​החלטה

א.     מבוא

1.       מונחת בפני בקשה, כי אעשה שימוש בסמכותי הקבועה בסעיף 52(4)ב לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה"), ואורה על תיקון פסק הבוררות של כב' הבוררת, עו"ד שלומית קורצברג סגל (להלן: "הבוררת") מיום 01.10.22 במסגרתו פסקה הבוררת בפסק בוררות ביניים כהגדרתה, כי על המבקשת לפצות את המשיבים לגבי טיב חלקה ב' שנמסרה להם במסגרת פרויקט הרחבה ופיצול נחלות אותו יזמה המבקשת לגביו אפרט להלן, לפעול לאלתר למתן ולאספקת לחץ מים תקין לנחלותיהם מיום הגשת התביעה ועד לתיקון בפועל, ואף לפצותם בגין כך.

ב.      הצדדים והשתלשלות העובדתית בתמצית

2.       המבקשת הינה אגודה שיתופית המסווגת כמושב עובדים הנמצאת במועצה האזורית +-- (להלן: "האגודה" ו/או "המושב").

3.       המשיבים הינם חברי האגודה ובעלי הזכויות במשקים 57 ו-74.

4.       שני המשקים מתנהלים בשותפות עסקית אותה מנהלים המשיבים במשותף. במסגרת זו הם מגדלים בננות, צאן וכן מפעילים צימרים.

5.       בחודש יולי 2017 הגישו המשיבים בקשה למינוי בורר, בצירוף כתב תביעה ובקשה לצו מניעה דחוף, אשר ימנע מן המבקשת להתחיל בביצוע עבודות פיתוח או לחילופין לחייב את המבקשת להחיל את החלטת ועד האגודה לפינוי שטחים, על חלקת המשיבים.

6.       הבקשה למינוי בורר בצירוף כתב התביעה והבקשה לצו מניעה אותם הגישו המשיבים, נסובו סביב פרויקט לפיצול נחלות וביצוע הרחבות למושב אותה יזמה האגודה (להלן: "הפרויקט") שמטרתו הייתה להגדיל את מספר יחידות הדיור במושב ל-348 יחידות דיור, באמצעות הכפלת הנחלות במושב ובאמצעות הקמת שכונת הרחבה.

7.       לשיטת המשיבים כתוצאה מביצוע הפרויקט הם נאלצו לעקור מחלקה ב' אשר שימשה אותם לגידול בננות,  כ-21 דונם, כאשר האגודה התחייבה בפניהם להעביר לידיהם חלקה זהה בגודלה, בשטח מטע האבוקדו המשותף של האגודה.

8.       לשיטת המשיבים התנהלות האגודה בפרויקט גרמה להם לפגיעה קניינית חמורה והם הופלו לרעה ביחס לשאר חברי האגודה שכן הקרקע החלופית אותה קיבלו במסגרת הפרויקט, הייתה קרקע באיכות פחותה מהקרקע החלופית אותה קיבלו יתר חברי האגודה.

9.       בנוסף האגודה עיכבה את מסירת החלקה החלופית ב-8 שנים מה שגרם להם לנזק כלכלי כבד, בכך שנערכו וציפו להחלפה שבוששה להגיע ומשכך לא מיצו את פוטנציאל השימוש החקלאי בנחלותיהם.

10.    המשיבים טענו בנוסף, כי יש לשלם להם פיצויים בגין איכות קרקע ירודה של נחלותיהם, וכן בגין עלויות הגדלת לחץ מים בנחלותיהם בשל מיקומם הגיאוגרפי הגבוה של החלקות.

11.    כפי שעולה מפסק הבוררות, הבוררת נעתרה באופן זמני לבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המבקשים, זאת מבלי לקבוע עובדות כלשהן לגופו של עניין.

12.    לאחר דיון בנוכחות שני הצדדים, ביטלה הבוררת את הצו לאלתר.

13.    הבוררת אף הורתה למבקשת: "למורת רוחו של ב"כ המבקשים וחרף מחאותיו, לנהוג בתובעים (המשיבים כאן) כשם שהיא נוהגת בחברי האגודה האחרים, ובאופן שוויוני", כלשונה.

14.    הבוררת אף הוסיפה, כי על אף שסברה ועודנה סבורה כי מדובר "במובן מאילו", כלשונה, היא נעתרה לבקשה זו של המשיבים, כי המבקשת תנהג בהם באופן שוויוני וציינה כי: "ולו רק מהטעם שהמבקשים סבורים או חשים כי האגודה נוהגת בהם "איפה ואיפה", שומה על האגודה להיזהר שבעתיים!, וזאת כמובן נעשה כקביעה כללית, ומבלי לקבוע דבר ועניין ביחס לתביעה דנן, ומבלי להיכנס לגופה של התביעה".

15.    לאחר קיום שני דיונים בפני הבוררת, בנוכחות שני הצדדים. תיקנו הצדדים פעמיים את כתבי טענותיהם.

16.    ביום 21.05.19 הגישו הצדדים לאישור הבוררת, בקשה משותפת לקבלת פסק בוררות חלקי, להסכם החלקי אליו הגיעו.  ביום 23.06.20 נתנה הבוררת תוקף של פסק בוררות להסכם.

17.    במסגרת פסק הבוררות החלקי, הגיעו הצדדים להסכמה על גבולות ותצורת המשקים שברשותם, על תכנון הנחלות החדשות להן הם יהיו זכאים כתוצאה מהפרויקט וכן הגיעו להסכמה על זכאות המשיבים למגרש נוסף בהרחבת המושב, זאת בהתאם למתווה משפחות גדולות שאושר בוועד האגודה ובכפוף לתשלום מלא של הוצאות הפיתוח והיעדר חובות לאגודה.

18.    לאחר חתימת פסק הבוררות החלקי, נותרו שלושה נושאים להכרעתה של הבוררת, לגביהם הצדדים לא הגיעו להסכמות והם:

18.1.   בעיית איכות הקרקע בנחלות המשיבים.

18.2.   דרישת המשיבים לקבלת פיצויים חקלאיים בגין "שנים אבודות" כתוצאה מתכנון נחלות חדשות על חלקת ב' והעברת תשתיות חקלאיות לחלקת ב' חלופית והכשרתה לעיבוד.

18.3.   דרישת המשיבים לפיצוי על עלויות נוספות להן נדרשו, בגין לחצי מים נמוכים בנחלותיהם.

19.    בסיום ישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 23.11.20, הציעה הבוררת לצדדים מתווה לסיום הליך הבוררות לו הצדדים הסכימו שעיקריו הינם כדלקמן:

19.1.   הצדדים יגישו סיכומים בשאלת האחריות בסוגיות לעיל שנותרו פתוחות בין הצדדים ולאחר מכן יינתן פסק בוררות בשאלת האחריות. ככול ויהי צורך לאחר מתן ההכרעה ימונה שמאי מוסכם אשר יכריע בשאלת גובה הנזק ובהתאם להכרעתו יינתן פסק בוררות סופי.

20.    בפסק הבוררות קבעה הבוררת כי:

20.1.   האגודה לא התרשלה בניהול פרויקט ההרחבה, אולם לא היו קריטריונים ברורים בניהול הפרויקט לחלוקת קרקעות שתהיה חלוקה הוגנת בין החברים.

20.2.   על האגודה לפצות את התובעים לגבי טיב חלקה ב' שנמסרה להם ביחס לשאר החברים שקיבלו חלקות ב' חלופיות, לגבי עלות הכשרת חלקה ב' החליפית לחקלאות מניבה ביחס לשאר החברים שקיבלו חלקות ב' חלופיות (בקיזוז ההכשרה שהאגודה ביצעה), וכן באשר לעיכוב במסירת חלקה ב' ביחס לשאר החברים, ומשך זמן העיכוב.

20.3.   הבוררת פסקה בנוסף, כי על האגודה לפעול למתן אספקת לחץ מים תקין בנחלות התובעים, ועל האגודה לפצות את התובעים בגין לחץ מים שאינו תקין בשימוש החקלאי, מיום הגשת התביעה ועד יום התיקון שביצעה האגודה.

21.    על קביעותיה הנ"ל, של הבוררת הגישה האגודה את הבקשה נשוא החלטה זו.

ג.      טענות הצדדים

טענות האגודה

22.    שגתה הבוררת עת קבעה כי לא היו קריטריונים שהנחו את האגודה בעת הקצאת הקרקעות החלופיות שכן הקריטריונים פורטו בעדויות השמאי -- ומר -- מטעם האגודה כדלקמן:

22.1.   הקצאה שוויונית ככל שניתן בגודל החלקות הכולל לכל יחידת משק, שכן לא הייתה היתכנות מעשית לבצע השוואות מדויקות בין החלקות השונות, בכל הקשור לבדיקות הקרקע, טופוגרפיה, ניקוז, מיקרו אקלים, מרחק ממרכז הישוב וכו'.

22.2.   הקצאה של קרקע שהייתה חקלאית והיא ראויה לשימוש חקלאי.

22.3.   מתן עדיפות למי שמחזיק בחלקה טרם הפרויקט.

22.4.   שאיפה להגיע להסכמות ככל שניתן עם בעלי הנחלות.

23.    שגתה הבוררת עת קיבלה את טענת המשיבים בדבר היעדר שוויון בחלוקת הקרקעות בין החברים, טיב הקרקע ומועד החלוקה וכן שגתה בקביעה כי האגודה נהגה באפליה כלפי המשיבים גם אם לא בצורה מכוונת, שכן לקביעה זו אין בסיס עובדתי וראייתי כלשהו.

24.    בעניין זה טוענת האגודה בנוסף כי חלוקת הקרקעות נעשתה באופן שוויוני ובהתאם לעקרונות אשר נקבעו באסיפה כללית של האגודה אותם ציינו העדים מטעם האגודה בהליך הבוררות.

25.    כי דרישה לשיווין במאפייני החלקות כגון איכות הקרקע, טופוגרפיה, מיקרו אקלים ומרחק מחלקת המגורים, מעולם לא הוצגו כחלק מעיקרון השוויון בהקצאה ולא הוצעה דרך מעשית להביאם במכלול השיקולים או לגזור פיצויים עבור המאפיינים הנ"ל.

26.    שגתה הבוררת עת קבעה כי המשיבים לא קיבלו זכויות עודפות במסגרת פסק הבוררות החלקי שכן:

26.1.   המשיבים קיבלו לבקשתם שינוי תצורה של חלקות המגורים בנחלות האם, לרבות חלקות חזית רחבות מאוד הרבה מעבר למקובל.

26.2.   המשיבים קיבלו הקצאה של מגרש הרחבה נוסף במסגרת "מתווה משפחות גדולות" למרות שלא עמדו באחד הקריטריונים שהיו תנאי לכך.

26.3.   השטח הכולל של נחלות האם גדול מגודל סטנדרטי של יתר הנחלות. תוספת הקרקע אינה מיועדת לעיבוד חקלאי, אך היא מנוצלת למבנים וחצרות לגידול בע"ח.

26.4.   האגודה הסכימה להחריג את משק 74 של המשיבים ולאפשר הרחבה של שטח המבנים לגידול בע"ח וזאת מעבר למגבלות החלות על יתר המשקים.

27.    לעניין קביעת הבוררת כי לחץ המים לא  צלח לשימוש ביתי, טוענת המבקשת כי לא ברור מאין שאבה הבוררת קביעה חמורה זו, שכן המשיבים חיים בבתיהם עשרות שנים ולא התלוננו בפני האגודה על בעיה שכזו. בעניין זה מוסיפה וטוענת המשיבה כי משהחליטו המשיבים להקים צימרים מעץ הם חויבו להכניס למערכות כיבוי האש מערכות הדורשות לחצי מים גבוהים והאגודה אף תיקנה את הבעיה בעלות של 180,000 ₪ זאת לאחר פניית המשיבים הראשונה.

28.    כי קיים כשל לוגי מוחלט בין קביעותיה הנכונות של הבוררת, לעניין היעדר רשלנות/ התרשלות מצד האגודה, בדבר היעדר האנלוגיה לדיני ההפקעה בדבר היעדר ההצדקה לפיצוי בגין טיב הקרקע ובקבלת טענתה העובדתית הנכונה של האגודה כי הפרויקט הקנה רווח כולל למשיבים, לבין התוצאה אליה הגיעה הבוררת המחייבת את האגודה בכל זאת לפצות את המשיבים, אך לא בשל הפסדיהם.

29.    למשיבים לא נגרם כל נזק כתוצאה מהפרויקט, אלא נהפוך הוא רווחיהם גדולים מאוד, שכן כתוצאה מהפרויקט קיבלו המשיבים 5 מגרשי הרחבה + 2 נחלות בת חדשות ותביעת המבקשים הינה למעשה דרישה לזכויות יתר ולא למניעת אפליה.

30.    כי הבוררת נהגה באגודה באופן ציני הן הליך הבוררות והן במסגרת פסק הבוררות (כדוגמא לכך האגודה מפנה לדברי כב' הבוררת כאמור בסעיפים 13-14 לעיל) ויש בכך בכדי להצדיק את ביטולו של הפסק.

טענות המשיבים

31.    צדקה כב' הבוררת בקבלתה את הטענה בדבר היעדר שיווין בחלוקת הקרקעות בין החברים, טיב הקרקעות שחולקו ומועד חלוקתם, לאור העובדה כי המשיגה לא ידעה לפרט מהם השיקולים שהונחו והובילו אותה בחלוקת הקרקעות כלפי כל החברים ואף האגודה הודתה בזה כפי שנקבע בסעיף 52 לפסק הבוררות.

32.    המשיבים מוסיפים וטוענים כי צדקה הבוררת בעניין זה גם  לאור עיקרון השוויון בין חברי האגודה שהינו עיקרון על בדיני האגודות השיתופיות.

33.    צדקה הבוררת בכך שקבעה כי לא נקבעו קריטריונים ברורים בניהול הפרויקט ע"י האגודה ולא בכדי קבעה הבוררת, כי נציג האגודה התחמק ממתן תשובות בנושא.

34.    כי הפרויקטור מטעם האגודה השמאי --- הודה במסגרת עדותו כי האגודה פעלה בכדי להקטין את נזקי החברים מהם נלקח שטח במסגרת הפרויקט וזה קריטי לענייננו שכן יש בדבריו בכדי להוכיח כי לפחות מול חלק מהחברים האגודה לא נותרה אדישה ולא התעלמה מנזקיהם הכספיים של אותם החברים הנלווים להפקעת הקרקע ופיצתה אותם באמצעות מתן הטבות שוות כסף ובכך לצמצם את נזקיהם.

35.    כי לא יעלה על הדעת שחבר אגודה שהופקעה ממנו חלקה ב' לא יהיה זכאי לפיצויים בגין הנזקים הנלווים לרבות אבדן ההכנסה, בהיעדר חלקה ב' עליה ניתן לבצע השקעות לטווח ארוך (המשיבים מפנים בעניין זה לנקבע בע"א 2298/21 אליהו לוי נ' מצליח, פורסם בנבו).

36.    כי במסגרת הבקשה נשוא החלטה זו מנסה האגודה, לקבוע קריטריונים בדיעבד שכביכול הנחו אותה בחלוקת הקרקעות במסגרת הפרויקט, קריטריונים לגביהם לא הביאה האגודה כל אסמכתא בזמן אמת. ובלאו הכי אין בקריטריונים אלה, כל התייחסות לסיבות בגינן הועדף חבר אחד על פני אחר וניתנה לחלק מהחברים חלקה ב' חלופית בחלק המערבי של המטע המשותף ואין כל הסבר מדוע חבר שקיבל חלקה בחלק המזרחי של אותו מטע, לא זכאי לפיצול בשל כך.

37.    באותו עניין טוענים המשיבים בנוסף, כי הוכח בהליך הבוררות כי השטחים אותם קיבלו באזור המזרחי היו במצב גרוע בהרבה ממצבם של שטחים אותם קיבלו חברים אחרים בחלק המערבי של המטע.

38.    כי לעומת חברים אשר קיבלו קרקע חליפית במטע המשותף והחלו לקטוף מיד אבוקדו, הם נאלצו להמתין שלוש שנים עד להתחלת גידול האבוקדו זאת לאור כריתת ופינוי השורשים בסתיו 2020, חשד לפטרייה שהייתה על הקרקע בשם פיטפורה, הצורך להמתין שלוש שנים בין גידול אבוקדו אחד למשנהו וכן לאור העובדה כי שתילי האבוקדו שהזמינו היו עתידים להגיע רק באוגוסט 2021.

39.    כי כאשר הוצג הפרויקט לחברי האגודה נכלל כחלק מתקציב הפרויקט, סכום של שבעה מיליון שקלים לטובת פיצויים לחברי האגודה, זאת מתוך מחשבה שלא יתכן מצב שחבר ימסור חלקה ממנה הוא מתפרנס ויקבל חלקה אחרת במטע אבוקדו בן 50 שנה שלא ברורה היכולת להתפרנס ממנו וחלקים ממנו מיועדים להשמדה ללא קבלת פיצוי, סעיף שמאוחר יותר לא הופיע באומדי הפרויקט וצדקה הבוררת עת קבעה כי עצם הגריעה של סעיף הפיצויים אינו מקנה לאגודה זכות לנהוג בחוסר שוויון כלפי המשיבים ואין המשמעות של גריעת הסעיף כי לא מגיע להם פיצוי.

40.    צדקה הבוררת עת קבעה כי על האגודה לפעול לאלתר למתן ולאספקת לחץ מים תקין למגורים/צימרים וכל שימוש אחר אותו עושים המשיבים בנחלותיהם וכן צדקה הבוררת עת קבעה כי על האגודה לפצות אותם בגין זאת מיום הגשת התביעה ועד למועד התיקון בפועל.

41.    כי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק בוררות נחתם עקב העובדה כי במסגרת תביעת המשיבים נטענה על ידם טענת חוסר שוויון גם בנוגע לשטח המגורים שלהם ולאור טענות אלו נחתם הסכם הפשרה במסגרתו ניתן למשיבים מגרש הרחבה נוסף במסגרת מתווה משפחות גדולות אך מגרש זה לא ניתן להם לפנים משורת הדין שכן הם ממילא היו זכאים לו לפי המתווה.

42.    המשיבים ממשיכים וטוענים בעניין זה כי האגודה אינה יכולה לעשות שימוש בזכויות אותם הם קיבלו במסגרת הסכם הפשרה, בכדי לטעון כי לא נגרם להם כל נזק וכי למעשה מדובר בערעור של ממש על מושכלות בכל הקשור להסכמי פשרה ומדובר בהרחבת חזית אסורה.

43.    כי צדקה הבוררת, עת קבעה בפסק הבוררות כי היא לא מקבלת את טענת האגודה כי המשיבים קיבלו זכויות עודפות במסגרת הסכם הפשרה שכן אם סברה כך המשיבה היה עליה לסגור את כלל נושאי התביעה בפשרה.

44.    כי הטענה בדבר יחס לא הוגן של הבוררת נועדה להפעיל עליה לחץ פסול ובניגוד לטענת האגודה, הבוררות התנהלה בצורה שוויונית ומכבדת ולא בכדי לא הובאה כל ראיה ע"י האגודה בכדי לסתור זאת.

ד.      דיון והכרעה

45.    האם האגודה קבעה קריטריונים ברורים והוגנים בעת ביצוע חלוקת קרקעות המטע המשותף בין החברים?

45.1.   בסוגיה זו קבעה הבוררת מספר קביעות ברורות כדלקמן:

45.2.   בסעיף 51 לפסק הבוררות קבעה הבוררת כי הפרויקטור מטעם האגודה מר --- חזר ונשאל בסוגית הקריטריונים ולא ידע לתת תשובה ברורה וחד משמעית בנושא.

45.3.   בסעיף 53 לפסק הבוררות, קבעה הבוררת, כי לא נקבעו קריטריונים ברורים לפיהם פעלה האגודה ולו הייתה לפחות נקבעת הגרלה בין החברים לחלוקת השטחים הייתה נחה דעתה.

45.4.   בסעיף 55 לפסק הבוררות, קבעה הבוררת, כי האגודה אמנם לא התרשלה בתפקידה, אך אין הדבר גורע מכך כי חלוקת הקרקעות בחלקות ה-ב' החלופיות לא נעשו בצורה שיווניות לגבי טיב הקרקעות ומועד חלוקתם בלא שהאגודה ידעה לפרט מהם השיקולים שהנחו אותה בפעילות זו.

45.5.   אציין כי קביעות הבוררת הינן קביעות עובדתית ברורות, שנסמכות על עדויות ותצהירי הצדדים וכן על חקירותיהם כפי שבאו לידי ביטוי בדיוני ההוכחות שהתנהלו בפניה.

45.6.   כלל ידוע הוא- כי אין ערכאת ערעור מתערבת בקביעות עובדתיות של הערכאה מטה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן.

45.7.   לעניין זה יפים זה, דברי בית המשפט העליון בע"א 10225-02 יפה פרץ נ' פרץ בוני הנגב אחים פרץ בע"מ (פורסם בנבו) לפיהם:

"כידוע, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בקביעות ובממצאים כאלה אלא במקרים חריגים, כאשר קיימות נסיבות מיוחדות, המצדיקות את התערבותה או כאשר הגרסה העובדתית שהתקבלה על ידי הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על הדעת".

45.8.   כפי שאפרט להלן, ממעבר על פסק הבוררות וכן על תיק הבוררות בכללותו לרבות הפרוטוקולים של דיוני ההוכחות אשר התקיימו בתיק, לא מצאתי כי נפל פגם בקביעת הבוררת, המצדיקה את התערבותי.

45.9.   מעבר לכך במסגרת הדיון אשר התקיים בפני ביום 11.06.23, פניתי לב"כ המבקשת בסוגיה והפניתי אותו לכך כי בקשת מרשתו לתיקון פסק הבוררות, הינה למעשה בקשה כי אתערב בקביעות עובדתיות של הבוררת.  על כן, ביקשתי ממנו כי יפנה אותי למסמך/עדות מתוך הליך הבוררות ממנו ניתן ללמוד כי גרסתה העובדתית של הבוררת אינה מתקבלת על הדעת.

45.10.    ב"כ האגודה הפנה אותי לעדויותיהם של השמאי --- ושל מר --- חבר ועד האגודה במסגרתם הם ציינו את הקריטריונים ובסיפא של דבריו בעניין זה, ציין ב"כ האגודה כי אין מסמך מפורט המסביר את הקריטריונים (ראו לעניין זה ע"מ 9-11 לפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני).

45.11.    לאור דבריו של ב"כ המבקשת ולמען הסר ספק בחנתי את עדויותיהם של מר --- ומר ---.

45.12.    במסגרת דיון ההוכחות מיום 23.11.20 (עמ' 23 שורות 17-27) נשאל מר --- ע"י ב"כ המשיבים האם נקבעו קריטריונים ע"י האגודה? בתשובה לכך ענה מר --- כי:

"היו קריטריונים של חלוקת הפיצול של הנחלות, אוקי? לא היו קריטריונים לחלוקת המגרשים. היו עקרונות לחלוקת השטחים החקלאיים שעבדנו על פיהם. אני מודה שזה גם כתוב. לא אני התחלתי בתהליך הזה אבל אני נכנסתי אליו באיזשהו שלב והייתי בדיונים. באופן טבעי כולם רוצים יותר. בסוף אנחנו חייבים להתיישר לפי תקן הנחלה של המנהל. המשבצת החקלאית של בצת, אי אפשר להמציא קרקעות מיישובים אחרים ולנסות לחלק את זה בצורה הכי שוויונית בין כולם. שוויונית אני כבר אומר ומקדים את השאלה הבאה, היא שטח. היא לא יש לי אבוקדו פוארטו ולו יש אבוקדו הס. לפי השטח, זה תקן המנהל ואי אפשר לשחק ולהגיד לך יש גידול יותר טוב אז תקבל פחות שטח".

45.13.    בהמשך עדותו (עמ' 24 שורות 4-10) מציין מר --- לעניין הקריטריונים כי:

"אחד מבסוט, אחד לא מבסוט. הרעיון השני בוא ננסה למצות את זה באיזושהי הבנה. הרבה מאוד אנשים רצו מגרשים צמודים מתוך איזושהי הבנה שאני רוצה שהילדים יגורו אחד ליד השני. הרבה אנשים רצו מגרשים קרובים לנחלה שלהם. כדי ליצור איזשהו. הלכתי ישבתי עם כולם ועובדה שהגענו להסכמות שבעיניי זה פתרון יותר טוב מאשר הגרלה. לנושא הזה לא היו קריטריונים. לא באנו ואמרנו אנחנו נותנים את הקריטריונים ועושים משהו חדש".

45.14.    בהמשך עדותו מציין מר --- בעניין זה כי:

"לגבי השטחים החקלאיים היו קריטריונים שהזכרתי מקודם, הניסיון ליצור כמה שפחות פיצולים, הניסיון לשמור על מה שהיה קודם. אם מישהו היה לו שטח ואפשר להשאיר לו אותו, ניסינו לשמוע אותו. היו עוד כמה דברים".

45.15.    בהמשך עדותו (עמ' 49 שורה 24) מציין מר -- כי:

"היו קריטריונים שברגע שאין שטח במקום אחר, אז מחלקים את המטע המשותף. כמו שאת רואה".

בהמשך עדותו (עמ' 51 שורות 26 ואילך עד עמ' 52 שורה 3) מר טרזי לא ידע להשיב לשאלת ב"כ המשיב לעניין מה השיקול בגינו משפחות --- קיבלו חלקה בחלק המערבי של המטע המשותף וציין "אני לא יודע מה היה לפני שלוש שנים".

45.16.    מר --- העיד בנוגע לקריטריונים (עמ' 58 שורות 18-20) כי:

"כי על פי הקריטריונים שאני ידעתי עליהם, אם אתה אוחז בקרקע, יש עדיפות שתקבל את הנחלה החדשה בקרקע שאתה אוחז. ואני אחזתי בקרקע שהפכו אותה לנחלה וניתנה למישהו אחר. זהו".

45.17.    מעדויותיהם של מר --- ומר ---, אני סבור כי קביעתה העובדתית של הבוררת מתקבלת על הדעת- שכן ניתן להתרשם מעדויות שניהם, כי הם לא הצביעו על קריטריונים ברורים וחד משמעיים לחלוקת המטע המשותף בין החברים.

45.18.    בעניין זה אציין, כי איני מקבל את טענת האגודה בדבר הקריטריונים אליהם היא מפנה במסגרת בקשה זו (ראו סעיף 22.1 לעיל), שכן גם ונניח כי הקריטריונים הנ"ל אכן הנחו את האגודה, אין זה אומר שהיא לא צריכה לפצות את המשיבים בגין טיב הקרקע אותה קיבלו ומועד חלוקתה ואין בהם בכדי להסביר מדוע חלק מהחברים קיבלו קרקע בשטח המערבי ממנו ניתן היה להתפרנס באופן מיידי וחלק מהחברים, כדוגמת המשיבים קיבלו קרקע חלופית בחלק המזרחי הפחות טוב וכתוצאה מכך נאלצו להמתין מספר שנים בכדי להתפרנס מהחלקה החלופית.

45.19.    אבהיר בעניין זה בנוסף, כי איני מקבל את טענת האגודה, כי קביעות הבוררת בדבר היעדר שוויון בחלוקת הקרקעות בין החברים, טיב הקרקע ומועד החלוקה וכן כי האגודה נהגה באפליה כלפי המשיבים גם אם לא בצורה מכוונת נקבעו ללא בסיס עובדתי.

45.20.    ממעבר על עדותו של מר --- שהיה המדריך של מטע האבוקדו המשותף של המושב, ניתן ללמוד כי היה הבדל ברור בטיב הקרקע, בין החלק המערבי של המטע המשותף לבין החלק המזרחי.

45.21.    לעניין זה יפים דבריו של מר --- במסגרת חקירתו בהליך הבוררות מיום 16.11.20 (עמ' 4 שורות 6-10) לפיהם:

"אני חוזר לעניין של המטע המשותף. המטע המשותף מטע מאוד ותיק, הרכב זנים בעייתי, הרכב כנות בעייתי, מרווחי נטיעה לא מודרניים. הוא לא הפסיד כסף בשנים האלה שאני הדרכתי שם, אבל בכל זאת הוא היה מחולק לחלק שממזרח לדרך כניסה וחלק שממערב לחלק כניסה והם לא היו אותו דבר. החלק המזרחי היה פחות טוב, הרכב זנים פחות טוב".

45.22.    בנוסף מעדותו של מר --- ניתן ללמוד בנוסף, כי לאור העובדה כי המשיבים קיבלו את הקרקע החלופית בחלק המזרחי של המטע המשותף, נפגעה יכולתם להתפרנס ממנו באופן מידיי הן לאור החשד מפטריית הפיטופטורה ואף אם לא היה קים החשש מהפטרייה, ציין מר --- כי היה צריך לעקור את האבוקדו, בכדי לתת מנוחה לשטח במשך שנתיים שלוש (ראו לעניין זה דיון מיום 16.11.20 עמ' 16-20).

45.23.    לאור האמור לעיל- טענת האגודה בנוגע להיעדר בסיס עובדתי בקביעות הבוררות וכן בהתאם לקריטריונים נדחית על הסף.

46.    האם המשיבים קיבלו זכויות עודפות במסגרת הפרויקט ובמסגרת פסק הבוררות החלקי?

46.1.   כאמור לעיל, טוענת האגודה כי המשיבים כלל לא הופלו, אלא להיפך לאור הזכויות המיטיבות במקרקעין אותן קיבלו במסגרת פסק הבוררות החלקי וכתוצאה מהפרויקט בכללותו.

46.2.   כפי שאפרט להלן, איני מסכים עם טענה האגודה ומקובלת עלי קביעת הבוררת בעניין זה, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 57 לפסק הבוררות.

46.3.   העובדה כי המשיבים קיבלו 5 מגרשי הרחבה ושתי נחלות נוספות, נעשתה כתוצאה מהפרויקט וכן מתוקף הסכם הפשרה בין הצדדים, שקיבל תוקף של פסק בוררות חלקי.

46.4.   במסגרת הסכם הפשרה הנ"ל, סיכמו הצדדים כי הבוררות תכריע בשלושה נושאים (ראו סעיף 18 לעיל) לגביהם לא הצליחו להגיע להסכמות, לרבות נושא איכות הקרקע אותה קיבלו המשיבים וכך אכן נעשה על ידה במסגרת פסק הבוררות.

46.5.   לא מצאתי כי כתוצאה מקביעת הבוררת כי על האגודה לפצות את המשיבים בגין איכות הקרקע אותה קיבלו גרמה לכך כי הם יקבלו זכויות יתר, שכן אם המשיבים מסרו לאגודה מטע בריא ממנו התפרנסו באופן שוטף, מחובתה של האגודה היה ליתן למשיבים קרקע חלופית עם אותם המאפיינים ממנה היה ביכולתם להתפרנס ואם האגודה לא עשתה כן, מחובתה לפצות בגין כך את המשיבים.

46.6.   לאור האמור לעיל- טענות האגודה בסוגיה זאת נדחות על הסף.

47.    לחץ המים בנחלות המשיבים

47.1.   כאמור לעיל, בסוגיה זו קבעה הבוררת (סעיף 63 לפסק הבוררות) כי היא מקבלת במלואם את טענות המשיבים בעניין לחץ המים בנחלותיהם הן בשימוש לחקלאות והן בשימוש הביתי וחייבה את האגודה לפצות את המשיבים בגין כך, מיום הגשת התביעה ועד ליום התיקון בפועל וכן חייבה את האגודה לפעול לאלתר למתן ולאספקת מים תקינה לכל שימוש שנעשה בנחלות המשיבים.

47.2.   כפי שאפרט להלן קביעה זו של הבוררת מקובלת עלי ולא מצאתי לנכון להתערב בה.

47.3.   האגודה הינה ספק המים המקומי של חבריה, זאת בהתאם להגדרה הקבועה בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994.

47.4.   מתוקף היותה של האגודה ספק המים, עליה לספק ללקוחותיה ובכללם המשיבים לחץ מים ראוי, כך שיוכלו לעשות בהם שימוש ראוי הן בביתם, הן בצימרים אותם הם מפעילים וכמובן לשימוש החקלאי.

47.5.   לאור העובדה, כי עיקרון השוויון הינו עיקרון על בדיני האגודות השיתופיות [ראו לעניין זה את הנקבע בע"א 524/88 פרי העמק אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב (פורסם בנבו) וכן את הנקבע בע"א 31/87 חרמש נ' ברעם (פורסם בנבו)] לא יעלה על הדעת שלאור העובדה שנחלות המשיבים נמצאות במקום הגבוה ביותר במושב לחצי המים בנחלותיהם יהיו שונים מלחצי המים אותם מקבלים יתר חברי האגודה, משכך על האגודה לפעול לכך, כי לחצי המים בנחלות המשיבים יהיו באותם הלחצים כמו של יתר חברי האגודה ואף לפצותם בגין כך כפי שקבעה הבוררת.

47.6.   כמו כן, מעיון בפרוטוקול חקירתו הנגדית של מר --- ניתן לראות בבירור (ראו לעניין זה פרוטוקול מיום 23.11.20 עמ' 55 שורות 17-25) , כי הוא מודה כי האגודה לא פתרה את בעיית לחץ המים לשימוש הביתי בנחלות המשיבים, לכן נראה כי קביעתה של הבוררת בעניין זה לא נעשתה בחלל ריק.

47.7.   לאור האמור, טענות האגודה בנוגע לקביעתה ללחץ המים בנחלות המשיבים נידחות על הסף.

48.    טענת האגודה כנגד הבוררת

48.1.   כאמור לעיל, טוענת האגודה כי הבוררת נהגה באגודה באופן ציני הן הליך הבוררות והן במסגרת פסק הבוררות ומשכך יש להצדיק את ביטולו של הפסק.

48.2.   כפי שאפרט להלן, איני מקבל את טענת האגודה בסוגיה זו.

48.3.   ככול והיה לאגודה טענות כלפי הבוררת, היה עליה לפעול להעלותן תוך כדי הליך הבוררות בפני הח"מ ולא להמתין עד לסוף ההליך לקבל פסק בוררות, שדוחה את טענותיה ואז להעלות טענות כאלה ואחרות כלפי הבוררות.

48.4.   מעבר לכך, אני סבור כי גם אם האגודה הייתה מעלה את הטענה כלפי הבוררת בזמן אמת ותוך כדי הליך הבוררות טענתה זו לא הייתה מתקבלת.

48.5.   כלל ידוע הוא כי פסילת בורר לא יכולה להיות דבר שבשגרה, אלא צעד חריג ביותר שאין להקל ראש בנקיטתו. ראו לעניין זה, רע"א 296/08 ‏ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל (פורסם בנבו, להלן: "פרשת ארט בי"), רע"א 5421/13 הרב אליעזר כהנמן נ' הרב שמואל מרקוביץ (פורסם בנבו) וכן דברי עוזרת הרשם עו"ד איילת ביגר בהחלטתה מיום 24.11.2015 במסגרת תיק בוררות 1557-152-14 אהרן יפה נ' אמירים-מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם בנבו להלן: "פרשת יפה").

48.6.   תקנה 12 לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972, קובעת כי: "בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי הצדדים בנאמנות".

48.7.   כפי שציינה עוזרת הרשם ביגר בפרשת יפה, בהתאם לקבוע בתקנה 12: "חזקה היא כי הבורר אכן נוהג בנאמנות הכוללת בין היתר, מקצועיות, הגינות ואובייקטיביות, כלפי הצדדים. משכך, המגיש בקשה להחלפת בורר צריך להראות באופן מובהק כי מתקיימות נסיבות היוצרות עילת פסלות המצדיקה את החלפתו".

48.8.   בפרשת ארט בי קבע כב' השופט בדימוס דנצינגר כי הבחינה האם בורר ראוי לאמון הצדדים ואם לאו תיעשה לפי אמות מידה אובייקטיביות וכי אין די בתחושותיו הסובייקטיביות של מי מן הצדדים כדי לומר שהבורר אינו ראוי לאמונם.

48.9.   כפי שציינה עו"ד ביגר בהחלטתה בפרשת יפה, מנוסח התקנה וכן בהתאם לנקבע בהלכה הפסוקה לצורך פסילת בורר, יש לבחון האם במעשי הבורר מתגלה חשש ממשי למשוא פנים, המוביל לכך שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים, האם מתקיימות נסיבות שיש בהן בכדי להשפיע על ניהול הוגן, צודק, אובייקטיבי וראוי של הליך הבוררות.

48.10.    בכדי להצדיק את טענותיה בדבר יחס הבוררת כלפיה, מפנה האגודה בין היתר לפרוטוקול דיון ההוכחות מיום 23.11.20  ומציינת כי ניתן ללמוד מדברי הבוררת כי היא נטלה צד ובמקביל הכחישה זאת.

48.11.    בנוסף מפנה האגודה בעניין לדברי הבוררת בסעיף 4 לפסק הבוררות במסגרתם ציינה הבוררת כאמור בסעיף 14 לעיל.

48.12.    לאור האמור, בחנתי את הנאמר בפרוטוקול (עמ' 5 החל משורה 6) ולא מצאתי כי יש צדק בטענת האגודה.

48.13.    טענת האגודה מתבססת על המילה שטויות, אותה לשיטתה אמרה הבוררת ובכך היה בכדי לתפוס צד.

48.14.    מעיון בפרוטוקול ניתן לראות בבירור כי אין ממש בטענת האגודה בעניין, שכן המילה שטויות, לא נאמרה תחילה ע"י הבוררת אלא ע"י העד מטעם האגודה מר --- שציין "הם מתווכחים על שטויות" וב"כ האגודה סבר בטעות כי הבוררת אמרה זו ונראה כי הוא בנה מתוקף כך תאוריה שאינה נכונה בעייני כי הבוררת תפסה צד. ניתן גם לראות בהמשך את דברי הבוררות לפיהם: "לא, אני לא אמרתי שטויות. אנחנו לא מדברים פה שטויות. אנחנו מנסים להבין פה מה קרה".

48.15.    כאמור לעיל, מתוקף הקבוע בתקנה 12, לבוררת קיימת חובת נאמנות כלפי הצדדים.

48.16.    נראה כי תחושת האגודה נסמכת על תחושותיה הסובייקטיבית של ב"כ או של מי מטעמה ואין בטיעון אותה העלתה האגודה, טיעון אובייקטיבי בכדי להביא לפסילת הבוררת ולהביא לביטולו של פסק הבוררות.

48.17.    יחד עם זאת אציין כי לא ברור לי מדוע לכאורה הביעה הבוררת דעה בסעיף 4 לפסק הבוררות, אך אני סבור, כי אין בדבריה בכדי להביא לביטול הפסק בכללותו, שכן כל שציינה הבוררת הינה אמרה כללית לפיה על האגודה לנהוג בשיווין כלפי חבריה וברי הוא שעל אמרה שכזו לא פוסלים הליך בוררות שלם.

48.18.    לאור האמור לעיל, גם טענת האגודה בעניין זה דחית על הסף.

ה.     סוף דבר

49.    לאור האמור לעיל, בקשת האגודה לתיקון פסק הבוררות נדחית על הסף.

50.    לאור דחיית הבקשה, אני מורה על חיוב האגודה בהוצאות המשיבים ובשכ"ט ב"כ בסך של 10,000 ₪, אשר ישולמו למשיבים תוך 30 יום ממועד החלטתי זו, אחרת יישא סכום ההוצאות הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כדין.

51.    התיק יוחזר לכב' הבוררת, לצורך מינוי שמאי מוסכם ומכריע לקביעת סכום הפיצוי לו זכאים המשיבים בהתאם לקביעות בפסק הבוררות.

52.    המזכירות תעביר החלטה זו בדוא"ל לצדדים ולכב' הבוררת ותוודא קבלה.

ניתן היום ט"ו טבת התשפ"ד, 27.12.23 בירושלים בהיעדר הצדדים.