קביעת מועדי הדיון הנה פריבילגיה של הבורר
בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 2145/5/2015
עורך דין רמזי חוראני
|
בעניין:
|
ניצן עזרא ממושב חמרה ד.נ. מזרח בנימין
על ידי עו"ד רפאל בן זקרי
רח' הסביון 10 עלי 4482800
טל': 02-9944011 פקס: 02-9400004
|
|
|
המבקשת
|
|
|
|
ובעניין:
|
1. עו"ד אהרון אורדן
א. אורדן- משרד עורכי דין ונוטריונים
רח' הילל 23, ירושלים, 94581
טל: 02-6241161, פקס: 972-2-6247523
|
|
|
המשיב
|
|
|
החלטה
א. מבוא:
1. ביום 12.8.2015 שלח עו"ד בן זקרי, ב"כ הנתבע בתיק בוררות 2145/55/2015 בקשה לפסילת הבורר ולמינוי אחר ליישוב הסכסוך בין האגודה, חמרה כפר שיתופי בע"מ, להלן גם האגודה לבין המבקשת, הנתבעת בתיק, הגברת ניצן עזרא.
2. בשלב ראשון התבקשה תגובת הבורר וזו אכן הומצאה למשרד ביום 16.8.2015, ובשלב מאוחר התבקשה גם תגובת האגודה. תגובת ב"כ האגודה הומצאה לתיק בפקס ביום 24.8.2015.
ב. נימוקי הבקשה:
3. באי כוח שני הצדדים בקשו דחיה של מועדים שנקבעו ושתי הבקשות שלהם התקבלו על ידי הבורר.
4. לדיון הבא הציע עו"ד בן זקרי מועדים מסוימים בחודש אוקטובר 2015, אלא שהבורר קבע את הדיון ליום 22.10.2015, מועד שלא היה מוסכם על עו"ד בן זקרי ואין באפשרותו להיות נוכח בדיון זה.
5. המבקשת בדעה, כי הדבר מביא לחוסר אימון בבורר, ולכן יש ליישם את תקנה 3 לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב- 1972. לטעמו של ב"כ המבקשת, אין בהתנהלות זו של הבורר כדי ש"שאוכל סמוך על בוררות הגונה מצד מי שאינו מתחשב ברצון הצדדים וכופה את מועדיו על אחרים".
ג. תגובת הבורר
6. הבורר שלח את תגובתו למשרד הרשם כאמור ביום 16.8.2015 בה הוא מתנגד לבקשת הפסילה ואף מביא את השתלשלות העניינים של קביעת מועד לשמיעת הבוררות.
7. הדיון הראשון נקבע על ידי הבורר ליום 25.6.2015, אך בוטל מפני שהנתבעת לא ענתה לבורר ולא אותרה. לבקשת עו"ד בן זקרי מיום 07.07.201 בה הוא הודיע על ייצוג הנתבעת, נקבעה ישיבה חדשה מוסכמת ליום 20.7.2015.
8. ב"כ האגודה, עו"ד ליכטנשטיין, בקש לדחות גם מועד מוסכם זה בשל יציאתו לחופשה ואז נקבע מועד מוסכם חדש ליום 3.8.2015 שהנו אחד מארבעה מועדים המוסכמים על ידי באי כוח הצדדים. מועד מוסכם זה אף הוא לא תאם בדיעבד את יומנו של עו"ד בן זקרי בשל "מחויבויות קודמות" ולכן בקש לבטלו. הבורר אפשר לצדדים שוב לתאם מועד ביניהם. הוא גם הציע לצדדים לבחור אחד משלושה מועדים שמתאימים ליומנו. שניים מהם תאמו את יומנו של עו"ד ליכטנשטיין (25 או 27 באוגוסט 2015), כשהם אינם נוחים לעו"ד בן זקרי.
9. שוב, אפשר הבורר לצדדים לתאם ביניהם מועד דיון חדש ואז הודיע ב"כ האגודה ביום 9.8.2015 לכב' הבורר כי עו"ד בן זקרי הודיעו כי יכול הוא לקיים את הבוררות רק החל מחודש נובמבר 2015. על אף זאת שב עו"ד בן זקרי והודיע לבורר ביום 10.8.2015, כי הוא מוכן לקיים את הדיון באחד מארבעה מועדים בחודש אוקטובר 2015. באותו יום קבע הבורר כי המועד 22.10.2015 מתאים לו והוא קובע יום זה כיום הדיון הראשון בבורות. מועד זה אינו מבין ארבעת המועדים שציינו הצדדים. בעקבות כך הוגשה בקשת הפסלות.
10. הבורר מלין על הקושי הרב בתיאום מועד להתחלת הבוררות, על ניסיון לכפות מועדים על יומנו, חזרה מקביעת מועדים ושוב ניסיון להקדמת הדיון למועדים קודמים ממה שהוצע. כן מלין הוא על כך, כי את הבקשה לפסלות אף לא טרח עו"ד בן זקרי להעביר לעיונו ותגובתו בטרם תועבר היא לרשם. בתגובת הבורר הוא ציין, כי אפשר לנתבעת להגיש כתב הגנה מסודר, אף שהמועד לכך חלף מזמן.
ד. תגובת עו"ד ליכטנשטיין:
11. ב"כ האגודה מלין על כך, כי הבקשה לפסלות לא הועברה אליו על ידי ב"כ הנתבעת מעולם.
12. הבורר עשה מאמצים כנים כדי לקבוע מועד דיון מוסכם על הצדדים, אך הוא לא הצליח בכך. התחלת הבוררות מתעכבת ולכן התנגד לדחיית הדיון שוב וכמובן התנגד לבקשת הפסלות.
ה. תגובת עו"ד בן זקרי לתגובת ב"כ האגודה:
13. על אף שלא נדרש עו"ד בן זקרי להגיש תגובה לתגובת ב"כ האגדה הוא דאג להעביר תגובה כזו. בתגובה ציין עו"ד בן זקרי, כי הוא לא שלח את בקשת הפסלות לחברתו, עו"ד יפית אופק, מפני שהטרוניה שלו לא היתה נגד חברתו אלא נגד התנהלות הבורר עצמו. בתגובה זו ציין עו"ד בן זקרי, כי "אם הבוררות תתנהל ללא הנתבעת נערער על כל החלטה שתתקבל".
ו. דיון והכרעה:
14. בפרשת ארט- בי, רעא 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל שהנה ההלכה המנחה את ציבור המשפטנים כיום בנושא פסלות בוררים, קראנו דברים אלה מפיו של כב' השופט דנציגר:
"אני כשלעצמי סבור כי המבחן לפסלות בורר צריך שיהיה דומה למבחן שנקבע בעניינם של שופטים, קרי, כי על הטוען לפסלות בורר להוכיח בהתבסס על ראיות אובייקטיביות, קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. קביעתן של אמות מידה מחמירות יותר לבורר מאלה שנקבעו בעניינם של שופטים עלול להוביל למצב בו בוררים יירתעו מלקבל על עצמם את התפקיד ואף יחששו מפני תביעות לפי סעיף 30 לחוק הבוררות. כמו כן, החמרה יתרה באמות המידה לפסלות בורר עלולה לפגוע ביעילות מוסד הבוררות כמנגנון מהיר להכרעה בסכסוכים. מנגד, הקלה באמות המידה הנדרשות מבורר עלולה אף היא להביא לפגיעה במוסד הבוררות ולאמון שרוכש לו הציבור".
ראה גם פסק הדין של כב' השופט רובינשטיין בפרשת שפיר הנדסה אזרחית, רעא 6115/13 שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ נ' שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ וחוות דעתו בפרשת ארט- בי.
15. עד לתיקון חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד- 1984 נפסל שופט כל אימת "שקיים חשש ממשי למשוא פנים". עד להלכת ידיד, ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט (2) 375, 380-381, פירשה הפסיקה את ההלכה, כקיום "חשש סביר" למשוא פנים. פרשת ידיד החמירה את המבחן בכך שקבעה, כי כשיש חשש ממשי למשוא פנים, אין שופט יכול לשמוע את התיק שבפניו. כיום אין מחלוקת כי מדובר "בחשש ממשי" למשוא פנים. הדבר קיבל את ביטויו גם בתיקון חוק בתי המשפט בשנת 1992. ראה ספרו של יגאל מרזל, דיני פסלות שופט עמ' 5 ו- עמ' 128. גם לשון החוק אינה מותירה מקום לספק, כי זהו הדין כיום. בתיקון של חוק בתי המשפט נכתב:
"שופט לא יישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט"
התיקון הוסיף עוד כמה נסיבות פרטיקולריות הנחשבות כסיבות לפסילת שופט, בין היתר קיומו של עניין אישי במשפט, בבעלי הדין או בעורכי הדין. ראה מרזל, שם עמ' 29.
לפני שאגע ביישום ההלכה על הנסיבות הקונקרטיות של בקשה זו אעיר, כי הפסיקה שהובאה לעיל התייחסה לבוררים על פי חוק הבוררות, תשכ"ח- 1968, להלן חוק הבוררות. יחד עם זאת לאור הדמיון הרעיוני בין סוגיות פסלות בורר לפי חוק הבוררות ולפי דיני האגודות השיתופיות, אני בדעה כי אותו דין חל גם במקרה שלנו.
16. השאלה הנה - האם בנסיבות דנן קיימת הצדקה לפסילת הבורר? הפסיקה ציינה, כי הבחינה לפסלות צריכה להיות אובייקטיבית כאמור לעיל ואין די בתחושה סובייקטיבית של צד להליך (ולטעמי גם של בא כוחו). ראה החלטת כב' השופט דנציגר ברע"א 5421/13 הרב אליעזר כהנמן נ' הרב שמואל מרקוביץ (פורסם בנבו). האם הבדיקה האובייקטיבית מצדיקה את בקשת עו"ד בן זקרי לפסלות הבורר?
17. בבדיקה יסודית ופתוחה ובהתחשב בהשתלשלות הדברים כאן וגם בהצלבה עם המצב המשפטי השורר אני קובע כי התשובה לשאלה זו הנה שלילית. ראשית, הבורר עשה את כל אשר יכול לעשות כדי להקל על הצדדים בקביעת מועד הדיון. לא רק זאת, אלא שהותיר להם במספר הזדמנויות את האפשרות לקבוע בעצמם מועד דיון מוסכם ואף הודיע כי ינסה להתאים עצמו אליהם. אין לאמר, כי מדובר בבורר "המתעלל" בצדדים חס וחלילה ומנסה להקשות עליהם. התקופה הנה תקופת פגרת בתי משפט ובכל זאת ניסה לקדם את הבוררות אף במהלך תקופת הפגרה. אין כל פסול בניסיונו זה של הבורר והמטרה של ניהול הבוררות בהקדם וסיומה ביעילות ובפרק זמן קצר, אינה מטרה בלתי לגיטימית, אלא להיפך היא מטרה ברוכה ויש לעודד השגתה. היא באה להעצים את הרציו מאחורי הליכה בדך ההכרעה מחוץ לכותלי בתי המשפט ויש לעודד גישה כזו.
שנית, מהתגובה של הבורר למדתי, כי הוא התנהג בהגינות כלפי הנתבעת. הוא אפשר לנתבעת להגיש כתב הגנה מסודר בצירוף מסמכים שברצונה להגיש בייחוד אחרי שהיא יוצגה על ידי עורך דין, וזאת אף שהמועד לכך חלף. הדבר מראה, כי הבורר ראוי דווקא לאימון ולא להיחשף לבקשת פסלות.
שלישית, מחוקק המשנה הביע את דעתו אודות המשקל שיש לתת לנושא של קביעת מועדים בדיונים. דרך ניהול הליך הנה פריבילגיה שמחוקק המשנה העניק לערכאה הדיונית. ביטוי לכך ניתן למצוא ב - צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009. אי לכך אין מקום לבסס פסילת שופט בטענה המבוססת על דרך ניהול הליך. גם החלטה דיונית שאינה לרוחו של צד אינה מהווה כשלעצמה סיבה לפסלות שופט ואף לא רצף של החלטות כאמור. הדברים מוחלים גם במטריה של פסילת בורר כאמור בפסיקה של בית המשפט העליון. אציין במיוחד, ויתכן והדבר אינו מקרי, כי החלופה של אי מתן רשות ערעור בצו הנ"ל הנה דווקא זו הקשורה לקביעת מועדי דיון. מכך יש להשליך על המקרה שלנו.
רביעית, עו"ד בן זקרי לא ציין מהי הסיבה האמתית לכך שאינו יכול להופיע לדיון. ניתן להניח לטובתו, כי מדובר בעומס או בתיקים אחרים הקבועים לו. הפסיקה קבעה, כי אין חובה להיענות לבקשה לדחיית מועד דיון המוגשת על ידי פרקליט הנאלץ להופיע בשני משפטים באותו מועד. היא קבעה עוד, כי אם בית המשפט אינו נענה לבקשה לדחיית מועד דיון חובה על הפרקליט להעביר לפרקליט אחר את הייצוג באחד משני התיקים. ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' אחת עשרה עמ' 541 וכן ע"א 5124/90 איוב נ' ח'טיב, פ"ד מו(5) 834, 837.
חמישית, אני מעריך מאוד את עו"ד בן זקרי, אך לא אוכל שלא להעלות מספר תהיות אודות יחסו להליך הבוררות ולבורר להתנהגותו שם: בתחילת חודש אוגוסט 2015 הודיע עו"ד בן זקרי לעו"ד ליכטנשטיין, כי הוא יכול להופיע לדיונים בברורות רק החל מחודש נובמבר 2015, בעוד שעו"ד בן זקרי הודיע לבורר ביום 10.8.2015 כי על אף האמור בהודעתו לב"כ האגודה, הוא כן מוכן ומזומן לקביעת דיונים בימי 14,20,21,25 אוקטובר 2015. הדבר מראה, כי מלכתחילה אילו התאמץ יכול היה למצוא מועד מוסכם גם באוקטובר 2015. ער אני לכך כי המועד שבחר הבורר אינו מבין המועדים האמורים, אך כאמור עם קצת רצון טוב ניתן היה להגיע למועד מוסכם!
הנקודה הנוספת שחייב אני להביע תמיהה למקראה והיא זו שהובאה בתגובת עו"ד בן זקרי לתגובת ב"כ האגודה בה הסביר מדוע לא שלח את הבקשה לפסלות גם לב"כ האגודה. (תגובה מיום 24.8.2015). שם הוא ציין גם, כי"במידה והבוררות תתנהל ללא הנתבעת נערער על כל החלטה שתתקבל". לכאורה, אין זו גישה של מי שרוצה בייעול והצלחת הליך הבוררות. אין יודעים מה יהיה פסק הבורר? אין לדעת מדוע לא תופיע הנתבעת לדיונים והרי הקושי היה נעוץ ביומנו של עו"ד בן זקרי, אז מדוע שלא תופיע המבקשת?
נקודה נוספת שאין לה הסבר, והיא הפניית הבקשה לפסלות לרשם ישירות מבלי להפנותה תחילה לבורר עצמו. האם אין לו מעמד בנושא כשמדובר בבקשה להביע בו אי אימון תוך כדי פסילתו?
18. לאור האמור לעיל, נחה דעתי, כי הבקשה לפסלות אינה מוצדקת ואני דוחה אותה. סמוך אני ובטוח כי הבורר, ישתדל להתחשב ביומנם של באי כוח הצדדים, אך בסופו של דבר קביעת מועדי הדיון הנה פריבילגיה של הבורר. המבקשת תישא בהוצאות על סך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ לטובת הבורר וסכום כמוהו גם לטובת האגודה.
ניתנה היום 25 אוגוסט, 2015 אלול תשע"ה בהיעדר הצדדים.
רמזי חוראני, עו"ד
עוזר רשם האגודות השיתופיות
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים ולבורר.
