קיבוץ המעפיל חויב בהמשך תשלום דמי עזיבה למשפחה שתשלומם הופסק בשל מצבו הכלכלי הקשה
משפחת קרפובסקי תבעה את קיבוץ המעפיל משום שהקיבוץ חדל מלשלם את דמי העזיבה המגיעים למשפחה עקב עזיבתה את הקיבוץ. בשנת 97' הוסכם בין משפחת קרפובסקי ובין הקיבוץ כי על הקיבוץ לשלם לקרפובסקי 116 תשלומים חודשיים של 1007 ₪ כל תשלום והקיבוץ אף שילמם באמצעות הוראת קבע בנקאית. הקיבוץ שילם 45 תשלומים ולאחר מכן חדל בשל מצבו הכלכלי הקשה. קרפובסקי תובעים את הקיבוץ לתשלום של 110,000 ₪ בשל הפרת ההסכם.
הקיבוץ טוען להגנתו כי אמנם התחייב כפי שטוענים קרפובסקי אולם לאור מצבו הכלכלי הקשה נאלץ להקפיא את התשלומים לעוזבי הקיבוץ. אולם, שולמו לתובעים תשלומים בגובה 18,763 ₪ בין ה- 6.2002 לבין 2.2003 במרץ 2003 בהתאם להודעה שנשלחה לעוזבים, חידש הקיבוץ את תשלום דמי העזיבה לפי הסדר חדש לפיו בכל אחת מהשנים 2003-2005 ישולמו לכל עוזב 5% מיתרת החוב, ואילו בשנים 2006-2010 תשולם היתרה באופן הדרגתי לפי ההסדר. לטענת הקיבוץ קרפובסקי הסכימו להסדר החדש- הסכמה שבשתיקה. ולראיה- פדו את ההמחאות שהועברו אליהם מהקיבוץ החל ממרץ 03 ועד לינואר 2004. בנוסף, אבי המשפחה נפטר בשנת 2003 ואת קבורתו ארגן הקיבוץ שם הוא גם נקבר, דמי הקבורה היו בגובה 10,895 ₪. לסיכום הוסיף הקיבוץ וטען כי אות נוספת להסכמתם של קרפובסקי להסדר החדש הוא כי הם המשיכו לפרוע את ההמחאות החל ממרץ 2005 וזאת לפי ההסדר החדש.
ביהמ"ש קבע כי אין בהתנהגותם של קרפובסקי משום הסכמה שבשתיקה וזאת ניתן ללמוד משום שמייד עם שינוי החד צדדי של ההסדר מצד הקיבוץ המשפחה הגישה תביעה כנגד הקיבוץ המעידה על
מורת רוחה מן ההסדר שהקיבוץ כפה עליה. טענתו של הקיבוץ כי יש להתחשב במצבו של הקיבוץ משום שחברי הקיבוץ הנותרים אמורים לקיים את החברים שעזבו. כך חבר שעזב שהיה שותף לחבריו ליצירת גרעון כלכלי של הקיבוץ אינו נושא בנ
בנוגע לדמי הקבורה קבע בימ"ש כי משום שאין שום מסמך מסודר הקובע הסכם כלשהו בין קרפובסקי לבין הקיבוץ על גובה מחיר הקבורה יש לקבוע את חיוב הקבורה על סכום של 7000 ₪.
על כן על הקיבוץ לשלם סכום של 107,000 ₪ לקרפובסקי בניכוי הוצאות הקבורה ושאר תשלומים שישולמו לקרפובסקי לאחר פסק הדין.