פיצוי בגין השבת קרקעות לרשות מקרקעי ישראל

אבי יעקב ואליהו לוי (להלן: "התובעים") הינם חקלאיים וחברים באגודת מושב מצליח (להלן: "האגודה") אשר בין היתר, עיבדו חלקות אשר היו רשומות על שם האגודה. בגין דרישתה של רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") להשבת קרקעות מן האגודה, שילמה הרשות לאגודה פיצויים. התובעים טענו שמגיע להם חלק מהפיצוי שקיבלה האגודה, שכן הם החזיקו ועיבדו חלק מהקרקעות שהועברו לרשות. האגודה סירבה לשלם את הפיצוי המבוקש ומכאן התביעה.

רקע:

האגודה הינה מושב עובדים אשר החזיק במספר חלקות חקלאיות. באחת מן האספות הכלליות של האגודה נקבע כי ככל שיתקבלו פיצויים בגין הפקעת הקרקעות נושאות המחלוקת או שינוי יעודן, הפיצוי יהיה לאגודה והפיצוי של מחוברין יהיה למחזיק או למעבד. בשנת 2016 הודיעה הרשות לאגודה כי בכוונתה להשיב לידיה חלק מהקרקעות השייכות לאגודה. על רקע דרישת ההשבה, שלחה האגודה לתובעים, שהחזיקו ועיבדו חלק מחלקות האגודה במשך שנים רבות, הודעה על פינויים מהחלקות. במקביל, ניהלו הרשות והאגודה מו"מ לגבי גובה הפיצוי שישולם לאגודה בגין השבת הקרקעות. במסגרת זאת, הציעה הרשות כי תיתן לאגודה פיצוי מיטיב, שהינו גבוה יותר מהפיצוי הסטנדרטי, בתנאי שהחלקות יפונו תוך 30 יום, ואילו החלקות לא יפונו תוך 30 יום, הרשות תשלם את הפיצוי הסטנדרטי. התובעים, אשר התנגדו לפינויים מהמקרקעין מבלי שיקבלו פיצוי הולם (להשקפתם) בגין המחוברים והגידולים שהיו בשטחי החלקות שעיבדו, כמו גם בגין זכויותיהם הקנייניות בשטחים אלה הנובעות מהחזקתם ארוכת השנים, הגישו לבית המשפט תביעה נגד האגודה. בתביעתם ביקשו התובעים לקבל סעד הצהרתי לפיו הם זכאים למלוא או לכל הפחות לחלק, מכספי הפיצויים אשר עתידים היו להיות מועברים לידי האגודה מהרשות.

דיון:

בית המשפט קבע כי עניין התביעה הינו מחלוקת באשר לאופן החלוקה של הפיצוי שהוסכם והתקבל בפועל מהרשות, בין יעקב ולוי לאגודה. בהחלטת אסיפה כללית באגודה, נקבעה הזכות לפיצוי במצב של הפקעה או שינוי יעוד בעתיד, לפיה בחלוקה שבין האגודה למחזיקים והמעבדים את החלקות, ובהם התובעים, הזכות לפיצוי בגין מרכיב הקרקע במקרה של הפקעה או שינוי ייעוד, מוקנית לאגודה. לכן אותו חלק של הפיצוי שהתקבל מהרשות, בגין מרכיב הקרקע, מגיע לאגודה, ולכן ציפייתם הסבירה של התובעים לקבלת פיצוי אינה כוללת פיצוי בגין הקרקע. שנית, לעניין מתן פיצוי על אובדן רווחים, הכלל הוא שנזק בר-פיצוי כולל גם את מרכיב אובדן רווחים. לעניין זה, כמו גם לעניין מתן הפיצוי בגין הגידולים שגודלו במקרקעין, הפיצוי שנתנה הרשות היה פיצוי מיטיב, המבוסס על קיומם של גידולי מטעים בקרקע (קרי אובדן רווחים), משמעה שאי פיצוי התובעים על גידוליהם, מביא לעשיית עושר מצד האגודה על חשבון התובעים. לאור האמור, התובעים זכאים לפיצוי בגין המחוברים לרבות גידולים במקרקעין שעיבדו והושבו לרשות, אך לא זכאים לפיצוי בגין מרכיב הקרקע/אובדן אמצעי ייצור, לרבות אובדן רווחים.

סיכום:

הוחלט לדחות את ערעור של יעקב וכן את ערעור האגודה לעניין הפיצוי שניתן ליעקב. לדחות חלקית את ערעורו של לוי ולקבל חלקית את ערעור האגודה לעניין הפיצוי שנפסק ללוי, כך שסכום הפיצוי ללוי יעמוד על סך של 580,217 ש"ח (במקום 734,000 ש"ח).

לעניין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהליך בבית משפט קמא, נדחו טענות האגודה.

באשר לפסיקת ההוצאות בערעור הנ"ל, האגודה ויעקב לא חויבו בהוצאות משפט ואילו ללוי נקבעו הוצאות משפט מופחתות, כך שסכום חיובו של לוי בהוצאותיה של האגודה עמד על 20,000 ש"ח בלבד.

ניתן היום, ‏י"א בטבת התשפ"ג (‏4.1.2023).