קיבוץ דגניה ב' נתבקש לחשוף מסמכים הנוגעים לרווחיו ממכירת מניות

לפניכם החלטה בנושא החובה לגילוי מסמכים החלה על קיבוץ. להרחבה בנושא סוגיית חובת גילוי המסמכים החלה על אגודה שיתופית, לחצו כאן.  

יורשת חבר קיבוץ שהלך לעולמו הגישה תביעה כנגד קיבוץ דגניה ב' לפיה היא זכאית לכל שיוך וחלוקה של נכסי הקיבוץ שהוחלט עליהם לאחר מועד פטירת המנוח. במסגרת התביעה הגישה היורשת לקיבוץ בקשה לגילוי מסמכים. לאחר שהקיבוץ סרב לגילוי חלק מהמסמכים שדרשה היורשת, הגישה היורשת בקשה זו.

הרקע:
התביעה העיקרית: בשנת 2010 התקבלה בקיבוץ דגניה ב' החלטה בדבר שיוך זכויות רדום, כלומר שיוך הזכויות הותנה בהתקיימותם של מספר תנאים. לאחד קבלת החלטה זו, הלך לעולמו אחד מחברי הקיבוץ. היורשת של החבר, שהינה היורשת היחידה שלו, הגישה תביעה כנגד הקיבוץ, במסגרתה ביקשה מבית המשפט מתן פסק דין הצהרתי לפיו היא זכאית לכל שיוך וחלוקה של נכסי הקיבוץ שנעשו בהתאם להחלטה שהתקבלה, וזאת לאור היותה היורשת היחידה של המנוח. כמו כן, לאור טענתה כי הקיבוץ מסתיר ממנה מידע ומונע ממנה לקבל את הזכויות המגיעות לה על פי דין, ביקשה היורשת מבית המשפט סעד מסוג צו עשה להמצאת כלל המסמכים שנערכו על ידי הקיבוץ ביחס לשיוך הנכסים היצרניים ופנקס השעבודים הרשומים לזכות הקיבוץ. במסגרת ההליך פנתה היורשת לקיבוץ בבקשה לגילוי מסמכים הנוגעים לסוגיות שבמחלוקת. הקיבוץ סירב לגילוי חלק מהמסמכים בטענה כי מספר מסמכים אינם רלוונטיים להליך.

הבקשה: לאור סירובו של הקיבוץ לגילוי כלל המסמכים שביקשה היורשת, היא הגישה בקשה לבית המשפט להורות לקיבוץ על גילוי כלל המסמכים שנדרשו על ידה. בתגובתו של הקיבוץ הוא טען כי במסגרת בקשתה של היורשת לגילוי המסמכים, היא ביקשה כי הקיבוץ יעביר לידיה את אותם המסמכים אותם ביקשה לקבל כסעד עיקרי בתביעה. גילוי המסמכים במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים, משמעו היענות בית המשפט לסעד העיקרי של התביעה כבר בשלב המקדמי. כמו כן, הקיבוץ טען כי ניכר כי המסמכים אינם נחוצים ליורשת והם נדרשו רק על מנת להטרידו, תוך ניסיון דייג אסור. עוד הוסיף הקיבוץ כי לאור היותו גוף פרטי, מסמכים הנוגעים להתנהלותו השופטת והפרטנית, וכן מסמכים הנוגעים להתנהלותו העסקית הם מסמכים פנימיים המוגנים ע"י הזכות לפרטיות.

דיון והכרעה:

אחת מאבני היסוד של ההליך האזרחי הינה העיקרון לפיו על ההליך להתקיים ב"קלפים גלויים" נוכח עיקרון הבסיס המחייב גילוי מרבי של מידע. בהתאם לכך, הפסיקה פירשה את דרישת הרלוונטיות בהקשר של הליכי הגילוי המוקדם מתוך מגמה מרחיבה. כך למשל, לא נדרש כי הרלוונטיות של המסמך תהיה וודאית ודי בכך שמבקש יצביע על כך שלמסמך או לתשובה עשויה להיות רלוונטיות. לצורך צמצום חובת הגילוי, יש להראות כי יש בגילוי כדי להכביד על בעל הדין בצורה בלתי סבירה.

בית המשפט קיבל את טענת הקיבוץ לפיה חלק מהמסמכים שנדרשו במסגרת הליך הגילוי הם אותם המסמכים אותם ביקשה היורשת לקבל כסעד במסגרת התביעה. בהתאם לכך, הבקשה לגילוי מסמכים אלו נדחתה. כמו כן, בית המשפט דחה חלק נוסף מהמסמכים שנתבקשו על ידי המבקשת בטענה כי היורשת לא הסבירה מדוע הם רלוונטיים. באשר ליתר המסמכים שדרשה התובעת לקבל במסגרת בקשה זו, נקבע כי מדובר במסמכים רלוונטיים לאור טענת התובעת שהינה זכאית לרווחים מהקיבוץ.

לבסוף, בית המשפט הדגיש כי יש לדחות את טענת הקיבוץ ביחס לפגיעה בפרטיות.

סיכום:

הבקשה נתקבלה בצורה חלקית. לא ניתן צו הוצאות.

ניתן ביום ג' בתשרי תש"פ, אוקטובר 2019, בהיעדר הצדדים.