עוזר רשם האגודות השיתופיות ביטל את הבקשה לביטול פירוק איגוד הדייגים בישראל
בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 1131/297/13
עורך דין רמזי חוראני
בעניין:
ע"י ב"כ עו"ד דוד מנע ואח' משרד עורכי דין ונוטריון
בנייני התאומים, בנין 1, רח' ז'בוטינסקי 33 רמת גן 52577
טל' 03-6137946; פקס' מס' 03-6137647
המבקשים
ובעניין: 1. איגוד הדייגים בישראל-אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
57-00131-2 (בפירוק)
באמצעות המפרק, עו"ד עמית רנן
נחום חפצדי 5, בית עופר, ירושלים 9548401
טל': 02-9920949 פקס: 02-9920912
החלטה
1. ביום 31.10.2013 התקבלה במשרד רשם האגודות השיתופיות, להלן: הרשם בקשת עו"ד מנע "לביטול מינוי מפרק לאיגוד הדייגים בישראל- אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ (בפירוק) ובקשה להמצאת כל המסמכים בתיק הפירוק כולל פניות לבית המשפט בקשר למנות תנובה.".
2. בהמשך הבקשה ובסעיף 21 לפנייתו ביקש עו"ד מנע גם בקשות אלו:
" כב' הרשם מתבקש להורות על המצאת דו"ח כספי על הכספים שהתקבלו מתנובה, כמה התקבל ומה נעשה עם הכסף."
"כב' הרשם מתבקש להורות על המצאת דו"ח על הוצאות המפרק עד היום בקשר לפירוק איגוד הדייגים בישראל".
3. התבקשה תגובת המפרק וזו הוגשה ביום 7.11.2013. בין הצדדים הוחלפו מספר דברי דואר, הן לפני שבקשו למצות אפשרות של מו"מ ביניהם והן אחרי הבקשה. ניתן לומר, כי המתח ניכר בין בעלי הדין, ולעיתים אף השפה היתה עוקצנית, בעיקר בחליפת המכתבים שהתנהלה אחרי כישלון המגעים ביניהם וחבל!.
4. הפניה הראשונה של עו"ד מנע למפרק נעשתה ביום 17.12.2012 בה טען כי מרשיו הינם דייגים שסיפקו דגים לתנובה . מכתב נוסף נשלח למפרק ביום 20.12.2012 ובו דרישה לקבלת פרטים על תשלומים שבוצעו ומכתב שלישי נשלח ביום 3.1.2013.
5. המפרק ענה לעו"ד מנע, כי הוא לא מצא כי הפונים הנם בכלל חברים באגודה וביקש "להמציא לו אסמכתאות שיש בהם כדי להוכיח טענות מרשיך." בתשובת המפרק מיום 20.2.2013 שניתנה במענה לפניה נוספת של עו"ד מנע מיום 17.2.2013 הודע למר מנע, כי עוד ביום 8.2.2013 פורסמו מודעות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו- "גלובוס" אודות עדכון פנקס חברי האגודה וביקש כי מי שטוען לחברות עליו לפנות למפרק (שמונה גם חוקר לעדכון פנקס חברי האגודה) בתוך 21 יום. גם כאן דרש המפרק ראיות ישירות המבססות טענת הפונים, כי הם חברי האגודה. גם בעקבות עמדת המפרק וחליפת מכתבים נוספת לא ראו המבקשים לספק את הראיות למפרק. כאמור סופו של התהליך היה בפניית עו"ד מנע למשרד הרשם ושהתקבלה ביום 31.10.2013.
בחרתי לא לרשום את הטענות של הצדדים באופן סכמתי, אלא להכריע במחלוקת ותוך כדי כך אציף את הטענות והתשובות של הצדדים ככל שהדבר רלוונטי. אתחיל בקביעה, כי דין הבקשה לביטול הפירוק להידחות ואנמק:
6. צו הפירוק ניתן ביום 13.7.2004 וזאת בפעם השנייה אחרי שניתן צו קודם ביום 4.8.1991 ובוטל תוך כדי החייאת האגודה. צו הפירוק פורסם ברשומות וקיבל תוקף בחלוף 60 יום מיום הפרסום מכוח סעיף 46(3) לפקודת האגודות השיתופיות. לא הוגשו השגות או ערעוריםעל החלטת הפירוק שהיו צריכים להיות מוגשים לשר העבודה מכוח הסעיפים 46(2) ו- 51 לפקודה.
7. אין לי צורך להיכנס לטענה של עו"ד מנע, כי מרשיו אינם יודעים קרוא וכתוב או שאינם אמונים על פרסומים בעיתונות וכי משום כך יש לבטל את צו הפירוק, וגם לא לתשובת המפרק, כי בטענה זו יש משום הפחתה מערכם וכבודם של המבקשים. הדברים אינם מוכרעים על פי תחושת העלבון של צד שנטען כי אינו יודע קרוא וכתוב ולא מניסיון הצד השני להגן על כבודם. פרסום בעיתון הרשמי, הנו סוף פסוק והוא הביא למתן תוקף לצו הפירוק ואין עילה עוד לבטל את צו הפירוק.
8. אם לא די בכך, הרי עוד מדצמבר 2012 ידעו המבקשים או בא כוחם, כי מתנהלים הליכי פירוק ולא ראו לנכון לערער על צו הפירוק אף שהתכתבו עם המפרק וידעו על ההליך. מובן כי גם אז לא יכלו להגיש בקשה ללא טיפול, שלא לדבר על הגשת בקשה, בנושא המועדים שביתיים חלפו. מדובר במועד הקבוע בחיקוק, שהנו חקיקה ראשית ולכן חובה להראות טעמים מיוחדים שיירשמו מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984. לא הוגשו לא ערעור, לא בקשה להארכת מועד ולא הובאו כל נימוקים לא אז ולא היום שיצדיקו את ביטול הליכי הפירוק.
9. גם חליפת ההתכתבויות בין המבקשים למפרק שהשתרעה על התקופה שמאז דצמבר 2012 עד לסוף אוקטובר 2013 לא הביאו את המבקשים ליזום הליך כאמור. מכתבים רבים הוחלפו בין הצדדים והתנצחויות מגוונות וקשות היו מנת חלקם של הצדדים מאז. באלה יש להוכיח ללא כחל וסרק, כי המבקשים ידעו על ההליכים ולא עשו מעשה אקטיבי ענייני בנושא המועדים.
10. הליך הפירוק מיועד לקבץ את כלל המשאבים, הרכוש, ההכנסות וההתחייבויות של גוף חדל פירעון או גוף שבקשו את פירוקו, כדי להביא לסיום התאגדותו תוך כדי חלוקת יתרת רכושו באופן קולקטיבי ושוויוני בתוך הפירוק. ראה צ. כהן, פרוק חברות, עמ' 8 ו- 19. ראה גם רע"א 8417/11 נמי נאמנויות בע"מ נ' עו"ד שאול ברגרזון, כונס נכסים לחברת נ.י.ל.י. נדל"ן בע"מ (בכינוס נכסים) [פורסם בנבו] וכן פרק (ת"א) 2325-08 בורגר ראנץ מרכז (1983) בע"מ נ' הכונס הרשמי (פורסם בנבו). דרך זו עדיפה על פני מצב שיתפתח מרוץ הליכים נגד אותו גוף. הדבר יכול ליצור רק נזק אפשרי לכלל הזכאים או הנושים. הבקשה של המבקשים לבטל את הליך הפירוק יביא לביטול כל אותם הליכים שנעשו במשך כשמונה שנים במחי יד. איני יכול לתת יד לכך.
11. המפרק מונה גם כחוקר כדי להעמיד את פנקס החברים שבאגודה על מיכונו. הדבר נעשה מכוח תקנה 6(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג- 1973. אודות הליך החקירה והפניה לציבור הרחב פרסם המפרק הודעות לציבור בעיתונים אחד יומי "המדבר" אל כלל הציבור (ידיעות אחרונות) ואחר כלכלי שניתן לומר כי מופנה לחטיבה מיוחדת של האוכלוסייה, (גלובוס). לא רק שחזקה על המבקשים כי קראו את המודעות, אלא שהמפרק הודיע לבא כוחם מפורשות במכתבו מיום 20.2.2013 על כך ואף ביקש כי תצורפנה אסמכתאות המעידות על היותם חברי האגודה בפרק זמן של 21 יום. גם בדברים אלה לא היה כדי להביא את המבקשים לעזור לעצמם ולמפרק/החוקר כדי להעמיד את זכאותם למבחן החקירה. הם המשיכו בהתנצחות מול המפרק במקום לקיים את הדבר האלמנטרי להוכחת זכאותם.
12. ב"כ המבקשים המשיך כל הזמן לטעון כי מרשיו הנם חברים וכי הם זכאים לקבל את המגיע להם מכוח החברות. שאלה פרלימינרית שיש לבדוק הנה כשרותם של אותם טוענים למנות את מר מנע כמייצג. תחילה נאמר כי מר מנע מייצג 35 חברים, במקרה אחר ציין כי הוא מייצג 36 ובשלישי כתב כי הוא מייצג 40 חברים. בפניי אין לא רשימת החברים הנטענים ולא ייפוי כוח, אלא שמם של שניים (מר מסס מנחם ומר סבג יצחק) שגם לגביהם אין בפניי ייפוי כוח. הגוף המאוגד הולך מן העולם אחרי פירוקו ואין לו יותר אישיות משפטית עצמאית. כל הסמכויות שהיו לו לפני הפירוק עוברות למפרק. ראה סעיף 48 (2) ו- (3) לפקודה וכן תקנה 30 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד-1984. אי לכך ברור כי האגודה ומוסדותיה אינם יכולים למנות את עו"ד מנע לייצגה מול המפרק ובכלל כקולקטיב. ברור לי, כי המבקשים ישיבו, כי עו"ד מנע מייצג אותם כבודדים כדי לשמור על זכויותיהם והאינטרסים שלהם בכלל לרבות מול המפרק. לכך אענה, כי כאמור לא ראיתי כל ייפוי כוח המפרט בשם מי פועל עו"ד מנע ואף לא של אלה שצוינו בבקשתו מיום 31.10.2013. לאור האמור, ספק רב אם הוסמך עו"ד מנעל לפעול. על כל פנים, אין לי צורך להרבות בדברים, שכן גם לגוף העניין דין בקשתו להידחות כאמור.
13. משדחיתי את הבקשה לביטול צו הפירוק, וכשברקע ישנה העמדה של המפרק כי המבקשים אינם חברים באגודה, הרי ברור כי אין המפרק חייב לספק למבקשים כל מידע או להמציא דו"חות או נתונים. דלת הכניסה לזכאותם לקבל את הנתונים נפתחת דרך הצהרה על היותם חברים מכוח תקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975.
14. מאחר והאגודה מצויה בהליכי פירוק מחד גיסא וכל הסמכויות של האורגנים שלה עברו למפרק כאמור לעיל, ומאחר ומונה המפרק גם חוקר, כדי לקבוע מי ומי הם החברים הזכאים (או אולי החייבים) והמבקשים נדרשו לא אחת להוכיח את החברות ולא עשו כך, אין מנוס מהשארתם מחוץ למסגרת הזכאים הבאים במניין החברים. בין שנאמר כי הפך המפרק לחליפם של מוסדות האגודה הן האסיפה הכללית והן הוועד ובין שמכוח סמכותו כחוקר הבא לבדוק את רשימת החברים ולהעמיד פנקס חברים מעודכן עבור האגודה, הרי בשני המקרים לא היו המבקשים בני חורין להתעלם מדרישותיו. החזרה על המנטרה שהמבקשים הנם חברים אף בלי סוף, אינה מביאה לכך הם אכן יוכר חברים ליום הרלוונטי במובן שמעמיד להם זכאות לקבלת כספים.
15. אני מבין את רחשי לבם של המבקשים ודאגתם לכספים שיכול והם בעלי זכות בהם, יחד עם זאת אין להבין מדוע אין הולכים בדרך המלך ופונים בבקשה מסודרת למפרק? אפשר גם להבין את תחושתם, כי השכר של המפרק יבוא על חשבון המגיע לחברים, אך זהו תפקידו של המפרק העושה עבודתו נאמנה כדי למקסם את קופת הפירוק, וזו הזכות שהפקודה ותקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד- 1984 מעניקות למפרק כדישיקבל שכרו כנגזרת ממה שהוא מממש עבור הפירוק או כשכר שמגיע לו בגין ניהול הליכי הפירוק.
16. קצת לא מובנת הגישה של המבקשים ובא כוחם, המתנים את מסירת המידע שיש בידיהם ושיש בו פוטנציאל של הגדלת הסכומים המגיעים לכולם מול הנאמן בהליך הבוררות ואינם מושיטים עזרה למפרק במלאכתו. מחד טוענים המבקשים, כי זכאים הם לקבל כמו אחרים את חלקם וחוששים להקטנת חלקם בשל פעולות המפרק ושכ"ט משרדו שייפסק בבוא העת, אך מאידך גורמים הם במו ידיהם נזק אפשרי לעצמם, אם יוכרו כחברים ואם יזכו לקבל את חלקם בעתיד. תמוהה עוד יותר העמידה של המבקשים ובא כוחם למנוי עו"ד מנע כמפרק נוסף כדי לשמור על זכויותיהם של המבקשים. אין יותר זכות לחבר ספציפי בהליכי הפירוק מול צדדים שלישיים כמו תנובה או הנאמן והכל צריך להתנהל תחת חסותו של המפרק בהליך קולקטיבי ובהשגחת הרשם.
17. אין לי צורך להיכנס להתנצחות בין המפרק למבקשים בנושא הניכוס של ההכרה בזכות האגודה וחבריה מול תנובה. אין זה הנושא המהותי בהליכי הפירוק האלה ואין בו כדי לקדם את התהליך ואת המקסום של קופת הפירוק. בסופו של יום ייפסק שכרו של המפרק על ידי הרשם ונושא השקעתו ועמלו ייבדקו מקרוב.
18. לפני סיום: ניתן להניח בבטחה כי המועד לבדיקת זכאותם של המבקשים או מי מהרשימה של החברים, שלא הוגשה לי, להימנות על חברי האגודה חלף על פי המועד שקבע המפרק בפרסום מיום 8.2.2013. מאחר והמטרה בסופו של דבר הנה להגיע להכרעה מושכלת והוגנת ולא לקפח אף זכאי, אני פונה למפרק לשקול בקשה עניינית לבדוק זכאות המבקשים להימנות על חברי האגודה, אם תובא אליו בקשה מסודרת בתוך 21 יום מקבלת החלטתי זו. בדבר יהיה אומנם משום הארכת המועד, אך יש לזכור כי המועד נקבע על ידי המפרק ולא בחיקוק מחד גיסא ונתון הוא להארכה, ומאידך גיסא אין להעניש את המבקשים על הליכה בדרך בלתי עניינית לטפל בזכויותיהם שלא באשמתם. יחד עם זאת מצופה (ואף יותר מכך) מהמבקשים ובא כוחם ליתן כל עזרה אפשרית ולצרף כל מסמך רלוונטי שיהיה בו כדי לעזור למפרק במקסום המשאבים של הפירוק ובמתן החלטה מושכלת מול הנאמן בהליך הבוררות.
19. סוף דבר, אני דוחה את הבקשה של המבקשים על כל רכיביה. אין אני מחייב את המבקשים בהוצאות כעת הן לפנים משורת הדין והן משום שאין יודעים כעת מי ומי המבקשים נגדם יש לפסוק הוצאות.
20. יחד עם זאת, אם יפעלו המבקשים או מי מהם כקבוע בהחלטה זו, ואם יקבע המפרק כי מי מהם הנו גם חבר באגודה ויזכה בקבלת כספים, ינוכה ממה שמגיע לכל חבר כאמור חלקו היחסי בהוצאות ושכ"ט המפרק בסכום של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ שאני פוסק[1] כעת.
ניתנה היום ל' כסלו, תשע"ד, 3 דצמבר, 2013 בהיעדר הצדדים.
רמזי חוראני, עו"ד
עוזר רשם האגודות השיתופיות
