פריסת חוב של חייבים למעלה אדומים
בפני עו"ד
עוזר רשם האגודות השיתופיות
ב ע נ י ן : אליעזר וידר
סלי וידר
שניהם ממעלה עומרים - אגודה שיתופית
חקלאית להתישבות קהילתית בע"מ
ד.נ. הר חברון-90408
המערערים
ו ב ע נ י י ן : מעלה עומרים - אגודה שיתופית
חקלאית להתישבות קהילתית בע"מ
ד.נ. הר חברון-90408
המשיבה
ה ח ל ט ה
בפני ערעור על פסק בורר, עו"ד דוד אמסל, מתאריך 15.7.07.
הבורר פסק כי המערערים חייבים למשיבה סך של -.7,117 ₪ על פי כרטיס החשבון של המערערים, בתוספת -.600 ₪ הוצאות לטובת האגודה ובתוספת של .700 ₪ שכ"ט בורר.
ביום 22.8.07 התקבל במשרד ערעור המערערים.
טענות המערערים:
טענות המערעים מבוססות בעיקרן על מצב סוציו אקונומי קשה אליו נקלעו המערערים שלא באשמתם.
בשנת 2003 הם עברו פיגוע טראומטי ביותר ומאז הם במצב של POST טראומה. המערערים הוכיחו את המצב המיוחד להם במסמכים כדלקמן:
א. מסמך הבטוח הלאומי מבאר שבע, על פיו המשפחה מוכרת כנפגעת פעולות איבה. על כן המשפחה זכאית לכל הזכויות הניתנות לנפגעי פעולות איבה על פי חוק.
ב. מר אליעזר וידר. הבטוח הלאומי קובע במסמך מיום 18.2.07 כי לנ"ל יש נכות צמיתה של 89.5%.
הנ"ל בקושי מתפקד, על כן אין ביכולותו לעבוד. בנוסףהוגשו לתיק הערעור עשרות מסמכים מביה"ח סורוקה בבאר שבע – באשר בנוסף לפוסט טראומה לאחר הפיגוע עבר הנ"ל תאונת דרכים (בעת שעדין עבד) וכן סבל מאפילפסיה ובאחת הנפילות שבר את הגב. כמו כן סובל משינויים ניווניים קשים.
ג. הגב' סלי וידר – מבקרת בקביעות במרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים סורוקה בבאר שבע. אשור הפסיכיאטר קובע כי היא סובלת מקשיי שינה וחזיונות הפגוע ביום ובלילה. בונסף איבדה את אמה ואחותה.
ד. אשור סיום עבודה של גב' סלי וידר בפברואר 2006 לאור אשור הרופא התעסוקתי בדבר אי העסקה.
ה. אשור מועצה אזורית הר חברון על פניה למנכ"ל הבטוח הלאומי בנושא מצבה הקשה של המשפחה ובקשה לטפול דחוף במשפחה.
ו. חשבון תקופתי מועצה אזורית הר חברון, נכון לתאריך מאי 2007. הנ"ל זכאים להנחה של 66% מ-90 מ"ר ראשונים, הנחת נפגעי פעולות איבה.
ז. המערערים מודים בחוב לאגודה.
ח. המערערים מבקשים לקזז את הריבית מחובם לאגודה.
ט. המערערים מבקשים להקפיא את החוב ולשלמו ברגע שימצא פתרון לבעייתם. הינו: אין הם מסוגלים נפשית לחיות ביישוב, הובטח להם פינוי או מעבר לעיר באר-שבע. בעת המעבר – החוב ישולם במלואו.
י. מסמך בנק על החזרת הוראות קבע וכן מסמכים נוספים בדבר אי עמידה בתשלומים.
יא. התייחסתי רק למעט מהמסמכים אשר רבים נוספים הוגשו בעת הדיון בערעור.
תמצית טענות האגודה:
א. המערערים לא משלמים את חובם עפ"י ספרי החשבונות של האגודה.
ב. החוב כולל ריבית. הריבית הנהוגה באגודה היא בערך 12% לשנה, כפי שהאגודה משלמת לבנק.
ג. בקשת המשפחה לשלם החוב רק כאשר יקבלו פיצויים תמוהה שכן לא ברור אם בכלל יקבלו פיצויים ואם כן, מתי?
ד. יש משפחות רבות באגודה שמצבן הכלכלי קשה, על כן אם נוותר על הריבית למשפחת וידר יהא בכך תקדים לשאר המשפחות שלא לשלם בזמן לאגודה והאגודה עלולה לקרוס כתוצאה מכך.
ה. מבוקש לדחות את הערעור על הסף מכיוון שאין נימוקים משפטיים לערעור ולאשר את פסק הבורר.
ו. האגודה הודתה בעת הדיון בפני כי המשפחה במצב POST טראומתי קשה.
דיון והחלטה:
לאחר שעיינתי היטב במסמכי הצדדים ושמעתי את הדיון בערעור, הנני קובעת כדלקמן:
אי התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הבורר
ככלל, אין ערכאת ערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה דלמטה,יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט זוסמן בספרו סדר דין אזרחי:
"קביעה עובדתית שנקבעה בדרגה ראשונה לא תבוטל על נקלה בדרגת הערעור,אפילו היתה פוסקת אחרת אילו שמעה בעצמה את העדים..."
וכך נקבע בע.א.8155/00 על ידי בית המשפט העליון:
"ללא קיומה של טעות בולטת בשיקולי בית המשפט או פגם היורד לשורש העניין, לא תתערב ערכאת ערעור"
הנני מקבלת את טענת נציג האגודה כי אין בפני נימוקים משפטיים לערעור.
יחד עם זאת, במקרה דנן יש לטעמי שלושה תנאים מצטברים המצדיקים
התערבות במקרה דנן:
מבחינה חברתית,כלכלית וסוציאלית יש כאן נסיבות מיוחדות וחריגות.
משפטית יש לפעול על פי החוק לנפגעי פעולות איבה.יש לשמוע את הפגועים.אמנם ההנחה הקבועה בחוק תופסת לעניין תשלום הארנונה במועצה בלבד וזאת מאחר והאגודה היא גוף מהמשפט הפרטי אין היא כפופה להוראות בדבר מתן הנחה בארנונה והיא סוברנית לקבל החלטה בנדון על ידי האורגנים המוסמכים לכך על פי התקנון.
בהמשך נראה כי אין כאן התערבות בעצם קביעת החוב על ידי הבורר ואפילו לא בדרך עריכת החישוב, נושא הריבית וכד'.
ההתערבות דנן תהיה אך ורך בשאלת אופן ביצוע תשלום החוב ולא מעבר לכך.
עובדתית אין חולק כי מצבה של משפחת המערערים וכן הרגשתם הסוביקטיבית והאוביקטיבית, הוא מצב חריג ומיוחד. אין חולק כי נפלו עליהם מכות בזו אחר זו, אשר גרמו להם לקריסה נפשית ואף פיסית.
בעבר הם היו משפחה עובדת ומכובדת.
כיום הם מוכרים כנפגעי פעולות איבה, שניהם הפסיקו לעבוד ושניהם נכים
ומתפקדים בקושי רב.
במהלך הדיון בערעור הודיע מזכיר האגודה כי נכון לסוף שנת 2007,
היינו 31.12.07חובם של המערערים מגיע לסך של -.10,000 ₪. לטעמי הכוונה היתה
שחוב זה כולל את ההוצאות ושכ"ט הבורר אשר הוטלו עליהם בפסק הבוררות +
המשך אי תשלום מיסים עד סוף השנה.
לאור הנסיבות אשר תוארו לעיל, ולאור היות מקרה זה חריג במיוחד הרי שהנני מקבלת את הערעור בחלקו. היינו: פסק הבורר הקובע כי קיים חוב, נשאר על כנו. בנוסף הנני מקבלת את עמדת המשיבה כי חוב המערערים נכון ליום 31.12.07 עומד על סך של -.10,000 ₪ כולל הכל.
המערערים מודים בחוב. אין אפשרות לקזז ריבית כפי שמבקשים המערערים. מדובר בתקופה ארוכה בה לא שולמו מיסי אגודה. על כן החוב נכון ליום 31.12.07 יעמוד על סך -.10,000 ₪.
חוב זה יוקפא. החוב ישולם למשיבה מיידית בעת מכירת הבית ביישוב או בעת עזיבת היישוב, לפי המעשה המוקדם יותר. החוב מוקפא לשנה עד שנתיים, במהלכן על המערערים למצוא דרך לשלם את החוב.
יחד עם זאת, החל מינואר 2008 ישלמו המערערים מיסי אגודה שוטפים בהנחה של 50% לאור מצבם המיוחד.
מדי חודש ישלמו 165 ₪ מחצית מסך -.330 ₪ אותו משלמים כל החברים.
לאור הנסיבות אין צו להוצאות בערעור.
החלטה תועבר בדואר רשום לצדדים.
ירושלים: י' בשבט התשס"ח
17 בינואר 2008
עוזר רשם האגודות השיתופיות
