קיבוץ גבעת חיים איחוד נ' תמר שגיא ואח'

 

בפני ערעור על החלטת החוקר שניתנה ביום 29/04/07 ע"י מר שרגא פולק (להלן- "החוקר"). בדו"ח החקירה ממליץ החוקר לקבוע כי לאור האמור בממצאים ובמסקנות הדו"ח, הרי שיש לקבוע כי המשיבים הינם חברים בקיבוץ. מכאן הערעור שהוגש על ידי הקיבוץ.

רקע עובדתי-

ביום 21/02/06 מונה מר שרגא פולק כחוקר בקיבוץ בהתאם להוראת תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג- 1973 (להלן- "תקנות החברות") במטרה לבדוק את סוגיית חברותם של המשיבים בקיבוץ.

החוקר הגיש את דו"ח חקירתו ביום 29/04/07 ובו הוא ממליץ בפני הרשם להכיר בחברותם של כל המשיבים.

ביום 26/08/07 התקבל כתב ערעור הקיבוץ על דו"ח החקירה.

ביום 30/08/07 התקבלה תשובת המשיבים לכתב הערעור.

ביום 05/09/07 התקיים בפני דיון בנוכחות באי כוח הצדדים ונציג הקיבוץ.

 

עיקר טיעוני המערער-

אין די בכך שהחברים היו מועמדים לחברות בקיבוץ משך תקופה ארוכה מזו הקבועה בתקנון הקיבוץ, בכדי לבסס ראשית טענה בדבר רישום כחברים. מה עוד, שהקיבוץ לא נהג במשיבים כחברים בשום שלב והם בעצמם לא ראו את עצמם כחברים.

המערער טען כי אפשר לבני הקיבוץ להמשיך לחיות ולהתגורר בקיבוץ בדרך הנראית להם ולדחות המועד בו יחליטו אם ברצונם להיות חברים בקיבוץ אם לאו וזו הרי הייתה המשמעות של "מסלול מועמדות לצעירים".

המערער טען כי עולה מהעובדות כי לא במועמדות אמיתית מדובר, מאחר והבנים חיו כאוות נפשם דבר שהתבטא בנסיעות לחו"ל ובצאתם ללימודים.

המשיבים אף נמנעו מלהעמיד את שאלת קבלתם לחברות להצבעת האסיפה הכללית של הקיבוץ, כפי שעולה ממכלול הראיונות והמסמכים שעמדו לרשות החוקר.

מעצם פנייתם של הפונים בבקשה להתקבל לחברות לראשונה, בשבוע בו התקיימה ההצבעה על שינוי התקנון, הצבעה שכללה גם את אישור "היום הקובע", לצרכי החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל, עולה המסקנה החד משמעית לפיה, היה ברור לפונים כי עליהם לנקוט בצעד אקטיבי ולבקש כי תתקיים הצבעה של האסיפה הכללית בשאלת קבלתם לחברות בקיבוץ.

מסקנתו של החוקר כאילו נהגו במשיבים כחברים מתבססת אך ורק על כך שבחלק מהתקופה קיבלו חלק מהם תקציב ולא תשלום עבור עבודתם בקיבוץ. אלא שחברות בקיבוץ משמעה השתתפות במוסדותיו ובעיקר באסיפה הכללית. קבלת תפקידים ומשימות בתחומי החיים והחברה בקיבוץ והעמדת מלוא המרץ והמחויבות לקיבוץ.

כאשר המועמדים עצמם הם אלו שבהתנהגותם ובסירובם להביא את עניינם להצבעת האסיפה, גורמים להארכת תקופת המועמדות, לא יהיה בכך כדי לראות בהם חברים.

מנסיבות המקרה ברי כי השימוש בביטוי "מועמדות" נועד כדי לאפשר למשיבים בני הקיבוץ, לשקול את רצונם ולא הקיבוץ הוא זה אשר מנע מהם את ההצבעה לפני האסיפה.

עיקר טיעוני המשיבים שהוגשו היו זהים באשר לטענות המשפטיות שנטענו בהן, לפיכך בעיקרי הטיעון של המשיב להלן, יובאו הטיעונים המשפטיים ובעיקרי הטיעון של המשיבות תובאנה רק העובדות כפי שצוינו בעיקרי הטיעון-

 

עיקר טיעוני המשיב אייר רום-

בשנת 1992 עם תום לימודיו התיכוניים אייר התקבל למועמדות ומאז ועד היום מצוי הוא בסטטוס של מועמד. בשנת 97' עת שחרורו מהצבא עבד בקיבוץ במשך שנתיים. בשנת 99' התקבל ללימודי תואר ראשון וגם במהלך תקופה זו עבד בקיבוץ. ממועד סיום לימודיו ועד היום מתגורר אייר בקיבוץ.

המשיב מצוי במעמד של מועמד למעלה מ- 15 שנה וממלא אחר כל התחייבויותיו הנגזרות ממסלול המועמדות, הזהות לחובות של החברים כנדרש ע"י הקיבוץ. כך בעבר העביר את מלוא משכורתו מעבודות חוץ וקיבל תקציב אישי וכיום, בהתאם לתהליכי ההתחדשות של הקיבוץ ובדומה ליתר החברים מנוכים ממשכורתו מסי קהילה.

המשיב מבצע תורנויות ונוטל חלק פעיל בחיי הקהילה בקיבוץ ומשתתף באסיפות החברים הגם שאינו מצביע. הקיבוץ מזכה אותו ביתר הזכויות הניתנות לחברי הקיבוץ על פי החלטות הקיבוץ ומדווח עליו כחבר בדיווחיו לרשויות המס השונות.

במהלך השנים דחה הקיבוץ את בקשותיו של אייר להעמיד את חברותו להצבעה באיפה הכללית. למעשה החליטה הנהלת הקיבוץ לעצור את הליך קליטת חברים חדשים. מעמדו הפורמלי טרם הוסדר וזכויותיו אינן מוגנות, הכל תוך הפרה בוטה של תקנון הקיבוץ ודיני האגודות השיתופיות.

תקנה 2 א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג 1973 קובעת:

2א.  נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה.

 

המשיב נוהג כחבר הממלא את כל התחייבויותיו והקיבוץ נוהג בו כחבר ובאופן זהה לכל חברי הקיבוץ. המשיב העביר את משכורתו לקיבוץ וקיבל תקציב אישי על פי הנהוג. כיום, אף מנוכים משכרו סכומים ניכרים כמסי קהילה ונוטל חלק פעיל בחיי הקהילה.

המשיב קיבל מהקיבוץ  מספר מסמכים ודיווחים המעידים ומתייחסים אליו כחבר: "טופס דיווח עבודה שבועי לחבר" (נספח ב לעיקרי הטיעון), "גמול חודשי לעבודת חברים גח"א" (נספח ג' לעיקרי הטיעון), "רישום עבודה מתאריך..." ובו רשום מספר חבר. (נספח ג' לעיקרי הטיעון).

המשיב טען כי בעניין ציפורת קורן רוזנר וקיבוץ נצר סרני תיק מספר 706/381/05 נקבע:

"הקיבוץ נהג בחוסר תום לב ובאפליה פסולה כלפי המערערת הן בכך שעיכב במשך תקופה ארוכה את המשך ההליכים לקבלתה כחברה והן שתחת זאת המשיך לדרוש מהמערערת כי תכניס את משכורתה מעבודות חוץ לחשבון הקיבוץ והן מהסיבה שהיום הוא מסרב להכיר בה כחברה."

 

לדעת המשיב, בנסיבות דלעיל מצא הרשם כי יש להחיל על הקיבוץ את עקרונות דיני החוזים, ככל שאלו אמורים לעניין תקנון הקיבוץ שהינו כחוזה, את עקרונות הצדק הטבעי ואת עקרונות תום הלב וסבירות.

על פי תקנות האגודה שחלו בתקופה האמורה לעניין דנא, נקבע לעניין תקופת המועמדות:

סעיף 13:

"תקופת מועמדות לחברות תהיה שנה אחת אלא אם כן החליט הקיבוץ בין בזמן ההחלטה בדבר קבלת המבקש כמועמד ובין תוך תקופת המועמדות, על תקופה קצרה יותר או תקופה ארוכה יותר, אך בכפוף להוראות סעיף 27, לא יותר משנתיים".

 

סעיף 27:

"האסיפה הכללית רשאית להחליט בדבר קבלת המועמד כחבר או דחיית קבלתו כחבר וביטול מועמדותו או בדבר הארכת מועמדותו לתקופה נוספת בתנאי שתקופת המועמדות הכוללת לא תעלה על שנתיים אלא אם קיימות סיבות מיוחדות לכך ורק בהסכמת המועמד".

 

בשנת 1998 התקבלה החלטה מיוחדת בקיבוץ "תקנון הצעירים" להסדרת מעמדם זכויותיהם וחובותיהם של בני המשק, לרבות אלו הנמצאים במסלול מועמדות. בתקנון זה נקבעו שני מסלולים לבחירת בני הקיבוץ:

"מסלול עצמאות כלכלית"- מסלול המיועד למתלבטים ומשמעותו הינה שהצעיר אינו מועמד לחברות. הוא יכול להתגורר בקיבוץ בתשלום שכר דירה וכנגד שכר עבודה. קבלתו לחברות אם וכאשר יחליט שזה רצונו מותנית בכניסה למועמדות ובתקופת מועמדות.

"מסלול מועמדות לצעירים"- מסלול המיועד למי שכבר החליטו על דרכם ויודעים כי ברצונם להיות חברי הקיבוץ. מסלול זה מאפשר יציאה ללימודים על חשבון הקיבוץ ומחייב קבלה לחברות לא יאוחר מסיום הלימודים ו/או גיל שלושים לפי המוקדם מביניהם.

המשיב בחר במסלול המועמדות לצעירים שהוא המסלול המיועד, כביכול, להוביל בדרך הקצרה ביותר לקבלה לחברות. אלא שהקיבוץ מיאן לפעול לשם קבלתו לחברות בהתאם לדרך הקבועה בתקנון האגודה, דהיינו הצבעה באסיפה הכללית.

לטענת הקיבוץ כי המשיב נתן הסכמתו להארכת מועד תקופת המועמדות שלו, הרי שאין תוקף לדבר וזאת מכמה טעמים. ראשית, נקבע במסמך כי תקופת המועמדות תוארך בהתאם להחלטות האסיפה ולמרות זאת אין בנמצא החלטה של האסיפה בדבר הארכת מועד.

שנית, סעיף 2 לתקנון הצעירים, קובע כי הארכת תקופת המועמדות מחייבת הסכמת הבן והקיבוץ בכתב והודעה באסיפה. הודעה שכזו מעולם לא נמסרה באסיפה.

בהחלטת הרשם בעניין שלמה שחר נגד קיבוץ גבעת חיים איחוד קבע הרשם כי:

"אין סמכות למזכירות האגודה לפעול בניגוד לתקנונה, מה גם שלא התרשמתי כי המבקש הסכים להארכה שנכפתה עליו... פעולה שרירותית של האגודה בניגוד לתקנון להארכת מועמדות בלתי מוגבלת, אינה יכולה לגרום לכך שמצבו של המבקש ישונה לרעה".

 

לב ליבו של ההבדל בין מסלול "העצמאות הכלכלית" לבין מסלול "המועמדות לצעירים", הינו עניין המועמדות. הבוחר במסלול העצמאות הכלכלית אינו מועמד לחברות ויוכל לעבוד ולגור בקיבוץ תוך שהוא משלם את שכר הדירה ואם יחפוץ בכניסה לחברות, יהיה עליו להתקבל למועמדות ובתקופת מועמדות.

בחינת הדברים לעומקם מלמדת על הקבלה שיטתית בין זכויותיו וחובותיו של מי שנמצא במסלול מועמדות לצעירים לבין מועמד לחברות בקיבוץ.

לאור כל האמור לעיל, ברור כי מסלול המועמדות לצעירים הינו מועמדות לכל דבר ועניין והוראות תקנון הקיבוץ בדבר מועמדות חלות עליה במלואן.

המשיב מבקש לקבוע כי פנקס החברים יתוקן כך שחברותו בפנקס תהיה החל משנת 1994, הוא המועד האחרון על פי התקנון להעמדת חברותו להצבעה ולכל המאוחר בהתאם להוראות תקנה 2א לתקנות החברות, דהיינו זמן סביר ממועד תחילת מועמדותו.

עיקר טיעוני המשיבה ענהלי רום-

המשיבה נמצאת בסטטוס של מועמדות לחברות למעלה מ- 12 שנים.

בשנת 1995 עם תום לימודיה התיכוניים המשיבה התקבלה לחברות. מאז ועד היום לא שונה מעמדה.

בשנת 1998 עם שחרורה מהשירות הצבאי, שבה המשיבה לקיבוץ ועבדה בו שנה אחת ואחר מכן יצאה ללימודי תואר ראשון אותו קיבלה בשנת 2002. גם במהלך לימודיה המשיכה לעבוד בקיבוץ והכל בהתאם להחלטות הקיבוץ וחובותיה כלפיו על פי תקנון הצעירים.

במהלך כל התקופה האמורה ממלאת המשיבה את כל ההתחייבויות הנגזרות ממסלול המועמדות, הזהות לחובות החברים כנדרש על ידי הקיבוץ. את הכנסותיה מעבודה במפעל הקיבוץ (שם היא מוצבת לעבוד על פי הסכם בין הקיבוץ למפעל "פריגת"), נטל הקיבוץ וחילק לה תקציב אישי וכיום אף מנוכים ממשכורתה מסי קהילה.

המשיבה מבצעת תורנויות ככל חבר אחר, משתתפת באסיפות הקיבוץ, הקיבוץ מפריש עבורה כספים לקרן פנסיה של חברי הקיבוץ בעתודות ומדווח עליה כחברה בדיווחיו לרשויות המס.

הנהלת הקיבוץ החליטה מסיבות שאינן קשורות במשיבה, וללא סמכות, לעצור את תהליך קבלת חברים חדשים, כך בניגוד להסתמכותה של המשיבה ובניגוד לתקנון.

המשיבה היא מועמדת לחברות מעל 12 שנים ומתקיימים בה כל התנאים לראות בה כחברה על פי תקנה 2א לתקנות החברות.

מן המפורסמות היא שתקנון האגודה מהווה כחוזה בין האגודה לבין החברים ומעמדו כשל חוזה.

בתקנון האגודה נקבע לעניין תקופת המועמדות כי:

 

סעיף 13:

"תקופת מועמדות לחברות תהיה שנה אחת אלא אם כן החליט הקיבוץ בין בזמן ההחלטה בדבר קבלת המבקש כמועמד ובין תוך תקופת המועמדות, על תקופה קצרה יותר או תקופה ארוכה יותר, אך בכפוף להוראות סעיף 27, לא יותר משנתיים".

 

סעיף 27:

"האסיפה הכללית רשאית להחליט בדבר קבלת המועמד כחבר או דחיית קבלתו כחבר וביטול מועמדותו או בדבר הארכת מועמדותו לתקופה נוספת בתנאי שתקופת המועמדות הכוללת לא תעלה על שנתיים אלא אם קיימות סיבות מיוחדות לכך ורק בהסכמת המועמד".

 

כבר אז עם קבלת התקנון לצעירים בשנת 1998 ידעה המשיבה כי רצונה להיות חברת קיבוץ ולפיכך בחרה במסלול המועמדות לצעירים.

המשיבה טענה כי עניינה זהה לעניינה של ציפורת קורן- רוזנר וקיבוץ נצר סרני שם נקבע כי היא חברה.

המשיבה פנתה מספר פעמים במשך השנים שוב ושוב והעלתה את רצונה להיות חברת הקיבוץ. כך גם פנתה במכתב לקיבוץ ביום 08/12/02.

לאור האמור, מבקשת המשיבה לקבוע כי הינה זכאית להיכלל בפנקס חברי הקיבוץ החל משנת 1997, הוא המועד האחרון על פי התקנון להעמדת חברותה בהצבעה ולכל המאוחר בהתאם להוראת תקנה 2א לתקנות החברות.

עיקר טיעוני המשיבה תמר שגיא-

תמר מצויה בססטוס של מועמדות למעלה מ- 14 שנים. הינה בת לחברי הקיבוץ וחיה בו כל חייה. בשנת 1993 עם תום לימודיה התיכוניים תמר התקבלה למועמדות. מאז ועד היום מעל 14 שנים מצויה בסטטוס זה. בשנת 1995 עם שחרורה מהשירות הצבאי שבה המשיבה לקיבוץ ועד שנת 2000 עבדה בו למעט 2 תקופות קצרות בהן שהתה בחו"ל.

במהלך 7 חודשי מכינה קדם אקדמית עבדה בקיבוץ בסופי שבוע ובחגים. בשנת 2004 סיימה לימודי תואר ראשון ומאז ועד היום מתגוררת המשיבה בקיבוץ.

במהלך כל התקופה האמורה ממלאת המשיבה את כל ההתחייבויות הנגזרות ממסלול המועמדות הזהות לחובות החברים כנדרש על ידי הקיבוץ. את הכנסותיה מעבודה כפיזיותרפיסטית בבתי חולים ובקופות חולים נטל הקיבוץ וחילק לה תקציב אישי וכיום אף מנוכים משכרה מסי קהילה.

גם במקרה שלה עצרה הנהלת הקיבוץ שלא בסמכות, את הליך קליטת החברים תוך הפרה של הוראות התקנון.

המשיבה הינה מועמדת למעלה מ-14 שנים ומתקיימים בה כל התנאים הנדרשים לראות בה כחברה על פי תקנה 2א לתקנון החברות, באשר היא נוהגת כחברה הממלאת אחר כל ההתחייבויות ובאשר הקיבוץ רואה בה כחברה.

לאורך כל השנים קיבלה המשיבה מסמכים ודיווחים שונים המתייחסים אליה כאל חברה.

בעת קבלת ההחלטה משנת 1998 לגבי תקנון הצעירים, המשיבה לא נכנסה לאף אחד מהמסלולים האלו ולא נכללה בהסדר הצעירים החדש. הגם שביקשה מספר רב של פעמים להתקבל כחברה מיאן הקיבוץ לפעול בדרכים הקבועות בתקנון לשם קבלתה לחברות.

בסיכום פגישה שנערכה בין המשיבה לבין מזכירות הקיבוץ הגברת נירה פארן מיום 02/11/99 נכתב מפורשות:

 

"תמר נמצאת במעמד לא מוגדר מאז שהיה צריך לבחור במסלול משום שרצתה להיכנס לחברות, העניין היה בבירור ולא הגיע לשלב ההחלטה עד שמירה'לה סיימה תפקידה."

 

לאור האמור מבקשת המשיבה לקבוע כי הינה זכאית להיכלל בפנקס חברי הקיבוץ החל משנת 1995, הוא המועד האחרון על פי התקנון להעמדת חברותה בהצבעה ולכל המאוחר בהתאם להוראת תקנה 2א לתקנות החברות.

בדיון בפני טען ב"כ הקיבוץ-

ראשית העלה ב"כ הקיבוץ את הסתייגותם מקיומו של דיון בפני הרשם בעצמו, שכן בנו של הרשם ייצג את המשיבים בשלב החקירה.

שנית, טען כי אם יידחה הערעור דנן, הרי שלא ניתן יהיה להקצות למשיבים, על פי התב"ע הקיימת בקיבוץ, מבני מגורים. ברשימה הסגורה מטעם משרד הפרוגרמות, המשיבים אינם נכללים שם.

לעניין הבקשה לתיקון פנקס החברים בקיבוץ טען ב"כ הקיבוץ כי עצם העובדה שהמשיבים במהלך כל התקופה העלו את רצונם להיות חברים, לא הופך אותם לחברים. אף אחד מהם לא הגיש בקשה להתקבל לחברות חוץ מיום אחד טרם כינוס האסיפה הכללית שעל סדר יומה ההחלטה על היום הקובע.

מי מהם שרצה ממש להיות חבר היה צריך להעלות שוב את בקשתו להתקבל לחברות וזאת לאחר שפנה פעם אחת.

בקשת המבקשים להעלות את עניינם לפני האסיפה הכללית יום לפני מועד התכנסותה מלמדת על ניסיון ציני לתועלת אישית של המבקשים.

חבר הקיבוץ ונציגו עו"ד צפריר בן אור, הוסיף כי אין כל הבדל בין שני המסלולים והינם שונים רק במערכת הכלכלית שבהם. כלל המועמדים מדווחים באותה הדרך.

בדיון בפני טען ב"כ המשיבים-

ראשית, לטענת ב"כ הקיבוץ בדבר הייצוג על ידי בנו של הרשם, הרי שלטענתו קיבל את הייצוג בטרם מונה החוקר ולפני שבוצעה החקירה.

שנית, טען ב"כ המשיבים כי אין זו בעיה של הרשם אם לא יהיה מקום פנוי שיוקצה למשיבים אם וכאשר תדחה תביעת הקיבוץ. יש להפריד בין שני הדברים.

לנושא החברות, הרי שהמשיבים הינם חברים לטענתו, החל מתחילת תקופת מועמדותם, ולכל המאוחר על פי תקנה 2 א לתקנות החברות.

אין זו חובתם של המשיבים לתבוע זכויות המוקנות להם בדין. יתר על כן, המשיבים הביעו את רצונם במשך השנים להתקבל לחברות.

לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני הנני קובע כדלקמן-

 

בראשית החלטתי אתייחס לטענתם המקדמית של ב"כ המערער לעניין הייצוג. הטענה התייחסה לב"כ המשיבים שעל פי הטענה הינו בנו של רשם האגודות. אולם בין הטענה האמורה ובין עובדות המקרה אין ולא כלום.

בא כוחם של המשיבים, החל מתחילת החקירה היה עו"ד רן כהן ואת זאת לא סתר בא כוח הקיבוץ. שנית, לא נמצא בתיק החקירה אף מסמך או אסמכתא המוכיחה כי בא כוחם של המשיבים הוא אכן בנו של רשם האגודות. בא כוחם של המשיבים היה עו"ד רן לבנה שותפו של בנו של הרשם ולא בנו של הרשם בעצמו.

גם אם התקיים משא ומתן בין המשיבים לבין בנו של רשם האגודות, לצורך עצה משפטית או ייצוג בעניינם הרי שהדבר לא הגיע לידי מעשה.

אוסיף ואציין כי דיון זה אינו מתקיים בפני הרשם בעצמו כי אם בפני החתום מטה.

מעיון במסמכי הייצוג והטענות שהוגשו בתיק מתחילתו, נוכחתי כי בא כוחם של המשיבים הוא לא אחר מאשר עו"ד רן כהן. לפיכך, אין בטענת בא כוחם של הקיבוץ דבר האמור לפגום בהליך הייצוג של המשיבים. יתרה מזאת, רשם האגודות לא טיפל בתיק כלל ולכן הנני דוחה טענה זו שמוטב שלא הייתה מועלית כלל.

לאחר שדחיתי את טענת הסף לעניין הייצוג, אוכל להדרש לשאלה העיקרית נשוא התיק שבפני וזוהי שאלת חברותם של המשיבים בקיבוץ. מאחר ונמצא כי עניינם של המשיבים זהה, הרי שהחלטתי תתייחס אליהם כמקשה אחת.

דו"ח החקירה מיום 29/04/07 המליץ בפני הרשם לקבוע כי יש לתקן את פנקס החברים בקיבוץ כך שייקבע כי המשיבים הינם חברים בקיבוץ.

החוקר ביסס את מסקנותיו והמלצותיו בדוחו"ת החקירה, בעיקר על הוראות התקנון הקובעות את תקופת מועמדותם של המועמדים ומגבילה את משך הזמן האמור.

בדרך זן אלך אף אני. מן המפורסמות היא כי תקנון האגודה הינו כחוזה בין האגודה ובין החברים וכן בין החברים לבין עצמם. ללא הוראה מפורשת בתקנון, לא ניתן להקים חיוב כלשהו.

ראה ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות: דין ונוהל (תל -אביב תשנ"ה) עמ' 174:

"כוחו של תקנון ככוחו של חוזה בין האגודה לבין חבריה ובין החברים בינם לבין עצמם לקיום הוראות התקנון על שינוייו".

 

ועוד:

"התקנון של אגודה שיתופית הוא בגדר הסכם בין האגודה לבין חבריה המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע את הזכויות והחובות ההדדיות שלהם". (השופט ברנזון בע"א 627/61 גלברג ואח' נ ' מושב עובדים "תל-עדשים" בע"מ, פ"ד יז 1281, בעמ' 1285).

 

הגדרת המועמד הינה הגדרה שמקומה בתקנון הקיבוץ. ידוע כי בתקופת המועמדות אין למועמד זכויות כפי שניתנות לחבר וזאת כל עוד לא אושרה חברותו. מאידך, בתום תקופת המועמדות, חייב החבר לעבור את הליכי הקבלה בהתאם לתקנון האגודה ואין הוא יכול לרכוש חברות באופן אוטומטי.

השאלה הראשונה שתשאל בעקבות האמור לעיל, האם מועמדות יכולה להיהפך לחברות מכוח תקנה 2 א לתקנות החברות בשל העובדה שנוהגים במועמד כאילו היה חבר לכל דבר.

ראשית אומר כי מסקנתי היא כמסקנת החוקר ומקובלת עלי המלצתו כי יש להכיר במשיבים כחברים וזאת מכוח הוראת תקנה 2 לתקנות החברות, דהיינו, הכרה בחברות מכוח התנהגות.

אין חולק וזאת אף הודה המערער, כי אכן המשיבים היו בסטטוס של מועמדים, משך תקופה ארוכה מזו הקבועה לכך בתקנון הקיבוץ. ולעניין זה ראוי לציין את הוראות תקנון הקיבוץ טרם תיקונו מיום 28/06/04:

 סעיף 13:

"תקופת מועמדות לחברות תהיה שנה אחת אלא אם כן החליט הקיבוץ בין בזמן ההחלטה בדבר קבלת המבקש כמועמד ובין תוך תקופת המועמדות, על תקופה קצרה יותר או תקופה ארוכה יותר, אך בכפוף להוראות סעיף 27, לא יותר משנתיים".

 

סעיף 27:

"האסיפה הכללית רשאית להחליט בדבר קבלת המועמד כחבר או דחיית קבלתו כחבר וביטול מועמדותו או בדבר הארכת מועמדותו לתקופה נוספת בתנאי שתקופת המועמדות הכוללת לא תעלה על שנתיים אלא אם קיימות סיבות מיוחדות לכך ורק בהסכמת המועמד".

 

בהתאם לסעיפים אלו, ומשלא הוארכה תקופת המועמדות לתקופה נוספת, חייבת הייתה המזכירות להעמיד את שאלת קבלתם של המשיבים לחברות בחלוף תקופת המועמדות האמורה. כל תפקידה של המזכירות מתבטא אך ורק בהגשת חוות דעתה לאסיפה הכללית.

אלא שהקיבוץ לא פעל לקידום עניינם של המשיבים ולא העלה את שאלת קבלתם לחברות בפני האסיפה הכללית כלל. החוקר אף התרשם כי הקיבוץ הפר את תקנונו, שעה שמיאן לפעול לשם קבלתם לחברות באמצעות הצבעה באסיפה הכללית וזאת אף בניגוד להתחייבות הקיבוץ ותוך הפרה של הוראות התקנון.

משכך הם פני הדברים, אינני מקבלת את טענת המערער כי המשיבים הם אלו שבהתנהגותם ובסירובם לא העלו את עניינם להצבעת האסיפה ובכך גרמו להארכת תקופת המועמדות.

מן הממצאים השונים שבדק ומצא החוקר נראה כי המשיבים הביעו במספר הזדמנויות ואף העלו על הכתב, את רצונם להיות חברים בקיבוץ וזאת אף ניתן ללמוד מעצם בחירתם במסלול מועמדות לצעירים. ראה אף מסמך מיום 08/12/02 הנושא את הכותרת: "בקשה לקבלה לחברות". שם מציבים המשיבים ומביעים את רצונם להתקבל לחברות ותובעים את זכותם לקבלה לחברות.

אין חולק כי המשיבים העבירו את משכורתם לקיבוץ שילמו את מיסי הקהילה ומילאו אחר כל חובותיהם כחברים. בחירתם של המשיבים במסלול מועמדות לצעירים, למעט תמר שגיא שלא בחרה להיכלל באחד מן המסלולים שהוצעו בתקנון הצעירים, מלמד על רצונם העתידי של המשיבים להיות חברי הקיבוץ בעתיד לבוא. המשיבים אף האמינו כי זו הדרך הקצרה ביותר שתביא לקבלתם לחברות.

הגם שכל המשיבים סיימו זה מזמן את תקופת מועמדותם בקיבוץ הרי שמעולם לא הובאה בקשתם להתקבל לחברות בפני האסיפה הכללית של הקיבוץ. יגעתי ולא מצאתי, מהיכן למד בא כוח המערער שסירובם ודרך התנהגותם של המשיבים היא אשר האריכה את תקופת מועמדותם בה נמצאים הם היום.

אומר על כך הרשם בהחלטתו בתיק מספר 1189/140/96, שחר נגד קיבוץ גבעת חיים:

"עצם העובדה כי האגודה ביוזמתה סירבה להביא החבר לאסיפה הכללית לא יכולה לתת לאגודה יתרון בנושא היות ועל פי התקנון היה צריך להביא המבקש לאישור האסיפה הכללית בחודש יולי 1989 או באסיפה הקרובה לתאריך זה...

פעולה שרירותית של האגודה בניגוד לתקנון להארכת מועמדות בלתי מוגבלת, אינה יכולה לגרום לכך שמצבו של המבקש ישונה לרעה..."

 

החלטות אלו ודומות להן שניתנו על ידי הרשם ובתי המשפט השונים, הכירו זה מכבר בזכותו של מועמד להתקבל כחבר מכוח התנהגות וזאת אף אם ישנה הוראה בתקנון האוסרת דרך קבלה זו. ומקום שהסתיימה תקופת המועמדות והאגודה לא הביאה את עניין המועמד להחלטת המוסדות המוסמכים, הרי ניתן לקבוע כי החלטה זו לא רק מנוגדת לתקנון אלא אף לוקה בחוסר סבירות וחוסר תום לב.

בא כוח המערער טען כי חברות בקיבוץ משמעה השתתפות במוסדותיו ובעיקר באסיפה הכללית. אלא שבעניין אחר כבר נפסק כי גם אם הביטוי היחידי ואולי העיקרי לכך שנוהגים באדם כחבר הוא הצבעה באסיפה הכללית, אין בכך כדי להצביע על התנהגות המהווה חברות. רוצה לומר, אין לתת משקל רב לעובדה כי עצם ההשתתפות באסיפות הכלליות תשקף נכונה את ההתנהגות הנדרשת לצורך הכרה בחברות. (ת.א (ב"ש) 7199/99 בנימין בנימיני נגד אגודת תלמי בילו פ"מ, כרך תש"ס חלק ראשון, תש"ס 2000).

וכפי שכבר הוזכר לעיל, הקיבוץ העביר לידיו את משכורתם של המשיבים משך תקופת מועמדותם ותקצב אותם באופן אישי, המשיבים נטלו חלק פעיל בחיי הקהילה ושילמו את המיסים שהוטלו עליהם.

המעיין בתקנון הצעירים בפרק "מסלול מועמדות לצעירים" ייווכח כי בכותרת "קבלה לחברות", נאמר כי :

 

"בן "במסלול מועמדות לצעירים", יוכל להתקבל לחברות כנהוג בקיבוץ לגבי מועמדים". (ההדגשה שלי- ט.ב).

 

ברוח דברים אלו ניתן ללמוד על כוונת הקיבוץ לשמר בקרבו את הבנים הבוחרים במסלול מועמדות לצעירים, בכך שבסופו של יום יוכלו אף אלו להתקבל לחברות וזאת בשונה מהתנאים והזכויות שהוצבו לבוחרים במסלול של עצמאות כלכלית.

לדעתי, הכרה במשיבים כחברים מכוח תקנה 2 א לתקנות החברות נכונה וצודקת במקרה זה. על פי סעיף 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג – 1973, ניתן לראות אדם כחבר בקיבוץ, אף אם לא נתקיימו הליכים פורמאליים בנושא, ובתנאי שנהגו בו כחבר קיבוץ במשך תקופה סבירה. וכך נאמר בסעיף 2א הנ"ל:

 

2א.  נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה.

המשיבים עצמם היו במעמד של מועמדים משך שנים ארוכות, הכניסו את כל משכורתם לקיבוץ וקיבלו תקציב אישי, תורמים ותרמו את חלקם בתורנויות השונות כמתבקש ואף מנוכים ממשכורתם מיסים שונים אותם מנכה הקיבוץ.

בנסיבות אלה - כאשר המערער במשך למעלה מעשור, לוקח את כל הכנסות המשיבים וכל קניינם, מעניק להם תקציב ומנכה ממשכורתם מיסים שונים,   והמשיבים עצמם מקיימים את חובותיהם על פי התקנון, המסקנה המתבקשת היא כי הקיבוץ נהג במשיבים כחברי קיבוץ.

לפיכך ולאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי המשיבים הינם חברים בקיבוץ.

אין צו להוצאות.

 

ניתן היום 07/11/07 בהיעדר, טל בראון, עו"ד המזכירות תעביר החלטתי לצדדים עוזר רשם האגודות השיתופיות