ערעור תעשיות נפט ואנרגיה כנגד חיובי הארנונה שהשיתה עליה המועצה המקומית קריית טבעון

העובדות הרלוונטיות:

חברת תעשיות נפט ואנרגיה בע"מ החליטה לעתור נגד חיובי הארנונה שהשיתה עליה המועצה המקומית קריית טבעון בשנת 2003.

תשתיות נפט ואנרגיה הגישה בד בבד עתירה מנהלית כנגד החיוב וכן השגה למנהל הארנונה במועצה המקומית קריית טבעון.

העתירה המנהלית שהגישה תשתיות נפט ואנרגיה נדחתה ומכאן הערעור לבית המשפט העליון.

טענות תעשיות נפט ואנרגיה:

השופטת שטמר, בפסק דינה, בעתירה המנהלית טעתה במספר תחומים ובהם:

1. חיוב ארנונה ברצועת הקרקע לקווי הדלק, מחוץ למתקן ובתוכו.
2. חיוב ארנונה בדרכים המצויות בתחומי המתקן.
3. חיוב ארנונה בשטחי הקרקע אשר אינם בשימוש.
4. חיוב ארנונה במיכלי דלק שסווגו כ"בנין".

לא ניתנה לתשתיות נפט ואנרגיה בע"מ אפשרות להביא ראיות בפני ועדת הערר.

בית המשפט העליון פסק כי:

בשנת 2003 לא קיים היה פטור לשטחי הקרקע מצדי הצינורות, הפטור הוסף בחוק מתקן לאחר שנת 2003 ולכן אין תשתיות נפט ואנרגיה זכאית לפטור מלא, אלא לעשרה אחוזים בלבד, כפי שמוסכם על כל הצדדים.

תשתיות נפט ואנרגיה הייתה בעבר צד להליך דומה ועל כן תמוה המשך ההליכים מצידה של תשתיות נפט ואנרגיה. השופטת הוסיפה כי "חבל שתשתיות נפט ואנרגיה בע"מ העסיקה אותנו שוב בעניין שכבר הוכרע בו בבית משפט זה, בהליך הנוגע אליה".

בית המשפט לעניינים מנהליים צדק בקביעתו כי הדרכים שבתחומי המתקן אינם בגדר "רחוב" ועל כן אינם פטורים מארנונה. הפטור הניתן לרחוב צריך להיות מפורש בדרך של צמצום, ואם תשתיות נפט ואנרגיה תהיה פטורה ייפול נטל התשלום על הציבור כולו, דבר אשר איננו מקובל מכיוון שתשתיות נפט ואנרגיה היא הנהנית העיקרית מהדרכים.

כמו כן נפסק כי יש לראות בתשתיות נפט ואנרגיה בע"מ משתמשת בכל השטח, לרבות ב"שטחים ריקים" שבין המיכלים עד לגדרות.

בית המשפט העליון לא קיבל אף את טענת תשתיות נפט ואנרגיה כי המיכלים סווגו בטעות כבניין ופסק כי יש לחייב את תשתיות נפט ואנרגיה גם בעבור השטח עליו נמצאים המיכלים, זאת מכיוון שהמיכלים בולטים מעל הקרקע לגובה של 19 מטרים ונחשבים בלשון בני האדם כ"בניין".

בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי אין צורך להחזיר את הדיון לבית המשפט לעניינים מנהליים בעקבות הערעור שכנגד, אשר הוגש על ידי המועצה המקומית קריית טבעון.

גם טענתה של תשתיות נפט ואנרגיה כי לא קיבלה את האפשרות להציג ראיות בפני ועדת הערר נדחתה, מכיוון שבעתירה המנהלית נעשה הסדר דיוני לפיו לא יובאו ראיות. על כן תשתיות נפט ואנרגיה מנועה מלהגיש ראיות לועדת הערר.

לסיכומו של עניין דחה בית המשפט העליון את כל טענותיהם של שני הצדדים בערעור ובערעור שכנגד.

לעניין ההוצאות, פסק בית המשפט העליון כי ראוי היה שתשתיות נפט ואנרגיה תיסוג מתביעותיה עוד בשלבים המוקדמים של ההליך, זאת לאור העובדה כי תשתיות נפט ואנרגיה הייתה מעורבת בעבר בהליך משפטי זהה שתוצאתו הייתה זהה ועל כן חויבה תשתיות נפט ואנרגיה לכסות את ההוצאות המשפטיות של המועצה המקומית קריית טבעון וכן שכ"ט עו"ד בסך של 200,000 ₪.

השופטים אלון ורובינשטיין הצטרפו לפסק דינה של השופטת נאור.

ניתן ביום 16/09/2008.