קיבוץ גבת חויב בתשלום של כ-17 מיליון ₪ לחברתMELLOWBRIDE האוסטרלית
עד שנת 2005, היה קיבוץ גבת הבעלים היחידים של מפעל לייצור מוצרי השקייה פלסטיים לחקלאות, אך בשנה זו רכשה חברה אוסטרלית בשם MELLOWBRIDE PTY LIMITED מחצית ממניות המפעל. כעבור שנתיים, בשנת 2007, מכרה החברה לקיבוץ את זכויותיה במפעל, כשבמסגרת העסקה שילם הקיבוץ לחברה 100 מיליון ₪: 47 מיליון ₪ עבור המניות של החברה (שהיוו מחצית ממניות המפעל) ועוד 53 מיליון ₪ לפירעון ההלוואות שלקח הקיבוץ מן החברה.
ההסכם בין הצדדים כלל התחייבות, לפיה אם תוך שנה ימכור הקיבוץ את המפעל ברווח, יהא עליו להפריש לחברה מחצית מן העודף. ואכן, בחלוף חודשיים בלבד מכר הקיבוץ את כלל מניות המפעל ב-190 מיליון ש"ח, ונחלקו הצדדים באשר לפרשנות הסעיף הרלוונטי -
מחד, טוענת החברה, כי עבור מכירת חלקה לקיבוץ, היא קיבלה תמורה של 8.75 ₪ למניה, ומאחר והקיבוץ מכר את מניותיה על בסיס מחיר של 13.6 ₪, ממילא יש לומר שהמפעל נמכר ברווח ועל הקיבוץ לקיים את חלקו.
מנגד, טוען הקיבוץ, כי כוונת הסעיף הייתה אחרת – שרק אם הוא יקבל מן הקונה העתידי תמורה, העולה על התמורה הכוללת שהוא שילם לחברה במסגרת העסקה, ייחשב הדבר למכירת המפעל ברווח. אך תנאי זה, כך מוסיף וטוען הקיבוץ, לא התקיים, שכן עבור מכירת כלל מניות המפעל הוא קיבוץ 190 מיליון ₪, כלומר עבור מחצית המניות הוא קיבל 95 מיליון ₪, המהווים פחות מהתמורה הכוללת שהוא שילם לחברה במסגרת העסקה (100 מיליון ₪).
לאור מחלוקת זו, הגישה החברה תביעה כנגד הקיבוץ על סך של 26 מיליון ₪.
מבין שתי העמדות בפרשנות החוזה, ביכר בית המשפט את עמדתה של החברה, וזאת לאור תכלית התניה, המקובלת בחוזים מסחריים, אשר ההיגיון הכלכלי העומד מאחוריה הינו פשוט – אם בתוך זמן קצר ימכור הקונה את הנכס ברווח, מדובר ברווח שהוא עשה בלי שהשקיע בהשבחתו, ומכאן ההצדקה הכלכלית (ואולי אף המוסרית) לכך, שהמוכר ייטול חלק ברווח שבא מן המכירה המהירה. מעבר לכך, מצא בית המשפט חיזוק נוסף לעמדתו בהתנהלות הצדדים בעבר ובהסכמים קודמים שנגעו למכירת המפעל.
לאור כל זאת, הגיע בית המשפט למסקנה, כי החברה זכאית למחצית מתוספת התמורה, כפי שהיא נגזרת מן העלייה במחיר למנייה.
בית המשפט מצא, כי מכירת המפעל על ידי הקיבוץ אכן נעשתה ברווח, הבא לידי ביטוי בעליית מחיר המנייה, והחברה זכאית למחציתו של רווח זה, קרי ל– 16.975 מיליון ₪. בנוסף, חויב הקיבוץ בתשלום שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 135,000 ₪.
ניתן ב- כ"א תשרי תשע"ג, 07 באוקטובר 2012, בהיעדר הצדדים.
