ערעור על החלטת בורר שקבע כי מושב אלקוש לא יכול לאפשר לחברי אגודה לפלוש לשטחו של שמואל משה
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 1675/571/02
בעניין: "אלקוש" – מושב עובדים להתיישבות
חקלאית שיתופית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מ. ארמון ו/או ר. מלאך
רח' הרב קוק 86, ת.ד. 533
מעלות 21014
המבקשת
ובעניין : שמואל משה
מושב אלקוש
ע"י ב"כ עו"ד בלסם שאער
רח' הרצל 67 ת.ד. 10218
נהריה 22001
המשיב
ה ח ל ט ה:
רקע
המשיב הינו חבר ב"אלקוש" – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: האגודה או המושב) יותר מ- 40 שנה. קרקעות המושב נמסרו לאגודה דרך הסוכנות היהודית ומהאגודה לחברים ברשות-שימוש.
בתאריך 15/07/02 פנה המשיב אל משרד רשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם) בבקשה כי ימונה בורר לפי סעיף 52 (2) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: הפקודה). העילה למינוי: ועד המושב אישר לחבר אגודה אחר לפלוש לשטחים שלטענת המשיב היו ברשותו כ- 35 שנים. בתאריך 08/08/02 מונה כבורר עו"ד רוזינס עמית בהתאם לבקשה האמורה.
בתאריך 20/02/03 פסק הבורר כי החלטת ועד האגודה מיום 16/06/02 נגועה בחוסר סבירות, חוסר הגינות וחוסר שוויוניות, וכן ניתנה תוך חריגה מסמכות. לפיכך, ההחלטה מבו
בתאריך 20/07/03 הגיעו הצדדים לדיון בפני הרשם ובו הוצע כי יגיעו הצדדים לפשרה. הצדדים לא הצליחו להגיע לפשרה וניתנה החלטה המאשרת את פסק הבורר בתאריך 19/01/04 (בה הייתה טעות סופר לגבי התאריך).
בתאריך 11/02/04 הוגשה בקשה מטעם האגודה למתן הבהרה / בקשה לביטול ההחלטה מיום 19/01/04. העילה: האגודה נמצאת כעת בעיצומו של תהליך מיפוי אשר יידון בכל נחלה וגורלה, כפי שנאמר בהחלטת הרשם מיום 20/07/03 בדיון שהתקיים במשרד הרשם.
ב. הצדדים לתביעה
המבקשת היא האגודה והמשיב הוא כאמור, חבר אגודה.
ג. עיקר טענות המבקשת
בדיון שהתקיים במשרד הרשם ביום 20/07/03 החליט הרשם כי במידה והצדדים לא יגיעו להסכמות ביניהם, יהא על האגודה לקבל החלטה מפורטת לגבי כל נחלה
באסיפה הכללית.
מאחר ולא הגיעו הצדדים להסכמות ובהתאמה להחלטה זו, החלה האגודה בתהליך מיפוי נחלות המושב. הודעה על כך נמסרה לרשם ביום 05/11/03.
לאור האמור לעיל מבקשת האגודה הבהרה ו/או ביטול של ההחלטה מיום 19/01/04.
ד. עיקר טענות המשיב
יש לדחות את בקשת הביטול על הסף משני נימוקים: הראשון, מאחר וההחלטה לא ניתנה בהיעדר המערערת או בהעדר כתבי טענות, והשני, מהסיבה שביטול החלטה כמוהו ערעור על ההחלטה. ההחלטה האמורה כמוה פסק-דין של ביהמ"ש המחוזי, עליו אין ערעור בהתאם לסעיף 52 לפקודה.
אין סתירה בין החלטת הרשם מיום 20/07/03 לבין ההחלטה מיום 19/01/04: בסעיף ה' להחלטה נאמר כי אין בהחלטה זו כל הגבלה בשיקול הדעת של האסיפה הכללית לעניין חלוקה עתידית של הקרקעות בצורה שוויונית.
יש בהחלטת האגודה לבצע מיפוי של שטחיה הודאה בדבר לגבי אי חוקיות ההחלטה נשואת הערעור. לאור זאת, מתרוקנת מתוכן טענת הסתירה בהחלטות הרשם.
המיפוי, בהתאם להחלטת האסיפה הוא לעניין זכות החכירה בלבד, ללא קשר לביצוע חלוקה מחודשת. בהסתרת פרט זה נוהגת האגודה בחוסר תום לב.
לאור העובדה כי בקשת האגודה קנטרנית, טרדנית ובלתי מבוססת יש לחייבה בהוצאות שיש בהן כדי להרתיעה להבא.
ה. לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני הנני קובע כדלקמן:
עת נתתי החלטתי מיום 19/01/04 היה לפני כל המידע נשוא בקשה זו.
בבקשת האגודה יש יותר ממתן הבהרה; היא בעצם ביטול של החלטתי מיום 19/01/04, ולא מתן הבהרה לעניין כלשהו בהחלטתי.
אין הרשם מהווה ערכת ערעור על החלטותיו.
לפיכך, אני דוחה את בקשת האגודה.
בהעדר, ה
החלטתי לצדדים.