ערעור על פסק בוררות
בפני כבוד רשם האגודות השיתופיות
תיק מספר: 1337/244/05
בעניין : פדויים, מושב עובדים להתיישבות
ע"י ב"כ עוה"ד ביטון , או ע"י עו"ד אלקרינאוי
מרח'
טל: 08-6281535 פקס': 08-6281536
המבקשת
- נ ג ד –
1. ישעיה אהרון
2. מלאכי שמשון
שניהם ע"י ב"כ עוה"ד רמי אבידע ואח'
מדרך מנחם בגין 154 תל- אביב 64921
טל: 08-6083520 פקס': 6083521 – 08
המשיבים
רקע
ערעור זה שבפני הנו על החלטת פסק בוררות מיום 02.02.06 לפי סעיף 52(4)(ב) לפקודת האגודות השיתופיות.
תחילתו של הליך הבוררות הנו בתביעה שהוגשה על ידי המשיבים נגד המבקשת, לתשלום מידי של יתרות הזכות הנמצאת בכרטיסי חשבונות המשיבים אצל המבקשת, שנוצרה בחלקה מזיכוים ברווחים מגידולים משותפים, ריביות זכות ומזיכוי סכום חלף הערבות בכרטיסי החשבון של המשיבים בעקבות הסדרי החובות במסגרת מנהלת ההסדרים המשקיים המשפחתיים (להלן: "המשקם").
בפסק הבוררות נקבע כי יתרות הזכות ישולמו לתובעים (להלן: "המשיבים") ב 4 תשלומים חודשיים, בצירוף ריבית והצמדה כחוק. וכן חויבה המבקשת בהוצאות התובעים.
עיקרי טענות המבקשת
1. בהעדר מחלוקת בין הצדדים על קיומה ושיעורה של יתרת זכות למשיבים בחשבונותיהם באגודה, הרי הגשת התביעות מלתחילה מיותרת, והביאה רק לניהול דיוני סרק ולבזבוז זמן ומשאבים.
2. כל מטרתם של התובעים בהליך דנן היתה לקבל פסק שאתו יבקשו לגשת ללשכת ההוצאה לפועל, לשם גביה מידית של הכספים.
3. כב' הבוררת, כמי שיושבת בבוררות סטטוטורית , כפופה לדין המהותי.
4. אין זה בסמכותה של כב' הבוררת לקבוע מועדי ואופן תשלום החוב.
5. התובעים, כחברי אגודה, כפופים לתקנון האגודה, שהוא מסמך ההתקשרות ההדדית של חברי האגודה ולמוסדות האגודה.
6. התובעים אינם יכולים להוציא עצמם מהכלל, ולדרוש לעצמם " תנאי תשלום" מועדפים, לפיהם התובעים יקבלו את מלוא יתרות הזכות המגיעות להם באופן מידי, וכל היתר יאלצו להמתין.
7. בפני הבורר הוכח כי לאגודה חובות של כמיליון ₪ בגין יתרות זכות לחבריה, המבקשת מפנה אותי דו"ח יתרות חברים נכון לתאריך 12/05 .
8. לאגודה אין משאבים ואין יכולת לשלם את מלוא היתרות הנ"ל, ואם תיאלץ לעשות כן יביא הדבר להתמוטטותה הכלכלית.
9. האגודה החלה בימים אלו לפי החלטת אסיפה הכללית בביצוע שיקום רשת המים המרכזית בעלות של כ 800.00 ₪ לפי תכנית מיום 26.09.05.
10. האגודה מבקשת לשמור על שיווין בתשלומי יתרות הזכות לכל החברים, כפי שחייבת היא לעשות לפי תקנונה ולפי עקרונות היסוד החלים עליה.
11. ביום 02.12.04 החליט ועד ההנהלה של אגודה, כי תשלומי יתרות הזכות לחברי האגודה יבוצעו לאחר אישור האסיפה הכללית למאזנים משנת 2001 ואילך, וקביעה סופית של יתרות החברים ע"י ועדה, אשר תקבע גם אמות מידה לחלוקת כספים, בהתאם לאפשרויות הכספיות של האגודה.
12. הועד גיבש תכנית לחלוקה שוויונית של כספי הזכאות לכל החברים הזכאים.
13. ביום 09.01.06 החליטה האסיפה הכללית לאשר פה אחד את התכנית לפיה פריסת התשלומים לתקופה של 6 שנים, חלוקה שהינה יחסית לגובה הזכאות, והתשלום יבוצע לכל שנה בנפרד.
14. מאחר וכבוד הבוררת כפופה לדין המהותי, אין היא מוסמכת לפטור את התובעים מכפיפותם לתקנון האגודה ולהחלטות מוסדותיה המוסמכים של האגודה.
15. אין כב' הבוררת מוסמכת להעניק לתובעים תנאי תשלום מועדפים על פני יתר החברים, ואין היא מוסמכת לקבוע כי התובעים יקבלו את מלוא יתרות הזכות שלהם.
16. התובעים עצמם טענו כך בפני הבוררת שוב ושוב כי כבוד הבוררת אינה מוסמכת לקבוע מועדי ואופן תשלום אלא רק קיום ושיעורי חוב.
17. הדיון דנן בתביעת התובעים היה כולו דיון סרק שהרי מתחילתו לא הייתה מחלוקת לגבי קיום יתרות זכות לתובעים, והאגודה רק ניסתה לשמר את האוטונומיה שלה להחליט על מועד ואופן תשלום חובותיה לחברים, ובלבד שתשלום זה יבוצע באופן שוויוני, מבלי לקפח חבר כלשהו, לרבות לא את התובעים.
18. בנסיבות אלו לא היה כל מקום לחייב את האגודה בהוצאות התובעים, אלא להיפך האגודה נגררה להליך מיותר שלא היה בו כל צורך.
19. לפיכך מבוקש למחוק את סעיפים 4 ו-5 לפסק, ולקבוע כי תשלום יתרות הזכות יבוצע לפי העקרונות שנקבעו בהחלטת האסיפה הכללית מיום 09.01.06. ולמחוק את סעיף 6 לפסק.
20. בקשה זו באה במקום ערעור על פסק הבוררות ששלחה האגודה ביום 05.02.05 עוד בטרם היה בידה עותק מלא של הפסק, ומבלי שהאגודה הייתה מיוצגת.
עיקרי טיעוני המשיבים.
21. המשיבים טוענים לדחות את ההשגה( להלן: המבקשת) שהוגשה על ידי האגודה על הסף ולחייב את האגודה בהוצאות לדוגמא.
22. המשיגה הגישה בהשגה מספר פעמים כתבי בית דין בזמנים שונים תוך העלאת טענות חדשות.
23. המשיגה הגישה במסמך המתייתר (כמדומני התכוונו המשיבים לומר מסמך המתיימר) להיות יקרי טיעון מסמכים שלא הוגשו במהלך הבוררת ומסמכים שנוצרו על ידי האגודה לאחר סיום הבוררות.- הכיצד?.
24. המשיבים מתנגדים לצירוף מסמכים א', ג', ו-ה ( נספחי ההשגה) שלא הוצגו כלל בפני הבוררת.
25. המשיבים מתנגדים לצירוף נספח ב' לכתבי הטיעון אשר לא צורף במהלך הדיון שהתנהל בפני הבוררת מסמך.
26. למסמך ה' המתיימר להיות החלטת אסיפה אין תוקף משפטי מחייב והאמור בו אינו תואם את סדר היום שנקבע לזימון האסיפה.
27. מסמך ה' צוטט שלא במלואו תוך השמטת המשכו בו נקבע כי יתרת הזכות של הזכאים החייבים לסוכנות היהודית תשולם מראש לסוכנות- הכיצד?
28. גם מסמך ג' שצורף אינו תואם את המציאות. שכן כיצד מבוקש ממנהלת ההשקעות אישור לשיקום רשת המים להשקיית 400 ד' הדרים ו- 650 תפו"א – שאינם קיימים?.
29. המשיבים מתנגדים לצירוף נספח ה' לעיקרי הטיעון שנוצר ע"י המשיגה לאחר שהסתיימה הבוררות.
30. המבקשת סבורה כי לא רק את כללי פירעון חובותיה לאחרים היא רשאית לקבוע באופן חד צדדי אלא גם את כללי המשחק בהליכים משפטיים היא רשאית לקבוע על דעת עצמה מבלי לקבל את רשות הערכאה השיפוטית.
31. נציגי המבקשת פועלים בחוסר תום לב משווע, תוך יצירת סחבת מכוונת, בניצול הליכים משפטיים, הכול על מנת להרוויח זמן ושלא לפרוע בשלב זה את החובות שאינם שנויים במחלוקת.
32. ניסיון ההתחמקות של המבקשת מתשלום חובותיה למשיבים מבוסס על טענות הזווית ומקוממות.
33. לא ברור מאין שואבת המבקשת את עיקרון היסוד עליו מושתת לטענת המשיבה " הקצאות שוויונית של גורמי היצור ואמצעי המחיה? איזה גורמי יצור ? אלו אמצעי מחיה ?" מה לטענה חסרת בסיס זו, ולחובה לפרוע חוב כספי?.
34. מאין שואבת המבקשת את הזכות הנתונה לה "לשמר את האוטונומיה שלה להחליט על מועד ואופן תשלום חובותיה לחברים".
35. המשיבים טוענים כי ביושבי במאין בית דין מיוחד ( בוררות סטטוטורית) אינני משמש כלשכת הוצל"פ .
36. התכסות המבקשים במילה "שוויוניות" אינה רלוונטית ואינה נכונה גם עובדתית.
37. בהליכי הבוררות בפני הבוררת שילמו המשיבים לבוררת סך של 2.000 ₪ + מע"מ, וכן הוצאות ייצוג משפטי לבא כוחם.
38. הבוררת נהגה עם המבקשים בחסד משחייבה אותם בתשלום הוצאות נמוך, והמשיבים בסוברם בתום לב כי פסק הבוררות יביא את המחלוקת לקיצה וכי המבקשת תפרע סוף, סוף את חובה, העדיפו שלא להגיש השגה בעניין ההוצאות.
39. המשך התנהגות המבקשת, תואמת את המגמה של יצירת סחבת על מנת להתחמק מפירעון החוב או להרחיק את המועד תוך שימוש לרעה בהליכים, ובכך מאלצת המבקשת את המשיבים לבקש חיוב המשיבים בהוצאותיהם הריאליות.
40. המשיבים מבקשים לקחת בחשבון את היקף ההליכים בעת קביעת ההוצאות. וכן לדחות את ההשגה ולחייב את המבקשים בהוצאות לדוגמא.
לאחר שעיינתי בחומר שלפני הריני לקבוע כדלהלן:
מקורו של הליך זה שבפני הנו בתביעת המשיבים (להלן: "החברים") כי המבקשת ( להלן: "האגודה") תשלם להם את יתרת הזכות להם זכאים המשיבים על פי כרטיסי החשבונות המתנהלים אצל המבקשת, ובהחלטת כב' הבוררת כי על המבקשת לשלם את סכום יתרת הזכות למשיבים ב 4 תשלומים.
מעיון בחומר שלפני, מסתבר כי מקור יתרת הזכות שנוצרה בכרטיסי החשבונות של המשיבים אצל המבקשת נובע, מזיכוים ברווחים מגידולים משותפים, מזיכוי סכום חלף הערבות בכרטיסי החשבון של המשיבים בעקבות הסדרי החובות שעשתה האגודה במסגרת מנהלת ההסדרים המשקיים משפחתיים (להלן: "המשקם"). ומחישוב ריביות זכות.
אין חולק שהמשיבים זכאים בכרטיסי החשבון אצל המבקשת, גם המבקשת בעצמה מודה בכך כבר בתחילת עיקרי טיעוניה.
אלא שהמבקשת טוענת כי כב' הבוררת, כמי שיושבת בבוררות סטטטורית , כפופה לדין המהותי וכי אין זה בסמכותה של כב' הבוררת לקבוע מועדי ואופן תשלום החוב.
מוסיפה המבקשת וטוענת כי הוכח בפני הבוררת כי לאגודה חובות של כמיליון ₪ בגין יתרות זכות לחבריה, המבקשת אף מפנה אותי לדו"ח יתרות חברים נכון לתאריך 12/05 .
עוד טוענת המקשת כי לאגודה אין משאבים ואין יכולת לשלם את מלוא היתרות הנ"ל, ואם תיאלץ לעשות כן יביא הדבר להתמוטטותה הכלכלית.
סמכות הבוררת
"האם רשאי הבורר להתחשב במצבו הכלכלי של החבר הנתבע, להקטין את סכום החוב ו/או לפרוס את פירעון חובו לתשלומים? לכאורה הדעת הנותנת , שאם הבורר קשור בדין המהותי הרי עליו לפסוק עפ"י הדין כשם שבית המשפט אינו מוסמך לאחר שקבע מהו סכום החוב שהנתבע חייב בו , להקטין את הסכום או לקבוע לנתבע תשלומים לפירעונו, כך גם בורר מטעם רשם האגודות אינו מוסמך לעשות כן." (דיני אגודות שיתופיות,חיים נועם עו"ד , מהדורה 7/2004 פרק ז' : בוררות, עמ' 475).
בעבר קבעתי בתיק בוררות 1462/168/00 ספסופה מושב עובדים נ' קדוש דוד.
" אין ליחס למצבו הכלכלי של המשיב כל משקל כאשר פוסקים בחובותיו לאגודה, על הבורר היה לפסוק על פי חומר הראיות שבפניה ולא היתה לה כל סמכות להקטין החובות ולפרסם לתשלומים לאור מצבו הכלכלי.
נושא פריסת החוב אינו בסמכות הבוררת, אלא אם הסכימה לכך האגודה, משלא הסכימה האגודה לדון בנושא, הרי אין בסמכות הבורר לפסוק בנושא, מדובר בהליך שצריך שיעשה בפני ההוצאה לפועל לאחר קיום חקירת יכולת"
כפי שעולה מהחומר שבפני מסתבר כי נושא פריסת החוב עלה בדיון הליך הבוררות על ידי הצדדים.
המסקנה במקרה דנן כי לבוררת לא הייתה סמכות לפריסת החוב. משלא הסכימה לכך האגודה.
ראיות חדשות
המבקשים, מבקשים להפנות אותי בערעורם לטענות חדשות, ואף מציגים מסמכים חדשים שכלל לא הוצגו בפני כבוד הבוררת.
משלא הוצגו מסמכים אלו בהליך הבוררות בפני כבוד הבוררת, לא יכולה לבוא היום המבקשת בערכאת ערעור שבפני ולבקש להציג בפני מסמכים אלו כראיות חדשות.
"על פי הפרוצדורה המקובלת במשפטנו, תיתן הערכאה הראשונה את החלטתה בסכסוך רק לאחר שהצדדים סיימו להביא בפניה, בכפוף לסדרי הדין, את טענותיהם וראיותיהם. בעוד שתפקידה של הערכאה הראשונה הוא לשמוע את כל טענות הצדדים ולגבות ראיות אשר יהוו את התשתית העובדתית והמשפטית של הסכסוך, תפקידה של ערכאת הערעור הוא בעיקרו, תפקיד של בדיקה." (בש"א 292/98 - עיסא ג'רייס נ' המועצה לשיווק וייצור ירקות . פ"ד נג(2), 29 ,עמ' 45-46.)
נוסיף כי בהתאם לתפיסה זו, קובעת תקנה 415 לתקנות סדר הדין האזרחי, כי ראיות חדשות יתקבלו על ידי בית המשפט של ערעור אך מטעמים מיוחדים.
לא מצאתי טעמים מיוחדים המאפשרים הצגת ראיות חדשות בערכאת ערעור זו שבפני והמבקשים אף לא טענו טענה מאין זו.
סוף דבר
מחד: פריסת החוב אינו בסמכות הבוררת אלא עם הסכימה לכך האגודה .
מאידך: אין חולק כי המשיבים זכאים בכרטיסי החשבון.
לפיכך ולאור האמור אני מקבל את טענת המבקשת כי נושא פריסת החוב אינו בסמכות הבוררת, ואין בסמכות הבוררת לפסוק בנושא.
לפיכך סעיף 4 ו- 5 בהחלטת הבוררת ימחקו ויבוטלו.
אין צו להוצאות
ניתן היום 14.05.06,
אורי זליגמן, עו"ד
