קיבוץ נאות מרדכי תובע מיורשים של חברת קיבוץ דמי שכירות פוטנציאליים, בשל אי פינוי דירת המנוחה על אף שהחל הליך שיוך דירות לחברים.

קיבוץ נאות מרדכי - (להלן : "נאות מרדכי") הגיש תביעה כספית בסך של 60,000 ₪ כנגד משה לוי, חניתה פרידמן וזיוה דינה לוי. (להלן: "היורשים). היורשים הגישו בקשה למחיקת התביעה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים : היורשים הם יורשיה של אביבה ניר המנוחה אשר עד ליום פטירתה הייתה חברה בקיבוץ נאות מרדכי. המנוחה נפטרה ביום 19.04.08, לאחר כ-46 שנות חברות בקיבוץ.

ביום 11/12/98 נתקבלה באסיפת חברי הקיבוץ החלטה בדבר שיוך בתי המגורים לחברים. החלטה זו התבססה על החלטה מספר 751 של מועצת מקרקעי ישראל. ביום 9/8/02 התקבלה באסיפת חברי הקיבוץ, החלטה לפיה החל נאות מרדכי בתהליך שיוך דירות. במסגרת החלטה זו נקבעו כללים לרישום הבתים על שם החברים בקיבוץ וכן נקבע כי המועד הקובע לשם קביעת זכאותם של חברי הקיבוץ לרישום זכויותיהם בדירות יהיה יום קבלת החלטת השיוך בתאריך 02.09.03 .

במועד קבלת החלטת השיוך, המנוחה התגוררה בדירתה בקיבוץ. המנוחה הלכה לעולמה בטרם הושלם הליך שיוך הדירות ובטרם החל הליך רישום הדירות בפועל על שם חברי הקיבוץ. ביום 06.07.08 התקבלה החלטה 1155 של המינהל, בה נקבעה זכות ראשונים לשיוך דירה לחברי האגודה וליורשיהם.

לאחר פטירת המנוחה דרש נאות מרדכי מן היורשים לסלק את ידם מהדירה אותה השכירו לצדדים שלישיים, אולם היורשים סירבו לעשות כן. הצדדים הגיעו לכלל הסכמה לפיה היורשים יורשו ולהחזיק בדירה למשך תקופה נוספת בכפוף לתשלום "דמי שימוש", אולם לאחר מספר חודשים נתגלעה מחלוקת בין הצדדים.

בתאריך 25.6.2009 הגיש נאות מרדכי לבית-משפט תובענה לסילוק ידם של היורשים מהדירה. במסגרת הדין, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לפיה היורשים יפעלו למיצוי זכויותיהם הקנייניות בדירה באמצעות פנייה לביהמ"ש המחוזי ויפנו את הדירה עד ליום 8.4.2010. נאות מרדכי התחייב לכך שעד תאריך זה לא יעשה שימוש בדירה ולא ישייך את הדירה למשך 60 יום. עוד הוסכם, כי ככל שהיורשים לא ישיבו לידי נאות מרדכי את הדירה פנויה מתכולתה, או אז יחויבו היורשים בתשלום הוצאות משפט לטובת נאות מרדכי בסך של 10,000 ₪ ביום 28/3/10 הגישו היורשים לבית-המשפט המחוזי בנצרת תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הם זכאים לשיוך דירת המנוחה אליהם, מכוח היותם יורשיה עפ"י דין. בד בבד הגישו היורשים בקשה למתן צו מניעה המורה ל נאות מרדכי שלא לשייך את דירת המנוחה עד להחלטה אחרת. בתאריך 28/03/10 ניתן צו מניעה במעמד צד אחד, המורה ל נאות מרדכי שלא לשייך את דירת המנוחה ולא לפנות את היורשים מהדירה, וכל זאת עד למתן החלטה אחרת. 

במהלך הדיון בביהמ"ש המחוזי מיום 18.04.10 הוסכם כי נאות מרדכי יוכל להשכיר את הדירה לצדדים שלישיים, וכי דמי השכירות יופקדו בחשבון נאמנות עד לתום ההליך בביהמ"ש. כן הוסכם, כי עד למתן פסק דין בתביעה לא תשויך הדירה לצד אחר.

לאחר בחינת טיעוני הצדדים קבע ביהמ"ש המחוזי בפסק-דינו מיום 31.8.2010, כי מפאת העובדה שהדירה נשוא המחלוקת טרם נרשמה על שם מי מחברי הקיבוץ, אזי המדובר בזכות שהיא התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, ולכן לא עומדת ליורשים זכות קניינית כמשמעותה בחוק המקרקעין. עוד נקבע , כי ליורשים קיימת זכות עתידית לרישום הדירה על שמם בלבד, וזאת לאחר שיסתיימו כל ההליכים ויבשילו כל התנאים שנקבעו על פי החלטות הקיבוץ, המנהל, והתקנון.

בתאריך 1.2.2011 הגיש נאות מרדכי לבית-משפט תובענה כספית כנגד היורשים בסך של 60,000 ₪, בנימוק כי סכום זה משקף את הסכום אותו היה עשוי נאות מרדכי להרוויח בין החודשים 9/2008 (המועד המוסכם לפינוי הדירה) ועד 8/2010 (יום מתן פסה"ד בביהמ"ש המחוזי) , וזאת ככל שהיה סיפק בידה להשכירו לצדדים שלישיים במשך 24 חודשים בעלות חודשית משוערכת של 2500 ₪ לחודש.

היורשים הגישו בקשה לסילוק התובענה על הסף בנימוק, כי החלטת ביהמ"ש המחוזי מיום 28.3.2010 , בה נאסר על נאות מרדכי מלהקצות זכות מגורים בדירה למי מחברי הקיבוץ עד למתן החלטה אחרת ולהימנע מלהורות ליורשים מלפנות את הדירה עד למתן החלטה אחרת, מהווה מעשה בית-דין לכל דבר ועניין.

דיון והכרעה : עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי , רשאי ביהמ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני.

מן הכלל אל הפרט, עיקר טענת נאות מרדכי כלפי היורשים היא כי החל מיום פטירתה של המנוחה ביום 19.4.2008 ועד ליום מתן פסה"ד בביהמ"ש המחוזי, החזיקו היורשים בדירה בלא רשות ואף טענו לזכויות קנייניות בדירה בלא עילה של ממש ובכך מנעו את השכרתה לידי צדדים שלישיים. לפיכך, עותר נאות מרדכי לשכר דירה ראוי המשקף לכאורה את עלות הרווח הפוטנציאלי ככל  שאכן היה באפשרותה להשכיר את הדירה לצדדים שלישיים למשך 24 חודשים.

על פניו, עיון בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי וכן עיון בהסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של פס"ד בבית-משפט זה ביום 17.3.2010 עולה כי היורשים ביקשו לממש את זכותם הקניינית הנטענת בנכס מתוך הנחה ואמונה של ממש בכך שאכן קמה להם זכות קניינית בדירה מכח היותם יורשיה על פי דין של המנוחה. עם זאת , יש לאפשר בידי נאות מרדכי לקבל את יומו בפני ביהמ"ש ולשטוח את טענותיו העובדתיות אותם תיאר בכתב התביעה בכל הנוגע לסירובם של היורשים לחתום על גבי הארכת הסכם ההתקשרות בחודש ספטמבר 2008 מחמת שיקולים זרים ומניעים שמקורם בחוסר תום לב של ממש.

לכן היורשים יגישו כתב ההגנה בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"א, 02 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

לאתר הבית של קיבוץ נאות מרדכי.