קיבוץ יד מרדכי חויב ליטול חלק בהליך בוררות על אף שלא היה חתום על הסכם בוררות

בשנת 2005 החל מהלך להסדרת כניסתה של חברת נעמה נאות החזקות לשותפות עם קיבוץ יד מרדכי בפעילותה של חברה המייצרת את נעלי "טבע נאות". בין הצדדים נחתמו מספר הסכמים, אשר בחלקם מופיע סעיף הקובע כי במקרים של מחלוקת יבורר העניין בהליך בוררות.

לאור סעיפים אלו, עותר אבי טולדנו, אחד מבעלי המניות בחברת נעמה נאות, למינוי בורר שיכריע בסכסוך שנתגלע בינו לבין בעלי מניות נוספים בחברה. טולדנו מוסיף, כי אף שהקיבוץ איננו צד ישיר להסכמים אשר כוללים את סעיפי הבוררות, הוא קיבל על עצמו את תניית הבוררות בכך שאישר לא פעם את מחויבותו להסכמים אלו.

מנגד, טוענים בלי המניות הנתבעים שתי טענות מרכזיות: האחת, כי כל אחד מהם חתום על הסכם אחר, ומשכך לא ניתן לכרוך את כולם "בחבילה אחת". והשנייה, כי ההסכמה להפנות את סכסוכים להליך בוררות אינה כוללת סכסוכים הנוגעים לקיבוץ, שכן הלה לא חתם על הסכמים הכוללים תניית בוררות.

דיון והכרעה

בית המשפט פתח והזכיר את הכלל היסודי הקובע, כי סמכות בורר נרכשת רק בהסכמה, באופן שלא ניתן לכוף על בעל דין ליטול חלק בבוררות בעל כורחו, אך הוסיף, כי במקרה דנן הסכמה שכזו ניתנה גם ניתנה על ידי כלל המשיבים, למעט הקיבוץ, שכן ההסכמים סובבים למעשה סביב מפעל הנעליים הנמצא בקיבוץ, ומחמת הזיקה שלהם יש להתבונן עליהם כעל מקשה אחת.

באשר לקיבוץ, סבר בית המשפט, כי על אף שהוא אינו חתום על אף אחד מההסכמים הכוללים תניית בוררות, צירופו להליך בוררות של בעל דין שאיננו חתום על הסכם בוררות וחיובו לקחת חלק בהליך זה – הינו חיזיון נפרץ ואינו חריג כלל וכלל. עוד הוסיף בית המשפט, כי תכלית הבוררות הינה להשיג פתרון שלם וכולל של המחלוקת, וזו לא תושג אם ניתן יהיה לסכל את הבוררות על ידי אי שילובו של גורם שקשור קשר בל יינתק לסכסוך נשוא הבוררות או לאחד מבעלי הדין הכפוף לבוררות. משכך ניתן, בהינתן הנסיבות המתאימות, לצרף לבוררות גם בעלי דין שלא חתומים על תניית הבוררות.

בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את בקשתו של טולדנו למינוי בורר, ובהיעדר הסכמה על זהות הבורר מונה השופט בדימוס יהודה זפט. בנוסף, חויבו המשיבים לשלם הוצאות בסך 2,500 ₪ כל אחד.

ניתן ב-י' אדר תשע"ג, 20 בפברואר 2013, בהעדר הצדדים.