עיריית פתח תקווה חרגה ב-3 ימים בתשובה שדוחה השגות של AIG על גובה הארנונה. האם זה אומר שההשגות מתקבלות אוטומטית ?
הרקע
סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעות ארנונה כללית) קובע כי על מנהל הארנונה להשיב להשגה שהגיש משיג תוך שישים יום מקבלת ההשגה. אם לא השיב מנהל הארנונה על ההשגה תוך שישים יום, יראו את ההשגה כהשגה שהתקבלה זולת אם האריכה ועדת הערר תוך התקופה את המועד למתן תשובה:
"4 (א) מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך שישים יום מיום קבלת ההשגה.
(ב) לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום – ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה, זולת אם האריכה ועדת הערר האמורה בסעיף 5, תוך תקופה זו, את מועד מתן התשובה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שתקופת ההארכה לא תעלה על שלושים יום"
בתחילת חודש ינואר 2010, קיבלה AIG את חיובי הארנונה השנתיים לשנת 2010, המתייחסים לנכס המוחזק על ידה בפתח תקווה. לטענת העותרת, הסמכות להארכת מועד למתן תשובה להשגה, מסורה לוועדת הערר, כאמור סעיף 4 (ב) לחוק. בעניינינו, הארכת המועד ניתנה על ידי יו"ר ועדת הערר לבדו ועל כן ניתנה בהעדר סמכות. גם אם יקבע שהארכת המועד נעשתה כדין חרג מנהל הארנונה מהתקופה המוארכת של 30 יום.
מנהל הארנונה אכן חרג, חריגה קלה של 3 ימים מהמועד הקבוע בחוק. העיכוב נבע מעומס עבודה בעקבות מצב בריאותו של מנהל הארנונה ומחופשת הפסח שבמהלכה משרדי העיריה סגורים. מנהל הארנונה ציין, כי טענות AIG זהות לחלוטין לטענות שהועלו על ידה בהשגה לשנת 2009, שאף הן נדחו על ידי מנהל הארנונה. למעשה ידעה AIG את עמדת העיריה, ומנהל הארנונה, להשגותיה אף בטרם ניתנה התשובה.
בית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קיבל את העתירה:
רשות מינהלית אמורה לקבל את החלטותיה, ולבצע את הפעולות שבאחריותה, בתוך פרק זמן סביר. עקרון זה נועד להבטיח את האינטרס הציבורי. כאשר נקבעים מועדים לעשיית פעולה, או למתן החלטה בידי רשות מינהלית, ע"י הכנסת, עשויות להיות לכך השלכות שונות בהתאם למטרה ולתכלית.קביעת מועד לעשיית פעולה מינהלית עשויה להיות בעלת אופי מדריך בלבד, במובן זה שסטייה ממנה אינה פוגעת, בהכרח, בתוקף הפעולה, אף שהיא עשויה לגרור ביקורת. לעומת זאת, קביעת מועד לעשיית פעולה מינהלית עשויה להיות בעלת אופי מחייב. תכלית החקיקה בדבר מועדים הינה חלק ממגמת המחוקק לחסל את הסחבת במינהל הציבורי בדרך של חיוב המינהל הציבורי למלא את תפקידו תוך זמן קצוב.
החלטה:
במקרה זה, מדובר בהוראה מצווה שתוצאה בצידה, ומשלא קוימה ההוראה, לא ניתנה תשובה להשגה במועד, ואז נכנסת לתוקפה באופן אוטומטי התוצאה. בנוסף, קובע בית המשפט כי לא ניתן לאשר ארכה למתן תשובה להשגה בדיעבד מקום בו ניתן היה לאשר ארכה לו הייתה מתבקשת בתוך התקופה למתן התשובה, על אחת כמה וכמה שלא ניתן לאשר ארכה שכלל לא התבקשה לא בתוך המועד למתן התשובה ולא לאחריה. מכל הטעמים שלעיל בית המשפט מקבל את העתירה וקובעת כי יש לראות את ההשגה שהגישה העותרת למנהל הארנונה כהשגה שהתקבלה ולהוציא לה חיוב ארנונה לשנת 2010 בהתאם.
עיריית פתח תקווה ישלמו לAIG את הוצאות המשפט ושכ"ט בסך של 30,000 ₪.
ניתן היום, ל' אדר א תשע"א, 06 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.
