פארק אתגרי מהנה או מטרד מסוכן לתושבים שנבנה ללא היתר?

בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע

עת"מ 8636-05-23 קוזמינסקי נ' מ.מ עומר ואח'

 

תמצית:

מקרה דנן עוסק בעתירה שהוגשה עקב הקמת פארק אשר בו הותקנו מתקני כושר ומתקנים אתגריים ביישוב עומר, סמוך לבית משפחת קוזמינסקי (להלן: "המשפחה"). לטענת המשפחה, הקמת הפארק נעשתה שלא כדין ובהעדר היתר בנייה מצד מועצה מקומית עומר. בהתאם לכך ביקשה המשפחה מבית המשפט להוציא צו מניעה זמני ולאחר מכן צו הריסה שיורה על פירוק המתקנים בפארק האתגרי.  

 

רקע וטענות הצדדים:

בספטמבר 2022 הקימה מועצה מקומית עומר את הפארק האתגרי בצמוד לבית מגוריהם של העותרים. משפחת קוזמינסקי טענו, כי בעקבות בניית הפרק, החלו לסבול מטרדים שונים; רעש חריג, תאורה המופנית ישירות אל חצר ביתם אשר אליה הייתה תצפית ישירה מהפארק. המשפחה פנתה אל מועצה אזורית עומר בבקשה לקבלת המידע התכנוני הנוגע לפארק אך לטענתם לא קיבלו מענה מעבר לכך שהפארק אכן נבנה בהיתר, למרות זאת, במסמכים אשר צורפו לתשובה לבקשתם נכתב שניתן "היתר עצמי" וכי קיבלו "פטור מהיתר". המשפחה פנתה בבקשה נוספת בכדי לוודא כי ניתן היתר ומבקשה זו הבינה המשפחה כי לא ניתן היתר לבניית הפארק, לאחר שקיבלו חו"ד מטעם אדריכלית, הגישה המשפחה את העתירה. המשפחה הוסיפה וטענה כי לא קיים פטור מהיתר לבנייה מסוג זה וכי מועצה מקומית עומר ניסתה להכשיר את הבנייה בדיעבד דרך וועדת התכנון של המועצה. המשפחה קיבלה חוות דעת נוספת מטעם מהנדס מומחה לענייני בטיחות אשר לפיה הקמת הפארק לא עברה הליך תכנוני ולא קיבלה אישור הנדסי בכדי לוודא את תקינות ובטיחות הפארק. בהתאם לכך המשפחה הוסיפה וטענה כי הפארק נבנה במהירות רבה ולא נבדק באופן ראוי ועל כן אינו בטיחותי ומסכן את המשתמשים במתקניו. מועצה מקומית עומר טענה כי יש לדחות את העתירה וכי המשפחה אינה "נקיית כפיים" וכי אין להם עילה וסמכות לתביעה. המועצה טוענת כי ההחלטה להקמת הפארק הייתה במסגרת סמכותה וחובתה כרשות מקומית לקידום הקמת מתקני ספורט בשטחה. המועצה סבורה כי אם רצתה המשפחה להתנגד לתוכנית, היא הייתה צריכה לעשות זאת במועד אשר נקבע להגשת התנגדות מצד התושבים, אך הם לא עשו זאת. הוסיפה וטענה המועצה כי מתקני ספורט אינם נכללים כ"בניין" או "מבנה" ועל כן אינם נדרשים בהיתר בנייה. מועצה מקומית עומר טוענת כי הליך הקמת הפארק נעשה כדין, באמצעות מכרז ותוך עמידה בכל התקנים והאישורים הנדרשים ואף כי אין חובה להיתר לסוג בניה זה פעלה המועצה להשגת "היתר עצמי", כפי שעשתה בכל מתקני הספורט בשטחה. המועצה טענה כי המשפחה אינה מעוניינת בשלום הציבור אלא מדובר בניסיון להרחקת הפארק בשל "אי הנוחות" שנגרם למשפחה.

 

דיון והכרעה:

נקבע בדיון כי אף אם היו טענות המשפחה מתקבלות, אין בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים להעניק סעד של צו הריסה, הסמכות לצווים אלו נמצאת בידיי וועדות ערר לתכנון ובנייה. אך במקרה זה נראה שלא יכלה המשפחה לפנות לגורם זה כיוון שאינם עומדים בקריטריונים להגשה לוועדה מפאת כך שלא טענו לסטייה מהתוכנית ותקפו את התוכנית בכללותה, בהתחשב בעובדה שלא יכלו לפנות לערכאה המתאימה, סביר שיגישו את עתירתם לבית המשפט לעניינים מנהליים. הפארק האתגרי בנוי משלושה רכיבים עיקריים: משטח דשא, מתקני הספורט ומצלל. בשטח פארק זה חלה תוכנית המתאר המקומית "אזור ספורט ונופש, עומר", השימוש במקרקעין בשטחה של עומר תואם את התוכנית החלה על הקרקע ואת התנאים המנויים בה, אך בית המשפט דן בשאלה האם הבנייה עולה להגדרת "בניין". בית המשפט קבע כי אכן הגדרת המונח "בניין" הינה רחבה ומשתנה ממקרה למקרה, תכלית החוק אשר קובע כי בניין נדרש בהיתר היא הגנה על הציבור ורכושו ולמנוע סיכון לחיי אדם. תכליות אלו אינן רלוונטיות בנוגע לפארק אתגרי, כיוון שבכל מקרה פארק מסוג זה נדרש בתקני בטיחות, בהם עומד הפארק שבנתה המועצה. כיוון שאין דרישה להיתר בנייה והמועצה פעלה במסגרת סמכותה וחובתה לבניית מתקני ספורט עבור תושביה.

 

סיכום:

העתירה נדחית, העותרים יישאו בהוצאות המשיבות בגין העתירה בסך 15,000 ₪.

ניתן היום, כ"ז בשבט התשפ"ד, 6 בפברואר 2024, בהעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: