תיק 2835/390/08 קיבוץ חנתון – בפירוק נ' חברי קיבוץ חנתון (בפירוק) ואח'

 

בפני איטה ילין, עו"ד

עוזר רשם האגודות השיתופיות                                                    תיק 2835/390/08

 

 

ב ע נ י ן :                       פקודת האגודות השיתופיות

                                                                                                            "הפקודה"

 

ב ע נ י ן :                       קיבוץ חנתון – בפירוק

                                    תיק מספר 57-002835-7                                                                                             ע"י ב"כ עו"ד שגיא מירום,

                                    מפרק מפעיל

                                    רחוב דניאל פריש 3, תל-אביב-64731

                                    טל. 03-6911082  פקס. 03-6911831                        "המפרק"

 

 

ו ב ע נ י ן :                     1. חברי קיבוץ חנתון (בפירוק)

                                       ע"י ב"כ עוה"ד אטיאס, פרוכטר ושות'

                                       מרחוב כורי 2, מגדל הנביאים, חיפה

                                       טל. 04-8622447  פקס.  04-8625508

                                                                                      "חברי הקיבוץ"

                                    2. התנועה הקיבוצית המאוחדת

                                       אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

                                                                                            "התק"ם"

                                    3. תנועת הנוער העובד והלומד

                                                                                          "תנועת הנוע"ל"

                                    4. "חברי הנוע"ל":

                                        1.     אלה גורן            ת.ז. 039273610;

                                        2.     טליה ורד           ת.ז. 060510393;

                                        3.     מאיד דגן           ת.ז. 066030313;

                                        4.     מור גונן ת.ז. 052978939;

                                        5.     נעם סולומון        ת.ז. 061985552;

                                        6.     סער פוקס         ת.ז. 052975992;

                                        7.     אסף אחיטוב      ת.ז. 060717816;

                                        8.     גור שפיגל          ת.ז. 062895743;

                                        9.     יערית מלמן        ת.ז. 060718350;

                                        10.   ריקי לוי  ת.ז. 060960051;

                                        11.   רן בן שבת         ת.ז. 052795119;

                                        12.   תמיר צייגר        ת.ז. 060734084;

                                        13.   אייל צרצ'יצקי ת.ז. 066059254;

                                        14.   איתן דרור          ת.ז. 061111753;

                                        15.   אלעד פלג          ת.ז. 060277529;

                                        16.   ארז אליהו         ת.ז. 061110300;

                                        17.   גיל פלוטקין        ת.ז. 062866330;

                                        18.   גלעד חזרתי       ת.ז. 061200358;

                                        19.   לירון מרגלית      ת.ז. 066136219;

                                        20.   מורן כהן            ת.ז. 052694957;

                                        21.   מיכל דדון           ת.ז. 060745072;

                                        22.   מיכל רוזן           ת.ז. 066016841;

                                        23.   נתנאלה אוסלנדר ת.ז. 053066775;

                                        24.   עדי גולן  ת.ז. 061009650;

                                        25.   רונה צביבך       ת.ז. 053087243;

                                        26.   שי איזקוב          ת.ז. 064986334;

                                        27.   תמר צרפתי       ת.ז. 060740917.

                                        התק"מ, תנועת הנוע"ל וחברי הנוע"ל

                                        ע"י ב"כ אמיר לויצקי ו/או אריה נייגר ו/או

                                        אילת ברודיצקי ו/או סלה חלבי ו/או קובי בר

                                        ו/או שירה אבנת ו/או אמיר פיש, עו"ד

                                        נייגר-לויצקי עורכי דין;

                                        ועל ידי ב"כ כרמית דורון, עו"ד, 

                                        אסנת נווה ושות', עורכי דין;

                                        רחוב קויפמן 4, בית שרבט, תל-אביב-68012             

                                        טל. 03-5100838  פקס.  03-5100836                                                                                                                 "המשיבים"               

                                    5. עו"ד רם צידון בשם המועמדים לקליטה.

                                    6. המועצה האזורית עמק יזרעאל ע"י גב' חנה פרידמן.

                                    7. החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית ע"י 

                                       מר יואב אריאל.

 

 

החלטה

 

עסקינן בבקשה של התק"מ והנוע"ל (להלן: המבקשים) לעיכוב ביצוע החלטתי שניתנה ביום 23.11.2008 (להלן: ההחלטה).

 

עיקרי העובדות שלעניין:

קיבוץ חנתון נוסד ביום 4.5.83 ע"י חברי התנועה המסורתית בישראל.  במהלך 24 שנות קיומו לא השכיל קיבוץ חנתון להגדיל את מספר חבריו כפי שתוכנן; עקב כך נשלחו בשנת 1997 חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד (הנוע"ל) על ידי התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"מ) להקים שם קיבוץ מחנכים דוגמת רביד ואשבל.

 

מסיבות שונות, המתיישבים מטעם התנועה המסורתית לא הצליחו להתאקלם בקיבוץ. היום, מונה הקיבוץ 13 חברים, חברי התנועה המסורתית, מתוכם 2 חברים שאינם גרים במקום.

 

בשנים האחרונות התנהל הקיבוץ ע"י ועד ממונה שנבחר על ידי התק"מ בהיותו קיבוץ "בהתהוות". בשנת 1998 הגיעו לקיבוץ, מטעם התק"מ, 2 גרעינים נוספים של הנוע"ל שעזבו את הקיבוץ.

 

בשנת 2003 באו לקיבוץ 28 חברי נוע"ל, שמתוכם התקבלו למועמדות 17 מועמדות. אולם חברותן לא אושרה על ידי האסיפה הכללית.

 

ביום 3.1.05, עקב מצבו הדמוגרפי והכלכלי הקשה של הקיבוץ, מונה לאגודה ע"י הרשם ועד ממונה, שהרכבו תואם עם התק"מ, בהתאם לאמור בתקנה 28(ח) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) התשל"ה-1975.

 

הועד הממונה לא הצליח ליצב את הקיבוץ הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינה כלכלית. לפיכך, מונה הכלכלן מר זרח יהב ביום 1.1.06 כחוקר, לצורך בדיקת הרכבו דרכי עבודתו ומצבו הכספי של הקיבוץ ולצורך מתן המלצה בהתאם לממצאי הבדיקה,  על המשך התנהלות הקיבוץ.

 

בעקבות דו"ח החקירה החליט הרשם ביום 24.10.06 למנות את עו"ד שגיא מרום כמפרק מפעיל לאגודה.

 

המפרק, עם כניסתו לתפקידו ובאישורו של הרשם, פעל מידית להקטנת החוב וחייב את חברי הקיבוץ לדאוג לפרנסתם בהתאם למקובל בקיבוץ מתחדש.

 

לאחרונה, נתגבשה קבוצה של 17 משפחות מסורתיות, שמוכנות להיקלט בקיבוץ על פי ההסדרים שנקבעו עם המפרק, ולפיכך, באוגוסט 2008 פנה המפרק אל הרשם, בבקשה לאשר הסכמי ההצטרפות של אותן משפחות.   קליטה זו תעשיר את קופת הקיבוץ במיליוני ש"ח שישולמו לו, הנחוצים לאור מצבו הכלכלי של הקיבוץ, וכן לאפשר לשישה מבני הקיבוץ, רווקים אחרי צבא, להתקבל לחברות בקיבוץ, כאשר כתנאי לקבלתם, הסכימו הבנים שיירשם לל אחד מהם חוב בסך של 30,000 ₪ בספרי הקיבוץ.

 

התק"מ וחברי הנוע"ל המבקשים להתקבל לחברות, התנגדו לבקשת המפרק. הם טענו כי אינם מתנגדים לקליטת חברים חדשים לקיבוץ, אך דורשים כי במקביל לקיומה של "אגודה מתחדשת" (קיבוץ מתחדש) של חברי התנועה המסורתית, תפעל "אגודה שיתופית" (קיבוץ שיתופי) של חברי הנוע"ל וכן הציגו דרישות נוספות שאין כאן המקופ להאריך בהן. כאמור, המפרק התנגד לדרישות אלה.

 

ביום 7.9.2008 נתתי את החלטתי בבקשת המפרק המקורית לאשר את הסכמי ההצטרפות, וכך החלטתי בסעיף 7 עמ' 3:

"מהחומר שבפני עולה בברור כי חברי הנוער העובד והלומד לא עבדו         מעולם כקיבוץ בניגוד להוראות סעיף 17 לתקנון הקיבוץ הקובע כי המועמדים חייבים להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתם.חברי הנוע"ל לא העבירו את הכנסותיהם לקיבוץ, בניגוד להוראות סעיף 21 לתקנון הקיבוץ הקובע כי עליהם  למסור לבעלות הקיבוץ את כל השתכרותיהם השוטפת."

 

אין בכוונתי בהחלטתי זו לקבוע כל קביעה לגבי מעמד התק"מ וגרעין הנוער העובד והלומד, כמו גם הצדדים האחרים לדיון בבקשה, למרות שהעובדות מראות כי 17 המועמדים לא נקלטו לחברות וכי יש בעיה במעמד חברי הנוער העובד והלומד בקיבוץ.

 

 

הנני מורה למפרק, בשלב ראשון, להגיש למחלקה המשפטית שבמשרד רשם האגודות השיתופיות בקשה לאישור תיקון תקנון הקיבוץ לקיבוץ מתחדש שבו יקבעו גם העקרונות לקבלת חברים חדשים. אציין כי אני נוטה לאשר התיקון אם וכאשר יובא לאישורי הסופי, מאחר וקיבוץ זה מתנהל כבר למעשה כקיבוץ מתחדש, מאז כניסת המפרק  לתפקידו. הבקשה תוגש כנדרש על פי התקנות. המפרק, בטרם יגיש את הבקשה, יקיים אסיפת חברים בהתאם לקבוע בסעיף 7(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (יסוד), תשל"ו – 1976.

 

בשלב השני, יוכל המפרק, רק לאחר אישור תיקון התקנון ובאישורי, לפעול לקבלת חברים חדשים בהתאם לתקנון הקיבוץ והתיקונים שיאושרו כדין בתקנון הקיבוץ וההסכם המוצע וכל זאת בכפוף לשמירה על כל הוראות הדין החלות על הקיבוץ, חבריו ועל קליטת חברים חדשים, לרבות הוראות מינהל מקרקעי ישראל.

 

באשר לחברי הנוע"ל המתגוררים כיום בשטח הקיבוץ: על המפרק להמשיך ולנסות ולהגיע להסדר קליטה בקיבוץ עם אותם חברי הגרעין שהתגוררו דרך קבע בשטח הקיבוץ. הקליטה לא תהיה קבוצתית אלא בדרך של הצגת מועמדות לחברות של כל אחד ואחד בהתאם לתקנון הקיבוץ ותיקוניו. התנאים לקבלתם אפשר ויהיו שונים לאור הוראות סעיף 3 לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) תשנ"ו-1995, אך תוך שמירה של זכויות חברי הקיבוץ היום והמצטרפים בעתיד. על המפרק וחברי הנוע"ל לנסות ולהגיע להסדר מוסכם תוך שבועיים מקבלת החלטתי ולהביא הסדר זה לאישורי.

 

הפירוק המפעיל של הקיבוץ יימשך כל עוד לא הושלמו הסדרי הקליטה והחזר החובות על ידי המפרק או עד קבלת החלטה אחרת בנידון.

 

כמו כן, על המפרק לבדוק, את הצעת התק"מ לקבלת הלוואה מקרן קמ"ע כמקור נוסף אפשרי לפרעון חלק מחובות הקיבוץ (ככל שההצעה תהא כדאית וישימה) ולעדכן אותו בפרטי ההצעה והתייחסותו להצעה.

 

טובת הקיבוץ וחבריו היא העומדת לנגד עיני ולה יש ליתן את הדגש. טובה זו פירושה, הגדלת מספר חברי הקיבוץ בחברים החפצים לקשור את חייהם בחיי הקיבוץ וחבריו. המפרק, כמי שאחראי לכל ענייני הקיבוץ מאז הפירוק וכמי שמכיר היטב את כל ענייניו החברתיים והכספיים, אמון עלי כי יפעל בדרך הראויה והטובה לקליטת המצטרפים החדשים ולניסיון לקליטת חברי הנוע"ל החפצים בכך, בדרך שתהא נכונה בנסיבות החדשות שנוצרו.

 

נוכח החלטתי זו, בשלב זה, אין אני מוצאת מקום להחלטה בדבר הצווים הזמניים המבוקשים ע"י התק"מ והנוע"ל.

 

לפיכך, על המפרק לפעול כמפורט לעיל ולדווח לי תוך שבועיים על התקדמות ההסדר עם גרעין הנוע"ל והתייחסותו להצעת התק"מ.

 

ביום 23.10.2008 אישרתי את שינוי סיווג הקיבוץ לקיבוץ מתחדש, וכמו כן אישרתי שוב למפרק להמשיך בהליך קבלת המבקשים להצטרף לקיבוץ.

 

ביום ........... הגיש ב"כ התק"מ שתי בקשות לעיכוב שינוי הסיווג ולעיכוב קבלת המבקשים להצטרף. ביום 23.11.2008 דחיתי בקשות אלה.

 

ביום 24.11.2008 הוגשה על ידי התק"מ, בקשה לעיכוב ביצוע החלטתי מיום 23.11.2008 על מנת שיוכלו לפנות לבג"צ.

 

בקשה זו הועברה לתגובת כל הנוגעים בדבר ותגובות כולן התקבלו.

 

לאור כל המידע שבפניי והתגובות שהתקבלו, הנני מחליטה כדלקמן;

דיון והחלטה:

 

למעשה הבקשה דנן, מהווה חזרה על הבקשות לעיכוב ביצוע שהוגשו על ידי התק"מ ואשר נדחו על ידי בהחלטתי מיום 23.11.2008. אליבא דאמת, בקשה זו לא מגלה כל נסיבה חדשה שבעטיה יש לשקול שיקולים חדשים, מעבר לאלה שנשקלו על ידי.

 

ההחלטה לאפשר קליטתם של המבקשים להצטרף, ניתנה כבר לפני כחודשיים וחצי. ההחלטה יצאה תחת ידי כשהיא מנומקת והתייחסה לטענות הצדדים וניתנה רק לאחר קיום דיון ארוך וממצה בטענותיהם, ולאחר שהומצאו במסגרתו של הדיון האמור, כתבי טענות, ארוכים ומפורטים.

 

מן המפורסמות היא שעצם הגשת ערעור איננה מקימה למערער זכות לעיכוב ביצוע החלטות שניתנו בערכאה הנמוכה. בדרך כלל, צד המבקש לעכב ביצוע של פסק-דין עד להכרעה בערעור, או להשעות את תוקפו בדרך אחרת, חייב להוכיח שמתקיימים שני תנאים: ראשית, שיש לו סיכוי טוב לזכות בערעור. שנית, שאם לא יעוכב הביצוע ייגרם לו נזק בלתי הפיך או, לפחות, כי מאזן הנזקים שייגרמו לצדדים נוטה לצדו, באופן שיצדיק את העיכוב.

 

כך נקבע ברעא  9751/08 עו"ד נדב דרזנין נ' א.בהר מ.מושקוביץ אדריכלות ובינוי ערים:

כלל בסיסי הוא כי החלטה תבוצע מיד עם הינתנה, בהתאם להוראת תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כידוע, על מנת לסטות מכלל זה נדרש בית המשפט לשני מבחנים מצטברים: סיכויי הערעור – אשר על מבקש עיכוב הביצוע להוכיח כי הינם גבוהים; ומאזן הנוחות – במסגרתו נדרש מבקש עיכוב הביצוע להוכיח כי ביצועו של פסק הדין יקשה עד מאוד על השבת המצב לקדמותו ועלול לגרום לו נזק בלתי-הפיך, אם וכאשר יתקבל הערעור (בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב יפו, פ"ד נ(1) 668, 672 (1996); רע"א 3221/08 השחר נ' אגודת בתי יתומים ויתומות תל אביב (לא פורסמה, 19.4.2008)).

 

המבקשים את עיכוב הביצוע לא עמדו בנטל, להוכיח ולנמק מדוע יש לעכב את ביצוע ההחלטה. בקשתם נתקבלה אצלי בצורה לאקונית ללא שהוכיחו כי מתקיים בהם התנאים הנדרשים לעכב את ההחלטה שניתנה. למרות שדי בכך בכדי לדחות את הבקשה, עדיין מצאתי לנכון לפרט את טיעוני המפרק, אשר הצביע כדבעי, מדוע אין להיענות לבקשה.

 

אדרש כעת להתקיימותו של התנאי הראשון והוא, סיכויי העתירה להתקבל. כפי שעולה מטיעוני המפרק, העתירה אם תוגש, לא רק שאינה בעלת סיכוי גבוה להתקבל, אלא שהינה כמעט משוללת יסוד.

 

לכאורה עולה, התק"מ שמה לה למטרה להכשיל את ניסיונות השיקום וההבראה של הקיבוץ, מטעמים לא עניינים, בעודה מנסה לכפות את חברי הנוע"ל על הקיבוץ הר כגיגית, בעודה מסרבת להשקיע מכספה לטובת הקיבוץ, בעודה מפלה בין הנוע"ל, לחברים המבקשים להצטרף לקיבוץ.

 

אחזור שוב על הרקע לסכסוך נשוא החלטה זו. לאחר הגעתם של הנוע"ל לקיבוץ, נתגלעו חילוקי דעות בין חברי הגרעינים ובין חברי הקיבוץ הוותיקים. האחרונים סירבו לקבל את חברי הגרעינים ואלו מצדם, התנהלו כקומונה נפרדת בתוך תחומי הקיבוץ. בשלב מאוחר יותר הוכנסו  כ – 10 חברי גרעין שלישי לקיבוץ (גרעין "אשראם") על אפם ועל חמתם של חברי הקיבוץ.

 

בשלב מאוחר יותר, נדחתה מועמדותם של  17 מבין חברי הגרעינים והם לא התקבלו לחברות בהצבעה שנערכה בקיבוץ. על אף האמור, נשארו 17 חברי הגרעינים בתחומי הקיבוץ והמשיכו לנהל את שגרת חייהם הנפרדת.

 

חברי הגרעינים לא העבירו הכנסותיהם לקיבוץ, לא השתתפו בפעילויותיו, לא העמידו לרשותו את כוח עבודתם כנדרש בתקנון, לא סייעו לכלכלתו ולא תרמו לו בשום צורה. וכך כתבתי בהחלטתי מיום 7.9.2008:

מהחומר שבפני עולה בברור כי חברי הנוער העובד והלומד לא עבדו          מעולם כקיבוץ בניגוד להוראות סעיף 17 לתקנון הקיבוץ הקובע כי המועמדים חייבים להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתם.חברי הנוע"ל לא העבירו את הכנסותיהם לקיבוץ, בניגוד להוראות סעיף 21 לתקנון הקיבוץ הקובע כי עליהם  למסור לבעלות הקיבוץ את כל השתכרותיהם השוטפת.

 

לא זו בלבד, אלא שבין השנים 2003 – 2006 לדברי המפרק, היו חברי הגרעינים לנטל כלכלי כבד על הקיבוץ. בהיותם מקבלים שירותים שונים מהקיבוץ ללא כל תמורה.

 

כאמור, במהלך שנת 2006 הגיע קיבוץ חנתון למשבר כלכלי וחברתי עמוק. במועד האמור מנה הקיבוץ 13 חברים מתוכם שניים שהתגוררו בתל אביב. הקיבוץ סבל מגירעון כבד ומהפסד תפעולי שוטף של 80,000 ₪ לחודש בקרוב. עקב כך, מונה מפרק מפעיל על ידי הרשם.

 

בהחלטתו מיום 22.10.06 אשר קבעה את מינויו של מפרק מפעיל לקיבוץ עמד הרשם על חיוניותו של התהליך:

"אין ספק כי במצב דברים זה אין עתיד לקיבוץ. באשר לקבלת קבוצת חברי הנוער העובד והלומד – קבלה אוטומטית של חברים חדשים לקיבוץ מבלי לבדוק את יכולת התפרנסותם ותרומתם לקיבוץ ולהקטנת חובותיו – אינה נוסחת פלא להצלת הקיבוץ."

 

"לקיבוץ זעיר כמו חנתון אין עתיד כל עוד לא יתקבלו בו חברים של ממש, אשר עימם יוכל הקיבוץ להתקדם ולהתפתח ולהחזיר את חובותיו."

 

"המפרק המפעיל יפעל לקליטת חברים חדשים אשר יתרמו לחיזוק הקיבוץ מבחינה כלכלית וחברתית יחדיו. חיזוק הקיבוץ מבחינה כלכלית יביא להחזרת חובותיו במסגרת הסדרים שנעשו או יעשו על ידו."

 

לאור זאת, פעל המפרק בהתאם להנחיות הרשם ובהתאם לכתב המינוי. הוכחות החוב שהוגשו על ידי כ 150 נושי הקיבוץ נבחנו ונבדקו ואושרו ברובן. הקיבוץ עבר להתנהל במתכונת של "קיבוץ מתחדש". פעילויות שהסבו הפסדים הופסקו, או הועברו לצדדים שלישיים. צומצמו ההוצאות ושופרה הגבייה. נטל הפרנסה הועבר לאחריות החברים ואלו יצאו לעבודה.

 

התוצאות לא איחרו לבוא – הקיבוץ החל להרוויח מפעילותו הכלכלית. מן הרווחים נפרעו חלק מחובות הקיבוץ וחלקם עדיין משולמים במסגרת הסדרים ייחודיים שנחתמו עם נושים המובטחים ואלו שבזכות קדימה.

 

נכון למועד זה מתגורר בקיבוץ מספר לא ידוע של חברי גרעינים. יצוין שבמסגרת ההליכים הקודמים טענו 27 חברי הגרעינים שהם מתגוררים בקיבוץ מזה למעלה מ 5 שנים. בדיקות חוזרות ונשנות שנעשו בחודשים האחרונים שנעשו על ידי המפרק, מעלות ספק בטענתם של הנוע"ל לעניין הימצואתם בקיבוץ וקיים חשש כי  אינם מתגוררים בקיבוץ, מגורי קבע.

 

לצורך הדוגמא הביא המפרק את הנתונים הבאים: פנקס הבוחרים לבחירות המקומיות ביישוב חנתון מגלה שרק 12 מחברי הגרעינים קבעו את כתובתם ביישוב חנתון; במרבית החגים והשבתות בחודשים האחרונים לא נרשמה נוכחות של חברי הגרעינים בקיבוץ ולחלופין נרשמה נוכחות של בודדים. גם בימי אמצע השבוע נרשמה נוכחות של חברי הגרעינים רק בחלק מהדירות שבחזקתם; שליח שנשלח על ידי המפרק במהלך הקיץ לצורך מסירת כתבי תביעה שהוגשו כנגד חברי הגרעינים, לא הצליח לבצע מסירות אלא לבודדים מחברי הגרעינים וזאת על אף שביקר בקיבוץ 3 פעמים בשלושה ימים עוקבים; מרישומי הכניסה והיציאה ליישוב חנתון עולה שרק חלק קטן מחברי הגרעינים נוהגים לפתוח את שערי היישוב;

 

המפרק השקיע זמן רב בניסיון למצוא פשרה שתאפשר קליטה משולבת של המבקשים להצטרף ושל הנוע"ל. אלא שהמו"מ נמשך על פני חודשים ארוכים ולא צלח. בסופו של יום התברר, שהנוע"ל והתק"מ מסרבים להתקבל לקיבוץ במידה וישנה את סיווגו ויהפוך ל"קיבוץ מתחדש". מנגד עמדה דרישת חברי הקיבוץ הוותיקים והמבקשים להצטרף לאפשר לקיבוץ להפוך ל"קיבוץ מתחדש". משכך הוברר שהשארת הקיבוץ במתכונתו הישנה תאיין את האפשרות לקלוט לשורות הקיבוץ משפחות או יחידים, למעט הנוע"ל ושכמותם ותותיר את חברי הקיבוץ הוותיקים כמיעוט מוקצה בקיבוצם.

 

בהשוואה בין חלופת  הקליטה של המבקשים להצטרף לקבלתם של הנוע"ל ישנם פרמטרים רבים אשר מעדיפים את קליטת הראשונים על פני האחרונים. מזה מספר חודשים מבקשות להצטרף לחברים הוותיקים כ 18 משפחות ו 10 בודדים (מהם 5 בני משק) הנמנים על הזרם המסורתי והמעוניינים להקים את ביתם בקיבוץ חנתון. המדובר ב 45 חברים פוטנציאליים שלהם כ 35 ילדים, שאמורים להתקבץ מכל רחבי הארץ וחלקם גם מחו"ל.

 

כחלק מההסדר לקבלתם כחברים בקיבוץ, הסכימו המבקשים להצטרף לשלם לקיבוץ סכום מצטבר של 4 מיליון ₪ בקרוב עד לסוף דצמבר 2008 – תשלום להון האגודה ולהחזר השקעות שהשקיע הקיבוץ במבנים ובתשתיות שיועמדו לרשותם ויוקצו להם עם קליטתם. סכום זה, אם יתקבל, יהווה מקור ראשוני ועיקרי לפירעון חובות הקיבוץ לסוכה"י.

 

בחודשים האחרונים מילאו המבקשים להצטרף את תנאי הסף לקבלתם לחברות בקיבוץ חנתון. במסגרת זו, עברו המבקשים להצטרף מבחני מיון, מילאו שאלוני קבלה, ביקרו בקיבוץ והפקידו בידי המפרק דמי רצינות. בנוסף ישנן כ 10 משפחות נוספות שממתינות, בשלב זה, לנוכח העובדה שאין בידי הקיבוץ להקצות להן דירות מגורים.

 

נמצא כי מעבר לאספקט החברתי החיובי ביותר, יש בקליטת המבקשים יתרון כלכלי עצום בסך של 4 מיליון ₪ לערך, כסף חיצוני שיושקע בקופת האגודה ויוכל לשמש לפירעון חובותיה. מנגד עומדת דרישתם של 27 חברי הגרעינים להיקלט לקיבוץ.  חברי הגרעינים והמבקשת עומדים גם היום על דרישתם לקבל 50% מנכסי הקיבוץ ומזכויותיו, ללא תמורה, אינם מוכנים להשקיע בהון האגודה את הסכומים שמהמבקשים להצטרף ניאותו להשקיע. מכאן שקבלתם, בתנאים אלה, תהווה הפלייה גסה ופסולה.

 

זאת ועוד, הסכמי ההצטרפות שאושרו, מתנים את הצטרפות הנקלטים בהתפרנסות עצמאית ובהתחייבות להפרשה פנסיונית והפרשות סוציאליות עצמאיות של הנקלטים, הכל בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית) וכיו"ב. הכל במטרה לצמצם חשיפה ולהקטין את הסיכוי שיהפכו לנטל על קופת הקיבוץ. כחלק מהמו"מ שנערך התבקשו חברי הגרעינים להוכיח יכולת התפרנסות עצמאית וזאת, בין היתר, על מנת לוודא שלא יהפכו לנטל על הקיבוץ, חברי הגרעינים לא הרימו את הכפפה ולא הגישו דוחות כספיים מבוקרים או אחרים המעידים שיש להם יכולת התפרנסות ולו בגובה שכר המינימום. מכאן קיים חשש כבד שאין ביכולתם של חברי הגרעינים לכלכל עצמם וכי יהפכו למשא כלכלי כבד על הקיבוץ, כפי שהיו בעבר.

 

נמצא שגם בהקשר זה, חלופת הקליטה של חברי הגרעינים תגדיל את החשיפה ואת הסיכוי שהקיבוץ יחזור לסורו ויקרוס מבחינה כלכלית פעם נוספת. גם מטעם זה, נראה שעתירה, ככל ותוגש, תדחה.

 

כמו כן, המפרק הצביע על כך כי חלופת המבקשים להצטרף, אם לא תעוכב, תגדיל את מספר חברי הקיבוץ, מ- 11 חברים כיום ל 55 בתוך ימים ספורים. מצבת ילדי החברים עשויה לגדול מאחדים לעשרות. מנגד, חלופת חברי הגרעינים, אם תבחר, תגדיל את מספר החברים בקיבוץ באופן מיידי ב 27 חברים בלבד. נמצא שמההיבט של מספר החברים שיצטרפו לקיבוץ באופן מהיר נופלת חלופת הגרעינים.

 

דומה שהעובדה שחלופת קליטתן של המשפחות לסוגיהן תביא עימה קליטה "יציבה" יותר, ולו מהטעם שהאפשרות להעביר משפחות ממקום מושבן מוגבלת יותר, מטבע הדברים.

 

עוד נתון שיש לתת עליו את הדעת, הוא ההתייחסות לאפשרות לשלב בין המבקשים להצטרף ובין חברי הקיבוץ הוותיקים. מרביתן המוחלט של המבקשים להצטרף לקיבוץ, מקובלים על חברי המשק הוותיקים והם מעוניינים בקליטתם. בהתאמה הסכימו החברים הוותיקים והצביעו על שינוי תקנון הקיבוץ ושינוי ל"קיבוץ מתחדש" – פה אחד. בניגוד גמור, חברי הגרעינים אינם מקובלים על החברים הוותיקים אשר נאבקו בקבלתם בשנים האחרונות. יש לציין שמועמדותם של  17 מבין חברי הגרעינים נדחתה בקלפי שנערך בקיבוץ.

 

היבט נוסף לכך שסיכוי העתירה להתקבל נמוכים ביותר, טמון בחשש כי אי ביצוע ההסדר, יביא לפירוקו הסופי של הקיבוץ כאשר סך חובות הקיבוץ כיום כ – 8 מיליון ₪. יש לזכור כי בין הח"מ ובין הסוכנות היהודית נחתם הסכם במסגרתו התחייב הח"מ לשלם לסוכנות היהודית סך של 4.3 מיליון ₪ בחודש ינואר 2009 (בעוד כחודש בלבד). באם יינתנו הצווים המבוקשים קיים סיכוי גדול שהקיבוץ לא יוכל לעמוד בהתחייבותו זו והתוצאה תהיה פירוקו המלא מנכסיו. מכאן, שקבלת העתירה תהא הרת אסון מבחינת הקיבוץ ותביא לפירוקו שכן במידה והחוב לסוכה"י לא יפרע במועדו -  תעמוד יתרת החוב המאושר לסוכה"י (45,000,000) לפירעון.

 

מנגד, דחיית העתירה, ככל שתוגש וקליטת המבקשים להצטרף, תכניס לקופת הפירוק של הקיבוץ סכום העולה כדי 150 – 250 אלף ש"ח למשפחה וכ -4 מילון ₪ במצטבר. סכום זה, אם יתקבל במועדו, יאפשר סילוק חובות הקיבוץ לנושה העיקרי – הסוכה"י, וימנע העמדת מלוא חובו של הקיבוץ לפירעון.

 

יודגש גם, כי צדדים נוספים שהיו צד להליך יתנגדו כנראה וכיום מבקשים לקלוט את המבקשים להצטרף, לאלתר. גופים אלו חזרו והביעו את עמדתם שלמבקשים להצטרף (מרביתם משפחות עם ילדים) סיכוי טוב וגבוה בהרבה להשתלב במרקם החברתי של היישוב כולו. לדוגמא: נציג החטיבה להתיישבות, הגדיל וקבע, שלמיטב ניסיונם אסור לקבל את חברי הגרעינים מהטעם, שאין ליצור שלוש קהילות הומוגניות ואינטרסנטיות בתוך ישוב אחד ודי בשתיים (חברי הקיבוץ ותושבי ההרחבה). ככל שטענותיהם של גופים נכבדים אלו תשמענה, נראה שתדחה העתירה. 

 

צא ולמד כי מכל האמור לעיל , לא מתקיים בבקשה לעיכוב ביצוע החלטתי, התנאי ההכרחי והמצביע על כך כי, לבקשה ולעתירה, יש סיכוי גבוה להתקבל. מן המקובץ עולה, כי סיכויי העתירה להתקבל נמוכים, אם לא אפסיים, ועל כן אינני מוצאת לנכון לעכב את פעולתיו של המפרק בעניין קליטת המבקשים להצטרף, מפני חברי הגרעינים.

 

באשר לתנאי השני הנדרש, שעה שמבקשים לעיכוב ביצוע פסק דין, אף בזה נראה כי עמדתו של המפרק מקובלת עליי יותר מעמדת התק"מ. (חרף, זאת שכאמור, התק"מ לא פירטה את הסיבות לעיכוב הביצוע).

 

מעת ההחלטה, הסתמכו עליה המפרק והמבקשים להצטרף, כמעשה עשוי. מדבריו של המפרק עולה כי, הושקעו משאבי זמן, ניהול, כסף ומרץ רב על ידי המבקשים להצטרף כמועמדים לקליטה, בכל הנוגע להתארגנותם לקבלתם לחברות. כך, בין היתר, במהלך התקופה הזו: שונה תקנון הקיבוץ וזה סווג כ"קיבוץ מתחדש ומוצה המו"מ בנוגע לנוסח הסכמי ההצטרפות ואלה אושרו על ידי; המועמדים לקליטה נשאו בהוצאות כספיות כאשר שכרו בעלי מקצוע על מנת לבחון ולהכין תשתית לקליטתם לאגודה. נערכו פגישות רבות, במסגרתן למדו המועמדים לקליטה את המקום אליו הם מתעתדים להעתיק את מרכז חייהם. המועמדים לקליטה עברו מבחני מיון במכון השמה; הוכנו המשאבים הכספיים הנדרשים על ידי כל משפחה לצורך ביצוע חיוביהם מכח הסכמי ההצטרפות ונערך איתור בתי המגורים הפנויים ביישוב ואלה סומנו לכל משפחה מקרב המועמדים לקליטה.

 

כך שסבורה אני כי הנזק שייגרם מעיכוב ביצוע החלטתי, גבוה יותר מאשר הסירוב להעינות לבקשה.

 

כאן המקום לציין כי לא נעלם מעיני, התנהגותם של חברי הנוע"ל מעת מתן ההחלטה. חברי הגרעינים, עת קיבלו את החלטתי, החלו לנקוט בכל דרך אפשרית בכדי לבטל את החלטתי. סרבנותם של הנוע"ל לקבל את החלטתי, פעלה בשני מישורים. האחד, פעולות משפטיות, כגון בקשות להבהרת החלטתי, מתן הוראות, עיון חוזר, מכתבים כאלו או אחרים אשר הגיעו למשרדי. השני הוא, פעולות לא מקובלות, בלשון המעטה, אשר נקטו חברי הנוע"ל נוכח החלטתי.

 

חברי הנוע"ל, חדשות לבקרים, קיים הפגנות קולניות מול משרדי הרשם; קיים הפגנות מול משרדי המפרק; הטיח האשמות חמורות ברשם האגודות השיתופיות ובמפרק במסגרת מכתבים ומאמרים שונים שכתבו; פנה ישירות למנהיג המשפחות המסורתיות בניסיון להניעו מלהמשיך בהליכי הקליטה; במהלך ההפגנה חילקו המפגינים מנשרים שנועדו לפגוע בשמו של המפרק והרשם; הניחו חפצים במשרדי המפרק והרשם; הפצת מסמכים הלועגים לרשם ולמפרק;  פרסום כרזות קיר בגנותו של הרשם והמפרק; הפגנה פרועה ומתלהמת מול משרדי הרשם כשהמפגינים קוראים כלפי רשם האגודות קריאות וקללות שאין כאן המקום לציינם. דעתי היא כי הבקשה מהולה במידה מסוימת של חוסר צום לב, כאשר פועלים בשני המישורים.

 

סוף דבר: ההחלטה אינה מונעת מהמפרק, כפי המתווה שאישרתי, קליטת מעומדים מבין גרעין הנוע"ל. קבלתם לחברות תיעשה ע"פ תקנון הקיבוץ וההסדרים שגובשו, ללא תכתיבים מצד הנוע"ל או התק"מ, כמו דרישתם לחלוקת נכסי הקיבוץ בין מי שעדיין לא חבר (גרעין הנוע"ל) לבין חברי הקיבוץ והמבקשים להצטרף.

 

אציין כי בקשה זו, אין לה אח ורע בהתנהלות הקיבוצים או בכל אגודה אחרת. קבלת החברים החדשים איננה פוגעת בהמשך המגורים של גרעין הנוע"ל בקיבוץ. כך שאין מקום להיענות לבקשת העיכוב.