קיבוץ לוחמי הגטאות זכאי לחלט ערבות בנקאית על סך של 350,000 ₪.

מר קונפורטי  ביקש צו מניעה זמני אשר יורה לקיבוץ לוחמי הגטאות (להלן: "הקיבוץ") להימנע מחילוט או פירעון של ערבות בנקאית על סך של 350,000 ₪ . כמו כן עתר מר קונפורטי למתן צו עשה אשר יורה לקיבוץ להשיב לו  את הערבות הבנקאית שהוצאה על-ידי הבנק.

הרקע

 עסקה בה היתקשר הקיבוץ למכירת מפעל ליצור קבלים המצוי בשטחו ושלקיבוץ זכויות בו. במסגרת עסקה זו נמכר גם מלאי המפעל. להבטחת התשלום בעבור המלאי ניתנה לקיבוץ על ידי מר קונפורטי ערבות בנקאית.

צו מניעה ארעי במעמד צד אחד בלבד ניתן  על-ידי כב' השופט שערבי. הקיבוץ הודיע על הסכמתו לכך שצו המניעה הארעי יעמוד בתוקפו עד למועד הדיון בבקשה במעמד הצדדים. גם תוקף הערבות הבנקאית הוארך עד למתן החלטה בבקשה לסעד הזמני.

מר קונפורטי שמע על כוונת הקיבוץ למכור את המפעל. הוא התכוון לרכוש את המפעל ביחד עם שני שותפים נוספים. רכישת המפעל נועדה להתבצע על-ידי השותפים באמצעות חברה בע"מ – היא חברת קמא. מר קונפורטי  היה אמור להיות הבעלים של חברת קמא וכי בפועל מניות החברה לא הועברו על שמו. הוא אף לא שילם תמורה כלשהי בעבור מניות חברת קמא שנועדו לשיטתו לעבור על שמו.  

מטעם הקיבוץ הובהר כי חברת  קמא לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי הקיבוץ ואף אינה עומדת בהן כיום. החוב  לקיבוץ בגין המלאי עומד על סך של כ- 500,000 ₪ .

טענת מר קונפורטי

הערבות הבנקאית נמסרה לשם הבטחת תשלום בגין המלאי שיימסר על-ידי הקיבוץ למר קונפורטי . בפועל נמסר המלאי לצד שלישי (חברת קמא). משלא נמסר המלאי נשוא הערבות למבקש, כמוסכם, אין מדובר בערבות אוטונומית שהינה בת-מימוש על-פי דרישתו החד-צדדית של הקיבוץ.

טענת הקיבוץ

העסקה שעניינה מכירת המפעל והמלאי נקשרה לא עם מר קונפורטי אלא עם חברת קמא.

הערבות הבנקאית נמסרה על-ידי מר קונפורטי  כצד שלישי לעסקה זו, לשם הבטחת קיום התחייבויותיה של חברת קמא. הקיבוץ מסר את המלאי לחברת קמא, אך חברת קמא הפרה את התחייבויותיה לשלם לקיבוץ את מלוא תמורת המלאי. בנסיבות אלה מהווה הערבות הבנקאית ערבות אוטונומית שהקיבוץ זכאי לממשה באופן חד-צדדי.

דיון והכרעה מפי השופטת  קרן אניספלד

צו מניעה זמני, ככל סעד ארעי, ניתן מעצם טבעו לא על יסוד ראיות מלאות ולאחר בירור מלא של זכויות בעלי-הדין, אלא על יסוד ראיות חלקיות ומקוטעות ובטרם התברר הסכסוך לגופו. מכיוון שכך נדרש בית-המשפט לערוך איזון זהיר וקפדני בין האינטרס של התובע שהנתבע לא יכשיל בתקופת הביניים שעד למתן פסק-הדין את ביצועו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות קניינו לא תיפגע יתר על המידה על יסוד תשתית ראייתית בלתי מלאה. בתוך כך מוטל על מבקש הסעד הזמני לשכנע כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה המעידות על קיומה של עילת התובענה הנטענת  וכי הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני עולה על הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד .

במקרה זה אין מתקיימים התנאים המינמליים למתן צו המניעה הזמני שהתבקש. העסקה שעניינה מכירת המפעל והמלאי נערכה בין הקיבוץ לבין חברת קמא ולא בין הקיבוץ לבין מר קונפורטי באופן אישי. הלכה למעשה למר קונפורטי  אין ולא הייתה כל זכות או חלק בחברת קמא.

מצב דברים זה משליך במישרין על סיכוייו של המבקש להצליח בתביעתו לגופה.

בנסיבות אלה, ובגדרו של מאזן הנוחות, קיימת עדיפות ברורה לאינטרס הקיבוץ במימוש הערבות על-פי אינטרס של מר קונפורטי בעיכוב מימושה.

סוף-דבר

לאור האמור לעיל נדחית הבקשה למתן צו מניעה זמני, והקיבוץ רשאי לפעול למימוש הערבות הבנקאית. 

ניתנה היום,  ה' ניסן תש"ע, 20 מרץ 2010,

לאתר הבית של קיבוץ לוחמי  הגטאות