הנה שהם בעצמם טענו בתשובתם לתגובת המפרק טענות עובדתית שהן גם חדשות וגם אינן נתמכות בתצהיר. אם כך לא משום ההתנגדות לקבלת טענתם במישור העקרוני אני דוחה את הטענה, אלא משום שהם טוענים טענה נגד המפרק ופועלים בניגוד לטענה ככל שהדבר מתייחס אליהם!.
ג. גם את הטענה של המפרק, כי יכולתה של האגודה הנה מוגבלת וכי קופתה בין כה הנה מדולדלת ומטעם זה יש להשאיר את ההכרעה בסוגיה בפני הרשם ולא להעבירה לבית הדין אין לקבל. ראשית, ישנה תביעה אישית גם נגד המפרק עצמו ואף אחד אינו יכול לקבוע מראש מה תהיינה תוצאות התביעה בפני הרשם או בבית הדין לעבודה. יכולותיה של האגודה אינן יכולתו של המפרק וברור כי בפן המהותי אין לקבל את טענת המפרק. שנית, מטבע הדברים מי שתובע את המפרק יתבע גם את האגודה שבפירוק. התובעים יודעים כיום מהו מצבה של האגודה ואם בכל זאת מהינים הם לתבוע את האגודה כשקיים סיכוי שהתביעה תישאר בסופו של דבר רק נגדה, אזי הם מסתכנים בתביעה שלא תניב להם מעשית מאומה בסוף התהליך.
18. אשר לטענה המהותית של קביעת הפורום הראוי לשמיעת התביעה: בהחלטתי בתיק 524/133/13, אשכול שלמה ויעל נ' י.ע.ל. אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (בפירוק) ואח' כתבתי דברים אלה:
סעיף 48 (2) לפקודת האגודות השיתופיות קובע, כי "פירוק העסקים יתנהל בפיקוחו היחיד של הרשם". גם הפסיקה קבעה לא אחת, כי הליכי הפירוק של אגודה יתנהלו בפני הרשם, ובדיקת צדקת החלטותיו לגופו של עניין לא תיעשה על ידי בג"ץ. החלטותיו נבדקות בפריזמה של תקיפה בג"צית, קרי בג"ץ בודק אם ההחלטה ניתנה על פי כל הפרמטרים של הדין המנהלי, כמו אם ההחלטה ניתנת בסמכות, ללא משוא פנים, ללא פגיעה בכללי הצדק הטבעי, תוך מתן זכות גישה עניינית והוגנת לערכאות . ראה ההחלטות בעניין קינסלי, בג"ץ 20/59 קינסלי נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד י"ד עמ' 2297 ו- ע"א 136/50 עיזבון המנוח זיברט נ' אגודה הדדית "בית ונחלה" בע"מ (בפירוק), פ"ד ח' 958. ראה גם נועם, אגודות שיתופיות הלכות ופסיקה, מהד 2010 עמ' 688 עד 694. מובן כי ההפניה הנה לפסקי דין ישנים, אלא שזוהי ההלכה ולא נתקשה להפנות לפסיקה חדשה בנדון. ראה למשל: בגץ 4222/95 אילנה פלטין נ' רשם האגודות השיתופיות , נב (5) 614; עא 4245/00 לאה חן נ' קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית; בגץ 1641/10 פלוטקין גיל ו-21 עותרים נוספים נ' רשם האגודות השיתופיות ו- בגץ 861/07 יונתן קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות.
19. אמת, הציטוט התייחס להחלטות הרשם הן בנושאי פירוק והן בנושאי בוררות, אך המסר מדברים אלה, הנו כי את הפירוק של אגודות שיתופיות יש לנהל בפיקוחו של רשם האגודות השיתופיות, או למצער, יש לשאוף כי הליכי הפירוק יתנקזו לפתחו של הרשם ויידונו על ידו.
20. המבקשים בדעה, כי מאחר ומדובר בצורך בניתוח מעמיק והן משום שמדובר בתביעה אישית נגד המפרק יש להעביר את העניין לבית הדין לעבודה. כתבתי לעיל, כי אין אני מקבל את הקושי של סוגיה והצורך בבדיקתה לעומק כהצדקה להעברת סוגיות הקשורות לפירוק להכרעתם של בתי הדין לעבודה. בידי הרשם ועוזריו יש די והותר כלים כדי שיבדקו כל סוגיה הבאה לפתחם בתחום הפירוקים תהיה מורכבותה אשר תהיה.
21. טענות המבקשים להעברת הדיון לבית הדין לעבודה נשענות על שני צירים בסיסיים בעיקר: האחד הנו העובדה כי החובות כלפי המבקשים נוצרו אחרי הפירוק והשני הנו יכולת של בית הדין לבדוק סוגיות מורכבות בפן העובדתי (כנראה) וגם בפן המשפטי. היבטים שיש להעבירם לבתי דין ובתי משפט ולא להשאירם לבדיקת הרשם.
22. בפן המהותי קונספטואלי ולאור המדיניות של המחוקק ושל הפסיקה כאמור לעיל, אינני מסכים עם המבקשים. עניתי כבר לחלק השני של הטיעון כאמור לעיל. אשר לפן הראשון, קרי שהחובות נוצרו אחרי הפירוק, נדמה כי המדיניות של ריכוז הברור של מחלוקות בהליכי פירוק בפני הרשם מצדדת בהשארת כל המחלוקות בפני הרשם, אף אילו שנוצרו אחרי צו הפירוק. הנושא נבחן על פי העניין שנידון ולא על פי הצמדת הסוגיה לסד זמנים מוגדר. מכך יוצא, כי עניין שהכול מסכימים, כי יידון בפני הרשם ייהפך לבלתי פתיר בפניו רק משום שמדובר באירועים אחרי מתן צו הפירוק. בהשוואה, סמכויות בית הדין לעבודה נקבעות בין היתר, על פי הסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969. האם זה סביר שייקבע, כי לבית הדין תהיה סמכות רק לגבי תביעות שהיו לפני ניתוק יחסי עובד מעביד? או סוגיות שנולדו רק אחרי הקמת בתי הדין לעבודה? התשובה הנה שלילית. העניין הוא הפרמטר הרלוונטי ולא נקודת הזמן בה נבחנת סוגיה הדורשת הכרעה.
23. המדיניות של ריכוז דיונים בנושאי פירוק אגודות שיתופיות צריכה להוביל לנטייה כי כל היבט בנושאי פירוק טוב כי ייבחן בפורום של הרשם. אף סוגיות הקשורות באירועים שהתרחשו אחרי מתן צו הפירוק יש לבחון ולהכריע בהן בפני הרשם ועוזריו. אותו בית דין לעבודה אליו מפנים המבקשים קבע בפרשת בתיה גרינבלט, עע 1156/00 בתיה גרינבלט ואח' נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ (בפירוק) (פורסם בנבו) כך:
התכלית בפירוק חברה או בפירוק אגודה היא שכל ענייני הפירוק ירוכזו בידי ערכאה אחת שתוכל לאזן את כל האספקטים המשפטיים והכלכליים כמו גם את הגורמים והאנשים המעורבים בדבר.... וכי הסמכות באשר לעיכוב הליכים כמו גם בפירוק, נתונה לרשם האגודות השיתופיות בלבד."
ראה גם ח. נועם, שם בעמ' 709.
אי לכך ההיגיון מחייב, כי אף מחלוקות בין המפרק למי מעובדי האגודה תבואנה על פתרונן בפני הרשם אחרי שהן תעבורנה את המשוכה של בדיקת והכרעת המפרק.
עם כל הכבוד, הרי מבחינת המהות מדובר בריב בנושאי פירוק, ויש לשאוף כי כל ריב כזה יוכרע בפני הרשם. אשר למנגנון המשפטי שיכול להצדיק ראיה כזו, ניתן לקבוע כי מהמדיניות של המחוקק נגזרת הקביעה, כי כל המחלוקות בנושאי פירוק אגודה שיתופית תוכרענה בחסות הרשם ועל ידו בהיותו "בית המשפט של פירוק אגודות" או מי שבפיקוחו היחיד מתנהל פירוק של אגודה שיתופית [סעיף 48(2) לפקודת האגודות השיתופיות]. תובנה כזו ניתן לבסס רעיונית גם על הכלל של הפורום המתאים, בעל המומחיות בדיני פירוקים של אגודות שיתופיות. לא אטעה אם אקרא לבסס את הסמכות להכריע גם בחילוקי דעות בין המפרק לצד אף בסכסוכים שאירעו אחרי צו הפירוק, על הסוגיה של סמכות שבגררא: הנושא של פירוק אגודה שיתופיות הנו בסמכותו של הרשם, ההכרעה בתביעות נושים הנה חשובה לצורך מימוש המטרה האולטימטיבית של הפירוק, דהיינו קביעת הנכסים וההכנסות של האגודה מול חובותיה והתחייבויותיה, כדי לחלק את הנכסים העודפים לכלל הזכאים ולפי תורת הקדימויות המוכרת בדין. ראה צ. כהן, פרוק חברות, עמ' 8 ו- 19. ראה גם רעא 6418/93 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ישראל גפני, , כונס נכסים ומנהל של החברות , מט (2) 685 ; עא 6166/07 צחי פלדמן, עו"ד בתפקידו ככונס נכסים על זכויות צמרות נ' א.י.ע. יובלים השקעות בע"מ ו- עא 1164/10 עזבון המנוח יצחק מן ז"ל נ' יצחק גולדנצוייג מפרק א.ב.ס הולדינגס בע"מ, (פורסמו בנבו). ההכרעה בתביעות שהתרחשו אחרי מתן צו הפירוק הנה הכרעה רלוונטית לקביעת הרכוש והיא חשובה לניהול תהליך הפירוק ומכאן שכל האלמנטים של סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984, מתקיימים. ראה עא 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' נחום ליפקונסקי , נט (3) 497 וכן רעא 7450/13 אמנון ברנזון נ' רונית אופיר (פורסם בנבו). המסקנה מדברים אלה הנה, כי גם מחלוקות בין המפרק לצדדים שלישיים נכון וראוי כי תישמענה בפני המפרק וככל שהדבר אינו מוצא חן בעיני מי מהצדדים- יידון העניין בפני הרשם בערעור. גם אם יש סמכויות מקבילות, מוטב כי הפורום המתמחה בסוגיה ספציפית זו (פירוק אגודות שיתופיות), ידון בתביעה.
24. על אף האמור, דעתי הנה, כי במקרה זה יש לבכר העברת העניין להכרעה בבית הדין לעבודה ולא לרשם. זאת אני עושה לא מהסיבה שהיחסים בין התובעים למפרק נוצרו אחרי הוצאת צו הפירוק, ולא מהסיבה שמדובר בעניינים סבוכים שטוב כי יישמעו בפני בית הדין ולא בפני הרשם, אלא משום שהטענה הנה טענה נגד המפרק אישית. אילו היה מדובר בהכרעת המפרק בנושא שבין התובע לצד ג' שהמפרק אמור להכריע בה ואף כזו שהתרחשה אחרי צו הפירוק הייתי מעדיף שהכול יישמע בפני המפרק וממנו לרשם. לא כך כשהמחלוקת נוצרה מול המפרק ונגדו וגם אחרי הוצאת צו הפירוק. הצירוף של שני אלמנטים אלה מחייב לדעתי הסתכלות אחרת על העניין ולא להכריע על פי תחושת "הקנאה הסמכותית" בלבד. צדק צריך גם להיעשות, אך גם להיראות. ואם כבר, לא רק להיראות כדבר שבשגרה, אלא להיראות במלוא הדרו וזהרו! זהו צירוף מקרים מיוחד המביא אותי למסקנה, ומבלי שהדבר יהווה תקדים או משענת לבאות, כי ההכרעה בתביעת התובעים נגד המפרק אישית ונגד האגודה טוב ונכון כי תיעשה בבית הדין לעבודה.
25. לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי יש לאשר הגשת תביעה נגד המפרק וכי את התביעות של התובעים, יש לשמוע בבית הדין לעבודה. ב"כ התובעים ידאג להגשת תביעה עצמאית לכב' בית הדין לעבודה ולידע אותו בהחלטתי זו.
26. בנסיבות מקרה זה, אינני מחייב בהוצאות.
ניתנה היום י"ד טבת, תשע"ד, 17 דצמבר, 2013 בהיעדר הצדדים.
רמזי חוראני, עו"ד
עוזר רשם האגודות השיתופיות
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.
