ערעור אגודת מגדל נגד החלטת הבורר בדבר גובה החיוב של גבי הורוביץ עבור המים אשר אותם נתפס גונב

תיק בוררות 49/454/04 ''מגדל'' כפר שיתופי להתישבות נ' גבי הורוביץ

ה ח ל ט ה

1. רקע:

האגודה "מגדל" (להלן: "האגודה") הגישה כתב תביעה בתאריך 20.10.04 נגד המשיב. תמצית התביעה היא כי החבר נתפס כשהוא גונב מים וכי מדובר בפעם השלישית של גניבת מים מהאגודה על ידי אותו חבר.

הוגשה תלונה למשטרה בדבר גניבת מים.

2. פסק הבורר:

מר יצחק ויצמן מונה כבורר. הבורר קבע כי אם נחבר את כמויות המים אשר נצרכו מדי חודש במהלך שנת 2004 ניווכח כי המשיב צרך כמעט -.20,000 קוב. כאשר נחלק כמות מים זאת, ל-12 דונם השייכים למשיב, נמצא כי מדובר בצריכה של מעל 1,600 קוב לדונם בחלקת האשכוליות, שזה כמעט כפול מצריכה רגילה.

אין חולק כי המשיב שילם עבור הצריכה שנמדדה.

הואיל ובשנת 2002 וכן בשנת 2003 המשיב שילם את הקנסות אשר הוטלו עליו בגין צריכה גבוהה, כפי שנקבע בבוררות והואיל ובשנת 2004 שילם המשיב את כל החוב עבור צריכת המים – הבורר לא מצא מקום לחייב את המשיב בתשלום לאגודה.

3. טענות האגודה בערעור:

(א) הבורר התייחס אך ורק לכמויות המים הרבות אשר נצרכו בשנת 2004. לא היתה התייחסות לצריכת המים "הנמוכה לכאורה" בשנים קודמות.

(ב) טעה הבורר כשלא התייחס לעובדה שהחבר "נתפס על חם" כשהוא משקה, כאשר השעון נחבל ע"י הכנסת צינורות פלסטיק לתוך השעון.

(ג) החבר נתפס בפעם השלישית כשהוא משקה בשיטה של חבלה בשעון, אין התייחסות של הבורר לעובדה זו.

(ד) אין "שיקולים זרים ורדיפה" מטעם ההנהלה כפי שטוען המשיב. אנו בעלי תפקיד באגודה וממלאים את תפקידנו בנאמנות.

4. טענות המשיב בערעור:

(א) כל טענות האגודה בדבר "פעמים קודמות" בהן פעל המשיב שלא כשורה, לטענתה, הועלו בפני הבורר, אשר דחה אותם כ"לא ענייניים".

(ב) בעבר, טענות האגודה נדחו, ואני חוייבתי בתשלום בהפרש הכמותי של צריכת המים על פי הצהרתי בלבד. ההפרש בכמויות המים נבע, כפי שקבע הבורר אשר הוא מומחה למים מטעם ארגון עובדי המים, עקב מצבם הירוד של השעונים ומערכות המים.

(ג) היה על הנהלת האגודה לפנות ולטפל בצריכת המים בדרך של בוררות ולא להגיש תלונה בדבר "גניבה" למשטרה. תלונת האגודה במשטרה נדחתה.

(ד) ההנהלה מבקשת להתיש ולהשמיץ אותי. מדובר ברדיפה נמשכת הנובעת ממאבקי כוח ביישוב.

(ה) אין הבדל בצריכת המים בפרדס לכל אורך העונה בין לפני הארוע ובין לאחריו, כך קבע הבורר ויצמן לאחר שבדק את הנושא.

(ו) מבוקש לדחות טענות האגודה ולאשר את פסק הבורר.

5. לאחר שקראתי בעיון את מסמכי הבוררות ושמעתי את הצדדים בערעור בפני אני קובעת כדלקמן:

עובדתית:

המשיב טוען בערעור: "אין לי מושג מי הניח את הצינורית", ומיד לאחר מכן: "אני לא ראיתי... אבל אני מאמין לאנשי ההנהלה שראו אותה ושהיתה שם..."

יש להניח כי אדם אחראי יודע את אשר נעשה בביתו שלו ובנחלה שלו... המשיב עשה רושם של אדם אשר בהחלט יודע את אשר נעשה בביתו ובנחלתו.

מדברי המשיב עולה כי גם הוא מסכים כי היתה במקום צינורית אשר מטרתה לחבל בשעון.

מכאן מצאנו כי לית מאן דה פליג כי היתה צינורית פלסטיק אשר הורכבה על מנת לחבל בשעון המים.

נשאלת השאלה למי יכול היה להיות מניע לחבל בשעון?

או למשיב עצמו, משום שסבר שצרך מספיק מים ושילם מספיק עבור אותה שנה ורצה שהשעון "יפסיק לספור" את צריכת המים שלו...

או לאדם אשר פעל מטעמו של המשיב...

או לאדם אחר באגודה, מתוחכם, אשר רוצה לגרום לכך שהמשיב ייראה כמי שמחבל בשעון... האפשרות הראשונה היא האפשרות המתקבלת יותר על הדעת.

גירסתו העובדתית של המשיב נמצאת מחוזקת מנגד בנקודות הבאות:

(א) יש לו מספר חלקות חקלאיות על כן לא ניתן לומר שהוא יודע בדיוק מה קורה בכל אחת מהן בכל זמן נתון.

(ב) האגודה לא "הוכיחה" כי המשיב הוא זה שחיבל בשעון.

משפטית:

(1) האגודה טוענת ל"שיטה". למשיב יש שיטה על פיה הוא פועל. זו הפעם השלישית בה המשיב פוגע בשעון המים באחת מהחלקות החקלאיות שלו. האגודה הוכיחה "שיטה" לפגיעה בשעון ע"י המשיב.

(2) מתוך כשלושים וחמישה חקלאיים באגודה, רק למשיב יש בעיות חוזרות ונשנות עם שעוני המים. מכאן יש להסיק שמדובר בבעיה של המשיב בלבד ולא של חברים אחרים.

(3) האגודה ערה לבעיות המים ועוקבת אחר החברים החקלאים. יחד עם זאת, האגודה לא מוכנה להוצאה כספית ניכרת על פיה היא תרכוש מספר רב של שעונים חדשים לכל חלקה בעלות של 500 ₪ לכל שעון.

(4) מצאתי כי הבורר אכן שמע את הצדדים בנושא "גניבת מים בפעמים הקודמות" והוא אף התייחס לכך בפסק הבורר. יחד עם זאת, לאור התשלום הגבוה עבור צריכת המים לשנת 2004, בחר הבורר שלא להתערב בנושא "גניבות המים" בעבר ולא קבע דבר בנושא.

6. המלצות:

(א) פעולת ההשקיה היא תמצית עיסוקו של החקלאי;

מדובר בהטרדת סדרתית של הנהלת האגודה ע"י המשיב;

אין לאלץ את האגודה להמשיך ולבצע מעקב אחר צריכת המים של החברים, גם בעתיד לבוא.

(ב) במידה ויש חסימת מים, יש כאן עשיית עושר ולא במשפט וזאת משום שכלל חברי האגודה נפגעים כאשר הם משלמים עבור מים אותם הם צורכים והמשיב אינו משלם עבור כמות המים האמיתית אותה הוא צורך.

(ג) ההנהלה עוררה ספק סביר ביושרו של המשיב בכך שהוכיחה "שיטה".

על המשיב להיות זהיר ביותר ולדאוג "שתקלות מים" מהסוג הנזכר לא ישנו בחלקתו.

על המשיב לרכוש שעוני מים חדשים לחלקותיו החקלאיות וזאת על מנת להסיר כל ספק לנעשה דווקא בחלקות החקלאיות שלו.

(ד) כאמור האגודה והמשיב מסכימים כי היתה חבלה מכוונת בשעון המים בחלקת האשכוליות של המשיב. כמו כן מסכימים הצדדים כי מדובר בפעם שלישית בה "מתעוררות בעיות מים" בחלקת המשיב.

(ה) האגודה נדרשה מספר פעמים בשנים האחרונות לפנות להליכים משפטיים בנדון, דבר הגובל בהטרדה מיותרת ובהוצאות כספיות.

אשר על כן, ועד ההנהלה ידון ויקבל החלטה על פי הבנתו כיצד להמשיך ולטפל בנושא בעתיד. ניתן לקבל החלטה במסגרת ההנהלה או להעלות את הנושא בסדר היום של האסיפה הכללית, הכל כפי שמאפשרת הפקודה והתקנות וכן תקנון האגודה. מומלץ לקבל ייעוץ משפטי.

7. לאור האמור לעיל הנני מחייבת את המשיב לשלם לאגודה הוצאות בסך -.2,000 ₪ כולל מע"מ.

8. החלטה זו תישלח בדואר רשום לצדדים.

ירושלים: ה' בניסן התשס"ו לאה רוזנטל, עו"ד

3 באפריל 2006 עוזר רשם האגודות השיתופיות