ערעור על ממצאי חקירת החוקר
בפני רשם האגודות השיתופיות
תיק מספר 341/559/02
ב ע נ י ן : פקודת האגודות השיתופיות
וסעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות
(חברות) התשל"ג - 1973
ו ב ע נ י ן : כהן מרקס עליזה ז"ל
ע"י עוה"ד קוגן- בלושטיין ושות'
מרחוב
- המערערת -
נ ג ד -
ו ב ע נ י ן : "כפר שמריהו" אגודה
ע"י ב"כ עוה"ד הילה דינאי
מרחוב
- המשיבה -
הרקע
זהו ערעור על ממצאי החקירה והמסקנות של החוקר, זרח יהב, מיום 16.06.2002 בה נקבע :
"1. המערערת אינה חברה באגודה במותה.
2. ב"כ המערערת לא עמד בנ
בפנקס החברים. כמו כן, לא הייתה כל זיקה בין המערערת לבין האגודה ועל כן יש לקבוע כי אף בתקופה שקדמה
לפטירתה לא היתה המערערת חברה באגודה."
החוקר קבע את החלטתו על פי הממצאים הבאים :
"א. המערערת היתה רשומה כחברה באגודה בפנקס חברי האגודה שנוהל מאז הקמת האגודה ועד תחילת שנות
החמישים.
ב. החל משנות החמישים לא היתה המערערת חברה באגודה כיוון ששמה של המערערת לא הופיע בפנקסי חברי
האגודה שנוהלו מתחילת שנות החמישים.
ג. מזה עשרות שנים שהאגודה לא נהגה במערערת כחברה והמערערת לא נהגה כחברה באגודה.
ד. המערערת נפטרה ביום 26.1.2002. לפיכך, אף אם היתה המערערת חברה באגודה ערב מותה הרי שבמותה פקעה
חברותה."
עיקר נימוקי המערערת :
1. אמנם עם מותה פקעה חברותה של המערערת באגודה ברם, המערערת הודיעה למשיבה על מינוי חליף בהתאם לסעיף 7 א' לתקנות האגודת השיתופיות (חברות) ביום 14.8.2001 ולכן השאלה אם ביום הגשת הבקשה נשוא תיק זה היתה המערערת זכאית להרשם בפנקס החברים אם לאו מהותית.
2. המערערת היתה חברה באגודה והיתה צריכה להופיע בפנקס החברים בתאריך 15.8.2001.
3. המערערת מעולם לא פרשה מן האגודה ולא ויתרה על זכויותיה אלא המערערת הודיעה לאגודה על מינוי חליף ב 14.8.2001 .
4. המערערת חויבה להיות חברה באגודה מיום 7.11.37 טרם נישאה לבעלה, עת רכשה באופן פרטי חלקת מקרקעין מחברת רסקו. המערערת גם חתומה על מסמכי ההתאגדות של המשיבה.
5. המערערת היתה רשומה במשך עשרות שנים כחברה בבפנקס החברים עד אשר לאחרונה, בפנקס החברים החדש, הושמט שמה ללא כל הסבר.
6. טרם פטירת המערערת, ביום 26.1.2002, גילתה המערערת כי הושמט שמה מפנקס החברים של האגודה, וזאת ללא הודעה מראש או הזדמנות להתגונן.
7. המשיבה סרבה לתקן את פנקס החברים משום שלטענתה המערערת פרשה מרצונה מהאגודה ומשום שהאגודה לא נהגה במערערת כחברה במשך עשרות שנים.
8. האגודה מנסה להסתמך על פרישתו כביכול מהאגודה של בעלה של המערערת ז"ל, בעוד שהמערערת היתה חברה באגודה בזכות עצמה, אולם גם אם נתייחס לטענות האגודה בדבר הפרישה הלכ
9. אין כל הוכחה שבעלה של המערערת פרש מהאגודה ו/או כי חברותו פקעה לפני מותו.
10. המערערת מעולם לא עזבה את משקה ואף אדם אחר לא החליף אותה כנציגת יחידת המשק שלה באגודה. דבר המחזק את טענות המערערת כנגד פקיעת חברותה באגודה.
עיקר נימוקי המשיבה :
1. המשיבה הציגה פנקסי חברים, רשימות מוזמנים לאסיפות כלליות, רשימות יתרות בחשבונות חברים, מכתבי פניה לגורמנים חיצוניים עם רשימת חברים ועוד מסמכים המוכיחים באופן חד משמעי כי המערערת לא נרשמה כחברה בתקופה הרלבנטית מזה עשרות שנים.
2. המערערת מנסה לטשטש את העובדה כי האגודה חלקה מלכתחילה על חברות המערערת בכל מועד שהוא, וכי גם בפנקס הישן היא מופיעה רק בסוגריים ליד שמו של בעלה.
3. המערערת מתעלמת מכך כי כל תביעה שבנידון התיישנה ו/או פקעה מחמת ויתור או שיהוי.
4. למערערת לא היתה כל זיקה לאגודה והיא לא נשאה בכל חיוב כחבר.
5. אין אפשרות לכפות על אגודה חברות יורש.
6. בעת שנמסרה הודעה על מינוי חליף לא היתה המערערת כשירה מבחינה משפטית למנותו מחמת העדר צלילות הדעת. ההודעה על חליף על פי דין איננה מקנה חברות באופן אוטומטי ללא אישור מוסדות האגודה.
7. במהלך כל השנים לא נשמעה כל טענה מצד המערערת או מי מטעמה כי היא חברה או כי בתה זכאית לקבל מעמד של חברה מכוח חברות האם. כל שנטען הוא ירושת חברותו של האב המנוח, טענה שנדחתה על הסף.
8. פנקס החברים העדכני אינו כולל את שם המערערת. המערערת אינה חברה ולא נהגו בה כחברה במשך עשרות שנים. המערערת לא שמרה על כל זיקה למשיבה בדרך כלשהי ולא נשאה בכל חיוב כספי כחברה.
9. המערערת מסתמכת בעיקר על רישום זה או אחר ולהנות מזכויות ופירות שצמחו מהשקעות רבות שנים, מבלי לתרום מבחינה כספית ככל חבר באגודה במשך כל השנים. מצב זה נוגד את עקרון השוויון ואת תקנון האגודה.
10. זכויות החבר תלויות בקיום חובותיו. לפיכך אין המערערת יכולה להנות מזכויות חברות באגודה כיוון שלא הוכיחה עמידה בחובות האגודה.
11. על פי הראיות, קיימת סתירה בטענות המערערת כאילו לאחרונה הושמט שמה של המערערת מהפנקס.
12. חתימת המערערת על מסמכי התאגדות של האגודה הינם ראיה חדשה אשר לא הוצגו בחקירה ולכן יש לדחות ראיה זו על הסף.
13. על פי תקנון האגודה, גם על המשתתפים בבקשת הרישום של האגודה והתקנון להגיש בקשה להתקבל כחבר עם התחייבות לועד ההנהלה ועל הועד להחליט אם לקבלם. בה בשעה שבעלה של המערערת, יואכים כהן ז"ל, חתם על המסמכים כנדרש בתקנון האגודה, לא נמצאה כל בקשה מטעם המערערת או החלטת הנהלת האגודה המקבלת אותה לחברות.
לאחר שעברתי על כל החומר שבפני, ממצאי החקירה וטיעוני הצדדים הנני קובע כדלקמן:
א. ראשיתה של פרשה זו היה עוד בשנת 1937 עת נרשמה האגודה ביום 26.10.1937, בין מיסדיה היתה המערערת.
בפנקס החברים קימת רשימה הנושאת תאריך של יום 7.11.1937 כאשר באותה משבצת נרשמו מרקס כהן עליזה (המערערת ) ומעל שמה נרשם כהן יואכים (בעלה) .
המערערת ובעלה נישאו ביום 5.12.1937.
החוקר קבע כי על פי ספר החברים שנוהל באגודה עד תחילת שנות ה 50 עולה כי שמה של המערערת מופיע בתוך סוגריים תחת שמו של בעלה המנוח ובאותה משבצת.
מספר החברים שנוהל לאחר מכן עד לשנת 1988 עולה כי שמו של בעלה של המערערת הופיע וליד שמו נרשם כי פרש ביום 1.3.1961. שמה של המערערת לא הופיע כלל בספר החברים הנ"ל.
על פי גרסת האגודה פרש כהן יואכים ז"ל ביום 1.3.1961 מהחברות באגודה.
ביום 15.8.1987 נפטר כהן יואכים ז"ל.
ביום 26.6.1988 ניתן צו לקיום צוואה של כהן יואכים ז"ל לפיו ירשה גב' יהודית ברמן, בתו של המנוח, את עזבונו.
בשנת 2001 הגישה המערערת תובענה ובקשה לבימ"ש מחוזי בדרך של המרצת פתיחה להכיר בה כיורשת של בעלה לענין זכויות בחברות באגודה המשיבה אך ביהמ"ש דחה את בקשתה על הסף ובכך קיבל את בקשת המשיבה בעתירה.
ראה בש"א 9950/01 :
"אשר על כן אני מקבלת את הבקשה. משקיבלתי את הבקשה, אני דוחה את התובענה מנימוקי ההחלטה ומחייבת את המבקשת לשלם למשיבה…"
משנדחתה תובענה זו הגישה המערערת בקשה לתיקון פנקס החברים ולרשום אותה בפנקס החברים מנימוקים שונים אשר הוזכרו לעיל. בעקבות הסתיגויות המערערת מונה חוקר ביום 22.10.2001 אשר הגיש מסקנותיו ב 16.6.2002 ועל מסקנות חקירה זו מוגש ערעור זה .
עוד בטרם בקשתה לתיקון פנקס החברים, ב 14.8.2001 ביקשה המערערת למנות לה כחליף את בתה בהתאם לסעיף 7 א' לתקנות האגודות השיתופיות (חברות).
ראה סעיף 7 א' לתקנות האגודות השיתופיות חברות :
"(א) חבר אגודה רשאי לציין בהודעה לאגודה שלאחר מותו יועברו מנייתו או מידת השתתפותו בהון האגודה לאדם אחר, אחד או יותר (להלן - החליף); החבר רשאי לשנות מזמן לזמן את הודעתו כאמור."
למינוי חליף אין תוקף כל עוד לא אושר מינוי זה ע"י האגודה. אין במינוי חליף משום דרך לעקוף את ועדת הקבלה, וקבלת חברים על פי הדרך הקבועה בתקנון האגודה. על החליף להתקבל כדין כחבר האגודה.
על פי סעיף 31 לפקודת האגודות השיתופיות בענין "חברים שמתו", כל נושא העברת מידת השתתפות החבר באגודה נתונה להחלטת מוסדות האגודה.
ראה סעיף 31 (1) לפקודת האגודות השיתופיות :
"(1) במות חבר האגודה, תוכל האגודה להעביר את מנייתו או את מידת ההשתתפות שלו, בתוך שנה אחת מיום מותו, לאדם שיוצע בהתאם לתקנותיה של אותה האגודה, אם נתקבל אותו אדם כהלכה כחבר לאגודה בהתאם לתקנות ולתקנותיה של האגודה; ואם לא הוצע אדם, תעביר לאדם שהועד יראה בו את יורשו או בא-כוחו החוקי של החבר שמת, הכל לפי הענין, סכום השווה לשוויה של מנייתו של אותו החבר שמת או של מידת ההשתתפות, כפי שיוברר בהתאם לתקנות ולתקנות האגודה: בתנאי שהאיש המוצע, או היורש, או בא-כוחו החוקי, הכל לפי הענין, רשאי לדרוש שהאגודה תשלם בתוך שנה אחת מיום מות החבר את שוויה של המניה או של מידת ההשתתפות של החבר ההוא, אשר יוברר כאמור לעיל."
על פי תקנה 5 (א) (1) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) חברות של חבר פוקעת עם מותו.
ראה תקנה 5 (א) (1) להלן:
"(א) חברותו של חבר באגודה תפקע במקרים אלה: (1) במות החבר, ואם החבר הוא תאגיד - עם ביטול רישומו;"
על פי הוראות אלה, הקשר בין החבר ובין אגודתו הוא "קשר אישי" וככזה החברות מהווה נכס שלא ניתן להעבירה בירושה כפי שלא ניתן לתתה במתנה. החברות פוקעת עם מות החבר ואינה נרכשת באופן אוטומטי ע"י היורש. זאת ועוד, בסיס הקואופרציה אינו מושתת על יסודות חובה אלא על בסיס וולונטרי ולא ניתן למצוא בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנותיה כל הוראה המחייבת את האגודה לקבל לחברות גם מי שעונה על כל הדרישות הקבועות בתקנון.
מן האמור בסעיף 7 וסעיף 5 לתקנות האגודות השיתופיות אין חובה של האגודה לקבל לחברות באופן אוטומטי יורשים ו/או חליפים. לפיכך הנני דוחה את טענת ב"כ המערערת כי מינוי החליף לחבר הינו אוטומטי.
ב. על פי סעיף 2 א' לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) יש לראות אדם כחבר בהתקיים התנאי "נהג אדם ונהגו בו". על פי הראיות כפי שקבע אותם החוקר בחקירתו המערערת לא הופיעה בפנקס החברים עשרות שנים ולא נהגה כחברה ולא נהגו בה כחברה באגודה. למערערת לא היתה כל זיקה לאגודה, המערערת לא שילמה לאגודה מיסים ודמי חבר בשמשך עשרות שנים בעוד שעל פי תקנון האגודה אי תשלום דמי חבר ומיסי אגודה מהווה עילה להוצאת חבר מן האגודה.
ראה סעיף 4 לתקנון האגודה :
"שום חבר לא יהיה רשאי להשתמש בזכותו כחבר אלא אם כן שילם את כל המגיע ממנו לאגודה על חשבון מיסים, תרומות להון האגודה או על חשבון תרומות אחרות"
המערערת לא הופיעה ולא הוזמנה לאסיפות הכלליות באגודה. המערערת לא הופיעה כחברה ברשימות חשבונות החברים וביתה לא חויב כשאר החברים באגודה.
על הטוען נגד פנקס החברים מו
ראה סעיף 34 לפקודת האגודות השיתופיות :
"כל פנקס או רשימה של חברים או של מניות שברשות כל אגודה רשומה ישמשו הוכחה לכאורה על כל פרט מן הפרטים דלקמן הרשומים בהם - (א) התאריך שבו נרשם כחבר שמו של אדם באותו פנקס או באותה רשימה; (ב) בתאריך שבו חדל אותו אדם להיות חבר."
גם בהצגת ספר חברי האגודה אשר רשומים בו כ"חברים" בני הזוג כהן יואכים ז"ל ואליזה מרקס כהן ז"ל נכון ליום 7.11.1937, אין משום ראיה להוכחת חברותה של המערערת. אולם מתוך עיון בספר החברים ניתן לראות כי האגודה קיבלה לחברות רק אחד מבני הזוג בכל משבצת הופיע חבר ולא שני בני הזוג באותה משבצת. כיוון שידוע ואין כל עוררין כי יואכים כהן ז"ל היה חבר וכיוון שידוע אופן רישום החברים ע"י האגודה הרי שהנני דוחה את טענת המערערת כי מעצם הופעת שמה בספר החברים בשנת 1937 יחד עם בעלה ז"ל נובע כי היא חברה.
ג. על פי הראיות קיימת סתירה בטיעוני המערערת. מחד טוען ב"כ כי המערערת הייתה חברה וזאת לאחר שבתובענה שהגישה המערערת הדבר כלל לא נטען. בתובענה ובהמרצת הפתיחה שהגישה המערערת עוד לפני החקירה, ביקשה המערערת להכיר בה כחברה כיורשת של בעלה, כהן יואכים ז"ל.
זאת ועוד, במכתבה של הגב' יהודית בורמן, בתה של המערערת, לרשם האגודות השיתופיות ביקשה זאת לרשום את אמה כחבר באגודה משום היותה יורשת אביה, כהן יואכים ז"ל.
ראה מכתבה של יהודית בורמן לרשם האגודות השיתופיות 28.10.2001 :
"אני מבקשת שתשתמש בסמכותך לצוות על האגודה : 1. לרשום את כהן עליזה, אמי ו
ראיות אלה מוכיחות בברור ולמעלה מכל ספק כי אף המערערת וב"כ ומי מטעמה ניסו לצרפה לפנקס החברים בכל דרך אפשרית וזאת למרות שלא היתה כל זיקה בין המערערת למשיבה והמערערת לא נהגה כחבר באף לא נהגו בה כחברה. המשיבה אף לא תבעה מהמערערת לשלם מיסים לאגודה והמערערת לא הוזמנה לאסיפות כלליות.
המערערת הציגה את חתימתה על מסמכי התאגדות של האגודה המשיבה כראיה התומכת בטענתה כי היא היתה מאז ו
הנני דוחה את טענתה זו, כיוון שעל פי סעיף 2 לתקנון האגודה גם על המשתתפים בבקשת הרישום של האגודה והתקנון להגיש בקשה להתקבל כחברים. לא הוצגה בפני, או בפני החוקר בקשת המערערת להתקבל כחבר, כך שאינני יכול לקבוע כי עצם חתימתה של המערערת על בקשת יסוד האגודה הופכת אותה אוטומטית לחברה.
ראה סעיף 2 לתקנון האגודה :
"כל המבקש להתקבל כחבר באגודה, לרבות אלה שחתמו על בקשת רישום האגודה, יגישו לאגודה התחיבות בכתב בנוסח דלקמן או בנוסח קרוב לזה לפי הצורך".
יתרה מכך, החתימה על מסמכי ההתאגדות של האגודה המשיבה אינה מהווה ראיה לחברות באגודה שכן בעלה של המערערת ז"ל, יואכים כהן ז"ל, לא היה חתום במסמכי ההתאגדות אך לא היה כל ספק כי יואכים כהן ז"ל היה חבר עד מועד פרישתו מן האגודה בשנת 1961. מסמכי ההתאגדות אינם מהווים ראיה לחברות באגודה. כאמור, רק פנקס החברים של האגודה מהווה ראיה לחברות באגודה ועל הסותר את הפנקס חלה חובת ההוכחה.
ד. באותן שנים היה נהוג כי רק בן משפחה אחד והיה חבר, ולא שני בני הזוג, כך גם עולה ממסמכי האגודה בנושא. המחוקק טרח לתקן את הפקודה בנושא בנסחו את סעיף 6 א לפקודה בשנת 1988.
ה. המערערת לא הרימה את נ
ו. הנני רואה במערערת מנועה ומושתקת מלטעון כנגד טעות או לתיקון פנקס החברים למען הכללתה בספר החברים של המשיבה. הנני קובע זאת על סמך התנהגות המערערת אשר במשך שנים ארוכות ניתקה כל קשר עם המשיבה, לא שילמה כל מיסים למשיבה, לא נהגה כחבר ואף לא הראתה כל נכונות להיות חברה באגודה. לאחר עשרות שנים, משנוכחה לגלות כי עומדת להיות חלוקת קרקעות לחברי המשיבה, נזכרה המערערת באמצעות ביתה, במכתבה אלי, לטעון את החברות באגודה.
ראה ע"א 708/83 שלב נ' ברית פיקוח, פ"ד מ (1) 169,181-182:
"כדי שצד יהיה מנוע מהעלאת טענה, עליו לדעת ידיעה ממשית את העובדות במלואן, או צריך שיהא נתון
בידו לגלותן אלמלא התרשל".
במקרה הנדון, על המערערת היה לפעול למען גילוי מחיקתה מספר החברים ולהעלות טענות כנגד המחיקה מבעוד מועד שכן היה לה די והותר זמן לכך. המערערת לא הופיעה בספר חברי האגודה זה עשרות שנים, וכיוון שלא הוזמנה לאסיפות הכלליות ולא נדרשה למלא את חובות החברים באגודה עשרות שנים, לפיכך שהמערערת מנועה מלטעון כיום לחברות באגודה.
יודגש בשנית כי למערערת לא הייתה כל זיקה לאגודה, לא מלאה חובותיה כלפי האגודה, לא השתתפה בהגדלת ההון שבוצעו באגודה ולא הוזמנה ולא השתתפה באסיפות הכלליות שלה במשך עשרות שנים. המערערת לא מחתה ולא טענה טענות כנגד "מחיקת" שמה מספר החברים של האגודה במשך עשרות שנים. לטענת המשיבה רק בשנים האחרונות, כאשר התעורר נושא משבצת הקרקע אשר נחכרה ממנהל מקרקעי ישראל וחולקה לחברים באגודה נזכרה המערערת באמצעות ביתה הגברת יהודית בורמן לפנות אלי בטענות בדבר היותה חברה באגודה, וכל זאת ללא כל ראיה.
ז. הנני דוחה את טענת המערערת כי על פי הראיות יואכים כהן ז"ל לא קיבל דמי פרישה ולפיכך יואכים כהן ז"ל לא פרש מן האגודה והיה עדיין חבר באגודה עד לתאריך פטירתו ביום 15.8.1987. בבש"א 9950/01 קבע ביהמ"ש כי הזכות שנטענה ע"י המערערת נולדה רק ביום מותו ועילה זו התיישנה על פי סעיף 5 (1) וסעיף 2 חוק ההתיישנות.
ראה סעיף 5 (1) וסעיף 2 לחוק ההתיישנות :
"התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות) היא - (1) בשאינו מקרקעין - שבע שנים;".
ראה סעיף 2 לחוק ההתיישנות:
"תביעה לקיים זכות כלשהי נתונה להתיישנות".
ח. הנני דוחה את טענת המערערת כי כיוון שלא עזבה את כפר שמריהו והחזיקה בחלקה א' הייתה המערערת חברה עד מותה. האגודה הינה אגודה חקלאית בה חברות 33 משפחות המתגוררות בתחום המועצה המקומית כפר שמריהו, אולם בכפר שמריהו מתגוררות למעלה מ 400 משפחות. לא כל המתגוררים בכפר שמריהו ולא כל המחזיקים חלקה א' בכפר שמריהו הינם אוטומטית חברים באגודה. לשם כך עליהם להצטרף לאגודה, למלא את חובותיהם כחברים ולשלם את מיסי האגודה. כאמור, המערערת לא עשתה מאומה על מנת להצטרף לאגודה וגם לא נהגה כחברה, לפחות משך עשרות שנים.
לאור כל האמור לעיל הנני דוחה את הערעור וקובע כי המערערת לא היתה חברה אצל המשיבה ביום מותה ואף עשרות שנים קודם לכן.
אין צו להוצאות
אורי זליגמן, עו"ד
