עולה חדש מרוסיה ששהה בקיבוץ עין המפרץ במסגרת תוכנית קליטה, תובע את הקיבוץ בשל כך שלא שולם לו שכר בעבור עבודתו
הרקע
בטרם עלה אלכסנדר גלפנד ארצה בשנת 2003, הוא נפגש עם נציגי הסוכנות היהודית שהמליצו לו על מסלול קליטה הידוע כ"תוכנית אולפן קיבוץ", שכללה בין השאר, לימודי עברית באולפן, ועבודה בענפי הקיבוץ השונים או במפעליו. ואכן, אלכסנדר עלה לארץ והחל להתגורר ולעבוד בקיבוץ עין השופט.
אלכסנדר טוען, כי על עבודתו במפעל שבקיבוץ מראשית ספטמבר 2003 ועד סוף ינואר 2004 הוא לא קיבל תשלום, והוא מבקש לחייב את הקיבוץ לשלם לו שכר מינימום עבור תקופה זו.
מנגד, הקיבוץ טוען, כי אין לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה, שכן בין הצדדים לא התקיימו כלל יחסי עובד ומעביד. זאת, מאחר ומטרת העבודה המתבצעת במהלך שלושה ימים בשבוע היא לכסות את עלות האולפן, את המגורים, את האוכל ואת שאר השירותים שמקבלים העולים, וכן להוות דרך להכיר לעולה החדש אנשים חדשים ואת נורמות העבודה בארץ. בנוסף, טוען הקיבוץ טענת קיזוז, לפיה אלכסנדר חב להם 15,000 שקלים חדשים בגין שווי התנאים וההטבות שקיבל במהלך שהותו בקיבוץ.
דיון והכרעה
בית הדין הבהיר, כי על מנת להכריע בשאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד או לא, יש לבחון את מכלול הנתונים, ולשם כך בוחנים מספר מרכיבים, שהדומיננטי שבהם הוא מבחן ההשתלבות, והרכיבים הנוספים כוללים את אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות, הכח לשכור עובד או לפטרו, ועוד. אך עוד קודם, ישנה שאלה מקדמית, והיא האם קיימת בין הצדדים התקשרות ליצירת יחסים משפטיים, שבבסיסה העיקרי מונח חוזה ואשר מטרתו העיקרית להסדיר העברת שירותי עבודה בתמורה.
במקרה דנן, ההתקשרות נוצרה עוד בטרם עלה אלכסנדר ארצה, אז הוסבר לו, כי תוכנית הקליטה כוללת לימודים ועבודה, ובעת שהגיע אלכסנדר לארץ נוצרו יחסים בינו לבין משרד הקליטה לבין הקיבוץ, שהסדירו תחומים עיקריים הרבה מעבר ליחסי עבודה.
בית הדין הבהיר, כי ניסיונו של אלכסדר למקד את המבט רק על החלק של העבודה נותן תמונה מעוותת שאינה עומדת במבחן המציאות, שהרי הוא קיבל דמי מחיה, הדרכה, מגורים, לימודי עברית, שירותי כביסה ועוד. לאור זאת, קבע בית הדין, כי ההתקשרות בין הצדדים יצרה קשר משפטי כאילו בכוונת הצדדים לשלול יחסי עובד מעביד, וממילא לא מדובר בהתקשרות שיכולה ליצור יחסי עובד מעביד.
מעבר לכך, אף נקודת מבט צרה על יחסי העבודה שבין הצדדים מעלה, כי אין מדובר במאפיינים רגילים של יחסי עובד מעביד. כך למשל, הקיבוץ היה חייב לספק תעסוקה לעולים, העבודה הייתה בימים קבועים מראש אך בימים של טיול או הרצאה אלכסנדר נעדר מהעבודה ללא שלקיבוץ היה כל שיקול דעת האם לשחררו וכן הלאה.
סיכום
בית הדין הכריע, כי לא התקיימו המבחנים והמאפיינים הדרושים כדי לראות באלכסנדר עובד של הקיבוץ, וממילא אין לבית הדין סמכות עניינית לדון בתובענה והיא נדחית. לאור תוצאה זו, חויב אלכסנדר בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקלים חדשים.
ניתן ב- ה' כסלו תשע"ב, ראשון בדצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
