על טעויות משלמים? הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון וקיבוץ גליל ים טעו במספר החלקה, העותרים נגד תכנית הבנייה בקיבוץ ישלמו
ניסים משיח ושאר העותרים הינם בעלי דירות ותושבים המתגוררים בחלקות שונות הצמודות למקרקעין שבקיבוץ גליל ים.
בחודש יולי 2008 העניקה הוועדה המקומית לקיבוץ גליל ים היתר לבניית 13 בניינים הכוללים 4 יח"ד כל אחד.
ניסים משיח והעותרים טוענים כי בחודש פברואר 2008 החל קיבוץ גליל ים בעבודות עפר נרחבות בשטח בקיבוץ, בו לקיבוץ היו תוכניות לשינוי ייעוד המקרקעין אותם חוכר הקיבוץ מהמנהל ממקרקעין מחקלאות, למקרקעין לבנייה.
ניסים משיח והעותרים פנו לקיבוץ גליל ים, שם הובהר להם כי אין כל קשר בין העבודות לתכנית של קיבוץ גליל ים לשינוי ייעוד הקרקע. עם זאת התברר כי העבודות נעשות ללא היתר כדין ולכן הוצא צו הפסקה מנהלי על ידי הוועדה המקומית להפסקת העבודות.
באוגוסט 2008 התברר לעותרים כי קיבוץ גליל ים חזר לבצע עבודות בשטחי המריבה.
טענות העותרים:
היתר הבנייה שניתן לקיבוץ גליל ים ב- 27.7.08 הינו בלתי חוקי ועל כן יש לראות בו כבטל מאחר שאינו תואם כל תכנית.
החלקה אשר בה מתבצעות העבודות איננה נכללת באי אילו מתכניות בניין עיר, אשר בגינן ניתן היתר הבנייה לקיבוץ גליל ים.
הועדה המקומית לא פרסמה כנדרש בחוק את מתן ההיתר ועל כן נמנעה מהם האפשרות לערער על ההחלטה.
טענות המשיבים:
דין העתירה להידחות.
העותרים הגישו את העתירה תוך שיהוי רב, 60 ימים לאחר הוצאות היתר הבניה, ו- 17 שנים לאחר פרסומה של התכנית שמכוחה הוצא ההיתר.
יש לדחות את העתירה גם מאחר הועדה המחוזית לתכנון ובניה- תל אביב לא צורפה לעתירה, מאחר והיא זאת שאישרה את התכניות נשואות הדיון.
הסיבה שהחלקה בה מבוצעות העבודות איננה מופיעה בתכנית הינה טעות סופר, בתכנית נכתבה הספרה 3 במקום 8, שזו החלקה הנכונה. ראייה לכך היא שחלקה 3 אינה קיימת משנת 1941, אז בוצעה חלוקה מחדש של השטח.
בשנת 1986 פורסמה התכנית ובפרסום נכתב במפורש כי התכנית חלה גם על חלקה 8.
אין מחלוקת כי העבודות החלו ללא היתר, אך ניתן לראות כי העבודות חודשו רק לאחר קבלת ההיתר מהועדה המקומית.
חלקה 8, עליה בוצעו העבודות, איננה נמנית על החלקות אשר פורטו בתכנית. על כן, על פניו היה מקום לפסוק כי ההיתר שניתן לבניה ניתן ללא סמכות. עם זאת לתכנית צורף תשריט בו פורט במפורש כי חלקה 8 נמנית בתכנית וחלקה 3 איננה.
על כן נוצרה סתירה בין התשריט לבין תקנות התכנית שהוגשו. יש לבחון מה גובר על מה התשריט או התכנית. השופטת רובינשטיין פסקה כי התשריט הוא הגובר ועל כן יש לראות את חלקה 8 כחלק מהתוכנית.
על כן לאור האמור לעיל מתקבלת עמדת המשיבים כי נפלה טעות סופר בציון מספר החלקה כחלקה 3 במקום 8.
כעת יש לבחון האם הטעות נעשתה בתום לב או מתוך כוונה לפגוע בציבור המתנגדים, ובפרט בעותרים.
יש בטענת העותרים כי לא ידעו על התכנית ועל כן לא עתרו כהיתממות שלהם. התכנית פורסמה לפני למעלה משבע עשרה שנים (!!!) ועל כן יש שיהוי רב בהגשת העתירה.
זאת ועוד הטעות שנעשתה לא מנעה מהעותרים לגלות את התכנית ובכך להתנגד לה.
לסיכומו של דבר העתירה נדחית.
העותרים יישאו בשכ"ט עו"ד וההוצאות המשפטיות של המשיבים בסך של 15,000 ₪ ומע"מ לכל אחד מהמשיבים.
ניתן ביום 15.02.2009.
לאתר הבית של קיבוץ גליל ים לחץ כאן.
לאתר מנהל מקרקעי ישראל לחץ כאן.
